משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
א הַבָּא עַל אֵשֶׁת קָטָן, אַפִלּוּ הָיְתָה יְבָמָה שֶׁבָּא עָלֶיהָ בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד--הֲרֵי זֶה פָּטוּר; וְכֵן הַבָּא עַל אֵשֶׁת חֵרֵשׁ וְשׁוֹטֶה, וְאֵשֶׁת טֻמְטוֹם וְאַנְדְּרֻגִּינוֹס, וְהַחֵרֶשֶׁת וְהַשּׁוֹטָה אֵשֶׁת הַפִּקֵּחַ, וְעַל אִשָּׁה שְׁהִיא מְקֻדֶּשֶׁת בְּסָפֵק אוֹ מְגֹרֶשֶׁת בְּסָפֵק--כֻּלָּן פְּטוּרִין. וְאִם הָיוּ מְזִידִין, מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת.
ב הַבָּא עַל הַקְּטַנָּה אֵשֶׁת הַגָּדוֹל--אִם קִדְּשָׁהּ אָבִיהָ, הֲרֵי זֶה בְּחָנֵק; וְהִיא פְּטוּרָה מִכְּלוּם, וְנֶאְסְרָה עַל בַּעְלָהּ כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת סוֹטָה. וְאִם הִיא בַּת מֵאוּן, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת; וְהִיא מֻתֶּרֶת לְבַעְלָהּ, וְאַפִלּוּ הָיָה כּוֹהֵן.
ג בַּת כּוֹהֵן שֶׁזִּנְּתָה כִּשְׁהִיא אֵשֶׁת אִישׁ--בֵּין שֶׁהָיָה בַּעְלָהּ כּוֹהֵן בֵּין שֶׁהָיָה יִשְׂרָאֵל, וְאַפִלּוּ הָיָה בַּעְלָהּ מַמְזֵר אוֹ נָתִין אוֹ שְׁאָר מְחֻיָּבֵי לָאוִין--הֲרֵי זוֹ בִּשְׂרֵפָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וּבַת אִישׁ כֹּהֵן, כִּי תֵחֵל לִזְנוֹת . . . בָּאֵשׁ תִּשָּׂרֵף" (ויקרא כא,ט); וּבוֹעֲלָהּ, בְּחָנֵק. וְכֵן בַּת יִשְׂרָאֵל אֵשֶׁת כּוֹהֵן, בְּחָנֵק כְּדִין כָּל אֵשֶׁת אִישׁ.
ד הַבָּא עַל נַעֲרָה מְאֹרָסָה, שְׁנֵיהֶן בִּסְקֵלָה. וְאֵינָן חַיָּבִין סְקֵלָה עַד שֶׁתִּהְיֶה נַעֲרָה בְּתוּלָה מְאֹרָסָה, וְהִיא בְּבֵית אָבִיהָ; הָיְתָה בּוֹגֶרֶת, אוֹ שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה, אַפִלּוּ מְסָרָהּ הָאָב לִשְׁלוּחֵי הַבַּעַל וְזִנָּת בַּדֶּרֶךְ--הֲרֵי זוֹ בְּחָנֵק. [ה] וְהַבָּא עַל קְטַנָּה מְאֹרָסָה בְּבֵית אָבִיהָ--הוּא בִּסְקֵלָה, וְהִיא פְּטוּרָה. וְנַעֲרָה מְאֹרָסָה בַּת כּוֹהֵן שֶׁזִּנָּת, בִּסְקֵלָה.
ה [ו] בָּאוּ עָלֶיהָ עֲשָׂרָה, וְהִיא בְּתוּלָה בִּרְשׁוּת אָבִיהָ, זֶה אַחַר זֶה--הָרִאשׁוֹן בִּסְקֵלָה, וְכֻלָּן בְּחָנֵק. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁבָּאוּ עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ; אֲבָל אִם בָּאוּ עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ--עֲדַיִן הִיא בְּתוּלָה, וְכֻלָּן בִּסְקֵלָה.
ו [ז] נַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁהָיְתָה מְשֻׁחְרֶרֶת אוֹ גִּיּוֹרֶת--אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה אוֹ נִתְגַּיְּרָה, וְהִיא פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים--הֲרֵי זוֹ בְּחָנֵק כְּכָל אֵשֶׁת אִישׁ.
ז [ח] דִּין חָדָשׁ יֵשׁ בְּמוֹצִיא שֵׁם רָע, וּמַה הוּא הַחִדּוּשׁ: שְׁאִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת, וּבָאוּ עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה מְאֹרָסָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁזִּנְּתָה אַחַר שֶׁיָּצְאָה מִבֵּית אָבִיהָ, וְאַפִלּוּ זִנְּתָה אַחַר שֶׁנִּכְנְסָה לַחֻפָּה קֹדֶם בְּעִילַת הַבַּעַל--סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ; אֲבָל שְׁאָר נְעָרוֹת מְאֹרָסוֹת שֶׁלֹּא הָיָה לָהֶן דִּין הוֹצָאַת שֵׁם רָע, שֶׁזִּנּוּ מֵאַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִבֵּית הָאָב--הֲרֵי הֶן בְּחָנֵק כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ח הַא לָמַדְתָּ, שֶׁבְּאֵשֶׁת אִישׁ שָׁלוֹשׁ מִיתוֹת--יֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שְׁהִיא בְּחָנֵק, וְיֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שְׁהִיא בִּשְׂרֵפָה, וְיֵשׁ אֵשֶׁת אִישׁ שְׁהִיא בִּסְקֵלָה.
ט וְהֵיכָן סוֹקְלִין אֶת נַעֲרָה מְאֹרָסָה שֶׁזִּנְּתָה: אִם זִנְּתָה בְּבֵית אָבִיהָ--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵעִידוּ עָלֶיהָ הָעֵדִים אֵלָא אַחַר שֶׁבָּאָה לְבֵית חָמִיהָ, הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ; זִנָּת בְּבֵית חָמִיהָ קֹדֶם שֶׁיִּמְסֹר אוֹתָהּ הָאָב--אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ עָלֶיהָ אַחַר שֶׁחָזְרָה לְבֵית אָבִיהָ, הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר הַהִיא. [י] בָּאוּ הָעֵדִים אַחַר שֶׁבָּגְרָה, אוֹ אַחַר שֶׁבְּעָלָהּ בַּעְלָהּ--אַף עַל פִּי שֶׁהֵעִידוּ שֶׁזִּנְּתָה בְּבֵית אָבִיהָ כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה, הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת בְּבֵית הַסְּקֵלָה. [יא] הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, וְלִידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה--נִסְקֶלֶת עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר.
י כָּל מִי שֶׁמִּצְוָתָהּ לִסְקֹל אוֹתָהּ עַל פֶּתַח שַׁעַר הָעִיר--אִם הָיְתָה עִיר שֶׁרֻבָּהּ גּוֹיִים, סוֹקְלִין אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית דִּין. וְכָל מִי שֶׁמִּצְוָתָהּ לִסְקֹל אוֹתָהּ עַל פֶּתַח בֵּית אָבִיהָ--אִם לֹא הָיָה לָהּ אָב, אוֹ שֶׁהָיָה לָהּ אָב וְלֹא הָיָה לוֹ בַּיִת--הֲרֵי זוֹ נִסְקֶלֶת בְּבֵית הַסְּקֵלָה, וְלֹא נֶאֱמָר "פֶּתַח בֵּית-אָב" (ראה דברים כב,כא) אֵלָא לְמִצְוָה.
יא [יב] הַבָּא עַל עֶרְוָה מִן הָעֲרָיוֹת בִּיאוֹת הַרְבֵּה--חַיָּב כָּרֵת אוֹ מִיתַת בֵּית דִּין, עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה: אַף עַל פִּי שְׁאֵין בֵּית דִּין יְכוּלִין לְהָמִית אֵלָא מִיתָה אַחַת, הֲרֵי הַבִּיאוֹת נֶחְשָׁבוֹת לוֹ בַּעֲבֵרוֹת הַרְבֵּה. וְכֵן אִם בָּא בִּיאָה אַחַת שֶׁחַיָּבִין עָלֶיהָ מִשֵּׁמוֹת הַרְבֵּה--אִם הָיָה שׁוֹגֵג, מֵבִיא קָרְבָּן עַל כָּל שֵׁם וְשֵׁם, אַף עַל פִּי שְׁהִיא בִּיאָה אַחַת, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת שְׁגָגוֹת; וְאִם הָיָה מֵזִיד, הֲרֵי זוֹ נֶחְשֶׁבֶת לוֹ בַּעֲבֵרוֹת הַרְבֵּה. וְכֵן יֵשׁ בָּא בִּיאָה אַחַת, וְלוֹקֶה עָלֶיהָ מַלְקִיּוֹת הַרְבֵּה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
יב [יג] שִׁפְחָה חֲרוּפָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה--הִיא שֶׁחֶצְיָהּ שִׁפְחָה וְחֶצְיָהּ בַּת חוֹרִין, וּמְקֻדֶּשֶׁת לְעֶבֶד עִבְרִי: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יוּמְתוּ, כִּי-לֹא חֻפָּשָׁה" (ויקרא יט,כ)--הַא אִם נִשְׁתַּחְרְרָה כֻּלָּהּ, חַיָּבִין עָלֶיהָ מִיתַת בֵּית דִּין, שֶׁהֲרֵי תֵּעָשֶׂה אֵשֶׁת אִישׁ גְּמוּרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת אִישׁוּת.
יג [יד] בִּיאַת שִׁפְחָה זוֹ, מְשֻׁנָּה מִכָּל בִּיאוֹת אֲסוּרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה--שֶׁהֲרֵי הִיא לוֹקָה, שֶׁנֶּאֱמָר "בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה" (ויקרא יט,כ); וְהוּא חַיָּב קָרְבַּן אָשָׁם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ" (ויקרא יט,כא). וְאֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה, מֵבִיא אָשָׁם; וְהַבָּא עָלֶיהָ בִּיאוֹת הַרְבֵּה, בֵּין בְּזָדוֹן בֵּין בִּשְׁגָגָה--מֵבִיא אָשָׁם אֶחָד. אֲבָל הִיא חַיֶּבֶת מַלְקוּת עַל כָּל בִּיאָה וּבִיאָה, אִם הָיְתָה מְזִידָה, כִּשְׁאָר חַיָּבֵי לָאוִין.
יד [טו] הַמַּעֲרֶה בְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה, וְלֹא גָמַר בִּיאָתוֹ--פָּטוּר: עַד שֶׁיִּגְמֹר בִּיאָתוֹ. וְאֵינוּ חַיָּב אֵלָא עַל הַגְּדוֹלָה, הַבְּעוּלָה, הַמְּזִידָה, וּבִרְצוֹנָהּ; אֲבָל אִם הָיְתָה קְטַנָּה, אוֹ שֶׁלֹּא הָיְתָה בְּעוּלָה, אוֹ שֶׁהָיְתָה שׁוֹגֶגֶת, אוֹ אֲנוּסָה, אוֹ יְשֵׁנָה--פָּטוּר. וְכֵן אִם בָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, פָּטוּר--שֶׁבְּשִׁפְחָה חֲרוּפָה, לֹא הִשְׁוָה בִּיאָה כְּדַרְכָּהּ לְבִיאָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ: שֶׁנֶּאֱמָר "שִׁכְבַת-זֶרַע" (ויקרא יט,כ). אֲבָל בִּשְׁאָר בִּיאוֹת, לֹא חָלַק בֵּין בִּיאָה לְבִיאָה: שֶׁנֶּאֱמָר "מִשְׁכְּבֵי אִשָּׁה" (ויקרא יח,כב; ויקרא כ,יג), מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁשְּׁנֵי מִשְׁכָּבוֹת לָאִשָּׁה.
טו [טז] כָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ בַּשִּׁפְחָה חֲרוּפָה שְׁהוּא פָּטוּר--הוּא פָּטוּר מִן הַקָּרְבָּן, וְהִיא פְּטוּרָה מִן הַמַּלְקוּת; אֲבָל מַכִּין אוֹתָן מַכַּת מַרְדּוּת מִדִּבְרֵיהֶם, אִם הָיוּ שְׁנֵיהֶן מְזִידִין וּגְדוֹלִים.
טז [יז] בֶּן תֵּשַׁע שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד שֶׁבָּא עַל שִׁפְחָה חֲרוּפָה--הִיא לוֹקָה, וְהוּא מֵבִיא קָרְבָּן: וְהוּא שֶׁתִּהְיֶה גְּדוֹלָה וּבְעוּלָה וּבִרְצוֹנָהּ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--שְׁאֵין הָאִישׁ חַיָּב קָרְבָּן עַד שֶׁתִּתְחַיַּב הִיא מַלְקוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "בִּקֹּרֶת תִּהְיֶה . . . וְהֵבִיא אֶת-אֲשָׁמוֹ" (ויקרא יט,כ-כא).
משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות איסורי ביאה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב