משנה תורה - ספר נשים - הלכות נערה בתולה - הכול
פרק א ב ג


הִלְכּוֹת נַעֲרָה בְּתוּלָה פֵּרֶק ב

א  חֲמִשִּׁים כֶּסֶף שֶׁלַּקְּנָס, הֶם דְּמֵי הֲנָאַת שְׁכִיבָה בִּלְבָד.  וְחַיָּב הַמְּפַתֶּה לִתֵּן בֹּשֶׁת וּפְגָם, יָתֵר עַל הַקְּנָס הַקָּצוּב בַּתּוֹרָה; יָתֵר עָלָיו הָאוֹנֵס, שְׁהוּא נוֹתֵן אֶת הַצַּעַר:  שֶׁהַנִּבְעֶלֶת בִּרְצוֹנָהּ, אֵין לָהּ צַעַר; וַאֲנוּסָה, יֵשׁ לָהּ צַעַר--וְכֵן הוּא אוֹמֵר בָּאֲנוּסָה "תַּחַת אֲשֶׁר עִנָּהּ" (דברים כב,כט).  [ב] נִמְצָא הַמְּפַתֶּה מְשַׁלֵּם שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים--קְנָס, וּבֹשֶׁת, וּפְגָם; וְהָאוֹנֵס, אַרְבָּעָה--קְנָס, וּבֹשֶׁת, וּפְגָם, וְצַעַר.

ב  [ג] קְנָס, שׁוֹוֶה בַּכֹּל; אֶחָד הַבָּא עַל בַּת כּוֹהֵן גָּדוֹל, וְאֶחָד הַבָּא עַל בַּת גֵּר אוֹ מַמְזֶרֶת--קְנָסָהּ חֲמִשִּׁים כֶּסֶף.  אֲבָל הַבֹּשֶׁת וְהַפְּגָם וְהַצַּעַר--אֵינָן שׁוֹוִין בַּכֹּל, וּצְרִיכִין שׁוּמָה.

ג  [ד] כֵּיצַד שָׁמִין הַבֹּשֶׁת:  הַכֹּל לְפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ--שְׁאֵינוּ דּוֹמֶה הַמְּבַיֵּשׁ נַעֲרָה חֲשׁוּבָה וּמִמִּשְׁפָּחָה מְיֻחָסָה, לַמְּבַיֵּשׁ קְטַנָּה עֲנִיָּה בְּזוּיָה; וְאֵינוּ דּוֹמֶה הַמִּתְבַּיֵּשׁ מֵאָדָם חָשׁוּב וְגָדוֹל, לְמִי שֶׁבִּיְּשׁוֹ אֶחָד מִן הַנְּבָלִים וְקַל מִן הַקַּלִּים.  [ה] וּלְפִי זֶה, רוֹאִין הַדַּיָּנִין מַעֲלָתָהּ וּמַעֲלָתוֹ; וְשָׁמִין כַּמָּה מָמוֹן רָאוּי לְאָבִיהָ וּלְמִשְׁפַּחְתָּהּ לִתֵּן וְלֹא יֵארַע לָהֶן דָּבָר זֶה מֵאָדָם זֶה, וְכָמוֹהוּ חַיָּב לְשַׁלַּם.

ד  [ו] פְּגָם, לְפִי יָפְיָהּ--רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִלּוּ הִיא שִׁפְחָה נִמְכֶּרֶת בַּשּׁוּק, כַּמָּה הִיא שׁוֹוָה בְּעוּלָה וְכַמָּה הָיְתָה שׁוֹוָה בְּתוּלָה, כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לִקְנוֹת שִׁפְחָה בְּתוּלָה לִתְּנָהּ לְעַבְדּוֹ, שְׁהוּא רוֹצֶה בַּהֲנָאָתוֹ וְטוֹבָתוֹ; וְרוֹאִין כַּמָּה פָּחֲתָה, וִישַׁלַּם.

ה  צַעַר, לְפִי קַטְנוּתָהּ וּבִנְיַן גּוּפָהּ וּלְפִי שָׁנָיו וְגוּפוֹ--אוֹמְדִין כַּמָּה הָאָב רוֹצֶה לִתֵּן וְלֹא תִצְטַעַר זוֹ מִזֶּה, וְיִתֵּן.

ו  [ז] הַמְּפַתֶּה--נוֹתֵן בֹּשֶׁת וּפְגָם, מִיָּד; וְאֵינוּ נוֹתֵן אֶת הַקְּנָס אֵלָא אִם כֵּן לֹא נְשָׂאָהּ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם-מָאֵן יְמָאֵן אָבִיהָ, לְתִתָּהּ לוֹ--כֶּסֶף יִשְׁקֹל, כְּמֹהַר הַבְּתוּלֹת" (ראה שמות כב,טז).  אֲבָל הָאוֹנֵס--נוֹתֵן אַרְבָּעָה דְּבָרִים מִיָּד, וְכוֹנֵס; לְפִיכָּךְ כְּשֶׁתִּרְצֶה לְהִתְגָּרַשׁ, אוֹ אִם מֵת--אֵין לָהּ כְּלוּם.

ז  [ח] בָּאוּ עָלֶיהָ שְׁנַיִם, אֶחָד כְּדַרְכָּהּ וְאֶחָד שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ:  זֶה שֶׁבָּא עָלֶיהָ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ--אִם הוּא רִאשׁוֹן, חַיָּב בְּבֹשֶׁת וּפְגָם; וְאִם הוּא אַחֲרוֹן, חַיָּב בְּבֹשֶׁת בִּלְבָד, שֶׁכְּבָר נִפְגְמָה.  וְזֶה שֶׁבָּא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ--בֵּין רִאשׁוֹן בֵּין אַחֲרוֹן, חַיָּב בַּקְּנָס וּבִשְׁאָר הַדְּבָרִים; אֲבָל אֵין בֹּשֶׁת וּפְגָם שֶׁלַּבַּת שֶׁלֹּא נִבְעֲלָה כְּלָל, כְּבֹשֶׁת וּפְגָם זוֹ שֶׁנִּבְעֲלָה שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ.

ח  [ט] כְּבָר הוֹדַעְנוּ הַבָּנוֹת שְׁאֵין לָהֶן קְנָס, וְעֶשֶׂר הֶן--הַבּוֹגֶרֶת, וְהַמְּמָאֶנֶת, וְהַמְּגֹרֶשֶׁת, וְהָאַיְלוֹנִית, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַחֵרֶשֶׁת, וְהַגִּיּוֹרֶת, וְהַשְּׁבוּיָה, וְהַמְּשֻׁחְרֶרֶת, וְהַיּוֹצֶא עָלֶיהָ שֵׁם רָע; וּשְׁאָר הַבָּנוֹת, יֵשׁ לָהֶן קְנָס.

ט  [י] כָּל בַּת שֶׁיֵּשׁ לָהּ קְנָס--יֵשׁ לָהּ בֹּשֶׁת, וּפְגָם; וְאִם הָיְתָה אֲנוּסָה, יֵשׁ לָהּ צַעַר.  וְכָל בַּת שְׁאֵין לָהּ קְנָס--כָּךְ אֵין לָהּ לֹא בֹּשֶׁת וְלֹא פְּגָם, אִם נִתְפַּתְּתָה; וְכֵן אִם נֶאְנְסָה, חוּץ מִבּוֹגֶרֶת וּמְמָאֶנֶת וְשׁוֹטָה וְחֵרֶשֶׁת.

י  [יא] כֵּיצַד:  הָאוֹנֵס אֶת הַבּוֹגֶרֶת וְאֶת הַמְּמָאֶנֶת--אַף עַל פִּי שְׁאֵין לָהֶן קְנָס, יֵשׁ לָהֶן בֹּשֶׁת וּפְגָם וְצַעַר; וְהָאוֹנֵס שׁוֹטָה אוֹ חֵרֶשֶׁת, מְשַׁלֵּם צַעַר בִּלְבָד.  אֲבָל הַמְּפַתֶּה אֶת כֻּלָּן, פָּטוּר מִכְּלוּם.

יא  [יב] אֵין אָדָם מְשַׁלֵּם קְנָס בְּכָל מָקוֹם, בְּהוֹדָאַת פִּיו--אֵלָא עַל פִּי עֵדִים.  לְפִיכָּךְ הָאוֹמֵר, אָנַסְתִּי אוֹ פִּתִּיתִי בִּתּוֹ שֶׁלִּפְלוֹנִי--אֵינוּ מְשַׁלֵּם קְנָס; אֲבָל מְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם, בְּהוֹדָאַת פִּיו.  וְכֵן בַּת שֶׁתָּבְעָה אִישׁ בַּדִּין וְאָמְרָה לוֹ, אָנַסְתָּ אוֹ פִּתִּיתָ אוֹתִי, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא הָיוּ דְּבָרִים מֵעוֹלָם--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הֶסֵּת:  שֶׁאִלּוּ הוֹדָה, הָיָה מְשַׁלֵּם לָהּ בֹּשֶׁת וּפְגָם וְצַעַר עַל פִּי עַצְמוֹ.

יב  [יג] אָמְרָה לוֹ, אָנַסְתָּ אוֹתִי, וְהוּא אוֹמֵר, לֹא כִי אֵלָא פִּתִּיתִי--הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע שְׁבוּעַת הַתּוֹרָה עַל דְּמֵי הַצַּעַר, וּמְשַׁלֵּם בֹּשֶׁת וּפְגָם:  שֶׁהֲרֵי הוֹדָה בְּמִקְצַת הַטְּעָנָה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בִּמְקוֹמוֹ.

יג  [יד] שְׁלוֹשָׁה דְּבָרִים שֶׁלַּמְּפַתֶּה, וְאַרְבָּעָה שֶׁלָּאוֹנֵס--הֲרֵי הֶן שֶׁלָּאָב, שֶׁכָּל שְׁבָח נְעוּרִים לָאָב; וְאִם אֵין לָהּ אָב, הֲרֵי הֶן שֶׁלְּעַצְמָהּ.  [טו] מְפֻתָּה אוֹ אֲנוּסָה שֶׁלֹּא תָבְעָה עַד שֶׁבָּגְרָה, אוֹ עַד שֶׁנִּשֵּׂאת, אוֹ עַד שֶׁמֵּת הָאָב--הֲרֵי הָאַרְבָּעָה דְּבָרִים אוֹ הַשְּׁלוֹשָׁה, שֶׁלָּהּ.  עָמְדָה בַּדִּין וְתָבְעָה אוֹתוֹ, וְאַחַר כָּךְ בָּגְרָה אוֹ נִשֵּׂאת--הֲרֵי הֶן שֶׁלָּאָב; וְאִם מֵת הָאָב אַחַר עֲמִידָתָהּ בַּדִּין--הֲרֵי הֶן שֶׁלָּאַחִין, שְׁהֶן יוֹרְשֵׁי הָאָב:  מֵעֵת שֶׁעָמְדָה בַּדִּין, זָכָה בָּהֶן הָאָב.

יד  [טז] הַבַּת שֶׁנִּתְאָרְסָה וְנִתְגָּרְשָׁה, קְנָסָהּ לְבַדּוֹ לְעַצְמָהּ; נֶאְנְסָה אוֹ נִתְפַּתְּתָה וְאַחַר כָּךְ נִתְקַדְּשָׁה לְאַחֵר, קְנָסָהּ וּשְׁאָר הַדְּבָרִים לְאָבִיהָ--שְׁאֵין הָאֵרוּסִין מוֹצִיאִין מֵרְשׁוּת הָאָב.

טו  [יז] אֲנִי אוֹמֵר, שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ, לְהַזְנוֹתָהּ" (ויקרא יט,כט)--שֶׁלֹּא יֹאמַר הָאָב, הוֹאִיל וְלֹא חִיְּבָה תּוֹרָה מְפַתֶּה וְאוֹנֵס אֵלָא שֶׁיִּתֵּן מָמוֹן לָאָב, הֲרֵינִי שׂוֹכֵר בִּתִּי הַבְּתוּלָה לְזֶה לָבוֹא עָלֶיהָ בְּכָל מָמוֹן שֶׁאֶרְצֶה; אוֹ אַנִּיחַ זֶה לָבוֹא עָלֶיהָ בְּחִנָּם, שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם לִמְחֹל וְלִתֵּן מְמוֹנוֹ לְכָל מִי שֶׁיִּרְצֶה:  לְכָּךְ נֶאֱמָר "אַל-תְּחַלֵּל אֶת-בִּתְּךָ, לְהַזְנוֹתָהּ".

טז  שֶׁזֶּה שֶׁחִיְּבָה תּוֹרָה לָאוֹנֵס וְלַמְּפַתֶּה מָמוֹן, לֹא מַלְקוּת--בְּשֶׁאֵרַע הַדָּבָר מִקְרֶה, שֶׁלֹּא מִדַּעַת אָבִיהָ וְלֹא הֵכִינָה עַצְמָהּ לְכָּךְ, שֶׁדָּבָר זֶה אֵינוּ הוֹוֶה תָּמִיד, וְאֵינוּ מָצוּי; אֲבָל אִם הִנִּיחַ זֶה בִּתּוֹ הַבְּתוּלָה מוּכֶנֶת לְכָל מִי שֶׁיָּבוֹא עָלֶיהָ, גּוֹרֵם שֶׁתִּמָּלֵא הָאָרֶץ זִמָּה, וְנִמְצָא הָאָב נוֹשֵׂא בִּתּוֹ וְהָאָח נוֹשֵׂא אֲחוֹתוֹ, שְׁאִם תִּתְעַבַּר וְתֵלֵד לֹא יִוָּדַע בֶּן מִי הוּא.

יז  וְהַמֵּכִין בִּתּוֹ לְכָּךְ, הֲרֵי הִיא קְדֵשָׁה.  וְלוֹקֶה הַבּוֹעֵל וְהַנִּבְעֶלֶת, מִשּׁוֹם "לֹא-תִהְיֶה קְדֵשָׁה" (דברים כג,יח); וְאֵין קוֹנְסִין אוֹתוֹ, שֶׁלֹּא חִיְּבָה תּוֹרָה קְנָס אֵלָא לָאוֹנֵס וּמְפַתֶּה.  אֲבָל זוֹ שֶׁהֵכִינָה עַצְמָהּ לְכָּךְ, בֵּין מִדַּעְתָּהּ בֵּין מִדַּעַת אָבִיהָ--הֲרֵי זוֹ קְדֵשָׁה; וְאִסּוּר קְדֵשָׁה אֶחָד הוּא, בֵּין בִּבְתוּלָה בֵּין בִּבְעוּלָה.  וּלְפִיכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁהַיּוֹצֶא עָלֶיהָ שֵׁם רָע בְּיַלְדוּתָהּ, אֵין לָהּ קְנָס כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--שֶׁהֲרֵי זוֹ בְּחֶזְקַת שֶׁהִפְקִירָה עַצְמָהּ לְדָבָר זֶה, בִּרְצוֹנָהּ.


משנה תורה - ספר נשים - הלכות נערה בתולה - הכול
פרק א ב ג