איכה פרק ג

א אני הגבר ראה עוני, בשבט עברתו. ב אותי נהג ויולך, חושך ולא־אור. ג אך בי ישוב יהפוך ידו, כל־היום. {ס}

ד בילה בשרי ועורי, שיבר עצמותיי. ה בנה עליי ויקף, ראש ותלאה. ו במחשכים הושיבני, כמתי עולם. {ס}

ז גדר בעדי ולא אצא, הכביד נחושתי. ח גם כי אזעק ואשווע, שתם תפילתי. ט גדר דרכיי בגזית, נתיבותיי עיווה. {ס}

י דוב אורב הוא לי, ארי במסתרים. יא דרכיי סורר ויפשחני, שמני שומם. יב דרך קשתו ויציבני, כמטרה לחץ. {ס}

יג הביא, בכליותיי, בני, אשפתו. יד הייתי שחוק לכל־עמי, נגינתם כל־היום. טו השביעני במרורים, הרווני לענה. {ס}

טז ויגרס בחצץ שיניי, הכפישני באפר. יז ותזנח משלום נפשי, נשיתי טובה. יח ואומר אבד נצחי, ותוחלתי מיהוה. {ס}

יט זכור־עוניי ומרודי, לענה וראש. כ זכור תזכור, ותשוח עליי נפשי. כא זאת אשיב אל־ליבי, על־כן אוחיל. {ס}

כב חסדי יהוה כי לא־תמנו, כי לא־כלו רחמיו. כג חדשים, לבקרים, רבה, אמונתך. כד חלקי יהוה אמרה נפשי, על־כן אוחיל לו. {ס}

כה טוב יהוה לקוויו, לנפש תדרשנו. כו טוב ויחיל ודומם, לתשועת יהוה. כז טוב לגבר, כי־יישא עול בנעוריו. {ס}

כח יישב בדד ויידום, כי נטל עליו. כט ייתן בעפר פיהו, אוליי יש תקווה. ל ייתן למכהו לחי, ישבע בחרפה. {ס}

לא כי לא יזנח לעולם, אדוניי. לב כי אם־הוגה, וריחם כרוב חסדיו. לג כי לא עינה מליבו, ויגה בני־איש. {ס}

לד לדכא תחת רגליו, כול אסירי ארץ. לה להטות, משפט־גבר, נגד, פני עליון. לו לעוות אדם בריבו, אדוניי לא ראה. {ס}

לז מי זה אמר ותהי, אדוניי לא ציווה. לח מפי עליון לא תצא, הרעות והטוב. לט מה־יתאונן אדם חי, גבר על־חטאיו. {ס}

מ נחפשה דרכינו ונחקורה, ונשובה עד־יהוה. מא נישא לבבנו אל־כפיים, אל־אל בשמיים. מב נחנו פשענו ומרינו, אתה לא סלחת. {ס}

מג סכות באף ותרדפנו, הרגת לא חמלת. מד סכות בענן לך, מעבור תפילה. מה סחי ומאוס תשימנו, בקרב העמים. {ס}

מו פצו עלינו פיהם, כל־אויבינו. מז פחד ופחת היה לנו, השאת והשבר. מח פלגי־מים תרד עיני, על־שבר בת־עמי. {ס}

מט עיני ניגרה ולא תדמה, מאין הפוגות. נ עד־ישקיף וירא, יהוה משמיים. נא עיני עוללה לנפשי, מכול בנות עירי. {ס}

נב צוד צדוני כציפור, אויביי חינם. נג צמתו בבור חיי, וידו־אבן בי. נד צפו־מים על־ראשי, אמרתי נגזרתי. {ס}

נה קראתי שמך יהוה, מבור תחתייות. נו קולי, שמעת: אל־תעלם אוזנך לרווחתי, לשוועתי. נז קרבת ביום אקראך, אמרת אל־תירא. {ס}

נח רבת אדוניי ריבי נפשי, גאלת חיי. נט ראית יהוה עוותתי, שופטה משפטי. ס ראית, כל־נקמתם--כל־מחשבותם, לי. {ס}

סא שמעת חרפתם יהוה, כל־מחשבותם עליי. סב שפתי קמיי והגיונם, עליי כל־היום. סג שבתם וקימתם הביטה, אני מנגינתם. {ס}

סד תשיב להם גמול יהוה, כמעשה ידיהם. סה תיתן להם מגינת־לב, תאלתך להם. סו תרדוף באף ותשמידם, מתחת שמי יהוה. {פ}