משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
א כֵּיצַד מְקַבְּלִין גֵּרֵי הַצֶּדֶק: כְּשֶׁיָּבוֹא לְהִתְגַּיַר, וְיִבְדְּקוּ אַחֲרָיו וְלֹא יִמְצְאוּ עִלָּה--אוֹמְרִים לוֹ, מַה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ לְהִתְגַּיַר, אֵי אַתָּה יוֹדֵעַ שֶׁיִּשְׂרָאֵל בַּזְּמָן הַזֶּה דּוֹוִים דְּחוּפִים וּמְסֻחָפִין וּמְטֹרָפִין, וְיִסּוּרִין בָּאִין עֲלֵיהֶן; אָמַר אֲנִי יוֹדֵעַ, וַאֲנִי כְּדַאי--מְקַבְּלִין אוֹתוֹ מִיָּד.
ב וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עִיקָרֵי הַדָּת, שְׁהוּא יֵחוּד הַשֵּׁם וְאִסּוּר עֲבוֹדָה זָרָה; וּמַאֲרִיכִין, בְּדָבָר זֶה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצַת מִצְווֹת קַלּוֹת, וּמִקְצַת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת; וְאֵין מַאֲרִיכִין, בְּדָבָר זֶה. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָווֹן לֶקֶט שִׁכְחָה וּפֵאָה, וּמַעְשַׂר עָנִי. וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁלַּמִּצְווֹת.
ג כֵּיצַד: אוֹמְרִים לוֹ, הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁעַד שֶׁלֹּא בָאתָ לְדָת זוֹ--אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב, אֵי אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת, אֵי אַתָּה עָנוּשׁ סְקֵלָה; וְעַכְשָׁו אַחַר שֶׁתִּתְגַּיַּר--אִם אָכַלְתָּ חֵלֶב, אַתָּה עָנוּשׁ כָּרֵת, אִם חִלַּלְתָּ שַׁבָּת, אַתָּה עָנוּשׁ סְקֵלָה. וְאֵין מַרְבִּין עָלָיו, וְאֵין מְדַקְדְּקִין עָלָיו--שֶׁמֶּא יִגְרֹם לְטָרְדוֹ וּלְהַטּוֹתוֹ מִדֶּרֶךְ טוֹבָה, לְדֶרֶךְ רָעָה: שֶׁבַּתְּחִלָּה, אֵין מוֹשְׁכִין אֶת הָאָדָם אֵלָא בְּדִבְרֵי רָצוֹן רַכִּים; וְכֵן הוּא אוֹמֵר "בְּחַבְלֵי אָדָם אֶמְשְׁכֵם" (הושע יא,ד), וְאַחַר כָּךְ "בַּעֲבֹתוֹת אַהֲבָה" (שם).
ד [ג] וּכְשֵׁם שֶׁמּוֹדִיעִין אוֹתוֹ עָנְשָׁן שֶׁלַּמִּצְווֹת, כָּךְ מוֹדִיעִין אוֹתוֹ שְׂכָרָן שֶׁלַּמִּצְווֹת; וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ שֶׁבַּעֲשִׂיַּת מִצְווֹת אֵלּוּ, יִזְכֶּה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וּשְׁאֵין שָׁם צַדִּיק גָּמוּר אֵלָא בַּעַל חָכְמָה שֶׁעוֹשֶׂה מִצְווֹת אֵלּוּ, וְיוֹדְעָן. [ד] וְאוֹמְרִים לוֹ, הֱוֵי יוֹדֵעַ שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא אֵינוּ צָפוֹן אֵלָא לַצַּדִּיקִים, וְהֶם יִשְׂרָאֵל; וְזֶה שֶׁתִּרְאֶה יִשְׂרָאֵל בְּצַעַר בָּעוֹלָם הַזֶּה, טוֹבָה צְפוּנָה הִיא לָהֶם, שְׁאֵינָן יְכוּלִין לְקַבַּל רֹב טוֹבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה, כָּאֻמּוֹת--שֶׁמֶּא יָרוּם לִבָּם וְיִתְעוּ וְיַפְסִידוּ שְׂכַר הָעוֹלָם הַבָּא, כְּעִנְיַן שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּשְׁמַן יְשֻׁרוּן וַיִּבְעָט" (דברים לב,טו). [ה] וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מֵבִיא עֲלֵיהֶן רֹב פֻּרְעָנוּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאבְדוּ, אֵלָא כָּל הָאֻמּוֹת כָּלִין, וְהֶן עוֹמְדִין; וּמַאֲרִיכִין בְּדָבָר זֶה, כְּדֵי לְחַבְּבוֹ.
ה אִם חָזַר בּוֹ, וְלֹא רָצָה לְקַבַּל--הוֹלֵךְ לְדַרְכּוֹ. וְאִם קִבַּל--אֵין מַשְׁהִין אוֹתוֹ, אֵלָא מָלִין אוֹתוֹ מִיָּד; וְאִם הָיָה מָהוּל, מַטִּיפִין מִמֶּנּוּ דַּם בְּרִית. וּמַשְׁהִים אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתְרַפָּא רְפוּאָה שְׁלֵמָה, וְאַחַר כָּךְ מַטְבִּילִין אוֹתוֹ. [ו] וּשְׁלוֹשָׁה עוֹמְדִין עַל גַּבָּיו; וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ מִקְצַת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצַת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת פַּעַם שְׁנִיָּה, וְהוּא עוֹמֵד בַּמָּיִם.
ו וְאִם הָיְתָה אִשָּׁה--נָשִׁים מוֹשִׁיבוֹת אוֹתָהּ בַּמַּיִם עַד צַוָּארָהּ, וְהַדַּיָּנִין מִבַּחוּץ. וּמוֹדִיעִין אוֹתָהּ מִקְצַת מִצְווֹת קַלּוֹת וּמִקְצַת מִצְווֹת חֲמוּרוֹת, וְהִיא יוֹשֶׁבֶת בַּמָּיִם; וְאַחַר כָּךְ טוֹבֶלֶת בִּפְנֵיהֶם, וְהֶן מַחְזִירִין פְּנֵיהֶן וְיוֹצְאִין, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאוּ אוֹתָהּ, כְּשֶׁתַּעֲלֶה מִן הַמָּיִם.
ז אֵיזֶה הוּא גֵּר תּוֹשָׁב: זֶה גּוֹי שֶׁקִּבַּל עָלָיו שֶׁלֹּא יַעֲבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, עִם שְׁאָר הַמִּצְווֹת שֶׁנִּצְטַוּוּ בְּנֵי נוֹחַ, וְלֹא מָל וְלֹא טָבַל--הֲרֵי זֶה מְקַבְּלִין אוֹתוֹ, וַהֲרֵי הוּא מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם; וְלָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ תּוֹשָׁב, לְפִי שֶׁמֻּתָּר לָנוּ לְהוֹשִׁיבוֹ בֵּינֵינוּ בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת עֲבוֹדָה זָרָה. [ח] וְאֵין מְקַבְּלִין גֵּר תּוֹשָׁב, אֵלָא בִּזְמָן שֶׁהַיּוֹבֵל נוֹהֵג; אֲבָל בַּזְּמָן הַזֶּה, אַפִלּוּ קִבַּל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ חוּץ מִדִּקְדּוּק אֶחָד--אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ.
ח [ט] הָעֶבֶד הַנִּלְקָח מִן הַגּוֹיִים--אֵין אוֹמְרִין לוֹ, מַה רָאִיתָ שֶׁבָּאתָ; אֵלָא אוֹמְרִים לוֹ, רְצוֹנָךְ שֶׁתִּכָּנֵס בִּכְלַל עַבְדֵי יִשְׂרָאֵל וְתִהְיֶה מִן הַכְּשֵׁרִים אוֹ לֹא. אִם רָצָה, מוֹדִיעִין אוֹתוֹ עִיקָרֵי הַדָּת וּמִקְצַת מִצְווֹת קַלּוֹת וַחֲמוּרוֹת וְעָנְשָׁן וּשְׂכָרָן, כְּמוֹ שֶׁמּוֹדִיעִין אֶת הַגֵּר; וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ כַּגֵּר, וּמוֹדִיעִין אוֹתוֹ כִּשְׁהוּא בַּמָּיִם.
ט וְאִם לֹא רָצָה לְקַבַּל, מְגַלְגְּלִין עִמּוֹ כָּל שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּמוֹכְרוֹ לַגּוֹיִים; וְאָסוּר לְקַיְּמוֹ יָתֵר עַל כֵּן. וְאִם הִתְנָה עִמּוֹ מִתְּחִלָּה שֶׁלֹּא יִמּוֹל וְלֹא יִטְבֹּל, אֵלָא יִהְיֶה כְּגֵר תּוֹשָׁב--מֻתָּר לְקַיְּמוֹ בַּעֲבְדוּתוֹ, כִּשְׁהוּא גֵּר תּוֹשָׁב; וְאֵין מְקַיְּמִין עֶבֶד כְּזֶה, אֵלָא בִּזְמָן הַיּוֹבֵל.
י הַגּוֹיִים--אֵין אָסוּר עֲלֵיהֶם מִשּׁוֹם עֶרְוָה אֵלָא אִמּוֹ, וְאֵשֶׁת אָבִיו, וַאֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וְאֵשֶׁת אִישׁ, וְזָכוּר, וּבְהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת מְלָכִים וּמִלְחָמוֹת; אֲבָל שְׁאָר עֲרָיוֹת, מֻתָּרוֹת לָהֶן.
יא גֵּר שֶׁנִּתְגַּיַּר וְעֶבֶד שֶׁנִּשְׁתַּחְרַר, הֲרֵי הוּא כְּקָטָן שֶׁנֻּלַּד, וְכָל שְׁאֵר בָּשָׂר שֶׁהָיוּ לוֹ כִּשְׁהוּא גּוֹי אוֹ כִּשְׁהוּא עֶבֶד, אֵינָן שְׁאֵר בָּשָׂר; וְאִם נִתְגַּיַּר הוּא וְהֶם, אֵינוּ חַיָּב עַל אַחַת מֵהֶם מִשּׁוֹם עֶרְוָה כְּלָל.
יב דִּין תּוֹרָה, שֶׁמֻּתָּר לַגֵּר שֶׁיִּשָּׂא אִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ; אֲבָל חֲכָמִים אָסְרוּ דָּבָר זֶה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ בָּאוּ מִקְּדֻשָּׁה חֲמוּרָה לִקְדֻשָּׁה קַלָּה, שֶׁאֶמֶשׁ הָיְתָה זוֹ אֲסוּרָה לוֹ, וְהַיּוֹם מֻתֶּרֶת. וְכֵן גֵּר שֶׁבָּא עַל אִמּוֹ אוֹ אֲחוֹתוֹ וְהִיא בְּגֵיוּתָהּ, הֲרֵי זֶה כְּבָא עַל הַנָּכְרִית.
יג כֵּיצַד דִּין הַגֵּרִים בָּעֲרָיוֹת שֶׁלִּשְׁאֵר בָּשָׂר: אִם הָיָה נָשׂוּי כִּשְׁהוּא גּוֹי לְאִמּוֹ אוֹ לַאֲחוֹתוֹ, וְנִתְגַּיְּרוּ--מַפְרִישִׁין אוֹתָן, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם הָיָה נָשׂוּי לִשְׁאָר עֲרָיוֹת, וְנִתְגַיַּר הוּא וְאִשְׁתּוֹ--אֵין מַפְרִישִׁין אוֹתָן.
יד גֵּר אָסוּר בִּשְׁאֵר הָאֵם אַחַר שֶׁנִּתְגַּיַּר, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וּמֻתָּר בִּשְׁאֵר הָאָב, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁזֶּה שְׁאֵרוֹ מֵאָבִיו, כְּגוֹן תְּאוֹמִים, שֶׁדָּבָר בָּרוּר שֶׁאָבִיו שֶׁלְּזֶה הוּא אָבִיו שֶׁלְּזֶה; וְאַף עַל פִּי כֵן, לֹא גָזְרוּ עַל שְׁאֵר אָבִיו.
טו לְפִיכָּךְ נוֹשֵׂא הַגֵּר אֵשֶׁת אָחִיו מֵאָבִיו, וְאֵשֶׁת אֲחִי אָבִיו, וְאֵשֶׁת אָבִיו, וְאֵשֶׁת בְּנוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת לְאָחִיו אוֹ לְאָבִיו אוֹ לַאֲחִי אָבִיו אוֹ לִבְנוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיְּרוּ; וְכֵן אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאָבִיהָ, וַאֲחוֹתוֹ מֵאָבִיו, וּבִתּוֹ שֶׁנִּתְגַּיְּרָה--מֻתֶּרֶת לוֹ. אֲבָל אֵינוּ נוֹשֵׂא לֹא אֲחוֹתוֹ מֵאִמּוֹ, וְלֹא אֲחוֹת אִמּוֹ מֵאִמָּהּ, וְלֹא אֵשֶׁת אָחִיו מֵאִמּוֹ שֶׁנְּשָׂאָהּ אָחִיו מֵאִמּוֹ אַחַר שֶׁנִּתְגַּיַּר; אֲבָל אִם נְשָׂאָהּ אָחִיו כִּשְׁהוּא גּוֹי, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת לוֹ.
טז [יד] שְׁנֵי אַחִים תְּאוֹמִים שֶׁהָיְתָה הוֹרָתָן שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, וְלִידָתָן בִּקְדֻשָּׁה--חַיָּבִין מִשּׁוֹם אֵשֶׁת אָח.
יז [טו] הַנּוֹשֵׂא גִּיּוֹרֶת וּבִתָּהּ הַגִּיּוֹרֶת, אוֹ שְׁתֵּי אֲחָיוֹת מִן הָאֵם--יֵשֵׁב עִם אַחַת מֵהֶן, וּמְגָרֵשׁ הַשְּׁנִיָּה; נָשָׂא גִּיּוֹרֶת וּמֵתָה--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לִשָּׂא אִמָּהּ אוֹ בִּתָּהּ, שֶׁלֹּא גָזְרוּ אֵלָא בְּחַיֵּיהֶן. וּמֻתָּר אָדָם לִשָּׂא שְׁתֵּי אֲחָיוֹת גִּיּוֹרוֹת מִן הָאָב, שֶׁלֹּא גָזְרוּ בִּשְׁאֵר הָאָב, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יח [טז] הַשְּׁנִיּוֹת כֻּלָּן, לֹא גָזְרוּ עֲלֵיהֶן בַּגֵּרִים. לְפִיכָּךְ מֻתָּר הַגֵּר לִשָּׂא אֵם אִמּוֹ; וְנוֹשֵׂא אָדָם גִּיּוֹרֶת וְאֵם אֵם אִמָּהּ, אוֹ בַּת בַּת בִּתָּהּ. וְכֵן שְׁאָר הַשְּׁנִיּוֹת.
יט [יז] הָעֶבֶד מֻתָּר לִשָּׂא אִמּוֹ כִּשְׁהוּא עֶבֶד, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בִּתּוֹ וַאֲחוֹתוֹ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--שֶׁכְּבָר יָצָא מִכְּלַל גּוֹיִים, וְאֵין הָעֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עַל הַגּוֹיִים אֲסוּרוֹת עָלָיו, וְלֹא בָא לִכְלַל יִשְׂרָאֵל, כְּדֵי שֶׁיֵּאָסְרוּ עָלָיו עֲרָיוֹת הָאֲסוּרוֹת עַל הַגֵּרִים. [יח] וְיֵרָאֶה לִי, שְׁאִם בָּא הָעֶבֶד עַל זָכוּר וּבְהֵמָה, יֵהָרֵגוּ, וְשֶׁאִסּוּר שְׁתֵּי עֲרָיוֹת אֵלּוּ שׁוֹוֶה בְּכָל הָאָדָם.
כ [יט] עֲבָדִים שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרוּ, הֲרֵי הֶן כְּגֵרִים: כָּל שֶׁאָסוּר לַגֵּרִים, אָסוּר לָהֶן; וְכָל הַמֻּתָּר לַגֵּרִים, מֻתָּר לָהֶן.
כא נוֹתֵן אָדָם שִׁפְחָתוֹ לְעַבְדּוֹ, אוֹ לְעֶבֶד חֲבֵרוֹ; וּמוֹסֵר שִׁפְחָה אַחַת לִשְׁנֵי עֲבָדִים לְכַתְּחִלָּה, וְאֵינָן צְרִיכִין שׁוּם דָּבָר אֵלָא הֲרֵי הֶן כַּבְּהֵמוֹת. וְשִׁפְחָה שְׁהִיא מְיֻחֶדֶת לְעֶבֶד זֶה אוֹ שְׁאֵינָהּ מְיֻחֶדֶת, אַחַת הִיא--לְפִי שְׁאֵין אִישׁוּת אֵלָא לְיִשְׂרָאֵל, אוֹ לַגּוֹיִים עַל הַגּוֹיִים; אֲבָל לֹא לַעֲבָדִים עַל הָעֲבָדִים, וְלֹא לַעֲבָדִים עַל יִשְׂרָאֵל.
משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב