תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
אסתר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א אחר הדברים האלה, גדל המלך אחשורוש את-המן בן-המדתא האגגי--וינשאהו; וישם, את-כסאו, מעל, כל-השרים אשר אתו. ב וכל-עבדי המלך אשר-בשער המלך, כרעים ומשתחוים להמן--כי-כן, צוה-לו המלך; ומרדכי--לא יכרע, ולא ישתחוה. ג ויאמרו עבדי המלך, אשר-בשער המלך--למרדכי: מדוע אתה עובר, את מצות המלך. ד ויהי, באמרם כאמרם אליו יום ויום, ולא שמע, אליהם; ויגידו להמן, לראות היעמדו דברי מרדכי--כי-הגיד להם, אשר-הוא יהודי. ה וירא המן--כי-אין מרדכי, כרע ומשתחוה לו; וימלא המן, חמה. ו ויבז בעיניו, לשלח יד במרדכי לבדו--כי-הגידו לו, את-עם מרדכי; ויבקש המן, להשמיד את-כל-היהודים אשר בכל-מלכות אחשורוש--עם מרדכי. ז בחדש הראשון, הוא-חדש ניסן, בשנת שתים עשרה, למלך אחשורוש: הפיל פור הוא הגורל לפני המן, מיום ליום ומחדש לחדש שנים-עשר--הוא-חדש אדר. {ס}
ח ויאמר המן, למלך אחשורוש--ישנו עם-אחד מפזר ומפרד בין העמים, בכל מדינות מלכותך; ודתיהם שנות מכל-עם, ואת-דתי המלך אינם עשים, ולמלך אין-שוה, להניחם. ט אם-על-המלך טוב, יכתב לאבדם; ועשרת אלפים ככר-כסף, אשקול על-ידי עשי המלאכה, להביא, אל-גנזי המלך. י ויסר המלך את-טבעתו, מעל ידו; ויתנה, להמן בן-המדתא האגגי--צרר היהודים. יא ויאמר המלך להמן, הכסף נתון לך; והעם, לעשות בו כטוב בעיניך. יב ויקראו ספרי המלך בחדש הראשון, בשלושה עשר יום בו, ויכתב ככל-אשר-צוה המן אל אחשדרפני-המלך ואל-הפחות אשר על-מדינה ומדינה ואל-שרי עם ועם, מדינה ומדינה ככתבה ועם ועם כלשונו: בשם המלך אחשורש נכתב, ונחתם בטבעת המלך. יג ונשלוח ספרים ביד הרצים, אל-כל-מדינות המלך--להשמיד להרג ולאבד את-כל-היהודים מנער ועד-זקן טף ונשים ביום אחד, בשלושה עשר לחדש שנים-עשר הוא-חדש אדר; ושללם, לבוז. יד פתשגן הכתב, להנתן דת בכל-מדינה ומדינה, גלוי, לכל-העמים--להיות עתדים, ליום הזה. טו הרצים יצאו דחופים, בדבר המלך, והדת נתנה, בשושן הבירה; והמלך והמן ישבו לשתות, והעיר שושן נבוכה. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
אסתר - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י