משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות נערה בתולה - הכול
פרק
א
ב
ג
א הַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל בַּת יִשְׂרָאֵל, וְנִמְצָא הַדָּבָר שֶׁקֶר--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְיִסְּרוּ, אֹתוֹ" (דברים כב,יח); וְאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ, מִ"לֹּא-תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט,טז). וְנוֹתֵן לְאָבִיהָ, מִשְׁקַל מֵאָה סְלָעִים כֶּסֶף מְזֻקָּק; וְאִם הָיְתָה יְתוֹמָה, הֲרֵי הֶן שֶׁלְּעַצְמָהּ. [ב] וְהַמּוֹצִיא שֵׁם רָע עַל הַקְּטַנָּה, אוֹ עַל הַבּוֹגֶרֶת--פָּטוּר מִן הַקְּנָס, וּמִן הַמַּלְקוּת; וְאֵינוּ חַיָּב, עַד שֶׁיּוֹצִיא עַל הַנַּעֲרָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהוֹצִיאוּ אֶת-בְּתוּלֵי הַנַּעֲרָ" (דברים כב,טו; וראה דברים כב,יט), "נַעֲרָ" מָלֵא דִּבַּר הַכָּתוּב.
ב [ג] אֵין דָּנִין דִּין זֶה אֵלָא בִּפְנֵי הַבַּיִת, וּבְבֵית דִּין שֶׁלְּעֶשְׂרִים וּשְׁלוֹשָׁה--מִפְּנֵי שֶׁיֵּשׁ בְּדִין מוֹצִיא שֵׁם רָע, דִּינֵי נְפָשׁוֹת: שְׁאִם נִמְצָא הַדָּבָר כְּמוֹ שֶׁאָמַר, הֲרֵי זוֹ נֶהְרֶגֶת. אֲבָל הָאוֹנֵס וְהַמְּפַתֶּה, דָּנִין בָּהֶן בְּכָל זְמָן בִּשְׁלוֹשָׁה, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר בְּהִלְכּוֹת סַנְהֶדְּרִין.
ג [ד] וּמִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁלַּתּוֹרָה, שֶׁתֵּשֵׁב אֵשֶׁת מוֹצִיא שֵׁם רָע תַּחְתָּיו לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב,יט), אַפִלּוּ עִוֶּרֶת אוֹ מֻכַּת שְׁחִין. וְאִם גֵּרְשָׁהּ--עָבַר עַל לֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-יוּכַל לְשַׁלְּחָהּ כָּל-יָמָיו" (שם). וְכוֹפִין אוֹתוֹ וּמַחְזִיר, וְאֵינוּ לוֹקֶה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בָּאוֹנֵס; וְאִם קָדַם אַחֵר וְקִדְּשָׁהּ, אוֹ שֶׁמֵּתָה, אוֹ שֶׁהָיָה כּוֹהֵן שֶׁאָסוּר בִּגְרוּשָׁה--לוֹקֶה עַל גֵּרוּשֶׁיהָ.
ד [ה] נִמְצָא בָּהּ דְּבַר זִמָּה, אוֹ שֶׁנִּמְצֵאת אֲסוּרָה עָלָיו מֵחַיָּבֵי לָאוִין, אוֹ מֵחַיָּבֵי עֲשֵׂה, וְאַפִלּוּ שְׁנִיָּה--הֲרֵי זֶה יְגָרְשֶׁנָּה בְּגֶט: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלוֹ-תִהְיֶה לְאִשָּׁה" (דברים כב,יט), אִשָּׁה הָרְאוּיָה לוֹ. וְלָמָּה לֹא יָבוֹא עֲשֵׂה וְיִדְחֶה לֹא תַעֲשֶׂה, בֵּין בַּמּוֹצִיא שֵׁם רָע בֵּין בָּאוֹנֵס, וְיִשָּׂא זוֹ הָאֲסוּרָה לוֹ--שֶׁהֲרֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא תִרְצֶה הִיא לֵישֵׁב, וְנִמְצָא עֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה קַיָּמִין.
ה [ו] כֵּיצַד הוֹצָאַת שֵׁם רָע--הוּא שֶׁיָּבוֹא לְבֵית דִּין וְיֹאמַר, נַעֲרָה זוֹ בָּעַלְתִּי אוֹתָהּ וְלֹא מָצָאתִי לָהּ בְּתוּלִים, וּכְשֶׁבִּקַּשְׁתִּי עַל הַדָּבָר, נוֹדַע לִי שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתַּי אַחַר שֶׁאֵרַסְתִּיהָ, וְאֵלוּ הֶן עֵדַי שֶׁזִּנְּתָה בִּפְנֵיהֶן; וּבֵית דִּין שׁוֹמְעִין דִּבְרֵי הָעֵדִים, וְחוֹקְרִין עֵדוּתָן: אִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת, נִסְקֶלֶת; וְאִם הֵבִיא הָאָב עֵדִים וְהֵזִימוּ הָעֵדִים שֶׁהֵבִיא הַבַּעַל, וְנִמְצְאוּ שֶׁהֵעִידוּ שֶׁקֶר--יִסָּקְלוּ, וְיִלְקֶה הוּא, וְיִתֵּן מֵאָה סֶלַע.
ו וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וְאֵלֶּה, בְּתוּלֵי בִתִּי" (דברים כב,יז), אֵלּוּ הָעֵדִים שֶׁיָּזִימוּ עֵדֵי הַבַּעַל. חָזַר הַבַּעַל וְהֵבִיא עֵדִים אֲחֵרִים, וְהֵזִים עֵדֵי הָאָב--הֲרֵי הַנַּעֲרָה וְעֵדֵי אָבִיהָ נִסְקָלִין; וְעַל זֶה נֶאֱמָר "וְאִם-אֱמֶת הָיָה, הַדָּבָר הַזֶּה" (דברים כב,כ), מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ שֶׁפָּרָשָׁה זוֹ, יֵשׁ בָּהּ עֵדִים וְזוֹמְמִין וְזוֹמְמֵי זוֹמְמִין.
ז הוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, וְהִיא בּוֹגֶרֶת--אַף עַל פִּי שֶׁהֵבִיא עֵדִים שֶׁזִּנָּת תַּחְתָּיו, כְּשֶׁהָיְתָה נַעֲרָה--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמַּלְקוּת וּמִן הַקְּנָס; וְאִם נִמְצָא הַדָּבָר אֱמֶת--הֲרֵי זוֹ תִּסָּקֵל, אַף עַל פִּי שְׁהִיא בּוֹגֶרֶת, הוֹאִיל וּבְעֵת שֶׁזִּנְּתָה נַעֲרָה הָיְתָה.
ח כָּל נַעֲרָה שְׁאֵין לָהּ קְנָס, אִם נֶאְנְסָה אוֹ נִתְפַּתְּתָה--כָּךְ הַמּוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, פָּטוּר מִן הַמַּלְקוּת וּמִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְכֵן הַנָּכְרִית שֶׁנִּתְגַּיְּרָה וְהַשִּׁפְחָה שֶׁנִּשְׁתַּחְרְרָה, פְּחוּתָה מִבַּת שָׁלוֹשׁ שָׁנִים--אַפִלּוּ הָיְתָה הוֹרָתָהּ שֶׁלֹּא בִּקְדֻשָּׁה, וְלִידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה--הַמּוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, פָּטוּר מִן הַקְּנָס וּמִן הַמַּלְקוּת: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי הוֹצִיא שֵׁם רָע, עַל בְּתוּלַת יִשְׂרָאֵל" (דברים כב,יט), עַד שֶׁתִּהְיֶה הוֹרָתָהּ וְלִידָתָהּ בִּקְדֻשָּׁה.
ט קִדַּשׁ נַעֲרָה וְגֵרְשָׁהּ, וְחָזַר וְקִדְּשָׁהּ וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתָּיו בַּקִּדּוּשִׁין הָרִאשׁוֹנִים, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים--הֲרֵי זֶה פָּטוּר. וְכֵן אִם הָיְתָה יְבִמְתּוֹ שֶׁכְּנָסָהּ, וְהוֹצִיא עָלֶיהָ שֵׁם רָע, וְהֵבִיא עֵדִים שֶׁזִּנְּתָה תַּחַת קִדּוּשֵׁי אָחִיו, וְנִמְצְאוּ זוֹמְמִים--הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִן הַמַּלְקוּת וּמִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְכָל הַפְּטוּר--אִם רָצָה לְגָרַשׁ, יְגָרַשׁ.
י אֵינוּ חַיָּב עַד שֶׁיִּבְעֹל אוֹתָהּ כְּדַרְכָּהּ, וְיוֹצִיא שֵׁם רָע כְּדַרְכָּהּ. בְּעָלָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ, וְאָמַר לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה--פָּטוּר; וּמַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. [יא] וְכֵן אִם אָמַר לֹא מְצָאתִיהָ בְּתוּלָה, וְלֹא אָמַר שֶׁזִּנְּתָה תַּחְתַּי, אוֹ שֶׁאָמַר זִנְּתָה תַּחְתַּי, וְלֹא הֵבִיא עֵדִים אֵלָא בָּאוּ מֵאֵלֵיהֶם--הֲרֵי זֶה פָּטוּר, אַף עַל פִּי שֶׁהָעֵדִים נֶהְרָגִים אִם הוּזָמוּ.
יא [יב] זֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "וּפָרְשׂוּ, הַשִּׂמְלָה" (דברים כב,יז)--לְשׁוֹן כָּבוֹד, שֶׁנּוֹשְׂאִין וְנוֹתְנִין בְּסִתְרֵי הַדָּבָר; וְכֵן זֶה שֶׁיֹּאמַר הָאָב "וְאֵלֶּה, בְּתוּלֵי בִתִּי" (שם), הֶן זוֹמְמֵי עֵדֵי הַבַּעַל. וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם-אֱמֶת הָיָה, הַדָּבָר" (דברים כב,כ)--תֵּהָרֵג בְּשֶׁזִּנָּת אַחַר הָאֵרוּסִין בְּעֵדִים, שֶׁנֶּאֱמָר "לִזְנוֹת בֵּית אָבִיהָ" (דברים כב,כא); אֲבָל קֹדֶם הָאֵרוּסִין, כְּבָר דָּנָה תּוֹרָה בָּהּ שְׁהִיא פְּטוּרָה מִכְּלוּם, וּבוֹעֲלָהּ חַיָּב בְּתַשְׁלוּמֵי מָמוֹן בִּלְבָד, בֵּין פִּתָּה בֵּין אָנַס.
משנה תורה -
ספר נשים -
הלכות נערה בתולה - הכול
פרק
א
ב
ג