משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מטמאי משכב ומושב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב פֵּרֶק יג

א  כּוֹהֵן שֶׁטִּהַר כֵּלָיו לְגַת זוֹ, וְהִנִּיחָן לְגַת הַבָּאָה--הֲרֵי אֵלּוּ בְּחֶזְקָתָן:  שְׁאֵין עַמֵּי הָאָרֶץ נוֹגְעִין בְּכֵלִים שֶׁלְּכוֹהֵן זֶה, שְׁהֶן בְּתוֹךְ גִּתּוֹ--מִפְּנֵי שְׁהוּא אוֹכֵל טְהָרוֹת.  אֲבָל שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל--הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאוֹת, עַד שֶׁיֹּאמַר בְּלִבִּי הָיָה לִשְׁמֹר עַם הָאָרֶץ שֶׁיִּכָּנֵס לַגַּת שֶׁלֹּא יִגַּע בַּכֵּלִים.

ב  הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת יֵינוֹ בְּטַהְרָה בְּאֻמָּנִין עַמֵּי הָאָרֶץ, הֲרֵי זֶה מַטְבִּיל אֶת הַבּוֹצְרִים; וְכֵן אִם הָיָה עוֹשֶׂה שֶׁמֶן, מַטְבִּיל הַבַּדָּדִין:  וְצָרִיךְ לַעֲמֹד עַל הָאֻמָּנִין, עַד שֶׁיִּטְבְּלוּ בְּפָנָיו--שֶׁהֲרֵי אֵינָן יוֹדְעִים הִלְכּוֹת טְבִילָה וַחֲצִיצָה.

ג  יָצְאוּ חוּץ לְפֶתַח בֵּית הַבַּד, וְנִפְנוּ לַאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, וְחָזְרוּ--הֲרֵי אֵלּוּ בְּטַהְרָתָן:  עַד כַּמָּה יַרְחִיקוּ וְהֶן טְהוֹרִין, עַד כְּדֵי שֶׁלֹּא יִסָּתְרוּ מֵעֵינָיו; אֲבָל אִם נִסְתְּרוּ מֵעֵינָיו--חָזְרוּ לְטֻמְאָתָן, עַד שֶׁיַּטְבִּילֵם פַּעַם שְׁנִיָּה, וְיַעְרִיבוּ שִׁמְשָׁן.  [ג] הַבַּדָּדִין וְהַבּוֹצְרִים שֶׁנִּמְצֵאת טֻמְאָה לִפְנֵיהֶן, נֶאֱמָנִין לוֹמַר לֹא נָגַעְנוּ; וְכֵן בַּתִּינוֹקוֹת שֶׁבֵּינֵיהֶן.

ד  הַמְּטַהֵר אֶת הַבַּדָּדִין, וְהִכְנִיסָן לְבֵית הַבַּד וְנָעַל עֲלֵיהֶן--אִם הָיוּ שָׁם כֵּלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּמַדְרֵס--הֲרֵי בֵּית הַבַּד כֻּלּוֹ טָמֵא, שֶׁמֶּא נָגְעוּ בְּאוֹתָן הַכֵּלִים.  וְאַפִלּוּ רָאָה אוֹתָן מִקֹּדֶם נִזְהָרִין מֵאוֹתָן הַכֵּלִים, מִפְּנֵי טֻמְאָתָן--הֲרֵי בֵּית הַבַּד טָמֵא, שֶׁמֶּא הֵסִיטוּ אוֹתָן וְהֶן מְדַמִּין שְׁאֵין הַמֵּסִיט טָמֵא:  שְׁאֵין עַמֵּי הָאָרֶץ בְּקִיאִין בְּטֻמְאַת הֲסֵט.

ה  הָיוּ חַמָּרָיו וּפוֹעֲלָיו טְעוּנִין טְהָרוֹת, וְעוֹבְרִין לְפָנָיו--אַף עַל פִּי שֶׁהִפְלִיגוּ יוֹתֵר מִמִּיל, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת:  מִפְּנֵי שְׁהֶן בְּחֶזְקַת שְׁהוּא שׁוֹמְרָן, וְהֶן מְפַחֲדִין לִגַּע; וְאוֹמְרִין עַכְשָׁו יָבוֹא, שֶׁהֲרֵי הוּא אַחֲרֵינוּ.  אֲבָל אִם אָמַר לָהֶם, צְאוּ וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרֵיכֶם--כֵּיוָן שֶׁנִּתְכַּסּוּ מֵעֵינָיו, הֲרֵי הֶן טְמֵאוֹת.

ו  חָבֵר שֶׁהָיָה לָבוּשׁ בַּחֲלוּק וְעָטוּף בִּטְלִית וּמְהַלֵּךְ, וְאָמַר בְּלִבִּי הָיָה לִשְׁמֹר אֶת הַחֲלוּק, וְהָיִיתִי נִזְהָר בּוֹ, וְהִסַּחְתִּי דַּעְתִּי מִן הַטְּלִית--הֲרֵי הַחֲלוּק בְּטַהְרָתוֹ; וְהַטְּלִית טְמֵאָה, שֶׁמֶּא נָגַע בָּהּ עַם הָאָרֶץ.

ז  הָיָה סַל עַל כְּתֵפוֹ, וּמַגְרֵפָה בְּתוֹךְ הַסַּל, וְאָמַר בְּלִבִּי הָיָה לִשְׁמֹר אֶת הַסַּל וְלִשְׁמֹר אֶת הַמַּגְרֵפָה מִדָּבָר הַמְּטַמְּאָהּ, אֲבָל לֹא מִדָּבָר הַפּוֹסְלָהּ--הַסַּל טָהוֹר, וְהַמַּגְרֵפָה טְמֵאָה; וְכָל תְּרוּמָה שֶׁבַּסַּל פְּסוּלָה, מִפְּנֵי הַמַּגְרֵפָה שֶׁפּוֹסֶלֶת הָאֹכָלִין שֶׁבַּסַּל.

ח  הָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הֶחָבִית בְּטַהְרָה בְּחֶזְקַת שְׁהִיא חֻלִּין, וְאַחַר כָּךְ נִמְצֵאת תְּרוּמָה--אַף עַל פִּי שְׁהִיא טְהוֹרָה, הֲרֵי זוֹ אֲסוּרָה בַּאֲכִילָה:  שֶׁמֶּא נָגַע בָּהּ טְבוּל יוֹם, שְׁהוּא פּוֹסֵל בַּתְּרוּמָה וְטָהוֹר בַּחֻלִּין כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר; וְאֵינוּ דּוֹמֶה מְשַׁמֵּר תְּרוּמָה, לִמְשַׁמֵּר חֻלִּין.  וְאִם אָמַר בְּלִבִּי הָיָה לְשָׁמְרָהּ אַפִלּוּ מִדָּבָר הַפּוֹסְלָהּ, הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה.

ט  נִתְחַלְּפוּ לוֹ כֵּלִים שֶׁלַּשַּׁבָּת בְּכֵלִים שֶׁלַּחֹל, וּלְבֵשָׁן--נִטְמְאוּ:  שְׁאֵינוּ מְשַׁמֵּר כֵּלִים שֶׁלַּחֹל, כְּכֵלִים שֶׁלַּשַּׁבָּת.  מַעֲשֶׂה בִּשְׁתֵּי נָשִׁים חֲבֵרוֹת, שֶׁנִּתְחַלְּפוּ לָהֶן כְּלֵיהֶן בְּבֵית הַמֶּרְחֵץ; וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי חֲכָמִים, וְטִמְּאוּ הַכֵּלִים.

י  אַפִלּוּ נָפְלָה מַעְפַּרְתּוֹ מִמֶּנּוּ, וְאָמַר לְחָבֵר תְּנָהּ לִי, וּנְתָנָהּ לוֹ--נִטְמֵאת:  גְּזֵרָה שֶׁמֶּא יִתְּנֶנָּה לוֹ עַם הָאָרֶץ; אוֹ שֶׁלֹּא יִהְיֶה הֶחָבֵר מְשַׁמְּרָהּ--שְׁאֵין אָדָם מְשַׁמֵּר כֵּלִים שְׁאֵינָן שֶׁלּוֹ כְּכֵלָיו, אֵלָא אִם כֵּן הוֹדִיעוֹ וְסָמַךְ עָלָיו.

יא  [ז] חָבֵר שֶׁמֵּת, וְהִנִּיחַ טְהָרוֹת--הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרוֹת.  הִנִּיחַ כֵּלִים, הֲרֵי הֶן טְמֵאִים:  שֶׁאֲנִי אוֹמֵר שֶׁמֶּא נִטְמְאוּ וְהִזָּה עֲלֵיהֶן בַּשְּׁלִישִׁי, וַעֲדַיִן לֹא הִזָּה עֲלֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִי; אוֹ שֶׁמֶּא הִזָּה עֲלֵיהֶן בַּשְּׁבִיעִי, וַעֲדַיִן לֹא הִטְבִּיל; אוֹ שֶׁמֶּא עֲדַיִן לֹא הִזָּה עֲלֵיהֶן כָּל עִיקָר.

יב  [ח] מִי שֶׁאָמַר לוֹ עֵד אֶחָד נִטְמְאוּ טְהָרוֹתֶיךָ, וְהַלָּה שׁוֹתֵק--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן, וַהֲרֵי הֶן טְמֵאוֹת; וְאִם הִכְחִישׁוֹ וְאָמַר, לֹא נִטְמְאוּ--הֲרֵי הֶן בְּחֶזְקָתָן, עַד שֶׁיָּעִידוּ שְׁנָיִם.

יג  הָיָה עוֹשֶׂה עִמּוֹ בַּטְּהָרוֹת אוֹ בִּזְבָחִים, וּלְאַחַר זְמָן מְצָאוֹ וְאָמַר לוֹ בְּשָׁעָה שֶׁפָּגַע בּוֹ, טְהָרוֹת שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ נִטְמְאוּ, וּזְבָחִים שֶׁעָשִׂיתִי עִמָּךְ נִתְפַּגְּלוּ--הֲרֵי זֶה נֶאֱמָן; אֲבָל אִם פָּגַע בּוֹ וְלֹא אָמַר לוֹ כְּלוּם, וְאַחַר כָּךְ פָּגַע בּוֹ פַּעַם שְׁנִיָּה וְאָמַר לוֹ--אֵינוּ נֶאֱמָן, אֵלָא הֲרֵי זְבָחָיו בְּחֶזְקַת כַּשְׁרוּת וּטְהָרוֹתָיו בְּחֶזְקַת טַהְרָה.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מטמאי משכב ומושב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג