תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - חגי - הכול
פרק א ב


חגי פרק א

א בשנת שתיים, לדריווש המלך, בחודש השישי, ביום אחד לחודש--היה דבר־יהוה ביד־חגיי הנביא, אל־זרובבל בן־שאלתיאל פחת יהודה, ואל־יהושוע בן־יהוצדק הכוהן הגדול, לאמור.  ב כה אמר יהוה צבאות, לאמור:  העם הזה אמרו, לא עת־בוא עת־בית יהוה להיבנות.  {פ}

ג ויהי, דבר־יהוה, ביד־חגיי הנביא, לאמור.  ד העת לכם אתם, לשבת בבותיכם ספונים--והבית הזה, חרב.  ה ועתה, כה אמר יהוה צבאות:  שימו לבבכם, על־דרכיכם.  ו זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין־לשובעה שתה ואין־לשוכרה, לבוש, ואין־לחום לו; והמשתכר--משתכר, אל־צרור נקוב.  {פ}

ז כה אמר, יהוה צבאות:  שימו לבבכם, על־דרכיכם.  ח עלו ההר והבאתם עץ, ובנו הבית; וארצה־בו ואיכבדה, אמר יהוה.  ט פנה אל־הרבה והנה למעט, והבאתם הבית ונפחתי בו:  יען מה, נאום יהוה צבאות--יען ביתי אשר־הוא חרב, ואתם רצים איש לביתו.  י על־כן עליכם, כלאו שמיים מטל; והארץ, כלאה יבולה.  יא ואקרא חורב על־הארץ ועל־ההרים, ועל־הדגן ועל־התירוש ועל־היצהר, ועל אשר תוציא, האדמה; ועל־האדם, ועל־הבהמה, ועל, כל־יגיע כפיים.  {ס}

יב וישמע זרובבל בן־שלתיאל ויהושוע בן־יהוצדק הכוהן הגדול וכול שארית העם, בקול יהוה אלוהיהם, ועל־דברי חגי הנביא, כאשר שלחו יהוה אלוהיהם; וייראו העם, מפני יהוה.  יג ויאמר חגי מלאך יהוה, במלאכות יהוה--לעם לאמור:  אני איתכם, נאום־יהוה.  יד ויער יהוה את־רוח זרובבל בן־שלתיאל פחת יהודה, ואת־רוח יהושוע בן־יהוצדק הכוהן הגדול, ואת־רוח, כול שארית העם; ויבואו ויעשו מלאכה, בבית־יהוה צבאות אלוהיהם.  {פ}

טו ביום עשרים וארבעה לחודש, בשישי, בשנת שתיים, לדריווש המלך.


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - חגי - הכול
פרק א ב