תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - חגי - הכול
פרק א ב


חגי פרק ב

א בשביעי, בעשרים ואחד לחודש--היה, דבר־יהוה, ביד־חגיי הנביא, לאמור.  ב אמור־נא, אל־זרובבל בן־שלתיאל פחת יהודה, ואל־יהושוע בן־יהוצדק, הכוהן הגדול--ואל־שארית העם, לאמור.  ג מי בכם, הנשאר, אשר ראה את־הבית הזה, בכבודו הראשון; ומה אתם רואים אותו, עתה--הלוא כמוהו כאין, בעיניכם.  ד ועתה חזק זרובבל נאום־יהוה וחזק יהושוע בן־יהוצדק הכוהן הגדול וחזק כל־עם הארץ, נאום־יהוה--ועשו:  כי־אני איתכם, נאום יהוה צבאות.  ה את־הדבר אשר־כרתי איתכם, בצאתכם ממצריים, ורוחי, עומדת בתוככם--אל־תיראו.  {ס}

ו כי כה אמר יהוה צבאות, עוד אחת מעט היא; ואני, מרעיש את־השמיים ואת־הארץ, ואת־הים, ואת־החרבה.  ז והרעשתי, את־כל־הגויים, ובאו, חמדת כל־הגויים; ומילאתי את־הבית הזה, כבוד--אמר, יהוה צבאות.  ח לי הכסף, ולי הזהב--נאום, יהוה צבאות.  ט גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון, מן־הראשון--אמר, יהוה צבאות; ובמקום הזה אתן שלום, נאום יהוה צבאות.  {פ}

י בעשרים וארבעה לתשיעי, בשנת שתיים לדריווש--היה, דבר־יהוה, אל־חגיי הנביא, לאמור.  יא כה אמר, יהוה צבאות:  שאל־נא את־הכוהנים תורה, לאמור.  יב הן יישא־איש בשר־קודש בכנף בגדו, ונגע בכנפו אל־הלחם ואל־הנזיד ואל־היין ואל־שמן ואל־כל־מאכל--היקדש; ויענו הכוהנים ויאמרו, לא.  יג ויאמר חגי, אם־ייגע טמא־נפש בכל־אלה היטמא; ויענו הכוהנים ויאמרו, יטמא.  יד ויען חגי ויאמר, כן העם־הזה וכן־הגוי הזה לפניי נאום־יהוה, וכן, כל־מעשה ידיהם; ואשר יקריבו שם, טמא הוא.  טו ועתה שימו־נא לבבכם, מן־היום הזה ומעלה; מטרם שום־אבן אל־אבן, בהיכל יהוה.  טז מהיותם בא אל־ערימת עשרים, והייתה עשרה; בא אל־היקב, לחשוף חמישים פורה, והייתה, עשרים.  יז הכיתי אתכם בשידפון וביירקון, ובברד--את, כל־מעשה ידיכם; ואין־אתכם אליי, נאום־יהוה.  יח שימו־נא לבבכם, מן־היום הזה ומעלה; מיום עשרים וארבעה לתשיעי, למן־היום אשר־יוסד היכל־יהוה--שימו לבבכם.  יט העוד הזרע, במגורה, ועד־הגפן והתאנה והרימון ועץ הזית, לא נשא--מן־היום הזה, אברך.  {ס}

כ ויהי דבר־יהוה שנית אל־חגיי, בעשרים וארבעה לחודש לאמור.  כא אמור, אל־זרובבל פחת־יהודה לאמור:  אני מרעיש, את־השמיים ואת־הארץ.  כב והפכתי, כיסא ממלכות, והשמדתי, חוזק ממלכות הגויים; והפכתי מרכבה, ורוכביה, וירדו סוסים ורוכביהם, איש בחרב אחיו.  כג ביום ההוא נאום־יהוה צבאות אקחך זרובבל בן־שאלתיאל עבדי, נאום־יהוה, ושמתיך, כחותם:  כי־בך בחרתי, נאום יהוה צבאות.  {ש}


תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - חגי - הכול
פרק א ב