משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות שגגות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
א העושה עבירות הרבה בעלם אחד, חייב חטאת על כל אחת ואחת: אפילו עשה השלוש וארבעים אלו שמנינו בעלם אחד, מביא שלוש וארבעים חטאות. וכן אם עשה מעשה אחד שהוא חייב עליו משום שמות הרבה, חייב על כל שם ושם--והוא, שיהיו האיסורין כולן באין כאחת, או איסור מוסיף, או איסור כולל.
ב כיצד: השוחט בהמת קודשים חוץ לעזרה, בשבת, לעבודה זרה--חייב שלוש חטאות: משום שוחט קודשים בחוץ, ומשום מחלל שבת, ומשום עובד עבודה זרה--שהרי שלושת האיסורין באין כאחת.
ג במה דברים אמורים, באומר בגמר זביחה הוא עובד אותה. אבל אם לא הייתה כוונתו לכך--משישחוט בה מעט לשם עבודה זרה, תיאסר, ואינו חייב משום שחוטי חוץ עד שישחוט שניים או רוב שניים; ונמצא כשגמר השחיטה, שחט בהמה האסורה לקרבן, שאינו חייב עליה משום שוחט בחוץ, כמו שביארנו במעשה הקרבנות.
ד הייתה חטאת העוף, והיה חצי קנה שלה פגום, והוסיף בו כל שהוא בשבת, לשם עבודה זרה--חייב שלוש חטאות, שהרי שלושת האיסורין באין כאחת. וכן העושה מלאכה ביום הכיפורים, שחל להיות בשבת--חייב שתי חטאות, מפני ששני האיסורין באין כאחת.
ה הבא על אשת אחיו, הקיים, כשהיא נידה--מביא שלוש חטאות: משום אשת איש, ומשום אשת אח--והן שני איסורין הבאין כאחד; ומשום נידה--שהוא איסור מוסיף, שמתוך שנוסף בה איסור זה לבעלה, נוסף ליבמה. וכן כל כיוצא בזה.
ו הבא על אביו, חייב שתיים--משום "ערוות אביך . . . לא תגלה" (ויקרא יח,ז), ומשום "ואת זכר--לא תשכב" (ויקרא יח,כב). וכן הבא על אחי אביו, חייב שתיים--שנאמר "ערוות אחי אביך, לא תגלה" (ויקרא יח,יד).
ז הבא על הזכור, והביא זכור עליו, בהעלם אחד--אף על פי שהן שני גופין, אינו חייב אלא חטאת אחת: שנאמר "ואת זכר--לא תשכב" (ויקרא יח,כב)--השוכב והנשכב, שם אחד הוא. וכן הבא על הבהמה, והביא בהמה עליו, בעלם אחד--אינו חייב אלא חטאת אחת. עשו השוכב והנשכב בבהמה וזכור, כבעילה אחת.
ח [ב] יש בועל בעילה אחת, וחייב עליה שמונה חטאות. כיצד: יעקוב שהייתה לו בת מזלפה ושמה תמנע, נשא לבן תמנע, והוליד ממנה בת, ושמה סרח, ואין ללבן בת אלא רחל לבדה. נמצאת סרח בת בת יעקוב, ואחות אשתו מאביה; והן שני איסורין, הבאין כאחת.
ט נישאת סרח לראובן, ונאסרה על שאר בני יעקוב; נוסף בה איסור ליעקוב, והרי היא כלתו. מת ראובן, או גירש, ונישאת סרח זו לאחי יעקוב מאימו--מתוך שנאסרה על שאר אחי יעקוב, נוסף ליעקוב בה איסור אשת אחיו.
י מת או גירש, ונישאת סרח זו לישמעאל--מתוך שנאסרה על שאר אחי ישמעאל, נוסף בה איסור ליעקוב איסור אשת אחי אביו. מת ישמעאל, ונפלה לייבום לפני יצחק, ועבר יצחק וייבמה, אף על פי שהיא שנייה לו--מתוך שנאסרה על שאר אחיו, נוסף בה איסור ליעקוב משום אשת אביו, ומשום אשת איש: ששני האיסורין באין כאחת.
יא אם שגג יעקוב ובא על סרח זו, כשהיא נידה, בחיי יצחק בעלה, ובחיי רחל אשת יעקוב--הרי זה חייב עליה שמונה חטאות: משום בת בתו, ומשום אחות אשתו, ומשום כלתו, ומשום אשת אחיו, ומשום אשת אחי אביו, ומשום אשת אביו, ומשום אשת איש, ומשום נידה. וכן כל כיוצא בזה.
יב [ג] כל אלו שתיאסר זו הערווה עליהן באיסור מוסיף--צריך שיהיו האנשים האחרים מצויין בעולם, כדי שתיאסר עליהן, ומתוך שתיאסר עליהן, ייתוסף איסור אחר לזה; אבל אם אינן מצויין, אין אומרין הואיל ואילו היו לזה בנים או אחים, הייתה נאסרת עליהן, ייתוסף בה איסור לזקן: שהרי אין שם עתה, לא בן ולא אח. וכן כל כיוצא בהן.
יג [ד] מי שהיה נשוי שלוש נשים, ובא על אימה של אחת מהן, שהיא אם אימה של שנייה, שהיא אם אביה של שלישית--אף על פי שזקנה זו היא חמותו, ואם חמותו, ואם חמיו, ושלושה שמות הן, ואיסור בת אחת הוא--אינו חייב אלא חטאת אחת: לפי שנאמר באישה ובתה ובת בנה ובת בתה "שארה הנה, זימה היא" (ויקרא יח,יז)--הכתוב עשה השלושה גופין, כגוף אחד; לפיכך ייחשבו השלושה שמות, כשם אחד.
יד [ה] אבל הבא על אחותו, שהיא אחות אביו, שהיא אחות אימו--חייב שלוש חטאות: שנאמר "ערוות אחותו גילה" (ויקרא כ,יז), לחייב על אחותו בפני עצמה--ואף על פי שהיא אחות אימו, ואחות אביו. והיאך תהיה זאת, כגון שבא על אימו, והוליד ממנה שתי בנות, ובעל אחת מבנותיו, והוליד ממנה בן--כשיבוא הממזר הזה על הבת השנית, שהיא אחות אימו הממזרת, שהיא אחותו מאביו, שהיא אחות אביו מאימו--חייב שלוש חטאות. וכן כל כיוצא בזה.
משנה תורה -
ספר הקרבנות -
הלכות שגגות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו