משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מטמאי משכב ומושב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג

הִלְכּוֹת מְטַמְּאֵי מִשְׁכָּב וּמוֹשָׁב פֵּרֶק ט

א  דָּבָר שֶׁהָיָה מְחֻבָּר בָּאָרֶץ, אוֹ מְסֻמָּר בְּמַסְמְרִים--אִם הָיָה כּוֹחוֹ יָפֶה וְחָזָק, וְהִקִּישׁ עָלָיו הַזָּב, וּבָעֵת שֶׁהִקִּישׁ הֵנִיד כְּלִי אוֹ אֹכָלִין וּמַשְׁקִין מִכּוֹחַ הַכָּאָתוֹ, אוֹ שֶׁהִפִּילָן--הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין.

ב  וְאִם לֹא הָיָה כּוֹחוֹ יָפֶה וְחָזָק, אֵלָא הָיָה מִתְנַדְנֵד, וְהִקִּישׁ עָלָיו הַזָּב, וְהִפִּיל אוֹ הֵנִיד בְּכוֹחַ הַכָּאָתוֹ כֵּלִים אוֹ אֹכָלִין וּמַשְׁקִין--הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין; וּכְאִלּוּ הֱסִיטָן, שֶׁהֲרֵי מִכּוֹחוֹ נָפְלוּ.  זֶה הַכְּלָל--כָּל שֶׁנָּפַל מִכּוֹחַ הֲסֵטוֹ, טָמֵא; מִכּוֹחַ הַרְעָדָה, טָהוֹר.

ג  כֵּיצַד:  הִקִּישׁ עַל אִילָן אוֹ סוֹכָה שֶׁכּוֹחָן רָע, אוֹ עַל סֻלָּם מִצְרִי שְׁאֵינוּ קָבוּעַ בְּמַסְמֵר, אוֹ עַל קוֹרָה וְדֶלֶת וְכֶבֶשׁ שְׁאֵינָן מְחֻבָּרִין בְּטִיט, אוֹ שֶׁהִקִּישׁ עַל הַנְּגָר וְעַל הַמַּנְעוּל וְעַל הַמָּשׁוֹט, וּבְשָׁעָה שֶׁהִקִּישׁ הִפִּיל אֹכָלִין וּמַשְׁקִין אוֹ כֵּלִים--אַפִלּוּ הֱנִידָן, וְלֹא נָפְלוּ--הֲרֵי אֵלּוּ טְמֵאִין.

ד  אֲבָל אִם הִקִּישׁ עַל אִילָן אוֹ סוֹכָה שֶׁכּוֹחָן יָפֶה, אוֹ עַל סֻלָּם מְסֻמָּר, אוֹ עַל כֶּבֶשׁ אוֹ קוֹרָה אוֹ דֶּלֶת הַמְּחֻבָּרִין בְּטִיט, אוֹ עַל הַמָּרִישׁ, אוֹ עַל הַתַּנּוּר, וּבְשָׁעָה שֶׁהִקִּישׁ הֵנִיד כֵּלִים אוֹ אֹכָלִין וּמַשְׁקִין--אַפִלּוּ הִפִּילָן, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין.  וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּאֵלּוּ.

ה  [ב] תַּנּוּר שֶׁהָיְתָה הַפַּת דְּבוּקָה בּוֹ, וְהִקִּישׁ עַל הַתַּנּוּר, וְנָפַל כִּכָּר--אַפִלּוּ הָיָה תְּרוּמָה, הֲרֵי זֶה טָהוֹר; וְאִם הָיָה חֶרֶס מִן הַתַּנּוּר מֻדְבָּק בַּכִּכָּר שֶׁנָּפַל--אַפִלּוּ הָיָה חֻלִּין, הֲרֵי זֶה טָמֵא.

ו  [ג] אֵין הַמִּשְׁכָּב אוֹ הַמֶּרְכָּב מְטַמֵּא כֵּלִים אוֹ אֹכָלִין וּמַשְׁקִין, אֵלָא בַּמַּגָּע בִּלְבָד; אֲבָל אִם הָיוּ כֵּלִים אוֹ אֹכָלִין וּמַשְׁקִין לְמַעְלָה מִן הַמַּדְרֵס, אוֹ שֶׁהָיָה הַמַּדְרֵס לְמַעְלָה מֵהֶן--אַפִלּוּ לֹא הִפְסִיק בֵּינֵיהֶם אֵלָא נְיָר--הוֹאִיל וְלֹא נָגַע בָּהֶן, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין.  וְכֵן אִם הֵסִיט הַמִּשְׁכָּב אֶת הַכֵּלִים אוֹ אֶת הָאֹכָלִין וְהַמַּשְׁקִין, הֲרֵי אֵלּוּ טְהוֹרִין.

ז  [ד] הַזָּב וְהַטָּהוֹר שֶׁיָּשְׁבוּ בַּסְּפִינָה הַקְּטַנָּה הַיְּכוּלָה לְהָמִיט בְּאָדָם אֶחָד, אוֹ בָּאַסְדָּה, אוֹ שֶׁרָכְבוּ עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵין בִּגְדֵיהֶן נוֹגְעִין זֶה בְּזֶה, הֲרֵי בִּגְדֵי הַטָּהוֹר טְמֵאִין מַדְרֵס; וְטֻמְאָתָן בְּסָפֵק, שֶׁמֶּא דָּרַס הַזָּב עֲלֵיהֶן.  וְכֵן נִדָּה שֶׁיָּשְׁבָה עִם הַטְּהוֹרָה בַּמִּטָּה--בְּגָדֶיהָ טְמֵאִין מַדְרֵס, חוּץ מִכֻּפָּח שֶׁבְּרֹאשָׁהּ; וְכֵן בְּגָדִים שֶׁבְּרֹאשׁ הַנֵּס שֶׁבַּסְּפִינָה, טְהוֹרִין.

ח  [ה] הַנִּדְחָק בָּרֵחַיִם שֶׁהַגּוֹי בְּתוֹכָן, אוֹ זָב וְכַיּוֹצֶא בּוֹ--הֲרֵי בְּגָדָיו טְמֵאִין מַדְרֵס.  בְּאֵיזֶה רֵחַיִם אָמְרוּ--בָּרֵחַיִם שֶׁמְּנַדְנְדִין אֶת הַקַּרְקָע, עַד שֶׁעוֹקְרִין אֶת הָעוֹמֵד כָּאן וְדוֹחֲפִין אוֹתוֹ מִמְּקוֹמוֹ.  וְדָבָר בָּרוּר הוּא שֶׁטֻּמְאָה זוֹ בְּסָפֵק--שֶׁמֶּא נֶעְקַר הַטָּמֵא, וְדָרַס עַל בִּגְדֵי הַטָּהוֹר.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות מטמאי משכב ומושב - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג