תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
רות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
א ובועז עלה השער, ויישב שם, והנה הגואל עובר אשר דיבר־בועז, ויאמר סורה שבה־פה פלוני אלמוני; ויסר, ויישב. ב וייקח עשרה אנשים, מזקני העיר--ויאמר שבו־פה; ויישבו. ג ויאמר, לגואל, חלקת השדה, אשר לאחינו לאלימלך: מכרה נועמי, השבה משדה מואב. ד ואני אמרתי אגלה אוזנך לאמור, קנה נגד היושבים ונגד זקני עמי--אם־תגאל גאל, ואם־לא יגאל הגידה לי ואדעה כי אין זולתך לגאול ואנוכי אחריך; ויאמר, אנוכי אגאל. ה ויאמר בועז, ביום־קנותך השדה מיד נועמי; ומאת רות המואבייה אשת־המת, קנית--להקים שם־המת, על־נחלתו. ו ויאמר הגואל, לא אוכל לגאול־לי--פן־אשחית, את־נחלתי; גאל־לך אתה את־גאולתי, כי לא־אוכל לגאול. ז וזאת לפנים בישראל על־הגאולה ועל־התמורה, לקיים כל־דבר, שלף איש נעלו, ונתן לריעהו; וזאת התעודה, בישראל. ח ויאמר הגואל לבועז, קנה־לך; וישלוף, נעלו. ט ויאמר בועז לזקנים וכל־העם, עדים אתם היום, כי קניתי את־כל־אשר לאלימלך, ואת כל־אשר לכליון ומחלון--מיד, נועמי. י וגם את־רות המואבייה אשת מחלון קניתי לי לאישה, להקים שם־המת על־נחלתו, ולא־ייכרת שם־המת מעם אחיו, ומשער מקומו: עדים אתם, היום. יא ויאמרו כל־העם אשר־בשער, והזקנים--עדים; ייתן יהוה את־האישה הבאה אל־ביתך, כרחל וכלאה אשר בנו שתיהם את־בית ישראל, ועשה־חיל באפרתה, וקרא־שם בבית לחם. יב ויהי ביתך כבית פרץ, אשר־ילדה תמר ליהודה--מן־הזרע, אשר ייתן יהוה לך, מן־הנערה, הזאת. יג וייקח בועז את־רות ותהי־לו לאישה, ויבוא אליה; וייתן יהוה לה הריון, ותלד בן. יד ותאמרנה הנשים, אל־נועמי, ברוך יהוה, אשר לא השבית לך גואל היום; וייקרא שמו, בישראל. טו והיה לך למשיב נפש, ולכלכל את־שיבתך: כי כלתך אשר־אהבתך, ילדתו, אשר־היא טובה לך, משבעה בנים. טז ותיקח נועמי את־הילד ותשיתהו בחיקה, ותהי־לו לאומנת. יז ותקראנה לו השכנות שם לאמור, יולד־בן לנועמי; ותקראנה שמו עובד, הוא אבי־ישי אבי דויד. {פ}
יח ואלה תולדות פרץ, פרץ הוליד את־חצרון. יט וחצרון הוליד את־רם, ורם הוליד את־עמינדב. כ ועמינדב הוליד את־נחשון, ונחשון הוליד את־שלמה. כא ושלמון הוליד את־בועז, ובועז הוליד את־עובד. כב ועובד הוליד את־ישי, וישי הוליד את־דויד. {ש}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
רות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד