תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חגיי - הכול
פרק
א
ב
א בשנת שתיים, לדריווש המלך, בחודש השישי, ביום אחד לחודש--היה דבר-יהוה ביד-חגיי הנביא, אל-זרובבל בן-שאלתיאל פחת יהודה, ואל-יהושוע בן-יהוצדק הכוהן הגדול, לאמור. ב כה אמר יהוה צבאות, לאמור: העם הזה אמרו, לא עת-בוא עת-בית יהוה להיבנות. {פ}
ג ויהי, דבר-יהוה, ביד-חגיי הנביא, לאמור. ד העת לכם אתם, לשבת בבותיכם ספונים--והבית הזה, חרב. ה ועתה, כה אמר יהוה צבאות: שימו לבבכם, על-דרכיכם. ו זרעתם הרבה והבא מעט, אכול ואין-לשובעה שתה ואין-לשוכרה, לבוש, ואין-לחום לו; והמשתכר--משתכר, אל-צרור נקוב. {פ}
ז כה אמר, יהוה צבאות: שימו לבבכם, על-דרכיכם. ח עלו ההר והבאתם עץ, ובנו הבית; וארצה-בו ואיכבדה, אמר יהוה. ט פנה אל-הרבה והנה למעט, והבאתם הבית ונפחתי בו: יען מה, נאום יהוה צבאות--יען ביתי אשר-הוא חרב, ואתם רצים איש לביתו. י על-כן עליכם, כלאו שמיים מטל; והארץ, כלאה יבולה. יא ואקרא חורב על-הארץ ועל-ההרים, ועל-הדגן ועל-התירוש ועל-היצהר, ועל אשר תוציא, האדמה; ועל-האדם, ועל-הבהמה, ועל, כל-יגיע כפיים. {ס}
יב וישמע זרובבל בן-שלתיאל ויהושוע בן-יהוצדק הכוהן הגדול וכול שארית העם, בקול יהוה אלוהיהם, ועל-דברי חגיי הנביא, כאשר שלחו יהוה אלוהיהם; וייראו העם, מפני יהוה. יג ויאמר חגיי מלאך יהוה, במלאכות יהוה--לעם לאמור: אני איתכם, נאום-יהוה. יד ויער יהוה את-רוח זרובבל בן-שלתיאל פחת יהודה, ואת-רוח יהושוע בן-יהוצדק הכוהן הגדול, ואת-רוח, כול שארית העם; ויבואו ויעשו מלאכה, בבית-יהוה צבאות אלוהיהם. {פ}
טו ביום עשרים וארבעה לחודש, בשישי, בשנת שתיים, לדריווש המלך.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חגיי - הכול
פרק
א
ב