משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
א מִצְוַת עֲשֵׂה לְשַׁלַּח כָּל הַטְּמֵאִים מִן הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "וִישַׁלְּחוּ מִן-הַמַּחֲנֶה, כָּל-צָרוּעַ וְכָל-זָב; וְכֹל, טָמֵא לָנָפֶשׁ" (במדבר ה,ב). [ב] זֶה הַמַּחֲנֶה הָאָמוּר כָּאן--הוּא מַחֲנֵה שְׁכִינָה, שְׁהוּא מִפֶּתַח עֲזֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים.
ב שׁוֹמֵעַ אֲנִי שֶׁהַמְּצֹרָע וְהַזָּב וּטְמֵא מֵת, שְׁלָשְׁתָּן בְּמָקוֹם אֶחָד: תִּלְמֹד לוֹמַר בַּמְּצֹרָע "בָּדָד יֵשֵׁב, מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא יג,מו)--זֶה מַחֲנֵה יִשְׂרָאֵל, שְׁהוּא מִפֶּתַח יְרוּשָׁלַיִם וְלִפְנִים; מַה מְצֹרָע שֶׁטֻּמְאָתוֹ חֲמוּרָה, חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ--אַף כָּל שֶׁטֻּמְאָתוֹ חֲמוּרָה, חָמוּר שִׁלּוּחוֹ מִשִּׁלּוּחַ חֲבֵרוֹ.
ג לְפִיכָּךְ מְשַׁלְּחִין אֶת הַמְּצֹרָע חוּץ לְשָׁלוֹשׁ מַחֲנוֹת, שְׁהוּא חוּץ לִירוּשָׁלַיִם, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְטַמֵּא בַּבִּיאָה, מַה שְׁאֵין הַזָּב מְטַמֵּא. [ג] וּמְשַׁלְּחִין זָבִין וְזָבוֹת נִדּוֹת וְיוֹלְדוֹת חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת, שְׁהוּא חוּץ לְהַר הַבַּיִת, מִפְּנֵי שְׁהֶן מְטַמְּאִין הַמִּשְׁכָּב וְהַמּוֹשָׁב אַפִלּוּ מִתַּחַת הָאֶבֶן, מַה שְׁאֵין הַמֵּת מְטַמֵּא.
ד טְמֵא מֵת, אַפִלּוּ הַמֵּת עַצְמוֹ--מֻתָּר לְהִכָּנֵס לְהַר הַבַּיִת: שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּקַּח מֹשֶׁה אֶת-עַצְמוֹת יוֹסֵף, עִמּוֹ" (שמות יג,יט), עִמּוֹ בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה.
ה הַחֵיל--מְשַׁלְּחִין מִמֶּנּוּ גּוֹיִים, וּטְמֵאֵי מֵת, וּבוֹעֲלֵי נִדּוֹת; אֲבָל טְבוּל יוֹם נִכְנָס לְשָׁם, שֶׁכְּבָר טָבַל. [ו] עֲזֶרֶת נָשִׁים, מְשַׁלְּחִין מִמֶּנָּה טְבוּל יוֹם; אֲבָל לֹא מְחֻסַּר כִּפּוּרִים, שֶׁמְּחֻסַּר כִּפּוּרִים הִעְרִיב שִׁמְשׁוֹ. וְאִסּוּר טְבוּל יוֹם בְּמַחֲנֵה לְוִיָּה, מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים.
ו [ז] מֵעֲזֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים--אַפִלּוּ מְחֻסַּר כִּפּוּרִים לֹא יִכָּנֵס לְשָׁם, שֶׁעֲדַיִן לֹא טָהַר טַהְרָה גְּמוּרָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן, וְטָהֵרָה" (ויקרא יב,ח), מִכְּלָל שֶׁעֲדַיִן לֹא גָמְרָה טַהְרָתָהּ.
ז [ח] הַטָּמֵא הַמְּשֻׁלָּח מֵהַר הַבַּיִת--אִם נִכְנָס, עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה וְלוֹקֶה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְיָצָא אֶל-מִחוּץ לַמַּחֲנֶה" (דברים כג,יא), זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה; וְ"לֹא יָבֹא אֶל-תּוֹךְ הַמַּחֲנֶה" (שם), זֶה מַחֲנֵה לְוִיָּה.
ח וְכֵן מְצֹרָע שֶׁנִּכְנַס לִירוּשָׁלַיִם, לוֹקֶה; אֲבָל אִם נִכְנַס לִשְׁאָר הֶעָרִים הַמֻּקָּפוֹת חוֹמָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ רַשָּׁאי, לְפִי שֶׁנֶּאֱמָר "בָּדָד יֵשֵׁב" (ויקרא יג,מו)--אֵינוּ לוֹקֶה. [ט] נִכְנַס הַמְּצֹרָע לְהַר הַבַּיִת, לוֹקֶה שְׁמוֹנִים; אֲבָל טְמֵא מֵת אוֹ טְבוּל יוֹם שֶׁנִּכְנַס לַעֲזֶרֶת נָשִׁים, אוֹ מְחֻסַּר כִּפּוּרִים שֶׁנִּכְנַס לַעֲזֶרֶת יִשְׂרָאֵל--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ לוֹקֶה, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ט [י] וּכְשֵׁם שֶׁשִּׁלּוּחַ טְמֵאִים מִן הַמִּקְדָּשׁ בַּעֲשֵׂה--כָּךְ אִם נִכְנְסוּ, עוֹבְרִים בְּלֹא תַעֲשֶׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יְטַמְּאוּ אֶת-מַחֲנֵיהֶם" (במדבר ה,ג), זֶה מַחֲנֵה שְׁכִינָה. [יא] וּמְנַיִן שְׁאֵינוּ עוֹבֵר אֵלָא אִם נִכְנַס, אֲבָל אִם נָגַע בָּעֲזָרָה מֵאֲחוֹרֶיהָ פָּטוּר--תִּלְמֹד לוֹמַר בַּיּוֹלֶדֶת "וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא" (ויקרא יב,ד).
י [יב] טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ--בְּמֵזִיד עָנוּשׁ כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם לֹא יְכַבֵּס, וּבְשָׂרוֹ לֹא יִרְחָץ--וְנָשָׂא, עֲוֺנוֹ" (ויקרא יז,טז); בְּשׁוֹגֵג מֵבִיא קָרְבַּן עוֹלֶה וְיוֹרֵד, שֶׁנֶּאֱמָר "אוֹ נֶפֶשׁ, אֲשֶׁר תִּגַּע בְּכָל-דָּבָר טָמֵא" (ויקרא ה,ב). וְאֵין חַיָּבִין כָּרֵת אוֹ קָרְבָּן אֵלָא מֵעֲזֶרֶת יִשְׂרָאֵל וְלִפְנִים, אוֹ עַל תּוֹסֶפֶת הָעֲזָרָה שֶׁנִּתְקַדְּשָׁה קִדּוּשׁ גָּמוּר כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
יא [יג] וְאֵיזֶה הוּא הַטָּמֵא שֶׁחַיָּב כָּרֵת עַל הַמִּקְדָּשׁ--כָּל שֶׁנִּטְמָא בַּטְּמָאוֹת מִן הַמֵּת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁכְּבָר נִתְפָּרַשׁ בִּנְזִירוּת, אוֹ שֶׁיִּגַּע בָּאָדָם אוֹ בְּכֵלִים שֶׁנִּטְמְאוּ בְּאוֹתָן הַטְּמָאוֹת שֶׁהַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶם, שֶׁהֲרֵי הוּא שֵׁנִי לָרִאשׁוֹן שֶׁנָּגַע בְּמֵת, אוֹ שֶׁנִּטְמָא בִּשְׁאָר אָבוֹת הַטְּמָאוֹת שֶׁלַּתּוֹרָה, שֶׁיִּתְפָּרְשׂוּ בִּמְקוֹמָן. [יד] כְּלָלוֹ שֶׁלַּדָּבָר: כָּל הַטָּעוּן בִּיאַת מַיִם מִן הַתּוֹרָה, חַיָּב כָּרֵת עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ--וְאַפִלּוּ אַחַר שֶׁטָּבַל, עַד שֶׁיַּעְרִיב שִׁמְשׁוֹ; אֲבָל הַמִּטַּמֵּא בַּטְּמָאוֹת מִן הַמֵּת שְׁאֵין הַנָּזִיר מְגַלֵּחַ עֲלֵיהֶן--אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָמֵא טֻמְאַת שִׁבְעָה, הֲרֵי זֶה פָּטוּר עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ.
יב [טו] וְכֵן הַנּוֹגֵעַ בְּכֵלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּאָדָם שֶׁנָּגַע בְּמֵת, אוֹ שֶׁנָּגַע בְּאָדָם שֶׁנָּגַע בְּכֵלִים הַנּוֹגְעִים בְּמֵת--אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָמֵא רִאשׁוֹן לְעִנְיַן תְּרוּמָה, וּלְטַמֵּא בְּשַׂר הַקֳּדָשִׁים--הֲרֵי זֶה פָּטוּר עַל בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ: שֶׁדְּבָרִים אֵלּוּ, הֲלָכָה מִפִּי הַקַּבָּלָה. וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא פָּטוּר, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
יג [טז] הַמַּכְנִיס שֶׁרֶץ וְכַיּוֹצֶא בּוֹ לַמִּקְדָּשׁ, אוֹ שֶׁהִכְנִיס אָדָם טָמֵא לַמִּקְדָּשׁ--הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, שֶׁהֲרֵי טִמֵּא מִקְדַּשׁ ה'. אֲבָל הַזּוֹרֵק כֵּלִים טְמֵאִים לַמִּקְדָּשׁ, אַפִלּוּ הָיוּ כֵּלִים שֶׁנָּגְעוּ בְּמֵת--פָּטוּר מִן הַכָּרֵת, אֲבָל חַיָּב מַלְקוּת: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאִם לֹא יְכַבֵּס . . ." (ויקרא יז,טז)--מִפִּי הַשְּׁמוּעָה לָמְדוּ עַל רְחִיצַת גּוּפוֹ, עָנוּשׁ כָּרֵת; עַל כִּבּוּס בְּגָדָיו, לוֹקֶה אַרְבָּעִים.
יד [יז] יֵרָאֶה לִי שְׁאֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא עַל בְּגָדִים שְׁהֶן אָב טֻמְאָה, כְּגוֹן בְּגָדִים שֶׁנָּגַע בָּהֶן זֶה הַטָּמֵא לְמֵת, שְׁהֶן אָב טֻמְאָה כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאַר. אֲבָל בֶּגֶד שְׁהוּא רִאשׁוֹן--אִם הִכְנִיסוֹ לַמִּקְדָּשׁ, אֵינוּ לוֹקֶה עָלָיו; אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
טו [יח] וְכֵן טָמֵא שֶׁהִכְנִיס יָדָיו לַמִּקְדָּשׁ, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת; וְכֵן כָּל הַטָּמֵא בְּאָב מֵאָבוֹת הַטְּמָאוֹת שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, אוֹ שֶׁאָכַל אֹכָלִין טְמֵאִים, וְשָׁתָה מַשְׁקִין טְמֵאִים, וְנִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ בְּמֵזִיד קֹדֶם שֶׁיִּטְבֹּל--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
טז [יט] טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ דֶּרֶךְ גַּגּוֹת--פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֶל-הַמִּקְדָּשׁ לֹא תָבֹא" (ויקרא יב,ד): דֶּרֶךְ בִּיאָה, חִיְּבָה תּוֹרָה. וְאַף עַל פִּי שְׁהוּא פָּטוּר, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת; אַפִלּוּ נִכְנַס בְּמִגְדָּל הַפּוֹרֵחַ בָּאַוֵּיר, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, בֵּין שֶׁנִּכְנַס בְּמִגְדָּל דֶּרֶךְ גַּגּוֹת, בֵּין שֶׁנִּכְנַס בּוֹ דֶּרֶךְ פְּתָחִים.
יז [כ] כָּל מָקוֹם שֶׁחַיָּבִים עַל זְדוֹנוֹ כָּרֵת, וְעַל שִׁגְגָתוֹ קָרְבָּן--אִם נִמְצֵאת שָׁם טֻמְאָה בַּשַּׁבָּת, מוֹצִיאִין אוֹתָהּ; וּשְׁאָר הַמְּקוֹמוֹת, כּוֹפִין עָלָיו כְּלִי עַד אַחַר הַשַּׁבָּת. וְכִשְׁהֶן מוֹצִיאִין, אֵין מוֹצִיאִין אוֹתוֹ אֵלָא בִּפְשׁוּטֵי כְּלֵי עֵץ שְׁאֵין מְקַבְּלִין טֻמְאָה--שֶׁלֹּא לְרַבּוֹת אֶת הַטֻּמְאָה.
יח [כא] אֶחָד טָמֵא שֶׁנִּכְנַס לְמִקְדָּשׁ טָהוֹר, אוֹ טָהוֹר שֶׁנִּכְנַס לַמִּקְדָּשׁ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ טֻמְאָה, כְּגוֹן שֶׁהָיָה מֵת תַּחַת אֹהֶל בַּמִּקְדָּשׁ, וְנִכְנַס הוּא תַּחַת הָאֹהֶל--הֲרֵי זֶה חַיָּב כָּרֵת, שֶׁהֲרֵי בִּיאָתוֹ וְטֻמְאָתוֹ בָּאִין כְּאַחַת.
יט נִכְנַס לַמִּקְדָּשׁ וְנִטְמָא שָׁם אַחַר שֶׁנִּכְנַס, אַפִלּוּ טִמֵּא עַצְמוֹ שָׁם בְּמֵזִיד--יְמַהַר וְיִבָּהֵל וְיֵצֵא בְּדֶרֶךְ קְצָרָה. [כב] וְאָסוּר לוֹ לִשְׁהוֹת, אוֹ לְהִשְׁתַּחֲווֹת, אוֹ לָצֵאת בְּדֶרֶךְ אֲרוּכָה. וְאִם שָׁהָה, אוֹ שֶׁיָּצָא בָּאֲרוּכָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה, אוֹ שֶׁהִחְזִיר פָּנָיו לַהֵיכָל וְהִשְׁתַּחֲוָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא שָׁהָה--חַיָּב כָּרֵת; וְאִם הָיָה שׁוֹגֵג, מֵבִיא קָרְבָּן.
כ [כג] לֹא הִחְזִיר פָּנָיו, אֵלָא הִשְׁתַּחֲוָה דֶּרֶךְ יְצִיאָתוֹ כְּלַפֵּי חוּץ--פָּטוּר, אֵלָא אִם כֵּן שָׁהָה כַּשֵּׁעוּר. וְכַמָּה שֵׁעוּר שְׁהִיָּתוֹ: כְּדֵי לִקְרוֹת "וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל-הָרִצְפָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וְהֹדוֹת לַה' כִּי טוֹב, כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ" (דברי הימים ב ז,ג); וְזֶה הוּא שֵׁעוּר הִשְׁתַּחֲוָיָה. [כד] וְאֵיזוֹ הִיא דֶּרֶךְ אֲרוּכָה, כָּל שֶׁאִפְשָׁר לוֹ לָצֵאת מִן הַמִּקְדָּשׁ בְּדֶרֶךְ קְצָרָה מִמֶּנָּה.
כא יָצָא בַּקְּצָרָה--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא רָץ אֵלָא הָלַךְ עָקֵב בְּצַד גֻּדָּל, אַפִלּוּ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ--פָּטוּר; יָצָא בָּאֲרוּכָה--אַף עַל פִּי שֶׁרָץ וְדָחַק עַצְמוֹ בְּכָל כּוֹחוֹ, וְנִמְצָא שֵׁעוּר זְמָן שֶׁהָלַךְ בּוֹ הָאֲרוּכָה פָּחוּת מִשֵּׁעוּר הַזְּמָן שֶׁמְּהַלֵּךְ כָּל אָדָם בַּקְּצָרָה--הוֹאִיל וְיָצָא בָּאֲרוּכָה, חַיָּב.
כב יָצָא בַּקְּצָרָה, וְהָלַךְ מְעַט וְעָמַד וְשָׁהָה מְעַט, וְחָזַר וְהָלַךְ וְשָׁהָה מְעַט, עַד שֶׁנִּצְטָרַף מִכָּל הַשְּׁהִיּוֹת כְּדֵי הִשְׁתַּחֲוָיָה--בְּמֵזִיד, אֵינוּ לוֹקֶה; בְּשׁוֹגֵג, אֵינוּ מֵבִיא קָרְבָּן: מִפְּנֵי שֶׁהַדָּבָר סָפֵק. אֲבָל מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט