משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות שבת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
א אַרְבָּעָה דְּבָרִים נֶאְמְרוּ בַּשַּׁבָּת--שְׁנַיִם בַּתּוֹרָה, וּשְׁנַיִם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים וְהֶן מְפֹרָשִׁין עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים: שֶׁבַּתּוֹרָה "זָכוֹר" (שמות כ,ז), וְ"שָׁמוֹר" (דברים ה,יא); וְשֶׁנִּתְפָּרְשׁוּ עַל יְדֵי הַנְּבִיאִים, כִּבּוּד וְעִנּוּג, שֶׁנֶּאֱמָר "וְקָרָאתָ לַשַּׁבָּת עֹנֶג, לִקְדוֹשׁ ה' מְכֻבָּד" (ישעיהו נח,יג).
ב אֵיזֶה הוּא כִּבּוּד--זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁמִּצְוָה עַל אָדָם לִרְחֹץ פָּנָיו יָדָיו וְרַגְלָיו בְּחַמִּין בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וּמִתְעַטֵּף בַּצִּיצִית וְיוֹשֵׁב בְּכֹבֶד רֹאשׁ, מְיַחֵל לְהַקְבָּלַת פְּנֵי הַשַּׁבָּת, כְּמוֹ שְׁהוּא יוֹצֶא לִקְרַאת הַמֶּלֶךְ. וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מְקַבְּצִין תַּלְמִידֵיהֶן בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּמִתְעַטְּפִים; וְאוֹמְרִים, בּוֹאוּ וְנֵצֵא לִקְרַאת שַׁבַּת הַמֶּלֶךְ.
ג וּמִכְּבוֹד הַשַּׁבָּת, שֶׁיִּלְבֹּשׁ כְּסוּת נְקִיָּה. וְלֹא יִהְיֶה מַלְבּוּשׁ הַחֹל, כְּמַלְבּוּשׁ הַשַּׁבָּת; וְאִם אֵין לוֹ לְהַחְלִיף, מְשַׁלְשֵׁל טְלִיתוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֶא מַלְבּוּשׁוֹ כְּמַלְבּוּשׁ הַחֹל. וְעֶזְרָא תִּקַּן שֶׁיְּהוּ הָעָם מְכַבְּסִים בַּחֲמִישִׁי, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.
ד אָסוּר לִקְבֹּעַ סְעוֹדָה וּמִשְׁתֶּה בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת. וּמֻתָּר לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ; וְאַף עַל פִּי כֵן מִכְּבוֹד הַשַּׁבָּת שֶׁיִּמָּנַע אָדָם מִן הַמִּנְחָה וָמַעְלָה מִלִּקְבֹּעַ סְעוֹדָה, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַשַּׁבָּת כִּשְׁהוּא מִתְאַוֶּה לֶאֱכֹל.
ה מְסַדֵּר אָדָם שֻׁלְחָנוֹ בְּעֶרֶב הַשַּׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ צָרִיךְ אֵלָא לְכַזַּיִת, וְכֵן מְסַדֵּר שֻׁלְחָנוֹ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ צָרִיךְ אֵלָא לְכַזַּיִת--כְּדֵי לְכַבְּדוֹ בִּכְנִיסָתוֹ, וּבִיצִיאָתוֹ. וְצָרִיךְ לְתַקַּן בֵּיתוֹ מִבְּעוֹד יוֹם, לִכְבוֹד הַשַּׁבָּת; וְיִהְיֶה נֵר דָּלוּק, וְשֻׁלְחָן עָרוּךְ, וּמִטָּה מֻצַּעַת--שֶׁכָּל אֵלּוּ לִכְבוֹד שַׁבָּת הֶן.
ו אַף עַל פִּי שֶׁיִּהְיֶה אָדָם חָשׁוּב בְּיוֹתֵר, וְאֵין דַּרְכּוֹ לִקַּח דְּבָרִים מִן הַשּׁוּק, וְלֹא לְהִתְעַסַּק בַּמְּלָאכוֹת שֶׁבַּבַּיִת--חַיָּב לַעֲשׂוֹת דְּבָרִים שְׁהֶן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת בְּגוּפוֹ, שֶׁזֶּה הוּא כְּבוֹדוֹ. חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים--מֵהֶם מִי שֶׁהָיָה מְפַצֵּל הָעֵצִים, לְבַשַּׁל בָּהֶן; וּמֵהֶן מִי שֶׁהָיָה מְבַשֵּׁל, אוֹ מוֹלֵחַ בָּשָׂר, אוֹ גּוֹדֵל פְּתִילוֹת, אוֹ מַדְלִיק נֵרוֹת; וּמֵהֶן מִי שֶׁהָיָה יוֹצֶא וְקוֹנֶה דְּבָרִים שְׁהוּא צָרִיךְ לַשַּׁבָּת מִמַּאֲכָל וּמַשְׁקֶה, אַף עַל פִּי שְׁאֵין דַּרְכּוֹ בְּכָּךְ. וְכָל הַמַּרְבֶּה בְּדָבָר זֶה, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
ז אֵיזֶה הוּא עִנּוּג: זֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמִים שֶׁצָּרִיךְ לְתַקַּן תַּבְשִׁיל שָׁמֵן בְּיוֹתֵר, וּמַשְׁקֶה מְבֻשָּׂם, הַכֹּל לַשַּׁבָּת--הַכֹּל לְפִי מְמוֹנוֹ שֶׁלָּאָדָם. וְכָל הַמַּרְבֶּה בְּהוֹצָאַת שַׁבָּת וּבְתִקּוּן מַאֲכָלִים רַבִּים וְטוֹבִים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח. וְאִם אֵין יָדוֹ מַשֶּׂגֶת, אַפִלּוּ עָשָׂה שְׁלָק וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִשּׁוֹם כְּבוֹד הַשַּׁבָּת--הֲרֵי זֶה עֹנֶג שַׁבָּת; וְאֵינוּ חַיָּב לְהָצֵר לְעַצְמוֹ, וְלִשְׁאֹל מֵאֲחֵרִים כְּדֵי לְהַרְבּוֹת בְּמַאֲכַל שַׁבָּת: אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, עֲשֵׂה שַׁבָּתְךָ כַּחֹל, וְאַל תִּצְטָרַךְ לַבְּרִיּוֹת.
ח מִי שֶׁהָיָה עָנֹג וְעָשִׁיר, וַהֲרֵי כָּל יָמָיו כַּשַּׁבָּת--צָרִיךְ לְשַׁנּוֹת מַאֲכַל שַׁבָּת, מִמַּאֲכַל הַחֹל. וְאִם אֵי אִפְשָׁר לְשַׁנּוֹת, מְשַׁנֶּה זְמָן הָאֲכִילָה: אִם הָיָה רָגִיל לְהַקְדִּים, מְאַחֵר; וְאִם הָיָה רָגִיל לְאַחַר, מַקְדִּים.
ט חַיָּב אָדָם לֶאֱכֹל שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת בַּשַּׁבָּת--אַחַת עַרְבִּית, וְאַחַת שַׁחְרִית, וְאַחַת בַּמִּנְחָה. וְצָרִיךְ לְהִזָּהֵר בְּשָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת אֵלּוּ, שֶׁלֹּא יִפְחֹת מֵהֶן כְּלָל; וְאַפִלּוּ עָנִי הַמִּתְפַּרְנֵס מִן הַצְּדָקָה, סוֹעֵד שָׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת. וְאִם הָיָה חוֹלֶה מֵרֹב הָאֲכִילָה, אוֹ שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה--פָּטוּר מִשָּׁלוֹשׁ סְעוֹדוֹת. וְצָרִיךְ לִקְבֹּעַ כָּל סְעוֹדָה מִשְּׁלָשְׁתָּן עַל הַיַּיִן, וְלִבְצֹעַ עַל שְׁתֵּי כִּכָּרוֹת. וְכֵן, בְּיָמִים טוֹבִים.
י אֲכִילַת בָּשָׂר וּשְׁתִיַּת יַיִן בַּשַּׁבָּת, עִנּוּג הוּא לָהּ--וְהוּא, שֶׁהָיְתָה יָדוֹ מַשֶּׂגֶת. וְאָסוּר לִקְבֹּעַ סְעוֹדָה עַל הַיַּיִן בַּשַּׁבָּת וּבְיָמִים טוֹבִים, בְּשָׁעַת בֵּית הַמִּדְרָשׁ; אֵלָא כָּךְ הוּא מִנְהַג הַצַּדִּיקִים--יִתְפַּלַּל אָדָם בַּשַּׁבָּת שַׁחְרִית וּמוּסָף בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, וְיָבוֹא לְבֵיתוֹ וְיִסְעֹד סְעוֹדָה שְׁנִיָּה, וְיֵלֵךְ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ יִקְרָא וְיִשְׁמַע עַד הַמִּנְחָה, וְיִתְפַּלַּל מִנְחָה; וְאַחַר כָּךְ יִקְבַּע סְעוֹדָה שְׁלִישִׁית עַל הַיַּיִן, וְיֹאכַל וְיִשְׁתֶּה עַד מוֹצָאֵי שַׁבָּת.
יא אָסוּר לוֹ לָאָדָם שֶׁיְּהַלַּךְ בְּעַרְבֵּי שַׁבָּתוֹת, יוֹתֵר מִשָּׁלוֹשׁ פַּרְסָאוֹת מִתְּחִלַּת הַיּוֹם: כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְבֵיתוֹ וְעוֹד הַיּוֹם רַב, וְיָכִין סְעוֹדָה לַשַּׁבָּת--שֶׁהֲרֵי אֵין אַנְשֵׁי בֵּיתוֹ יוֹדְעִין שֶׁהַיּוֹם יָבוֹא, כְּדֵי לְהָכִין לוֹ. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, אִם הָיָה מִתְאָרֵחַ אֵצֶל אֲחֵרִים--שֶׁהֲרֵי מְבַיְּשָׁן, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא הֵכִינוּ לָהֶן דָּבָר הָרָאוּי לְאוֹרְחִין.
יב אָסוּר לְהִתְעַנּוֹת, וְלִזְעֹק וּלְהִתְחַנַּן וּלְבַקַּשׁ רַחֲמִים בַּשַּׁבָּת; וְאַפִלּוּ בְּצָרָה מִן הַצָּרוֹת, שֶׁהַצִּבּוּר מִתְעַנִּין וּמַתְרִיעִין עֲלֵיהֶן--אֵין מִתְעַנִּין וְלֹא מַתְרִיעִין בַּשַּׁבָּת, וְלֹא בְּיָמִים טוֹבִים: חוּץ מֵעִיר שֶׁהִקִּיפוּהָ גּוֹיִים אוֹ נָהָר, אוֹ סְפִינָה הַמִּטָּרֶפֶת בַּיָּם--שֶׁמַּתְרִיעִין עֲלֵיהֶן בַּשַּׁבָּת לַעְזֹר אוֹתָן, וּמִתְחַנְּנִין וּמְבַקְּשִׁין עֲלֵיהֶן רַחֲמִים.
יג אֵין צָרִין עַל עֲיָרוֹת שֶׁלַּגּוֹיִים, פָּחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשַּׁב דַּעַת אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה עֲלֵיהֶן, וְלֹא יִהְיוּ מְבֹהָלִים וּטְרוּדִים בַּשַּׁבָּת. וּמִפְּנֵי זֶה אֵין מַפְלִיגִין בַּסְּפִינָה, פָּחוּת מִשְּׁלוֹשָׁה יָמִים קֹדֶם הַשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁתִּתְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ עָלָיו קֹדֶם הַשַּׁבָּת, וְלֹא יִצְטַעַר יוֹתֵר מִדַּי; וְלִדְבַר מִצְוָה, מַפְלִיג בַּיָּם אַפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, וּפוֹסֵק עִמּוֹ לִשְׁבֹּת, וְאֵינוּ שׁוֹבֵת. וּמִצֹּר לְצִידוֹן, וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אַפִלּוּ לִדְבַר הָרְשׁוּת, מֻתָּר לְהַפְלִיג בְּעֶרֶב שַׁבָּת; וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא יַפְלִיגוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת כְּלָל, אֵין מַפְלִיגִין.
יד תַּשְׁמִישׁ הַמִּטָּה, מֵעֹנֶג שַׁבָּת הוּא; לְפִיכָּךְ עוֹנַת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים הַבְּרִיאִים, מִלֵּילֵי שַׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. וּמֻתָּר לִבְעֹל בְּתוּלָה לְכַתְּחִלָּה בַּשַּׁבָּת, וְאֵין בְּזֶה מִשּׁוֹם חוֹבֵל וְלֹא מִשּׁוֹם צַעַר לָהּ.
טו הַשַּׁבָּת וַעֲבוֹדָה זָרָה--כָּל אַחַת מִשְּׁתֵּיהֶן, שְׁקוּלָה כְּנֶגֶד שְׁאָר כָּל מִצְווֹת הַתּוֹרָה; וְהַשַּׁבָּת הִיא הָאוֹת שֶׁבֵּין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּבֵינֵינוּ, לְעוֹלָם. לְפִיכָּךְ כָּל הָעוֹבֵר עַל שְׁאָר הַמִּצְווֹת, הֲרֵי הוּא בִּכְלַל רִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל; אֲבָל מְחַלֵּל שַׁבָּת בְּפַרְהֶסְיָה, הֲרֵי הוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה--וּשְׁנֵיהֶם כְּגוֹיִים, לְכָל דִּבְרֵיהֶם.
טז לְפִיכָּךְ מְשַׁבֵּחַ הַנָּבִיא וְאוֹמֵר, "אַשְׁרֵי אֱנוֹשׁ יַעֲשֶׂה-זֹּאת, וּבֶן-אָדָם יַחֲזִיק בָּהּ--שֹׁמֵר שַׁבָּת מֵחַלְּלוֹ . . ." (ישעיהו נו,ב). וְכָל הַמְּשַׁמֵּר אֶת הַשַּׁבָּת כְּהִלְכָּתָהּ, וּמְכַבְּדָהּ וּמְעַנְּגָהּ כְּפִי כּוֹחוֹ--כְּבָר מְפֹרָשׁ בַּקַּבָּלָה שְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַזֶּה, יָתֵר עַל הַשָּׂכָר הַצָּפוּן לָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁנֶּאֱמָר "אָז, תִּתְעַנַּג עַל-ה', וְהִרְכַּבְתִּיךָ, עַל-בָּמֳתֵי אָרֶץ; וְהַאֲכַלְתִּיךָ, נַחֲלַת יַעֲקֹב אָבִיךָ--כִּי פִּי ה', דִּבֵּר" (ישעיהו נח,יד).
משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות שבת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל