תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לג

א ומליל ה' עם משה, איזיל סק מכא--את ועמא, דאסיקתא מארעא דמצריים: לארעא, דקיימית לאברהם ליצחק וליעקוב למימר, לבנך, אתנינה. ב ואשלח קודמך, מלאכא; ואתריך, ית כנענאי אמוראי, וחיתאי ופריזאי, חיוואי ויבוסאי. ג לארע עבדא חלב, ודבש: ארי לא אסליק שכינתי מבינך, ארי עם קשי קדל את--דלמא אשיצינך, באורחא. ד ושמע עמא, ית פתגמא בישא הדין--ואתאבלו; ולא שוו גבר תיקון זיניה, עלוהי. ה ואמר ה' למשה, אימר לבני ישראל אתון עם קשי קדל--שעה חדא אסליק שכינתי מבינך, ואשיצינך; וכען, אעד תיקון זינך מינך--גלי קודמיי, מא אעביד לך. ו ואעדו בני ישראל ית תיקון זינהון, מטורא דחורב. ז ומשה נסיב ית משכנא ופרסיה ליה מברא למשריתא, ארחיק מן משריתא, וקרי ליה, משכן בית אולפנא; והוי, כל דתבע אולפן מן קודם ה', נפיק למשכן בית אולפנא, דמברא למשריתא. ח והוי, כד נפיק משה למשכנא, קיימין כל עמא, ומתעתדין גבר בתרע משכניה; ומסתכלין אחורי משה, עד דעליל למשכנא. ט והוי, כד עליל משה למשכנא, נחית עמודא דעננא, וקאים בתרע משכנא; ומתמלל, עם משה. י וחזן כל עמא ית עמודא דעננא, קאים בתרע משכנא; וקיימין כל עמא וסגדין, גבר בתרע משכניה. יא וממליל ה' עם משה ממלל עם ממלל, כמא דימליל גוברא עם חבריה; ותאיב, למשריתא, ומשומשניה יהושוע בר נון עולימא, לא עדי מגו משכנא. {פ}

יב ואמר משה קודם ה', חזי דאת אמר לי אסיק ית עמא הדין, ואת לא הודעתני, ית דתשלח עימי; ואת אמרת רביתך בשום, ואף אשכחתא רחמין קודמיי. יג וכען אם כען אשכחית רחמין קודמך, הודעני כען ית אורח טובך, ואדע רחמך, בדיל דאשכח רחמין קודמך; וגלי קודמך, ארי עמך עמא הדין. יד ואמר: שכינתי תהך, ואניח לך. טו ואמר, קודמוהי: אם לית שכינתך מהלכא ביננא, לא תסקיננא מכא. טז ובמא יתיידע הכא, ארי אשכחית רחמין קודמך אנא ועמך--הלא, במהך שכינתך עימנא; ויתעבדן לנא פרישן, לי ולעמך, משוניי מכל עמא, דעל אפי ארעא. {פ}

יז ואמר ה' למשה, אף ית פתגמא הדין דמלילתא אעביד: ארי אשכחתא רחמין קודמיי, ורביתך בשום. יח ואמר: אחזיני כען, ית יקרך. יט ואמר, אנא אעבר כל טובי על אפך, ואקרי בשמא דה', קודמך; ואחון למאן דאחון, וארחים על מאן דארחים. כ ואמר, לא תיכול למחזי ית אפי שכינתי: ארי לא יחזינני אנשא, ויתקיים. כא ואמר ה', הא אתר מתוקן קודמיי; ותתעתד, על טינרא. כב ויהי במעבר יקרי, ואשווינך במערת טינרא; ואגין במימרי עלך, עד דאעבר. כג ואעדי, ית דברת יקרי, ותחזי, ית דבתריי; ודקדמיי, לא ייתחזון. {פ}