משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
א הַמַּסִּית אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה--הֲרֵי זֶה נִסְקָל, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָבַד הַמֻּסָּת וְלֹא הַמַּסִּית עֲבוֹדָה זָרָה: אֵלָא מִפְּנֵי שֶׁהוֹרָהוּ לַעֲבֹד. בֵּין שֶׁהָיָה הַמַּסִּית הִדְיוֹט, בֵּין שֶׁהָיָה נָבִיא, בֵּין שֶׁהָיָה הַמֻּסָּת יָחִיד אִישׁ אוֹ אִשָּׁה, אוֹ יְחִידִים--מִיתָתוֹ בִּסְקֵלָה. [ב] הַמַּסִּית אֶת רֹב אַנְשֵׁי הָעִיר--הֲרֵי זֶה מַדִּיחַ, וְאֵינוּ נִקְרָא מַסִּית.
ב הָיָה זֶה שֶׁהִדִּיחַ רֹב הָעִיר נָבִיא, מִיתָתוֹ בִּסְקֵלָה. וְהַנִּדָּחִים, הֲרֵי הֶן כִּיחִידִים, וְאֵינָן כְּאַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת, עַד שֶׁיִּהְיוּ הַמַּדִּיחִים שְׁנַיִם. וְאֶחָד הָאוֹמֵר אָמְרָה לִי עֲבוֹדָה זָרָה עִבְדוּהָ, אוֹ שֶׁאָמַר אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עִבְדוּ עֲבוֹדָה זָרָה--הֲרֵי זֶה נָבִיא שֶׁהִדִּיחַ; וְאִם הֻדְּחוּ אַחֲרָיו רֹב הָעִיר, נִסְקָל.
ג הַמַּסִּית שֶׁהִסִּית, בֵּין בִּלְשׁוֹן רַבִּים בֵּין בִּלְשׁוֹן יָחִיד--הֲרֵי זֶה נִסְקָל. כֵּיצַד--הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ אֶעֱבֹד עֲבוֹדָה זָרָה, אֵלֵךְ וְאֶעֱבֹד, נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד, בַּעֲבוֹדָה פְּלוֹנִית שֶׁדֶּרֶךְ אוֹתָהּ עֲבוֹדָה זָרָה לְהֵעָבֵד בָּהּ; אֶזְבַּח, אֵלֵךְ וְאֶזְבַּח, נֵלֵךְ וְנִזְבַּח; אֲקַטַּר, אֵלֵךְ וַאֲקַטַּר, נֵלֵךְ וּנְקַטַּר; אֲנַסַּךְ, אֵלֵךְ וַאֲנַסַּךְ, נֵלֵךְ וּנְנַסַּךְ; אֶשְׁתַּחֲוֶה, אֵלֵךְ וְאֶשְׁתַּחֲוֶה, נֵלֵךְ וְנִשְׁתַּחֲוֶה: הֲרֵי זֶה מַסִּית.
ד הִסִּית לִשְׁנַיִם, הֲרֵי הֶן עֵדָיו; וְהֶן מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, וּמְעִידִין עָלָיו שֶׁכָּךְ אָמַר לָהֶן, וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ. [ג] וְאֵין הַמַּסִּית צָרִיךְ הַתְרָאָה. אָמַר לְאֶחָד, הוּא אוֹמֵר יֵשׁ לִי חֲבֵרִים רוֹצִים בְּכָּךְ, וּמַעְרִים עָלָיו עַד שֶׁיַּסִּית בִּפְנֵי שְׁנַיִם, כְּדֵי לְהָרְגוֹ. אִם לֹא רָצָה הַמַּסִּית לְהַסִּית לִשְׁנַיִם, מִצְוָה לְהַכְמִין לוֹ; כָּל חַיָּבֵי מִיתוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה, אֵין מְכָמְנִין עֲלֵיהֶן--חוּץ מִזֶּה.
ה כֵּיצַד מְכָמְנִין לוֹ: הַמֻּסָּת מֵבִיא שְׁנַיִם וּמַעְמִידָן בְּמָקוֹם אָפֵל כְּדֵי שֶׁיִּרְאוּ הַמַּסִּית וְיִשְׁמְעוּ דְּבָרָיו, וְלֹא יִרְאֶה אוֹתָן. וְהוּא אוֹמֵר לַמַּסִּית, אֱמֹר מַה שֶׁאָמַרְתָּ לִי בַּיֵּחוּד; וְהוּא אוֹמֵר לוֹ, וְהַמֻּסָּת מְשִׁיבוֹ הֵיאַךְ נַנִּיחַ אֶת אֱלֹהֵינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וְנֵלֵךְ וְנַעֲבֹד אֶת הָעֵצִים וְאֶת הָאֲבָנִים. אִם חָזַר בּוֹ, אוֹ שֶׁשָּׁתַק--פָּטוּר; וְאִם אָמַר לוֹ כָּךְ הִיא חוֹבָתֵנוּ, וְכָּךְ יָפֶה לָנוּ--הָעוֹמְדִים שָׁם בְּרֵחוּק מְבִיאִין אוֹתוֹ לְבֵית דִּין, וְסוֹקְלִין אוֹתוֹ.
ו [ד] מִצְוָה בְּיַד הַמֻּסָּת לְהָרְגוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "יָדְךָ תִּהְיֶה-בּוֹ בָרִאשׁוֹנָה לַהֲמִיתוֹ" (דברים יג,י). וְאָסוּר לַמֻּסָּת לֶאֱהֹב אֶת הַמַּסִּית, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תֹאבֶה לוֹ" (דברים יג,ט). וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמָר בַּשּׂוֹנֵא "עָזֹב תַּעֲזֹב, עִמּוֹ" (שמות כג,ה), יָכוֹל אַתָּה עוֹזֵב לְזֶה--תִּלְמֹד לוֹמַר, "וְלֹא תִשְׁמַע אֵלָיו" (דברים יג,ט). וּלְפִי שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תַעֲמֹד עַל-דַּם רֵעֶךָ" (ויקרא יט,טז), יָכוֹל אֵין אַתָּה עוֹמֵד עַל דָּמוֹ שֶׁלְּזֶה--תִּלְמֹד לוֹמַר, "לֹא-תָחוֹס עֵינְךָ" (דברים יג,ט).
ז וְאָסוּר לַמֻּסָּת לְלַמַּד עָלָיו זְכוּת, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַחְמֹל" (דברים יג,ט); וְאִם יָדַע לוֹ חוֹבָה--אֵינוּ רַשָּׁאי לִשְׁתֹּק מִמֶּנָּה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-תְכַסֶּה עָלָיו" (שם). וְאַזְהָרָה לְהִדְיוֹט הַמַּסִּית מְנַיִן, שֶׁנֶּאֱמָר "וְכָל-יִשְׂרָאֵל--יִשְׁמְעוּ, וְיִרָאוּן; וְלֹא-יוֹסִפוּ לַעֲשׂוֹת" (דברים יג,יב).
ח [ה] הַמַּסִּית אֲחֵרִים לְעָבְדוֹ, וְאָמַר לָהֶם עִבְדוּנִי--אִם עָבְדוּ אוֹתוֹ, נִסְקָל; וְאִם לֹא עֲבָדוּהוּ--אַף עַל פִּי שֶׁקִּבְּלוּ מִמֶּנּוּ וְאָמְרוּ לוֹ הִין, אֵינוּ נִסְקָל. אֲבָל אִם הִסִּית לַעֲבוֹדַת אִישׁ אַחֵר, אוֹ לִשְׁאָר מִינֵי עֲבוֹדָה זָרָה--אִם קִבַּל מִמֶּנּוּ, וְאָמַר הִין נֵלֵךְ וְנַעֲבֹד--אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַד, שְׁנֵיהֶם נִסְקָלִין הַמַּסִּית וְהַמֻּסָּת: שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תֹאבֶה לוֹ, וְלֹא תִשְׁמַע" (דברים יג,ט)--הַא שָׁמַע וְאָבָה, חַיָּב.
ט [ו] נָבִיא הַמִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, כֵּיצַד--זֶה הָאוֹמֵר אָמְרָה לִי עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית אוֹ כּוֹכָב פְּלוֹנִי שֶׁמִּצְוָה לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָּךְ, אוֹ שֶׁלֹּא לַעֲשׂוֹת כָּךְ וְכָּךְ. אַפִלּוּ כִּוַּן אֶת הַהֲלָכָה לְטַמֵּא אֶת הַטָּמֵא, וּלְטַהַר אֶת הַטָּהוֹר--אִם הִתְרוּ בּוֹ בִּפְנֵי שְׁנַיִם--הֲרֵי זֶה נֶחְנָק, שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים--וּמֵת, הַנָּבִיא הַהוּא" (דברים יח,כ). וְאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ, מִכְּלַל שֶׁנֶּאֱמָר "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ" (שמות כג,יג).
י [ז] וְאָסוּר לַעֲרֹךְ דִּין וּתְשׁוּבָה עִם מִתְנַבֵּא בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, וְאֵין שׁוֹאֲלִין מִמֶּנּוּ אוֹת וּמוֹפֵת; וְאִם עָשָׂה מֵעַצְמוֹ--אֵין מַשְׁגִּיחִין עָלָיו, וְאֵין מְהַרְהֲרִין בּוֹ. וְכָל הַמְּחַשֵּׁב בָּאוֹתוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁמֶּא אֱמֶת הֶן--עָבַר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תִשְׁמַע, אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא" (דברים יג,ד).
יא וְכֵן נְבִיא הַשֶּׁקֶר--מִיתָתוֹ בְּחָנֵק, אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְנַבֵּא בְּשֵׁם ה' וְלֹא הוֹסִיף וְלֹא גָרַע: שֶׁנֶּאֱמָר "אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי, אֵת אֲשֶׁר לֹא-צִוִּיתִיו לְדַבֵּר, וַאֲשֶׁר יְדַבֵּר, בְּשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים--וּמֵת, הַנָּבִיא הַהוּא" (דברים יח,כ).
יב [ח] אֶחָד הַמִּתְנַבֵּא מַה שֶׁלֹּא שָׁמַע בְּמַרְאֵה הַנְּבוּאָה, אוֹ מִי שֶׁשָּׁמַע דִּבְרֵי נָבִיא חֲבֵרוֹ וְאָמַר שֶׁדָּבָר זֶה לוֹ נֶאֱמָר וְהוּא נִתְנַבֵּא בּוֹ--הֲרֵי זֶה נְבִיא שֶׁקֶר, וּמִיתָתוֹ בְּחָנֵק.
יג [ט] כָּל הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מֵהֲרִיגַת נְבִיא שֶׁקֶר מִפְּנֵי מַעֲלָתוֹ, שֶׁהֲרֵי הוּא הוֹלֵךְ בְּדַרְכֵי הַנְּבוּאָה--הֲרֵי זֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ" (דברים יח,כב). וְכֵן הַמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלְּלַמַּד עָלָיו חוֹבָה, אוֹ הַפּוֹחֵד וְיָרֵא מִדְּבָרָיו--הֲרֵי זֶה בִּכְלַל "לֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ". וְאֵין דָּנִין נְבִיא שֶׁקֶר, אֵלָא בְּבֵית דִּין שֶׁלְּשִׁבְעִים וְאֶחָד.
יד [י] הַנּוֹדֵר בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה, וְהַנִּשְׁבָּע בָּהּ--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ" (שמות כג,יג): אֶחָד הַנִּשְׁבָּע בָּהּ לְעַצְמוֹ, וְאֶחָד הַנִּשְׁבָּע בָּהּ לַגּוֹי. וְאָסוּר לְהַשְׁבִּיעַ לַגּוֹי בְּיִרְאָתוֹ. וְאַפִלּוּ לְהַזְכִּיר שֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה שֶׁלֹּא דֶּרֶךְ שְׁבוּעָה--אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תַזְכִּירוּ". [יא] לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, שְׁמֹר לִי בְּצַד עֲבוֹדָה זָרָה פְּלוֹנִית וְכַיּוֹצֶא בְּזֶה. וְכָל עֲבוֹדָה זָרָה הַכְּתוּבָה בְּכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ--מֻתָּר לְהַזְכִּיר שְׁמָהּ, כְּגוֹן פְּעוֹר וּבֵל וּנְבוֹ וְגַד וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וְאָסוּר לִגְרֹם לַאֲחֵרִים שֶׁיִּדְּרוּ וְשֶׁיְּקַיְּמוּ, בְּשֵׁם עֲבוֹדָה זָרָה; וְאֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא הַנּוֹדֵר בִּשְׁמָהּ וְהַמְּקַיֵּם בִּשְׁמָהּ, וְהוּא הַנִּשְׁבָּע בִּשְׁמָהּ.
משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות עבודה זרה וחוקות הגויים - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב