תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חגי - הכול
פרק
א
ב
א בשביעי, בעשרים ואחד לחודש--היה, דבר־יהוה, ביד־חגיי הנביא, לאמור. ב אמור־נא, אל־זרובבל בן־שלתיאל פחת יהודה, ואל־יהושוע בן־יהוצדק, הכוהן הגדול--ואל־שארית העם, לאמור. ג מי בכם, הנשאר, אשר ראה את־הבית הזה, בכבודו הראשון; ומה אתם רואים אותו, עתה--הלוא כמוהו כאין, בעיניכם. ד ועתה חזק זרובבל נאום־יהוה וחזק יהושוע בן־יהוצדק הכוהן הגדול וחזק כל־עם הארץ, נאום־יהוה--ועשו: כי־אני איתכם, נאום יהוה צבאות. ה את־הדבר אשר־כרתי איתכם, בצאתכם ממצריים, ורוחי, עומדת בתוככם--אל־תיראו. {ס}
ו כי כה אמר יהוה צבאות, עוד אחת מעט היא; ואני, מרעיש את־השמיים ואת־הארץ, ואת־הים, ואת־החרבה. ז והרעשתי, את־כל־הגויים, ובאו, חמדת כל־הגויים; ומילאתי את־הבית הזה, כבוד--אמר, יהוה צבאות. ח לי הכסף, ולי הזהב--נאום, יהוה צבאות. ט גדול יהיה כבוד הבית הזה האחרון, מן־הראשון--אמר, יהוה צבאות; ובמקום הזה אתן שלום, נאום יהוה צבאות. {פ}
י בעשרים וארבעה לתשיעי, בשנת שתיים לדריווש--היה, דבר־יהוה, אל־חגיי הנביא, לאמור. יא כה אמר, יהוה צבאות: שאל־נא את־הכוהנים תורה, לאמור. יב הן יישא־איש בשר־קודש בכנף בגדו, ונגע בכנפו אל־הלחם ואל־הנזיד ואל־היין ואל־שמן ואל־כל־מאכל--היקדש; ויענו הכוהנים ויאמרו, לא. יג ויאמר חגי, אם־ייגע טמא־נפש בכל־אלה היטמא; ויענו הכוהנים ויאמרו, יטמא. יד ויען חגי ויאמר, כן העם־הזה וכן־הגוי הזה לפניי נאום־יהוה, וכן, כל־מעשה ידיהם; ואשר יקריבו שם, טמא הוא. טו ועתה שימו־נא לבבכם, מן־היום הזה ומעלה; מטרם שום־אבן אל־אבן, בהיכל יהוה. טז מהיותם בא אל־ערימת עשרים, והייתה עשרה; בא אל־היקב, לחשוף חמישים פורה, והייתה, עשרים. יז הכיתי אתכם בשידפון וביירקון, ובברד--את, כל־מעשה ידיכם; ואין־אתכם אליי, נאום־יהוה. יח שימו־נא לבבכם, מן־היום הזה ומעלה; מיום עשרים וארבעה לתשיעי, למן־היום אשר־יוסד היכל־יהוה--שימו לבבכם. יט העוד הזרע, במגורה, ועד־הגפן והתאנה והרימון ועץ הזית, לא נשא--מן־היום הזה, אברך. {ס}
כ ויהי דבר־יהוה שנית אל־חגיי, בעשרים וארבעה לחודש לאמור. כא אמור, אל־זרובבל פחת־יהודה לאמור: אני מרעיש, את־השמיים ואת־הארץ. כב והפכתי, כיסא ממלכות, והשמדתי, חוזק ממלכות הגויים; והפכתי מרכבה, ורוכביה, וירדו סוסים ורוכביהם, איש בחרב אחיו. כג ביום ההוא נאום־יהוה צבאות אקחך זרובבל בן־שאלתיאל עבדי, נאום־יהוה, ושמתיך, כחותם: כי־בך בחרתי, נאום יהוה צבאות. {ש}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חגי - הכול
פרק
א
ב