משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א עִיקַר הַצִּוּוּי בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁלֹּא לַעֲבֹד אֶחָד מִכָּל הַבְּרוּאִים--לֹא מַלְאָךְ, וְלֹא גַּלְגַּל, וְלֹא כּוֹכָב, וְלֹא אֶחָד מֵאַרְבַּע הַיְּסוֹדוֹת, וְלֹא אֶחָד מִכָּל הַנִּבְרָאִים מֵהֶם. וְאַף עַל פִּי שֶׁהָעוֹבֵד יוֹדֵעַ שֶׁה' הוּא הָאֱלֹהִים, וְהוּא עוֹבֵד הַנִּבְרָא הַזֶּה עַל דֶּרֶךְ שֶׁעָבַד אֱנוֹשׁ וְאַנְשֵׁי דּוֹרוֹ תְּחִלָּה--הֲרֵי זֶה עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה.
ב וְעִנְיָן זֶה, הוּא שֶׁהִזְהִירָה עָלָיו תּוֹרָה וְאָמְרָה "וּפֶן-תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה, וְרָאִיתָ אֶת-הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת-הַיָּרֵחַ וְאֶת-הַכּוֹכָבִים . . . אֲשֶׁר חָלַק ה' אֱלֹהֶיךָ, אֹתָם, לְכֹל הָעַמִּים" (דברים ד,יט): כְּלוֹמַר שֶׁמֶּא תָּשׁוּט בְּעֵין לִבָּךְ וְתִרְאֶה שֶׁאֵלּוּ הֶם הַמַּנְהִיגִים אֶת הָעוֹלָם, וְהֶם שֶׁחָלַק ה' אוֹתָם לְכָל הָעַמִּים לִהְיוֹתָם חַיִּים וְהוֹוִים וְנִפְסָדִים כְּמִנְהָגוֹ שֶׁלָּעוֹלָם; וְתֹאמַר שֶׁרָאוּי לְהִשְׁתַּחֲווֹת לָהֶן, וּלְעָבְדָן. וּבְעִנְיָן זֶה צִוָּה וְאָמַר "הִשָּׁמְרוּ לָכֶם, פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם" (דברים יא,טז)--כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא תִטְעוּ בְּהִרְהוּרֵי הַלֵּב לַעֲבֹד אֵלּוּ, לִהְיוֹתָם סִרְסוּר בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַבּוֹרֵא.
ג [ב] סְפָרִים רַבִּים חִבְּרוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה בַּעֲבוֹדָתָהּ, הֵיאַךְ עִיקַר עֲבוֹדָתָהּ וּמַה מִשְׁפָּטָהּ וּמַעֲשֶׂיהָ. צִוָּנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁלֹּא לִקְרוֹת בְּאוֹתָן הַסְּפָרִים כְּלָל, וְלֹא נְהַרְהַר בָּהּ, וְלֹא בְּדָבָר מִדְּבָרֶיהָ. וְאַפִלּוּ לְהִסְתַּכַּל בִּדְמוּת הַצּוּרָה--אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-תִּפְנוּ, אֶל-הָאֱלִילִם" (ויקרא יט,ד). וּבְעִנְיָן זֶה נֶאֱמָר "וּפֶן-תִּדְרֹשׁ לֵאלֹהֵיהֶם לֵאמֹר, אֵיכָה יַעַבְדוּ" (דברים יב,ל)--שֶׁלֹּא תִשְׁאַל עַל דֶּרֶךְ עֲבוֹדָתָהּ הֵיאַךְ הִיא, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין אַתָּה עוֹבֵד: שֶׁדָּבָר זֶה גּוֹרֵם לָךְ לְהִפָּנוֹת אַחֲרֶיהָ וְלַעֲשׂוֹת כְּמוֹ שְׁהֶן עוֹשִׂין, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶעֱשֶׂה-כֵּן, גַּם-אָנִי" (שם). [ג] וְכָל הַלָּאוִין הַלָּלוּ בְּעִנְיָן אֶחָד הֶן, וְהוּא שֶׁלֹּא יִפָּנֶה אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה; וְכָל הַנִּפְנֶה אַחֲרֶיהָ בְּדֶרֶךְ שְׁהוּא עוֹשֶׂה בּוֹ מַעֲשֶׂה, הֲרֵי זֶה לוֹקֶה.
ד וְלֹא עֲבוֹדָה זָרָה בִּלְבָד הוּא שֶׁאָסוּר לְהִפָּנוֹת אַחֲרֶיהָ בְּמַחְשָׁבָה, אֵלָא כָּל מַחְשָׁבָה שֶׁגּוֹרֶמֶת לוֹ לָאָדָם לַעְקֹר עִיקָר מֵעִיקְרֵי הַתּוֹרָה--מֻזְהָרִין אָנוּ שֶׁלֹּא לְהַעֲלוֹתָהּ עַל לִבֵּנוּ, וְלֹא נַסִּיחַ דַּעְתֵּנוּ לְכָּךְ וְנַחְשֹׁב וְנִמָּשֵׁךְ אַחַר הִרְהוּרֵי הַלֵּב: מִפְּנֵי שֶׁדַּעְתּוֹ שֶׁלָּאָדָם קְצָרָה, וְלֹא כָּל הַדֵּעוֹת יְכוּלוֹת לְהַשִּׂיג הָאֱמֶת עַל בָּרְיוֹ; וְאִם יִמָּשֵׁךְ כָּל אָדָם אַחַר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ, נִמְצָא מַחְרִיב אֶת הָעוֹלָם לְפִי קֹצֶר דַּעְתּוֹ.
ה כֵּיצַד: פְּעָמִים יָתוּר אַחַר עֲבוֹדָה זָרָה; וּפְעָמִים יַחְשֹׁב בְּיֵחוּד הַבּוֹרֵא, שֶׁמֶּא הוּא שֶׁמֶּא אֵינוּ, מַה לְמַעְלָה מַה לְמַטָּה, מַה לְפָנִים מַה לְאָחוֹר; וּפְעָמִים בַּנְּבוּאָה, שֶׁמֶּא הִיא אֱמֶת שֶׁמֶּא אֵינָהּ; וּפְעָמִים בַּתּוֹרָה, שֶׁמֶּא הִיא מִן הַשָּׁמַיִם שֶׁמֶּא אֵינָהּ. וְאֵינוּ יוֹדֵעַ הַמִּדּוֹת שֶׁיָּדוּן בָּהֶן עַד שֶׁיֵּדַע הָאֱמֶת עַל בָּרְיוֹ, וְנִמְצָא יוֹצֶא לִידֵי מִינוּת.
ו וְעַל עִנְיָן זֶה הִזְהִירָה תּוֹרָה, וְנֶאֱמָר בָּהּ "וְלֹא-תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם, וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם, אֲשֶׁר-אַתֶּם זֹנִים, אַחֲרֵיהֶם" (במדבר טו,לט)--כְּלוֹמַר לֹא יִמָּשֵׁךְ כָּל אֶחָד מִכֶּם אַחַר דַּעְתּוֹ הַקְּצָרָה, וִידַמֶּה שֶׁמַּחְשַׁבְתּוֹ מַשֶּׂגֶת הָאֱמֶת. כָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, "אַחֲרֵי לְבַבְכֶם", זוֹ מִינוּת; "וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם", זוֹ זְנוּת. וְלָאו זֶה, אַף עַל פִּי שְׁהוּא גּוֹרֵם לָאָדָם לְטָרְדוֹ מִן הָעוֹלָם הַבָּא, אֵין בּוֹ מַלְקוּת.
ז [ד] מִצְוַת עֲבוֹדָה זָרָה, כְּנֶגֶד כָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּן הִיא: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִי תִשְׁגּוּ--וְלֹא תַעֲשׂוּ, אֵת כָּל-הַמִּצְוֺת . . ." (במדבר טו,כב)--וּמִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ, שֶׁבַּעֲבוֹדָה זָרָה הַכָּתוּב מְדַבֵּר. הַא לָמַדְתָּ, שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה--כָּפַר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּבְכָל הַנְּבִיאִים, וּבְכָל מַה שֶׁנִּצְטַוּוּ הַנְּבִיאִים, מֵאָדָם עַד סוֹף הָעוֹלָם: שֶׁנֶּאֱמָר "מִן-הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה', וָהָלְאָה--לְדֹרֹתֵיכֶם" (במדבר טו,כג). וְכָל הַכּוֹפֵר בַּעֲבוֹדָה זָרָה, מוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ; וְהִיא עִיקַר כָּל הַמִּצְווֹת, כֻּלָּן.
ח [ה] יִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַד עֲבוֹדָה זָרָה--הֲרֵי הוּא כְּגוֹי לְכָל דָּבָר, וְאֵינוּ כְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עַל עֲבֵרָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ סְקֵלָה; וּמְשֻׁמָּד לַעֲבוֹדָה זָרָה, הֲרֵי הוּא מְשֻׁמָּד לְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ.
ט וְכֵן הַמִּינִים מִיִּשְׂרָאֵל, אֵינָן כְּיִשְׂרָאֵל לְדָבָר מִן הַדְּבָרִים. וְאֵין מְקַבְּלִין אוֹתָן בִּתְשׁוּבָה, לְעוֹלָם--שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-בָּאֶיהָ, לֹא יְשׁוּבוּן; וְלֹא-יַשִּׂיגוּ, אָרְחוֹת חַיִּים" (משלי ב,יט). וְהַמִּינִים, הֶם הַתָּרִים אַחַר מַחְשְׁבוֹת לִבָּם בְּסִכְלוּת, בִּדְבָרִים שֶׁאָמַרְנוּ, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ עוֹבְרִים עַל גּוּפֵי תּוֹרָה לְהַכְעִיס, בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ בְּיָד רָמָה; וְאוֹמְרִין, שְׁאֵין בְּזֶה עָווֹן. וְאָסוּר לְסַפַּר עִמָּהֶן וּלְהָשִׁיב עֲלֵיהֶן תְּשׁוּבָה כְּלָל, שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-תִּקְרַב, אֶל-פֶּתַח בֵּיתָהּ" (משלי ה,ח). וּמַחְשֶׁבֶת מִין, לַעֲבוֹדָה זָרָה.
י [ו] כָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲבוֹדָה זָרָה, שְׁהִיא אֱמֶת--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עֲבָדָהּ, הֲרֵי זֶה מְחָרֵף וּמְגַדֵּף אֶת הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד וְהַנּוֹרָא; וְאֶחָד הָעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֶחָד הַמְּגַדֵּף אֶת הַשֵּׁם--שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר-תַּעֲשֶׂה בְּיָד רָמָה, מִן-הָאֶזְרָח וּמִן-הַגֵּר--אֶת-ה', הוּא מְגַדֵּף" (במדבר טו,ל). לְפִיכָּךְ תּוֹלִין עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּמוֹ שֶׁתּוֹלִין אֶת הַמְּגַדֵּף; וּשְׁנֵיהֶם, נִסְקָלִין.
יא וּמִפְּנֵי זֶה כָּלַלְתִּי דִּין הַמְּגַדֵּף בְּהִלְכּוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם כּוֹפְרִים בָּעִיקָר הֶן; [ז] וְאֵלּוּ הֶן דִּינֵי הַמְּגַדֵּף:
יב אֵין הַמְּגַדֵּף חַיָּב סְקֵלָה, עַד שֶׁיְּפָרַשׁ אֶת הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד שֶׁלְּאַרְבַּע אוֹתִיּוֹת שְׁהוּא אֶלֶף דֶּלֶת נוּן יוֹד, וִיבָרַךְ אוֹתוֹ בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת שְׁאֵינָן נִמְחָקִין--שֶׁנֶּאֱמָר "וְנֹקֵב שֵׁם-ה' מוֹת יוּמָת" (ויקרא כד,טז), עַל הַשֵּׁם הַמְּיֻחָד חַיָּב סְקֵלָה; וְעַל שְׁאָר הַכִּנּוּיִין, בְּאַזְהָרָה. וְיֵשׁ מִי שֶׁמְּפָרֵשׁ שְׁאֵינוּ חַיָּב אֵלָא עַל שֵׁם יוֹד הֵא וָאו הֵא; וַאֲנִי אוֹמֵר שֶׁעַל שְׁנֵיהֶם, הוּא נִסְקָל.
יג [ח] אַזְהָרָה שֶׁלַּמְּגַדֵּף מְנַיִן, שֶׁנֶּאֱמָר "אֱלֹהִים, לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב,כז). בְּכָל יוֹם וָיוֹם, דָּנִין אֶת הָעֵדִים בְּכִנּוּי יַכֶּה יוֹסֵי אֶת יוֹסֵי. נִגְמַר הַדִּין, מוֹצִיאִין אֶת כָּל הָאָדָם לַחוּץ; וְשׁוֹאֲלִין אֶת הַגָּדוֹל שֶׁבָּעֵדִים וְאוֹמְרִין לוֹ אֱמֹר מַה שֶׁשָּׁמַעְתָּ בַּפֵּרוּשׁ, וְהוּא אוֹמֵר, וְהַדַּיָּנִין עוֹמְדִין עַל רַגְלֵיהֶן, וְקוֹרְעִין וְלֹא מְאַחִין. וְהָעֵד הַשֵּׁנִי אוֹמֵר, אַף אֲנִי כְּמוֹתוֹ שָׁמַעְתִּי. וְאִם הָיוּ עֵדִים רַבִּים, צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן לוֹמַר, כְּזֶה שָׁמַעְתִּי.
יד [ט] מְגַדֵּף שֶׁחָזַר בּוֹ בְּתוֹךְ כְּדֵי דִּבּוּר, אֵינוּ כְּלוּם, אֵלָא כֵּיוָן שֶׁגִּדַּף בְּעֵדִים, נִסְקָל. מִי שֶׁגִּדַּף אֶת הַשֵּׁם בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, קַנָּאִין פּוֹגְעִין בּוֹ וְהוֹרְגִין אוֹתוֹ. וְאִם לֹא הֲרָגוּהוּ קַנָּאִין, וּבָא לְבֵית דִּין--אֵינוּ נִסְקָל: עַד שֶׁיְּבָרַךְ בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת הַמְּיֻחָדִין.
טו [י] כָּל הַשּׁוֹמֵעַ בִּרְכַת הַשֵּׁם, חַיָּב לִקְרֹעַ; וְאַפִלּוּ עַל בִּרְכַת הַכִּנּוּי, חַיָּב לִקְרֹעַ: וְהוּא, שֶׁיִּשְׁמְעֶנָּה מִיִּשְׂרָאֵל. וְאֶחָד הַשּׁוֹמֵעַ, אוֹ הַשּׁוֹמֵעַ מִן הַשּׁוֹמֵעַ. אֲבָל הַשּׁוֹמֵעַ מִן הַגּוֹי, אֵינוּ חַיָּב לִקְרֹעַ; וְלֹא קָרְעוּ אֶלְיָקִים וְשֶׁבְנָא, אֵלָא מִפְּנֵי שֶׁרַבְשָׁקֵה מְשֻׁמָּד הָיָה.
טז כָּל הָעֵדִים וְהַדַּיָּנִין, סוֹמְכִין יְדֵיהֶן אֶחָד אֶחָד עַל רֹאשׁ הַמְּגַדֵּף, וְאוֹמְרִין לוֹ, דָּמָךְ בְּרֹאשָׁךְ שֶׁאַתָּה גָּרַמְתָּ לָךְ. וְאֵין בְּכָל הֲרוּגֵי בֵּית דִּין, מִי שֶׁסּוֹמְכִין עָלָיו, אֵלָא מְגַדֵּף בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמָר "וְסָמְכוּ כָל-הַשֹּׁמְעִים" (ויקרא כד,יד).
משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב