תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איכה - הכול
פרק א ב ג ד ה

איכה פרק א

א איכה ישבה בדד, העיר רבתי עם--הייתה, כאלמנה; רבתי בגויים, שרתי במדינות--הייתה, למס.  {ס}  ב בכה תבכה בלילה, ודמעתה על לחייה--אין-לה מנחם, מכל-אוהביה:  כל-ריעיה בגדו בה, היו לה לאויבים.  {ס}  ג גלתה יהודה מעוני, ומרוב עבודה--היא ישבה בגויים, לא מצאה מנוח; כל-רודפיה השיגוה, בין המצרים.  {ס}  ד דרכי ציון אבילות, מבלי באי מועד--כל-שעריה שוממין, כוהניה נאנחים; בתולותיה נוגות, והיא מר-לה.  {ס}  ה היו צריה לראש אויביה שלו, כי-יהוה הוגה על רוב-פשעיה; עולליה הלכו שבי, לפני-צר.  {ס}  ו וייצא מבת-ציון, כל-הדרה; היו שריה, כאיילים לא-מצאו מרעה, וילכו בלא-כוח, לפני רודף.  {ס}  ז זכרה ירושלים, ימי עונייה ומרודיה--כול מחמודיה, אשר היו מימי קדם; בנפול עמה ביד-צר, ואין עוזר לה--ראוה צרים, שחקו על משבתיה.  {ס}  ח חטא חטאה ירושלים, על-כן לנידה הייתה; כל-מכבדיה הזילוה כי-ראו ערוותה, גם-היא נאנחה ותשב אחור.  {ס}  ט טומאתה בשוליה, לא זכרה אחריתה, ותרד פלאים, אין מנחם לה; ראה יהוה את-עוניי, כי הגדיל אויב.  {ס}  י ידו פרש צר, על כל-מחמדיה:  כי-ראתה גויים, באו מקדשה--אשר ציווית, לא-יבואו בקהל לך.  {ס}  יא כל-עמה נאנחים מבקשים לחם, נתנו מחמדיהם באוכל להשיב נפש; ראה יהוה והביטה, כי הייתי זוללה.  {ס}  יב לא אליכם, כל-עוברי דרך--הביטו וראו, אם-יש מכאוב כמכאובי אשר עולל לי:  אשר הוגה יהוה, ביום חרון אפו.  {ס}  יג ממרום שלח-אש בעצמותיי, וירדנה; פרש רשת לרגליי, השיבני אחור--נתנני שוממה, כל-היום דווה.  {ס}  יד נשקד עול פשעיי בידו, ישתרגו עלו על-צווארי--הכשיל כוחי; נתנני אדוניי, בידי לא-אוכל קום.  {ס}  טו סילה כל-אביריי אדוניי בקרבי, קרא עליי מועד לשבור בחוריי; גת דרך אדוניי, לבתולת בת-יהודה.  {ס}  טז על-אלה אני בוכייה, עיני עיני יורדה מים--כי-רחק ממני מנחם, משיב נפשי; היו בניי שוממים, כי גבר אויב.  {ס}  יז פירשה ציון בידיה, אין מנחם לה--ציווה יהוה ליעקוב, סביביו צריו; הייתה ירושלים לנידה, ביניהם.  {ס}  יח צדיק הוא יהוה, כי פיהו מריתי; שמעו-נא כל-העמים, וראו מכאובי--בתולותיי ובחוריי, הלכו בשבי.  {ס}  יט קראתי למאהביי המה רימוני, כוהניי וזקניי בעיר גוועו:  כי-ביקשו אוכל למו, וישיבו את-נפשם.  {ס}  כ ראה יהוה כי-צר-לי, מעיי חומרמרו--נהפך ליבי בקרבי, כי מרה מריתי; מחוץ שיכלה-חרב, בבית כמוות.  {ס}  כא שמעו כי נאנחה אני, אין מנחם לי--כל-אויביי שמעו רעתי ששו, כי אתה עשית; הבאת יום-קראת, ויהיו כמוני.  {ס}  כב תבוא כל-רעתם לפניך ועולל למו, כאשר עוללת לי על כל-פשעיי:  כי-רבות אנחותיי, וליבי דווי.  {פ}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - איכה - הכול
פרק א ב ג ד ה