תרגום אונקלוס מנוקד

תרגום אונקלוס - שמות - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ

שמות פרק לב

א וחזא עמא, ארי אוחר משה למיחת מן טורא; ואתכניש עמא על אהרון, ואמרו ליה קום עביד לנא דחלן דיהכון קודמנא--ארי דין משה גוברא דאסקנא מארעא דמצריים, לא ידענא מא הוה ליה. ב ואמר להון, אהרון, פריקו קדשי דדהבא, דבאודני נשיכון בניכון ובנתכון; ואיתו, לוותי. ג ופריקו, כל עמא, ית קדשי דדהבא, דבאודניהון; ואיתיאו, לוות אהרון. ד ונסיב מידהון, וצר יתיה בזיפא, ועבדיה, עיגל מתכא; ואמרו--אילין דחלתך ישראל, דאסקוך מארעא דמצריים. ה וחזא אהרון, ובנא מדבחא קודמוהי; וקרא אהרון ואמר, חגא קודם ה' מחר. ו ואקדימו, ביומא דבתרוהי, ואסיקו עלוון, וקריבו נכסן; ואסחר עמא למיכל ולמשתי, וקמו לחייכא. {פ}

ז ומליל ה', עם משה: איזיל חות--ארי חביל עמך, דאסיקתא מארעא דמצריים. ח סטו בפריע, מן אורחא דפקידתינון--עבדו להון, עיגל מתכא; וסגידו ליה, ודבחו ליה, ואמרו, אילין דחלתך ישראל דאסקוך מארעא דמצריים. ט ואמר ה', למשה: גלי קודמיי עמא הדין, והא עם קשי קדל הוא. י וכען אנח בעותך מן קודמיי, ויתקף רוגזי בהון ואשיצינון; ואעביד יתך, לעם סגי. יא וצלי משה, קודם ה' אלהיה; ואמר, למא ה' יתקף רוגזך בעמך, דאפיקתא מארעא דמצריים, בחיל רב וביד תקיפא. יב למא יימרון מצראי למימר, בבישא אפיקינון לקטלא יתהון ביני טוריא, ולשיציותהון, מעל אפי ארעא; תוב מתקוף רוגזך, תוב מן בשתא דמלילתא למעבד לעמך. יג אידכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדך, דקיימתא להון במימרך, ומלילתא עימהון, אסגי ית בניכון ככוכבי שמיא; וכל ארעא הדא דאמרית, אתין לבניכון, ויחסנון, לעלם. יד ותב, ה', מן בשתא, דמליל למעבד לעמיה. {פ}

טו ואתפני ונחת משה, מן טורא, ותרין לוחי סהדותא, בידיה: לוחי, כתיבין מתרין עבריהון--מכא ומכא, אינון כתיבין. טז ולוחיא--עובדא דה', אינון; וכתבא, כתבא דה' הוא--מפרש, על לוחיא. יז ושמע יהושוע ית קל עמא, כד מייבבין; ואמר, למשה, קל קרבא, במשריתא. יח ואמר, לא קל גיברין דנצחין בקרבא, ואף לא קל, חלשין דמיתברין; קל דמחייכין, אנא שמע. יט והוה, כד קריב למשריתא, וחזא ית עגלא, וחינגין; ותקיף רוגזא דמשה, ורמא מידוהי ית לוחיא, ותבר יתהון, בשיפולי טורא. כ ונסיב ית עגלא דעבדו, ואוקיד בנורא, ושף, עד דהוה דקיק; ודרא על אפי מיא, ואשקי ית בני ישראל. כא ואמר משה לאהרון, מא עבד לך עמא הדין: ארי איתיתא עלוהי, חובא רבא. כב ואמר אהרון, לא יתקף רוגזא דריבוני; את ידעת ית עמא, ארי בביש הוא. כג ואמרו לי--עביד לנא דחלן, דיהכון קודמנא: ארי דין משה גוברא, דאסקנא מארעא דמצריים--לא ידענא, מא הוה ליה. כד ואמרית להון למאן דהבא, פריקו ויהבו לי; ורמיתיה בנורא, ונפק עגלא הדין. כה וחזא משה ית עמא, ארי בטיל הוא: ארי בטילינון אהרון, לאסבותהון שום ביש בדריהון. כו וקם משה, בתרע משריתא, ואמר, מאן דחליא דה' ייתון לוותי; ואתכנישו לוותיה, כל בני לוי. כז ואמר להון, כדנן אמר ה' אלהא דישראל, שוו גבר חרביה, על ירכיה; עיברו ותובו מתרע לתרע, במשריתא, וקטולו גבר ית אחוהי וגבר ית חבריה, ואנש ית קריביה. כח ועבדו בני לוי, כפתגמא דמשה; ונפל מן עמא ביומא ההוא, כתלתא אלפין גוברא. כט ואמר משה, קריבו ידכון יומא דין קורבנא קודם ה', ארי גבר בבריה, ובאחוהי--ולאיתאה עליכון יומא דין, ברכן. ל והוה, ביומא דבתרוהי, ואמר משה לעמא, אתון חבתון חובא רבא; וכען אסק לקדם ה', מאים אכפר על חוביכון. לא ותב משה לקדם ה', ואמר: בבעו, חב עמא הדין חובא רבא, ועבדו להון, דחלן דדהב. לב וכען, אם שבקת לחוביהון; ואם לא--מחיני כען, מספרך דכתבתא. לג ואמר ה', למשה: מאן דחב קודמיי, אמחיניה מספרי. לד וכען איזיל דבר ית עמא, לאתרא דמלילית לך--הא מלאכי, יהך קודמך; וביום אסערותי, ואסער עליהון חוביהון. לה ומחא ה', ית עמא, על דאשתעבדו לעגלא, דעבד אהרון. {ס}