משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א הָעוֹשֶׂה אוֹב אוֹ יִדְּעוֹנִי--בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן, חַיָּב כָּרֵת, וְאִם הָיוּ שָׁם עֵדִים וְהַתְרָאָה, נִסְקָל; הָיָה שׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה.
ב כֵּיצַד מַעֲשֵׂה הָאוֹב--זֶה שְׁהוּא עוֹמֵד וּמַקְטִיר קְטֹרֶת יְדוּעָה וְאוֹחֵז שַׁרְבִיט שֶׁלַּהֲדָס בְּיָדוֹ וּמְנִיפוֹ, וְהוּא מְדַבֵּר בַּלָּאט בִּדְבָרִים יְדוּעִים אֶצְלָם, עַד שֶׁיִּשְׁמַע הַשּׁוֹאֵל כְּאִלּוּ אֶחָד מְדַבֵּר עִמּוֹ וּמְשִׁיבוֹ עַל מַה שְׁהוּא שׁוֹאֵל בִּדְבָרִים מִתַּחַת הָאָרֶץ בְּקוֹל נָמוּךְ עַד מְאוֹד, וּכְאִלּוּ אֵינוּ נִכָּר לָאֹזֶן אֵלָא בַּמַּחְשָׁבָה מַרְגִּישׁ בּוֹ.
ג וְכֵן הַלּוֹקֵחַ גֻּלְגֹּלֶת שֶׁלַּמֵּת וּמַקְטִיר לָהּ וּמְנַחֵשׁ בָּהּ, עַד שֶׁיִּשְׁמַע כְּאִלּוּ קוֹל יוֹצֶא מִתַּחַת שֶׁחְיוֹ שָׁפָל עַד מְאוֹד וּמְשִׁיבוֹ. כָּל אֵלּוּ, מַעֲשֵׂה אוֹב הֶן; וְהָעוֹשֶׂה אֶחָד מֵהֶן, נִסְקָל.
ד [ב] כֵּיצַד מַעֲשֵׂה הַיִּדְּעוֹנִי--מַנִּיחַ עֶצֶם עוֹף שֶׁשְּׁמוֹ יַדּוּעַ בְּפִיו וּמַקְטִיר, וְעוֹשֶׂה מַעֲשִׂיּוֹת אֲחֵרוֹת, עַד שֶׁיִּפֹּל כְּנִכְפֶּה וִידַבַּר בְּפִיו דְּבָרִים שֶׁעֲתִידִין לִהְיוֹת. וְכָל אֵלּוּ, מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה הֶן; וְאַזְהָרָה שֶׁלָּהֶן מְנַיִן, תִּלְמֹד לוֹמַר "אַל-תִּפְנוּ אֶל-הָאֹבֹת וְאֶל-הַיִּדְּעֹנִים" (ויקרא יט,לא).
ה [ג] הַנּוֹתֵן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ--בִּרְצוֹנוֹ בְּזָדוֹן, חַיָּב כָּרֵת; בְּשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וְאִם עָשָׂה בְּעֵדִים וְהַתְרָאָה--נִסְקָל, שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִתֵּן מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ, מוֹת יוּמָת; עַם הָאָרֶץ, יִרְגְּמֻהוּ בָאָבֶן" (ויקרא כ,ב). וְאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ מְנַיִן--שֶׁנֶּאֱמָר "וּמִזַּרְעֲךָ לֹא-תִתֵּן, לְהַעֲבִיר לַמֹּלֶךְ" (ויקרא יח,כא), וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר "לֹא-יִמָּצֵא בְךָ, מַעֲבִיר בְּנוֹ-וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ" (דברים יח,י).
ו כֵּיצַד הָיוּ עוֹשִׂין--מַדְלִיק אֵשׁ גְּדוֹלָה, וְלוֹקֵחַ מִקְצַת זַרְעוֹ וּמוֹסְרוֹ לַכּוּמָרִין עוֹבְדֵי הָאֵשׁ, וְאוֹתָן הַכּוּמָרִין נוֹתְנִין הַבֵּן לְאָבִיו אַחַר שֶׁנִּמְסַר בְּיָדָן לְהַעְבִירוֹ בָּאֵשׁ בִּרְשׁוּתָן; וַאֲבִי הַבֵּן הוּא שֶׁמַּעְבִיר בְּנוֹ עַל הָאֵשׁ בִּרְשׁוּת הַכּוּמָרִין, וּמַעְבִיר אוֹתוֹ בְּרַגְלוֹ מִצַּד לְצַד אַחֵר בְּתוֹךְ הַשַּׁלְהֶבֶת: לֹא שְׁהוּא שׂוֹרְפוֹ לַמֹּלֶךְ כְּדֶרֶךְ שֶׁשּׂוֹרְפִין בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם לַעֲבוֹדָה זָרָה אַחֶרֶת, אֵלָא בְּהַעְבָּרָה בִּלְבָד הָיְתָה עֲבוֹדַת זֶה שֶׁשְּׁמוֹ מֹלֶךְ. לְפִיכָּךְ הָעוֹשֶׂה עֲבוֹדָה זוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה אַחֶרֶת חוּץ מִמֹּלֶךְ, פָּטוּר.
ז [ד] אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת אוֹ סְקֵלָה, עַד שֶׁיִּמְסֹר לַמֹּלֶךְ וְיַעְבִירוֹ בְּרַגְלוֹ בָּאֵשׁ דֶּרֶךְ הַעְבָּרָה; מָסַר וְלֹא הִעְבִיר, הִעְבִיר וְלֹא מָסַר, אוֹ שֶׁמָּסַר וְהִעְבִיר שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ הַעְבָּרָה--פָּטוּר. וְאֵינוּ חַיָּב, עַד שֶׁיִּמְסֹר מִקְצַת זַרְעוֹ וְיַנִּיחַ מִקְצָתוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי מִזַּרְעוֹ, נָתַן לַמֹּלֶךְ" (ויקרא כ,ג)--מִקְצָתוֹ, וְלֹא כֻּלּוֹ.
ח [ה] אֶחָד זֶרַע כָּשֵׁר, וְאֶחָד זֶרַע פָּסוּל; אֶחָד בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וְאֶחָד בְּנֵיהֶם וּבְנֵי בְּנֵיהֶם: עַל כָּל יוֹצְאֵי יְרֵכוֹ הוּא חַיָּב, מִפְּנֵי שְׁהֶן זַרְעוֹ. אֲבָל אִם הִעְבִיר אֶחָיו אוֹ אַחְיוֹתָיו אוֹ אֲבוֹתָיו, אוֹ שֶׁהִעְבִיר עַצְמוֹ--פָּטוּר. הִעְבִיר אֶחָד מִזַּרְעוֹ, וְהוּא יָשֵׁן אוֹ שֶׁהָיָה סוֹמֶה--פָּטוּר.
ט [ו] מַצֵּבָה שֶׁאָסְרָה תּוֹרָה--הִיא בִּנְיָן שֶׁיִּהְיוּ הַכֹּל מִתְקַבְּצִין אֶצְלָהּ, וְאַפִלּוּ לַעֲבֹד אֶת ה', שֶׁכֵּן הָיָה דֶּרֶךְ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-תָקִים לְךָ, מַצֵּבָה, אֲשֶׁר שָׂנֵא, ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים טז,כב). וְכָל הַמֵּקִים מַצֵּבָה, לוֹקֶה.
י וְכֵן אֶבֶן מַשְׂכִּית הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מִשְׁתַּחֲוֶה עָלֶיהָ לַשֵּׁם, לוֹקֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶבֶן מַשְׂכִּית לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם, לְהִשְׁתַּחֲוֺת עָלֶיהָ" (ויקרא כו,א). מִפְּנֵי שֶׁכֵּן הָיָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה לְהַנִּיחַ אֶבֶן לְפָנֶיהָ לְהִשְׁתַּחֲווֹת עָלֶיהָ, לְפִיכָּךְ אֵין עוֹשִׂין כֵּן לַה'. וְאֵינוּ לוֹקֶה עַד שֶׁיִּפְשֹׁט יָדָיו וְרַגְלָיו עַל הָאֶבֶן, וְנִמְצָא כֻּלּוֹ מֻטָּל עָלֶיהָ--שֶׁזּוֹ הִיא הִשְׁתַּחֲוָיָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה.
יא [ז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּשְׁאָר הָאֲרָצוֹת; אֲבָל בַּמִּקְדָּשׁ, מֻתָּר לְהִשְׁתַּחֲווֹת לַה' עַל הָאֲבָנִים: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תִתְּנוּ בְּאַרְצְכֶם, לְהִשְׁתַּחֲוֺת עָלֶיהָ" (ויקרא כו,א)--"בְּאַרְצְכֶם" אֵין אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים עַל הָאֲבָנִים, אֲבָל אַתֶּם מִשְׁתַּחֲוִים עַל הָאֲבָנִים הַמְּפֻצָּלוֹת בַּמִּקְדָּשׁ.
יב וּמִפְּנֵי זֶה נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל לְהַצִּיעַ מַחְצָלוֹת בְּבָתֵּי כְּנָסִיּוֹת הָרְצוּפוֹת בַּאֲבָנִים, אוֹ מִינֵי קַשׁ וְתֶבֶן, לְהַבְדִּיל בֵּין פְּנֵיהֶם, וּבֵין הָאֲבָנִים. וְאִם לֹא מָצָא דָּבָר מַבְדִּיל בֵּינוֹ וּבֵין הָאֶבֶן--הוֹלֵךְ לְמָקוֹם אַחֵר וּמִשְׁתַּחֲוֶה, אוֹ שׁוֹחֶה עַל צִדּוֹ וּמַטֶּה: כְּדֵי שֶׁלֹּא יַדְבִּיק פָּנָיו בָּאֶבֶן.
יג [ח] הַמִּשְׁתַּחֲוֶה לַה' עַל הָאֲבָנִים הַמְּפֻצָּלוֹת בְּלֹא פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם--אֵינוּ לוֹקֶה, אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. אֲבָל לַעֲבוֹדָה זָרָה--אֶחָד הִשְׁתַּחֲוָיָה בְּפִשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם, אוֹ הִשְׁתַּחֲוָיָה בְּלֹא פִּשּׁוּט יָדַיִם וְרַגְלַיִם--מִשָּׁעָה שֶׁיִּכְבֹּשׁ פָּנָיו בַּקַּרְקָע לָהּ, נִסְקָל.
יד [ט] הַנּוֹטֵעַ אִילָן אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ אוֹ בְּכָל הָעֲזָרָה, בֵּין אִילָן סְרָק בֵּין אִילָן מַאֲכָל--אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה אוֹתוֹ נוֹאי לַמִּקְדָּשׁ, וְיֹפִי לוֹ--הֲרֵי זֶה לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תִטַּע לְךָ אֲשֵׁרָה, כָּל-עֵץ" (דברים טז,כא): מִפְּנֵי שֶׁזֶּה הָיָה דֶּרֶךְ עֲבוֹדָה זָרָה--נוֹטְעִין אִילָנוֹת בְּצַד מִזְבֵּחַ שֶׁלָּהּ, כְּדֵי שֶׁיִּתְקַבְּצוּ שָׁם הָעָם.
טו [י] וְאָסוּר לַעֲשׂוֹת אַכְסַדְרָאוֹת שֶׁלְּעֵץ בַּמִּקְדָּשׁ, כְּדֶרֶךְ שֶׁעוֹשִׂין בַּחֲצֵרוֹת, אַף עַל פִּי שְׁהוּא בִּנְיָן, וְאֵינוּ עֵץ נָטוּעַ--הַרְחָקָה יְתֵרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-עֵץ" (דברים טז,כא); אֵלָא כָּל הָאַכְסַדְרָאוֹת וְהַסְּכָכוֹת הַיּוֹצְאוֹת מִן הַכּוֹתָלִים שֶׁהָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ--שֶׁלְּאֶבֶן הָיוּ, לֹא שֶׁלְּעֵץ.
משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב