משנה תורה - ספר עבודה - הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט


הִלְכּוֹת בִּיאַת הַמִּקְדָּשׁ פֵּרֶק ה

א  מִצְוַת עֲשֵׂה לְקַדַּשׁ כּוֹהֵן הָעוֹבֵד יָדָיו וְרַגְלָיו, וְאַחַר כָּךְ יַעֲבֹד--שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָחֲצוּ . . . מִמֶּנּוּ, אֶת-יְדֵיהֶם, וְאֶת-רַגְלֵיהֶם" (שמות ל,יט).  וְכוֹהֵן שֶׁעָבַד וְלֹא קִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו שַׁחְרִית--חַיָּב מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "יִרְחֲצוּ-מַיִם--וְלֹא יָמֻתוּ" (שמות ל,כ); וַעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה, בֵּין כּוֹהֵן הִדְיוֹט בֵּין כּוֹהֵן גָּדוֹל.

ב  וּמְנַיִן שֶׁעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה:  שֶׁנֶּאֱמָר "חֻקַּת עוֹלָם לוֹ, וּלְזַרְעוֹ" (שמות כח,מג; וראה שמות ל,כא), וּבְבִגְדֵי כְּהֻנָּה הוּא אוֹמֵר "חֻקַּת עוֹלָם" (שמות כח,מג)--מַה מְחֻסַּר בְּגָדִים מְחַלֵּל עֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, אַף מִי שֶׁלֹּא רָחַץ יָדָיו וְרַגְלָיו מְחַלֵּל עֲבוֹדָה.

ג  אֵין הַכּוֹהֵן צָרִיךְ לְקַדַּשׁ בֵּין כָּל עֲבוֹדָה וַעֲבוֹדָה, אֵלָא פַּעַם אַחַת מְקַדֵּשׁ בַּבֹּקֶר וְעוֹבֵד וְהוֹלֵךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ וְכָל הַלַּיְלָה:  וְהוּא--שֶׁלֹּא יֵצֵא מִן הַמִּקְדָּשׁ, וְלֹא יִישַׁן, וְלֹא יַטִּיל מַיִם, וְלֹא יַסִּיחַ דַּעְתּוֹ; וְאִם עָשָׂה אֶחָד מֵאַרְבַּעְתָּן, צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדַּשׁ.

ד  יָצָא מִן הַמִּקְדָּשׁ וְחָזַר וְעָבַד, וְלֹא קִדַּשׁ--אִם לֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.  וְזֶה הַכְּלָל הָיָה בַּמִּקְדָּשׁ:  אֵין אָדָם נִכְנָס לָעֲזָרָה לָעֲבוֹדָה, אַף עַל פִּי שְׁהוּא טָהוֹר, עַד שְׁהוּא טוֹבֵל.  [ה] וְכָל הַמֵּסֵךְ אֶת רַגְלָיו, טָעוּן טְבִילָה; וְכָל הַמַּטִּיל מַיִם, טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.

ה  יָצָא חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה--אִם לִשְׁהוֹת בַּחוּץ יָצָא--כְּשֶׁחוֹזֵר, טָעוּן טְבִילָה; וְאִם לַחְזֹר מִיָּד יָצָא--כְּשֶׁחוֹזֵר, טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם בִּלְבָד.  וְאִם לֹא טָבַל וְלֹא קִדַּשׁ, וְעָבַד--הוֹאִיל וְלֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, וְלֹא הֵסֵךְ רַגְלָיו, וְלֹא הִטִּיל מַיִם--עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה.

ו  הוֹצִיא יָדָיו חוּץ לְחוֹמַת הָעֲזָרָה, אֵינוּ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדַּשׁ.  [ו] נִטְמְאוּ יָדָיו--מַטְבִּילָן, וְהֶן טְהוֹרִין; וְאֵינוּ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדַּשׁ.  נִטְמָא גּוּפוֹ בַּאֲכִילַת אֹכָלִין טְמֵאִין, אוֹ שְׁתִיַּת מַשְׁקִין טְמֵאִין, וְטָבַל--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ צָרִיךְ הַעְרֵב שֶׁמֶשׁ, חוֹזֵר וּמְקַדֵּשׁ אַחַר טְבִילָה:  שֶׁכָּל טוֹבֵל--מְקַדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וְאַחַר כָּךְ עוֹבֵד.  וְאִם לֹא קִדַּשׁ--הוֹאִיל וְלֹא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ, לֹא חִלַּל.

ז  כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁלֹּא טָבַל, וְלֹא קִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, בֵּין בְּגָדִים לִבְגָדִים וּבֵין עֲבוֹדָה לָעֲבוֹדָה בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים, וְעָבַד--עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה:  הוֹאִיל וְאוֹתָן הַטְּבִילוֹת וְהַקִּדּוּשִׁין אֵינָן שׁוֹוִים בְּאַהֲרוֹן וּבָנָיו, וְנֶאֱמָר "וְרָחֲצוּ מִמֶּנּוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו" (ראה שמות ל,יט)--דָּבָר הַשּׁוֹוֶה בְּכָל הַכּוֹהֲנִים מְעַכֵּב, שְׁהוּא קִדּוּשׁ רִאשׁוֹן.

ח  קִדַּשׁ יָדָיו הַיּוֹם, צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדַּשׁ לְמָחָר--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא יָשַׁן כָּל הַלַּיְלָה, שֶׁהַיָּדַיִם נִפְסָלוֹת בַּלִּינָה; קִדַּשׁ בַּלַּיְלָה, וְהִקְטִיר הַחֲלָבִים כָּל הַלַּיְלָה--צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדַּשׁ בַּיּוֹם, לַעֲבוֹדַת הַיּוֹם.  [ט] קִדַּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן--אַף עַל פִּי שְׁהוּא מְקַדֵּשׁ קֹדֶם שֶׁתַּעֲלֶה הַשֶּׁמֶשׁ, אֵינוּ צָרִיךְ לַחְזֹר וּלְקַדַּשׁ אַחַר שֶׁהֵאִיר הַיּוֹם:  שֶׁהֲרֵי בִּתְחִלַּת עֲבוֹדַת הַיּוֹם קִדַּשׁ.

ט  [י] מִצְוָה לְקַדַּשׁ מִמֵּי הַכִּיּוֹר.  וְאִם קִדַּשׁ מֵאֶחָד מִכְּלֵי הַשָּׁרֵת, הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר; אֲבָל כְּלֵי הַחֹל, אֵינָם מְקַדְּשִׁין.  קִדַּשׁ בִּכְלִי שָׁרֵת בַּחוּץ, אוֹ בִּכְלִי חֹל בִּפְנִים, וְעָבַד--עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.  וְאֵין מְקַדְּשִׁין בְּתוֹךְ הַכִּיּוֹר, אוֹ בְּתוֹךְ כְּלִי הַשָּׁרֵת--אֵלָא מֵהֶן:  שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָחֲצוּ אַהֲרֹן וּבָנָיו, מִמֶּנּוּ" (שמות ל,יט), לֹא בְּתוֹכוֹ; וְאִם קִדַּשׁ בְּתוֹכוֹ, וְעָבַד--לֹא חִלַּל.  [יא] הִטְבִּיל יָדָיו וְרַגְלָיו בְּמֵי מִקְוָה, אַפִלּוּ בְּמַעְיָן--אֵין זֶה קִדּוּשׁ כְּלָל, עַד שֶׁיִּרְחֹץ בִּכְלִי; וּבְכָל כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ מְקַדְּשִׁין, בֵּין שֶׁיֵּשׁ בּוֹ רְבִיעִית בֵּין שְׁאֵין בּוֹ כְּדֵי רְבִיעִית.

י  [יב] כָּל הַמֵּימוֹת כְּשֵׁרִים לְקִדּוּשׁ, בֵּין מַיִם חַיִּים בֵּין מֵי מִקְוָה, וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִשְׁתַּנֶּה מַרְאֵהֶן, אֵלָא יִהְיוּ כַּמַּיִם הַכְּשֵׁרִים לִטְבִילָה.  טִיט הַנָּרוֹק שֶׁהַפָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ, מַשְׁלִים לְמֵי כִּיּוֹר.  זֶה הַכְּלָל--כָּל הַמַּשְׁלִים לְמֵי מִקְוָה, מַשְׁלִים לְמֵי כִּיּוֹר.

יא  [יג] כַּמָּה מַיִם צְרִיכִין לִהְיוֹת בַּכִּיּוֹר:  אֵין פָּחוּת מִכְּדֵי לְקַדַּשׁ מִמֶּנּוּ אַרְבָּעָה כּוֹהֲנִים--שֶׁנֶּאֱמָר "אַהֲרֹן וּבָנָיו" (שמות ל,יט), וְהָיוּ אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר וּפִינְחָס עִמָּהֶם; הֲרֵי אַרְבָּעָה.

יב  [יד] מֵי כִּיּוֹר נִפְסָלִין בַּלִּינָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.  וְכֵיצַד הָיוּ עוֹשִׂין:  מַשְׁקִיעִין אוֹתוֹ בְּמֵי מִקְוָה אוֹ בְּמַעְיָן, וּלְמָחָר מַעֲלִין אוֹתוֹ; אוֹ מְמַלְּאִין אוֹתוֹ בְּכָל יוֹם בַּבֹּקֶר.

יג  [טו] הַיָּם שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה כְּמִקְוָה הָיָה, מִפְּנֵי שֶׁאַמָּה שֶׁלְּמַיִם הָיְתָה עוֹבֶרֶת בְּתוֹכוֹ מֵעֵין עֵיטָם; לְפִיכָּךְ לֹא הָיוּ מֵימָיו נִפְסָלִין בַּלִּינָה כְּמֵי הַכִּיּוֹר, וּמִמֶּנּוּ הָיוּ מְמַלְּאִין הַכִּיּוֹר.

יד  [טז] כֵּיצַד מִצְוַת קִדּוּשׁ:  מַנִּיחַ יָדוֹ הַיְּמָנִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַיְּמָנִית, וְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית עַל גַּבֵּי רַגְלוֹ הַשְּׂמָאלִית, וְשׁוֹחֶה וּמְקַדֵּשׁ; וְכָל הַחוֹצֵץ בִּטְבִילָה, חוֹצֵץ בְּקִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.  וְאֵינוּ מְקַדֵּשׁ כִּשְׁהוּא יוֹשֵׁב, מִפְּנֵי שְׁהוּא כַּעֲבוֹדָה, וְאֵין עֲבוֹדָה אֵלָא מֵעוֹמֵד, שֶׁנֶּאֱמָר "לַעֲמֹד לְשָׁרֵת" (דברים יח,ה).  [יז] וְכָל הָעוֹבֵד, וְהוּא יוֹשֵׁב--חִלַּל, וַעֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה; וְאֵינוּ לוֹקֶה, מִפְּנֵי שֶׁאַזְהָרָה שֶׁלּוֹ מִכְּלָל עֲשֵׂה הִיא.

טו  וְכֵן כָּל הָעוֹסֵק בָּעֲבוֹדָה מֵעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ, צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה עוֹמֵד עַל הָרִצְפָּה; וְאִם הָיָה דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ וּבֵין הַקַּרְקָע--כְּגוֹן שֶׁעָמַד עַל גַּבֵּי כֵּלִים, אוֹ בְּהֵמָה, אוֹ עַל רַגְלֵי חֲבֵרוֹ--פָּסַל.  וְכֵן אִם הָיָה חוֹצֵץ בֵּין יָדוֹ וּבֵין הַכְּלִי שֶׁעוֹבֵד בּוֹ, פָּסַל.  [יח] וְאֵין עֲבוֹדָה אֵלָא בְּיָמִין; וְאִם עָבַד בִּשְׂמֹאל--פָּסַל, וְאֵינוּ לוֹקֶה.

טז  רַגְלוֹ אַחַת עַל הַכְּלִי וְרַגְלוֹ אַחַת עַל הָרִצְפָּה, רַגְלוֹ אַחַת עַל הָאֶבֶן וְרַגְלוֹ אַחַת עַל הָרִצְפָּה--רוֹאִין:  כָּל שֶׁאִלּוּ יִנָּטֵל הַכְּלִי אוֹ הָאֶבֶן, יָכוֹל לַעֲמֹד עַל רַגְלוֹ אַחַת--עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה; וְאִם לָאו, עֲבוֹדָתוֹ פְּסוּלָה.  קִבַּל בְּיָמִין, וּשְׂמֹאל מְסַיְּעַתּוּ--עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה:  שֶׁהַמְּסַיֵּעַ, אֵין מַשְׁגִּיחִין עָלָיו.

יז  [יט] נִתְנַדְנְדָה אֶבֶן מֵאַבְנֵי הָעֲזָרָה--לֹא יַעֲמֹד עָלֶיהָ בְּשָׁעַת הָעֲבוֹדָה, עַד שֶׁתְּחֻבַּר בָּאָרֶץ; וְאִם עָבַד--עֲבוֹדָתוֹ כְּשֵׁרָה, הוֹאִיל וּבִמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת.


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות ביאת המקדש - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט