משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות שבת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל
א יֵשׁ דְּבָרִים שְׁהֶן אֲסוּרִין בַּשַּׁבָּת, אַף עַל פִּי שְׁאֵינָן דּוֹמִין לִמְלָאכָה, וְאֵינָם מְבִיאִין לִידֵי מְלָאכָה; וּמִפְּנֵי מַה נֶאְסְרוּ--מִשּׁוֹם שֶׁנֶּאֱמָר "אִם-תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶךָ, עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ בְּיוֹם קָדְשִׁי" (ישעיהו נח,יג), וְנֶאֱמָר "וְכִבַּדְתּוֹ מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ, מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר" (שם). לְפִיכָּךְ אָסוּר לָאָדָם לְהַלַּךְ בַּחֲפָצָיו בַּשַּׁבָּת, וְאַפִלּוּ לְדַבַּר בָּהֶן, כְּגוֹן שֶׁיְּדַבַּר עִם שֻׁתָּפוֹ מַה יִמְכֹּר לְמָחָר אוֹ מַה יִקְנֶה, אוֹ הֵיאַךְ יִבְנֶה בַּיִת זֶה, וּבְאֵי זוֹ סְחוֹרָה יֵלֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי--כָּל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, אָסוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "וְדַבֵּר דָּבָר", דִּבּוּר אָסוּר; וְהִרְהוּר מֻתָּר.
ב אָסוּר לָאָדָם לִפְקֹד גִּנּוֹתָיו וּשְׂדוֹתָיו בַּשַּׁבָּת, כְּדֵי לִרְאוֹת מַה הֶן צְרִיכִין, אוֹ הֵיאַךְ הֶן פֵּרוֹתֵיהֶן--שֶׁהֲרֵי זֶה מְהַלֵּךְ, לַעֲשׂוֹת חֶפְצוֹ. וְכֵן אָסוּר לָאָדָם שֶׁיֵּצֵא בַּשַּׁבָּת עַד סוֹף הַתְּחוּם וְיֵשֵׁב שָׁם עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה קָרוֹב לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת--שֶׁהֲרֵי נִמְצָא הִלּוּכוֹ בַּשַּׁבָּת, לַעֲשׂוֹת חֲפָצָיו.
ג בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהִחְשִׁיךְ עַל הַתְּחוּם לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת; אֲבָל אִם הִחְשִׁיךְ לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁמֻּתָּר לַעֲשׂוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת, הֲרֵי זֶה מֻתָּר. כֵּיצַד: אֵין מַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְהָבִיא פֵּרוֹת מְחֻבָּרִין, אוֹ לִשְׂכֹּר פּוֹעֲלִין; אֲבָל מַחְשִׁיךְ הוּא לִשְׁמֹר פֵּרוֹת, שֶׁהֲרֵי מֻתָּר לִשְׁמֹר בַּשַּׁבָּת. וּמַחְשִׁיךְ לְהָבִיא בְּהֵמָה אוֹ פֵּרוֹת תְּלוּשִׁין: שֶׁהַבְּהֵמָה--קוֹרֶא לָהּ וְהִיא בָּאָה, אַף עַל פִּי שְׁהִיא חוּץ לַתְּחוּם; וּפֵרוֹת תְּלוּשִׁין--אִלּוּ הָיוּ שָׁם מְחִצּוֹת, הָיָה מֻתָּר לַהֲבִיאָן בַּשַּׁבָּת. וְכֵן אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, לִכְּרָךְ פְּלוֹנִי אֲנִי הוֹלֵךְ לְמָחָר, שְׁאִם הָיוּ שָׁם בֻּרְגְּנִים, הָיָה הוֹלֵךְ לְשָׁם בַּשַּׁבָּת. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
ד מֻתָּר לָאָדָם לוֹמַר לַפּוֹעֵל, הֲנִרְאֶה שֶׁתַּעֲמֹד עִמִּי לָעֶרֶב; אֲבָל לֹא יֹאמַר לוֹ, הֱיֵה נָכוֹן לִי לָעֶרֶב--שֶׁנִּמְצָא עוֹשֶׂה חֶפְצוֹ בַּשַּׁבָּת. וְאָסוּר לָרוּץ וּלְדַלַּג בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמָר "מֵעֲשׂוֹת דְּרָכֶיךָ" (ישעיהו נח,יג)--שֶׁלֹּא יְהֶא הִלּוּכָךְ בַּשַּׁבָּת כְּהִלּוּכָךְ שֶׁלַּחֹל. וְיוֹרֵד אָדָם בּוֹר וְשִׁיחַ וּמְעָרָה, אַפִלּוּ הֶן מֵאָה אַמָּה; וּמְטַפֵּס וְיוֹרֵד וְשׁוֹתֶה, וּמְטַפֵּס וְעוֹלֶה. וְאָסוּר לְהַרְבּוֹת בְּשִׂיחָה בְּטֵלָה בַּשַּׁבָּת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְדַבֵּר דָּבָר" (שם)--שֶׁלֹּא יְהֶא דִּבּוּרָךְ שֶׁלַּחֹל כְּדִבּוּרָךְ שֶׁלַּשַּׁבָּת.
ה מֻתָּר לָרוּץ בַּשַּׁבָּת לִדְבַר מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁיָּרוּץ לְבֵית הַכְּנֶסֶת, אוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ; וּמְחַשְּׁבִין חֶשְׁבּוֹנוֹת שֶׁלְּמִצְוָה, וּמוֹדְדִין מְדִידָה שֶׁלְּמִצְוָה, כְּגוֹן מִקְוָה לֵידַע אִם יֵשׁ כַּשֵּׁעוּר, אוֹ בֶּגֶד לֵידַע אִם מְקַבֵּל טֻמְאָה. וּפוֹסְקִין צְדָקָה לָעֲנִיִּים. וְהוֹלְכִין לְבָתֵּי כְּנָסִיּוֹת וּלְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת, וְאַפִלּוּ לְתַרְטְיָאוֹת וּטְרַקְלִין שֶׁלַּגּוֹיִים, לְפַקַּח עַל עִסְקֵי רַבִּים בַּשַּׁבָּת. וּמְשַׁדְּכִין עַל הַתִּינֹקֶת לֵאָרֵס, וְעַל הַתִּינוֹק לְלַמְּדוֹ סֵפֶר וּלְלַמְּדוֹ אֻמָּנוּת. וּמְבַקְּרִין חוֹלִין, וּמְנַחֲמִים אֲבֵלִים; וְהַנִּכְנָס לְבַקַּר אֶת הַחוֹלֶה, אוֹמֵר שַׁבָּת הִיא מִלִּזְעֹק, וּרְפוּאָה קְרוֹבָה לָבוֹא. וּמַחְשִׁיכִין עַל הַתְּחוּם לְפַקַּח עַל עִסְקֵי כַּלָּה, וְעַל עִסְקֵי הַמֵּת לְהָבִיא לוֹ אָרוֹן וְתַכְרִיכִין. וְאוֹמֵר לוֹ לֵךְ לְמָקוֹם פְּלוֹנִי, לֹא מָצָאתָ שָׁם הָבֵא מִמָּקוֹם פְּלוֹנִי, לֹא מָצָאתָ בְּמָנֶה הָבֵא בְּמָאתַיִם--וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִזְכֹּר לוֹ סְכוּם מֶקָּח. שֶׁכָּל אֵלּוּ וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--מִצְוָה הֶן, וְנֶאֱמָר "עֲשׂוֹת חֲפָצֶךָ" (ישעיהו נח,יג): חֲפָצֶיךָ אֲסוּרִין, חֶפְצֵי שָׁמַיִם מֻתָּרִין.
ו מַפְלִיגִין בַּיָּם הַגָּדוֹל בְּעֶרֶב שַׁבָּת, לִדְבַר מִצְוָה; וּפוֹסֵק עִמּוֹ לִשְׁבֹּת, וְאֵינוּ שׁוֹבֵת. וּמְפִירִין נְדָרִים בַּשַּׁבָּת, בֵּין לְצֹרֶךְ שַׁבָּת בֵּין שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ שַׁבָּת; וְנִשְׁאָלִין לֶחָכָם עַל נְדָרִים שְׁהֶן לְצֹרֶךְ הַשַּׁבָּת וּמַתִּירִין, אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה לָהֶן פְּנָאי לְהַתִּירָן קֹדֶם הַשַּׁבָּת: שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ, דִּבְרֵי מִצְוָה הֶן.
ז אֵין עוֹנְשִׁין בַּשַּׁבָּת; אַף עַל פִּי שֶׁהַעֹנֶשׁ מִצְוַת עֲשֵׂה, אֵינָהּ דּוֹחָה שַׁבָּת. כֵּיצַד--הֲרֵי שֶׁנִּתְחַיַּב בְּבֵית דִּין מַלְקוּת אוֹ מִיתָה, אֵין מַלְקִין אוֹתוֹ וְאֵין מְמִיתִין אוֹתוֹ בַּשַּׁבָּת: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תְבַעֲרוּ אֵשׁ, בְּכֹל מֹשְׁבֹתֵיכֶם, בְּיוֹם, הַשַּׁבָּת" (שמות לה,ג)--זוֹ אַזְהָרָה לְבֵית דִּין, שֶׁלֹּא יִשְׂרְפוּ בַּשַּׁבָּת מִי שֶׁנִּתְחַיַּב שְׂרֵפָה; וְהוּא הַדִּין, לִשְׁאָר עֻנְשִׁין.
ח מֻתָּר לָאָדָם לִשְׁמֹר פֵּרוֹתָיו בַּשַּׁבָּת, בֵּין תְּלוּשִׁים בֵּין מְחֻבָּרִין; וְאִם בָּא אָדָם לִטֹּל מֵהֶן, אוֹ בְּהֵמָה וְחַיָּה לֶאֱכֹל מֵהֶן--גּוֹעֵר בָּהֶן וּמַכֶּה בָּהֶן, וּמַרְחִיק. וַהֲלוֹא דָּבָר זֶה מֵחֲפָצָיו הוּא, וְלָמָּה הוּא מֻתָּר--מִפְּנֵי שֶׁלֹּא נֶאֱסָר אֵלָא לְהַקְנוֹת לְעַצְמוֹ חֲפָצִים שְׁאֵינָן עַתָּה מְצוּיִים, אוֹ לְהִשְׂתַּכַּר וּלְהַרְוִיחַ וּלְהִטַּפַּל בַּהֲנָאָה שֶׁתָּבוֹא לְיָדוֹ; אֲבָל לִשְׁמֹר מְמוֹנוֹ שֶׁכְּבָר בָּא לְיָדוֹ, עַד שֶׁיַּעֲמֹד כְּמוֹת שְׁהוּא--מֻתָּר: הַא לְמַה זֶה דּוֹמֶה, לְנוֹעֵל בֵּיתוֹ מִפְּנֵי הַגַּנָּבִים.
ט הַמְּשַׁמֵּר זְרָעָיו מִפְּנֵי הָעוֹפוֹת, וּמִקְשָׁאָיו וּמִדְלָעָיו מִפְּנֵי הַחַיָּה--לֹא יְסַפַּק וְלֹא יְרַקַּד, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשֶׂה בַּחֹל: גְּזֵרָה, שֶׁמֶּא יִטֹּל צְרוֹר וְיִזְרֹק אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים.
י כָּל הַדְּבָרִים שְׁהֶן אֲסוּרִין מִשּׁוֹם שְׁבֹת, לֹא גָזְרוּ עֲלֵיהֶן בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אֵלָא בְּעַצְמוֹ שֶׁלַּיּוֹם הוּא, שְׁהֶן אֲסוּרִין; אֲבָל בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, מֻתָּרִין: וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה שָׁם דְּבַר מִצְוָה אוֹ דֹּחַק. כֵּיצַד: מֻתָּר לוֹ בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת לַעֲלוֹת בָּאִילָן אוֹ לָשׁוּט עַל פְּנֵי הַמַּיִם, לְהָבִיא לוֹלָב אוֹ שׁוֹפָר; וְכֵן מוֹרִיד מִן הָאִילָן אוֹ מוֹצִיא מִן הַכַּרְמְלִית, עֵרוּב שֶׁעָשָׂה. וְכֵן אִם הָיָה טָרוּד וְנֶחְפָּז, וְנִצְרָךְ לְדָבָר שְׁהוּא מִשּׁוֹם שְׁבֹת בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. אֲבָל אִם לֹא הָיָה שָׁם דֹּחַק, וְלֹא דְּבַר מִצְוָה--אָסוּר. לְפִיכָּךְ אֵין מְעַשְּׂרִין אֶת הַוַּדַּאי בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, אַף עַל פִּי שֶׁאִסּוּר הַפְרָשַׁת הַמַּעֲשֵׂר בַּשַּׁבָּת מִשּׁוֹם שְׁבֹת; אֲבָל מְעַשְּׂרִים אֶת הַדֳּמַאי.
יא קָטָן שֶׁעָשָׂה בַּשַּׁבָּת דָּבָר שְׁהוּא מִשּׁוֹם שְׁבֹת, כְּגוֹן שֶׁתָּלַשׁ מֵעֲצִיץ שְׁאֵינוּ נָקוּב, אוֹ טִלְטַל בְּכַרְמְלִית--אֵין בֵּית דִּין מְצֻוִּין לְהַפְרִישׁוֹ. וְכֵן אִם הִנִּיחוֹ אָבִיו, אֵין מְמַחִין בְּיָדוֹ.
יב אָסְרוּ חֲכָמִים לְטַלְטַל מִקְצַת דְּבָרִים בַּשַּׁבָּת, כְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בַּחֹל. וּמִפְּנֵי מַה נָגְעוּ בְּאִסּוּר זֶה--אָמְרוּ, וּמַה אִם הִזְהִירוּ נְבִיאִים וְצִוּוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הִלּוּכָךְ בַּשַּׁבָּת כְּהִלּוּכָךְ בַּחֹל, וְלֹא שִׂיחַת הַשַּׁבָּת כְּשִׂיחַת הַחֹל, שֶׁנֶּאֱמָר "וְדַבֵּר דָּבָר" (ישעיהו נח,יג); קַל וְחֹמֶר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה טִלְטוּל בַּשַּׁבָּת כְּטִלְטוּל בַּחֹל--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּיוֹם חֹל בְּעֵינָיו, וְיָבוֹא לְהַגְבִּיהַּ וּלְתַקַּן כֵּלִים מִפִּנָּה לְפִנָּה, אוֹ מִבַּיִת לְבַיִת, אוֹ לְהַצְנִיעַ אֲבָנִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן: שֶׁהֲרֵי הוּא בָּטֵל וְיוֹשֵׁב בְּבֵיתוֹ, וִיבַקַּשׁ דָּבָר שֶׁיִּתְעַסַּק בּוֹ; וְנִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁבַת, וּבִטַּל הַטַּעַם שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "לְמַעַן יָנוּחַ" (שמות כג,יב; דברים ה,יג).
יג וְעוֹד, כְּשֶׁיְּבַקַּר וִיטַלְטַל כֵּלִים שֶׁמְּלַאכְתָּן לְאִסּוּר, אִפְשָׁר שֶׁיִּתְעַסַּק בָּהֶן מְעַט, וְיָבוֹא לִידֵי מְלָאכָה. וְעוֹד, מִפְּנֵי שֶׁמִּקְצַת הָעָם אֵינָם בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת, אֵלָא בְּטֵלִין כָּל יְמֵיהֶן, כְּגוֹן הַטַּיָּלִין וְיוֹשְׁבֵי קְרָנוֹת, שֶׁכָּל יְמֵיהֶן הֶן שׁוֹבְתִים מִמְּלָאכָה; וְאִם הָיָה מֻתָּר לְהַלַּךְ וּלְדַבַּר וּלְטַלְטַל כִּשְׁאָר הַיָּמִים, נִמְצָא שֶׁלֹּא שָׁבַת שְׁבִיתָה הַנִּכֶּרֶת; לְפִיכָּךְ שְׁבִיתָה מִדְּבָרִים אֵלּוּ, הִיא שְׁבִיתָה הַשּׁוֹוָה בְּכָל אָדָם. וּמִפְּנֵי דְּבָרִים אֵלּוּ, נָגְעוּ בְּאִסּוּר הַטִּלְטוּל; וְאָסְרוּ שֶׁלֹּא יְטַלְטַל אֵלָא כֵּלִים הַצָּרִיךְ לָהֶם, כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר.
משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות שבת - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
כז
כח
כט
ל