תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חגי - הכול
פרק
א
ב
א בשנת שתיים, לדריווש המלך, בחודש השישי, ביום אחד לחודש--היה דבר־יהוה ביד־חגיי הנביא, אל־זרובבל בן־שאלתיאל פחת יהודה, ואל־יהושוע בן־יהוצדק הכוהן הגדול, לאמור. ב כה אמר יהוה צבאות, לאמור: העם הזה אמרו, לא עת־בוא עת־בית יהוה להיבנות. {פ}
ג ויהי, דבר־יהוה, ביד־חגיי הנביא, לאמור. ד העת לכם אתם, לשבת בבותיכם ספונים--והבית הזה, חרב. ה ועתה, כה אמר יהוה צבאות: שימו לבבכם, על־דרכיכם. ו זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין־לשובעה שתה ואין־לשוכרה, לבוש, ואין־לחום לו; והמשתכר--משתכר, אל־צרור נקוב. {פ}
ז כה אמר, יהוה צבאות: שימו לבבכם, על־דרכיכם. ח עלו ההר והבאתם עץ, ובנו הבית; וארצה־בו ואיכבדה, אמר יהוה. ט פנה אל־הרבה והנה למעט, והבאתם הבית ונפחתי בו: יען מה, נאום יהוה צבאות--יען ביתי אשר־הוא חרב, ואתם רצים איש לביתו. י על־כן עליכם, כלאו שמיים מטל; והארץ, כלאה יבולה. יא ואקרא חורב על־הארץ ועל־ההרים, ועל־הדגן ועל־התירוש ועל־היצהר, ועל אשר תוציא, האדמה; ועל־האדם, ועל־הבהמה, ועל, כל־יגיע כפיים. {ס}
יב וישמע זרובבל בן־שלתיאל ויהושוע בן־יהוצדק הכוהן הגדול וכול שארית העם, בקול יהוה אלוהיהם, ועל־דברי חגי הנביא, כאשר שלחו יהוה אלוהיהם; וייראו העם, מפני יהוה. יג ויאמר חגי מלאך יהוה, במלאכות יהוה--לעם לאמור: אני איתכם, נאום־יהוה. יד ויער יהוה את־רוח זרובבל בן־שלתיאל פחת יהודה, ואת־רוח יהושוע בן־יהוצדק הכוהן הגדול, ואת־רוח, כול שארית העם; ויבואו ויעשו מלאכה, בבית־יהוה צבאות אלוהיהם. {פ}
טו ביום עשרים וארבעה לחודש, בשישי, בשנת שתיים, לדריווש המלך.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חגי - הכול
פרק
א
ב