תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק ז

א ואמר ה' למשה, חזי דמניתך רב לפרעה; ואהרון אחוך, יהי מתורגמנך. ב את תמליל, ית כל דאפקדינך; ואהרון אחוך ימליל עם פרעה, וישלח ית בני ישראל מארעיה. ג ואנא אקשי, ית ליבא דפרעה; ואסגי ית אתוותיי וית מופתיי, בארעא דמצריים. ד ולא יקביל מינכון פרעה, ואתין ית מחת גבורתי במצריים; ואפיק ית חיליי ית עמי בני ישראל, מארעא דמצריים, בדינין, רברבין. ה ויידעון מצראי ארי אנא ה', כד ארים ית מחת גבורתי על מצריים; ואפיק ית בני ישראל, מביניהון. ו ועבד משה, ואהרון--כמא דפקיד ה' יתהון, כין עבדו. ז ומשה, בר תמנן שנין, ואהרון, בר תמנן ותלת שנין--במללותהון, עם פרעה. {פ}

ח ואמר ה', למשה ולאהרון למימר. ט ארי ימליל עימכון פרעה למימר, הבו לכון אתא; ותימר לאהרון, סב ית חוטרך ורמי קודם פרעה--יהי לתנינא. י ועאל משה ואהרון, לוות פרעה, ועבדו כין, כמא דפקיד ה'; ורמא אהרון ית חוטריה, קודם פרעה וקדם עבדוהי--והוה לתנינא. יא וקרא, אף פרעה, לחכימיא, ולחרשיא; ועבדו אף אינון חרשי מצריים, בלחשיהון--כין. יב ורמו גבר חוטריה, והוו לתנינין; ובלע חוטרא דאהרון, ית חוטריהון. יג ואיתקף ליבא דפרעה, ולא קביל מינהון: כמא דמליל ה'. {ס}

יד ואמר ה' למשה, אתייקר ליבא דפרעה; סריב, לשלחא עמא. טו איזיל לוות פרעה בצפרא, הא נפיק למיא, ותתעתד לקדמותיה, על כיף נהרא; וחוטרא דאתהפיך לחויא, תיסב בידך. טז ותימר ליה, ה' אלהא דיהודאי שלחני לוותך למימר, שלח ית עמי, ויפלחון קודמיי במדברא; והא לא קבילתא, עד כען. יז כדנן, אמר ה', בדא תידע, ארי אנא ה': הא אנא מחי בחוטרא דבידי, על מיא דבנהרא--ויתהפכון לדמא. יח ונוני דבנהרא ימותון, ויסרי נהרא; וילאון מצראי, למשתי מיא מן נהרא. {ס}

יט ואמר ה' למשה, אימר לאהרון סב חוטרך וארים ידך על מיא דמצראי על נהריהון על אריתיהון ועל אגמיהון ועל כל בית כנישת מימיהון--ויהון דמא; ויהי דמא בכל ארעא דמצריים, ובמני אעא ובמני אבנא. כ ועבדו כין משה ואהרון כמא דפקיד ה', וארים בחוטרא ומחא ית מיא דבנהרא, לעיני פרעה, ולעיני עבדוהי; ואתהפיכו כל מיא דבנהרא, לדמא. כא ונוני דבנהרא מיתו, וסרי נהרא, ולא יכילו מצראי, למשתי מיא מן נהרא; והוה דמא, בכל ארעא דמצריים. כב ועבדו כין חרשי מצריים, בלחשיהון; ואיתקף ליבא דפרעה ולא קביל מינהון, כמא דמליל ה'. כג ואתפני פרעה, ועאל לביתיה; ולא שווי ליביה, אף לדא. כד וחפרו כל מצראי סחרנות נהרא, מיא למשתי: ארי לא יכילו למשתי, ממיא דבנהרא. כה ושלימו, שבעא יומין, בתר דמחא ה', ית נהרא. {פ}

כו ואמר ה' למשה, עול לוות פרעה; ותימר ליה, כדנן אמר ה', שלח ית עמי, ויפלחון קודמיי. כז ואם מסריב את, לשלחא: הא אנא, מחי ית כל תחומך--בעורדעניא. כח וירבי נהרא, עורדעניא, וייסקון וייעלון בביתך, ובאידרון בית משכבך ועל ערסתך; ובבית עבדך ובעמך, ובתנורך ובאצוותך. כט ובך ובעמך, ובכל עבדך--ייסקון, עורדעניא.