משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות נערה בתולה - הכול
פרק
א
ב
ג
א מִי שֶׁפִּתָּה בְּתוּלָה, קוֹנְסִין אוֹתוֹ מִשְׁקָל חֲמִשִּׁים סְלָעִים שֶׁלְּכֶסֶף מְזֻקָּק; וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא קְנָס. וְכֵן אִם אָנַס אוֹתָהּ. וּקְנָס זֶה--מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלַּתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ, לַאֲבִי הַנַּעֲרָ--חֲמִשִּׁים כָּסֶף" (דברים כב,כט). [ב] וְאֵיזֶה הוּא מְפַתֶּה וְאֵיזֶה הוּא אוֹנֵס--מְפַתֶּה, לִרְצוֹנָהּ; וְאוֹנֵס, שֶׁבָּא עָלֶיהָ בְּעַל כָּרְחָהּ.
ב כָּל הַנִּבְעֶלֶת בַּשָּׂדֶה--הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת אֲנוּסָה, וְדָנִין בּוֹ דִּין אוֹנֵס: עַד שֶׁיָּעִידוּ הָעֵדִים שֶׁבִּרְצוֹנָהּ נִבְעְלָה. וְכָל הַנִּבְעֶלֶת בָּעִיר--הֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת מְפֻתָּה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא זָעֲקָה: עַד שֶׁיָּעִידוּ הָעֵדִים שְׁהִיא אֲנוּסָה; כְּגוֹן שֶׁשָּׁלַף חֶרֶב וְאָמַר לָהּ, אִם תִּזְעֲקִי אֶהְרֹג אוֹתָךְ.
ג הַמְּפֻתָּה שֶׁלֹּא רָצָת לְהִנָּשֵׂא לַמְּפַתֶּה, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה אָבִיהָ לִתְּנָהּ לוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא רָצָה הוּא לִכְנֹס--הֲרֵי זֶה נוֹתֵן קְנָסָהּ, וְהוֹלֵךְ; וְאֵין כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס. וְאִם רָצוּ וּכְנָסָהּ--אֵינוּ מְשַׁלֵּם קְנָס, אֵלָא כּוֹתֵב לָהּ כְּתֻבָּה כִּשְׁאָר הַבְּתוּלוֹת.
ד אֲבָל הָאֲנוּסָה שֶׁלֹּא רָצָת הִיא, אוֹ אָבִיהָ, לְהִנָּשֵׂא לָאוֹנֵס--הָרְשׁוּת בְּיָדָם, וְנוֹתֵן קְנָס. רָצָת הִיא וְאָבִיהָ, וְלֹא רָצָה הוּא--כּוֹפִין אוֹתוֹ, וְכוֹנֵס וְנוֹתֵן קְנָס: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב,כט), הֲרֵי זוֹ מִצְוַת עֲשֵׂה--אַפִלּוּ הִיא חִגֶּרֶת אוֹ סוֹמָה אוֹ מְצֹרַעַת, כּוֹפִין אוֹתוֹ לִכְנֹס. וְאֵינוּ מוֹצִיא לִרְצוֹנוֹ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ, כָּל-יָמָיו" (שם)--הֲרֵי זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. [ד] וְאֵין לָהּ כְּתֻבָּה--שֶׁלֹּא תִקְּנוּ חֲכָמִים כְּתֻבָּה לָאִשָּׁה אֵלָא כְּדֵי שֶׁלֹּא תִהְיֶה קַלָּה בְּעֵינָיו לְהוֹצִיאָהּ, וְזֶה אֵינוּ יָכוֹל לְהוֹצִיא.
ה הָיְתָה אֲנוּסָה זוֹ אֲסוּרָה עָלָיו--אַפִלּוּ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, וְאַפִלּוּ שְׁנִיָּה--הֲרֵי זֶה לֹא יִשָּׂאֶנָּה; וְכֵן אִם נִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה אַחַר שֶׁכְּנָסָהּ, הֲרֵי זֶה יְגָרְשֶׁנָּה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב,כט), אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ. [ו] כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאָנַס בְּתוּלָה, אוֹ שֶׁפִּתָּה אוֹתָהּ--הֲרֵי זֶה לֹא יִכְנֹס, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְצֻוֶּה לִשָּׂא אֶת הַבְּתוּלָה, וּבְשָׁעָה שֶׁיִּשָּׂא זוֹ, אֵינָהּ בְּתוּלָה; וְאִם כָּנַס, יוֹצִיא בְּגֶט.
ו [ז] אַף עַל פִּי שֶׁנֶּאֱמָר בָּאוֹנֵס "לֹא-יוּכַל שַׁלְּחָהּ" (דברים כב,כט), כֵּיוָן שֶׁקְּדָמוֹ עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (שם)--הֲרֵי נְתָקוֹ לַעֲשֵׂה; וְנִמְצֵאת זוֹ מִצְוַת לֹא תַעֲשֵׂה שֶׁנִּתְּקָה לַעֲשֵׂה, שְׁאֵין לוֹקִין עָלֶיהָ, אֵלָא אִם לֹא קִיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין.
ז לְפִיכָּךְ אוֹנֵס שֶׁעָבַר וְגֵרַשׁ--כּוֹפִין אוֹתוֹ לְהַחְזִיר, וְאֵינוּ לוֹקֶה; מֵתָה גְּרוּשָׁתוֹ קֹדֶם שֶׁיַּחְזִירֶנָּה, אוֹ שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, אוֹ שֶׁהָיָה כּוֹהֵן שֶׁאָסוּר בִּגְרוּשָׁה--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה: שֶׁהֲרֵי עָבַר עַל לֹא תַעֲשֵׂה, וְאֵינוּ יָכוֹל לְקַיַּם עֲשֵׂה שֶׁבָּהּ.
ח אֵין הָאוֹנֵס אוֹ הַמְּפַתֶּה חַיָּב בַּקְּנָס, עַד שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ, וּבְעֵדִים; וְאֵינוּ צָרִיךְ הַתְרָאָה. וּמֵאֵימָתַי יִהְיֶה לַבַּת קְנָס--מֵאַחַר שָׁלוֹשׁ שָׁנִים גְּמוּרוֹת, עַד שֶׁתִּבְגֹּר: נִבְעֲלָה בְּתוֹךְ שָׁלוֹשׁ שָׁנִים, אֵין בִּיאָתָהּ בִּיאָה; בָּא עָלֶיהָ מִשֶּׁבָּגְרָה, אֵין לָהּ קְנָס--שֶׁנֶּאֱמָר "נַעֲרָ בְתוּלָה" (דברים כב,כח), לֹא הַבּוֹגֶרֶת. [ט] וְאַחַת שֶׁיֵּשׁ לָהּ אָב, אוֹ שְׁאֵין לָהּ אָב--יֵשׁ לָהּ קְנָס.
ט וְאֵלּוּ שְׁאֵין לָהֶן קְנָס--הַבּוֹגֶרֶת, וְהַמְּמָאֶנֶת, וְהָאַיְלוֹנִית, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַחֵרֶשֶׁת, וּמִי שֶׁיָּצָא עָלֶיהָ שֵׁם רָע בְּיַלְדוּתָהּ וּבָאוּ שְׁנַיִם וְהֵעִידוּ שֶׁתָּבְעָה אוֹתָן לִזְנוֹת עִמָּהּ, וְהַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הַנִּשּׂוּאִין וַעֲדַיִן הִיא נַעֲרָה בְּתוּלָה. אֲבָל הַמִּתְגָּרֶשֶׁת מִן הָאֵרוּסִין--אִם נֶאְנְסָה, יֵשׁ לָהּ קְנָס; וְאִם נִתְפַּתְּתָה, אֵין לָהּ קְנָס.
י הַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְּׁבוּיָה, וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת--אִם נִתְגַּיְּרָה וְנִפְדֵּית וְנִשְׁתַּחְרְרָה, וְהִיא בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים אוֹ פָּחוּת--יֵשׁ לָהּ קְנָס. וְאִם הָיְתָה בַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים וְיוֹם אֶחָד כְּשֶׁנִּתְגַּיְּרָה אוֹ כְּשֶׁנִּפְדֵּית אוֹ כְּשֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה, אֵין לָהּ קְנָס: הוֹאִיל וּבִיאָתָן בִּיאָה, הֲרֵי הֶן כִּבְעוּלוֹת.
יא הָיְתָה בְּתוּלָה זוֹ אֲסוּרָה עַל הָאוֹנֵס, אוֹ הַמְּפַתֶּה--אִם הָיְתָה מֵחַיָּבֵי כְּרֵתוֹת, כְּגוֹן אֲחוֹתוֹ וְדוֹדָתוֹ וְהַנִּדָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אוֹ שֶׁהָיְתָה מֵחַיָּבֵי לָאוִין--אִם הִתְרוּ בּוֹ, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה וְאֵינוּ מְשַׁלֵּם קְנָס: שְׁאֵין אָדָם לוֹקֶה וּמְשַׁלֵּם. וְאִם לֹא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה--הוֹאִיל וְאֵינוּ חַיָּב מַלְקוּת, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם קְנָס.
יב הָיְתָה מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, אוֹ שְׁנִיָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ שֶׁאֲסוּרָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים--בֵּין הִתְרוּ בּוֹ בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ, חַיָּב בַּקְּנָס: שְׁאֵין כָּאן מַלְקוּת. [יג] הָיְתָה מֵחַיָּבֵי מִיתַת בֵּית דִּין, כְּגוֹן בִּתּוֹ וְאֵשֶׁת בְּנוֹ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--בֵּין הִתְרוּ בּוֹ, בֵּין לֹא הִתְרוּ בּוֹ--פָּטוּר מִן הַקְּנָס, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יִהְיֶה, אָסוֹן--עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ" (שמות כא,כב): הַא אִם הָיָה שָׁם אָסוֹן, אֵין שָׁם עֹנֶשׁ; וְאַף עַל פִּי שֶׁהֲרִיגַת הָאִשָּׁה בִּשְׁגָגָה, שֶׁהֲרֵי לֹא נִתְכַּוְּנוּ לָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-יִנָּצוּ אֲנָשִׁים, וְנָגְפוּ אִשָּׁה הָרָה . . ." (שם)--הַא לָמַדְתָּ שֶׁלֹּא חָלַק בָּאָסוֹן בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד, לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין.
יג וַהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "מַכֵּה נֶפֶשׁ-בְּהֵמָה, יְשַׁלְּמֶנָּה" (ויקרא כד,יח) "וּמַכֵּה אָדָם, יוּמָת" (ויקרא כד,כא)--מַה מַכֵּה נֶפֶשׁ בְּהֵמָה, לֹא חָלַק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְחַיְּבוֹ בְּתַשְׁלוּמִין; אַף מַכֵּה נֶפֶשׁ אָדָם, לֹא חָלַק בּוֹ בֵּין שׁוֹגֵג לְמֵזִיד לְפָטְרוֹ מִן הַתַּשְׁלוּמִין. [יד] וְהוּא הַדִּין לְכָל עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ מִיתַת בֵּית דִּין, שְׁאֵין בָּהּ תַּשְׁלוּמִין.
יד [טו] בָּא עָלֶיהָ, וּמֵתָה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַקְּנָס: שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָתַן הָאִישׁ הַשֹּׁכֵב עִמָּהּ, לַאֲבִי הַנַּעֲרָ" (דברים כב,כט), לֹא לַאֲבִי הַמֵּתָה; וְהוּא, שֶׁתָּמוּת קֹדֶם שֶׁתַּעֲמֹד בַּדִּין.
משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות נערה בתולה - הכול
פרק
א
ב
ג