משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י


הִלְכּוֹת כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ פֵּרֶק ג

א  זֶרַע לֵוִי כֻּלּוֹ--מֻבְדָּל לַעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "בָּעֵת הַהִיא, הִבְדִּיל ה' אֶת-שֵׁבֶט הַלֵּוִי" (דברים י,ח); וּמִצְוַת עֲשֵׂה לִהְיוֹת הַלְּוִיִּים פְּנוּיִין וּמוּכָנִין לַעֲבוֹדַת הַמִּקְדָּשׁ, בֵּין רָצוּ בֵּין שֶׁלֹּא רָצוּ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָבַד הַלֵּוִי הוּא, אֶת-עֲבֹדַת אֹהֶל מוֹעֵד" (במדבר יח,כג).  וּבֶן לֵוִי שֶׁקִּבַּל עָלָיו כָּל מִצְווֹת לְוִיָּה חוּץ מִדָּבָר אֶחָד, אֵין מְקַבְּלִין אוֹתוֹ--עַד שֶׁיְּקַבַּל אֶת כֻּלָּן.

ב  עֲבוֹדָה שֶׁלָּהֶן הִיא שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹמְרִין אֶת הַמִּקְדָּשׁ, וְיִהְיוּ מֵהֶן שׁוֹעֲרִין לִפְתֹּחַ שַׁעֲרֵי הַמִּקְדָּשׁ וּלְהָגִיף דַּלְתוֹתָיו; וְיִהְיוּ מֵהֶן מְשׁוֹרְרִין לְשׁוֹרֵר עַל הַקָּרְבָּן בְּכָל יוֹם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְשֵׁרֵת, בְּשֵׁם ה' אֱלֹהָיו--כְּכָל-אֶחָיו, הַלְוִיִּם" (דברים יח,ז)--אֵיזֶה הוּא שֵׁרוּת שְׁהוּא בְּשֵׁם ה', הֱוֵי אוֹמֵר זוֹ שִׁירָה.

ג  וּמָתַי אוֹמְרִין הַשִּׁירָה:  עַל כָּל עוֹלוֹת הַצִּבּוּר הַחוֹבָה, וְעַל שַׁלְמֵי עֲצֶרֶת--בְּעֵת נִסּוּךְ הַיַּיִן; אֲבָל עוֹלוֹת נְדָבָה שֶׁמַּקְרִיבִין הַצִּבּוּר לְקַיִץ הַמִּזְבֵּחַ, וְכֵן הַנְּסָכִין הַבָּאִין בִּפְנֵי עַצְמָן--אֵין אוֹמְרִין עֲלֵיהֶן שִׁירָה.

ד  [ג] לֵוִי הָאוֹנֵן, מֻתָּר לַעֲבֹד וּלְשׁוֹרֵר.  וְאֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁנֵים עָשָׂר לְוִיִּים עוֹמְדִים עַל הַדּוּכָן בְּכָל יוֹם, לוֹמַר שִׁירָה עַל הַקָּרְבָּן; וּמוֹסִיפִין עַד לְעוֹלָם.  וְאֵין אוֹמְרִין שִׁירָה אֵלָא בַּפֶּה בְּלֹא כְּלִי--שֶׁעִיקַר הַשִּׁירָה שְׁהִיא עֲבוֹדָתָם, בַּפֶּה.

ה  וַאֲחֵרִים הָיוּ עוֹמְדִים שָׁם מְנַגְּנִין בִּכְלֵי שִׁיר--מֵהֶן לְוִיִּים וּמֵהֶן יִשְׂרְאֵלִיִּים מְיֻחָסִין הַמַּשִּׂיאִין לַכְּהֻנָּה, שְׁאֵין עוֹלֶה עַל הַדּוּכָן אֵלָא מְיֻחָס; וְאֵין אֵלּוּ הַמְּשׁוֹרְרִים עַל פִּי הַכֵּלִים, עוֹלִין לְמִנְיַן הַשְּׁנֵים עָשָׂר.

ו  [ד] וּבְמַה הֶם מְנַגְּנִין, בִּנְבָלִים וַחֲלִילִים וְכִנּוֹרוֹת וַחֲצוֹצְרוֹת וְהַצִּלְצַל.  וְאֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁנֵי נְבָלִים, וְלֹא מוֹסִיפִין עַל שִׁשָּׁה; וְאֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁנֵי חֲלִילִים, וְלֹא מוֹסִיפִין עַל שְׁנֵים עָשָׂר; וְאֵין פּוֹחֲתִין מִשְּׁתֵּי חֲצוֹצְרוֹת, וְלֹא מוֹסִיפִין עַל מֵאָה וְעֶשְׂרִים; וְאֵין פּוֹחֲתִין מִתִּשְׁעָה כִּנּוֹרוֹת, וּמוֹסִיפִין עַד לְעוֹלָם; וְהַצִּלְצַל, אֶחָד בִּלְבָד.

ז  [ה] בִּימֵי הַמּוֹעֲדוֹת כֻּלָּם, וּבְרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, הָיוּ הַכּוֹהֲנִים תּוֹקְעִים בַּחֲצוֹצְרוֹת בְּשָׁעַת הַקָּרְבָּן, וְהַלְּוִיִּים אוֹמְרִין שִׁירָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וּבְיוֹם שִׂמְחַתְכֶם וּבְמוֹעֲדֵיכֶם, וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם--וּתְקַעְתֶּם בַּחֲצֹצְרֹת" (במדבר י,י).

ח  הַחֲצוֹצְרוֹת הָיְתָה נַעֲשֵׂית מִן הָעֶשֶׁת שֶׁלְּכֶסֶף:  עָשָׂה אוֹתָהּ מִן הַגְּרוּטָאוֹת שֶׁלְּכֶסֶף, כְּשֵׁרָה; מִשְּׁאָר מִינֵי מַתְּכוֹת, פְּסוּלָה.  וְהַחֲלִילִין שֶׁהָיוּ מְנַגְּנִין בָּהֶן--הָיָה אַבּוּב שֶׁלָּהֶן שֶׁלְּקָנֶה, מִפְּנֵי שֶׁקּוֹלוֹ עָרֵב; וְלֹא הָיָה מְחַלֵּק אֵלָא בְּאַבּוּב יְחִידִי, מִפְּנֵי שְׁהוּא מְחַלֵּק יָפֶה.

ט  [ו] בִּשְׁנֵים עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה, הֶחָלִיל מַכֶּה לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ--בִּשְׁחִיטַת פֶּסַח רִאשׁוֹן, וּבִשְׁחִיטַת פֶּסַח שֵׁנִי, וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח, וּבְיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּעֲצֶרֶת, וּבִשְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג.  וְחָלִיל זֶה דּוֹחֶה שַׁבָּת, מִפְּנֵי שְׁהוּא חָלִיל שֶׁלְּקָרְבָּן, וְחָלִיל שֶׁלְּקָרְבָּן עֲבוֹדָה הוּא, וְדוֹחֶה אֶת הַשַּׁבָּת.

י  [ז] אֵין בֶּן לֵוִי נִכְנָס לָעֲזָרָה לַעֲבוֹדָתוֹ, עַד שֶׁיְּלַמְּדוּהוּ חָמֵשׁ שָׁנִים תְּחִלָּה:  שֶׁנֶּאֱמָר "זֹאת, אֲשֶׁר לַלְוִיִּם:  מִבֶּן חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים שָׁנָה" (במדבר ח,כד), וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר "מִבֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה" (במדבר ד,ג; ועוד שש פעמים בהמשך הפרק)--הַא כֵּיצַד, חָמֵשׁ לַתַּלְמוּד.  וְאֵינוּ נִכְנָס לָעֲבוֹדָה, עַד שֶׁיַּגְדִּיל וְיִהְיֶה אִישׁ--שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ אִישׁ עַל-עֲבֹדָתוֹ" (במדבר ד,יט; במדבר ד,מט).

יא  [ח] זֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה בַּלְּוִיִּים "וּמִבֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, יָשׁוּב מִצְּבָא הָעֲבֹדָה" (במדבר ח,כה)--אֵינוּ אֵלָא בִּזְמָן שֶׁהָיוּ נוֹשְׂאִין הַמִּקְדָּשׁ מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, וְאֵינָהּ מִצְוָה הַנּוֹהֶגֶת לְדוֹרוֹת.  אֲבָל לְדוֹרוֹת, אֵין הַלֵּוִי נִפְסָל בַּשָּׁנִים; וְלֹא בַּמּוּמִין אֵלָא בַּקּוֹל--כְּשֶׁיִּתְקַלְקַל קוֹלוֹ מֵרֹב הַזִּקְנָה, יִפָּסֵל לַעֲבוֹדָתוֹ בַּמִּקְדָּשׁ.  וְיֵרָאֶה לִי שְׁאֵינוּ נִפְסָל אֵלָא לוֹמַר שִׁירָה, אֲבָל יִהְיֶה מִן הַשּׁוֹעֲרִים.

יב  [ט] שְׁמוּאֵל הָרוֹאֶה וְדָוִיד הַמֶּלֶךְ, חִלְּקוּ הַלְּוִיִּים לְעֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מִשְׁמָרוֹת; וְעוֹבֵד מִשְׁמָר בְּכָל שַׁבָּת.  וְכָל אַנְשֵׁי הַמִּשְׁמָר, מְחַלֵּק אוֹתָם רֹאשׁ הַמִּשְׁמָר לְבָתֵּי אָבוֹת; וְכָל יוֹם מִיְּמֵי הַשַּׁבָּת, עוֹבְדִים בּוֹ אֲנָשִׁים יְדוּעִים.  וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת מְחַלְּקִין אֵלּוּ הָעוֹבְדִים בַּיּוֹם שֶׁלָּהֶן, אִישׁ אִישׁ עַל עֲבוֹדָתוֹ.

יג  וְכָל הַלְּוִיִּים מֻזְהָרִין עַל עֲבוֹדַת הַמִּזְבֵּחַ, שֶׁנֶּאֱמָר "אַךְ אֶל-כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ וְאֶל-הַמִּזְבֵּחַ לֹא יִקְרָבוּ, וְלֹא-יָמֻתוּ" (במדבר יח,ג)--לֹא יִקְרְבוּ לָעֲבוֹדָה, אֲבָל לִגַּע מֻתָּרִין.  [י] וּכְשֵׁם שֶׁהַלְּוִיִּים מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַכּוֹהֲנִים--כָּךְ הַכּוֹהֲנִים מֻזְהָרִין שֶׁלֹּא לַעֲבֹד עֲבוֹדַת הַלְּוִיִּים, שֶׁנֶּאֱמָר "גַּם-הֵם גַּם-אַתֶּם" (שם).  וְכֵן הַלְּוִיִּים עַצְמָם מֻזְהָרִין, שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה אֶחָד מְלֶאכֶת חֲבֵרוֹ, שֶׁלֹּא יְסַיַּע הַמְּשׁוֹרֵר לַשּׁוֹעֵר, וְלֹא הַשּׁוֹעֵר לַמְּשׁוֹרֵר--שֶׁנֶּאֱמָר "אִישׁ אִישׁ עַל-עֲבֹדָתוֹ, וְעַל-מַשָּׂאוֹ" (במדבר ד,מט).

יד  [יא] לְוִיִּים שֶׁעָבְדוּ עֲבוֹדַת הַכּוֹהֲנִים, אוֹ שֶׁסִּיַּע לֵוִי בִּמְלָאכָה שְׁאֵינָהּ מְלַאכְתּוֹ--חַיָּבִין מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם, שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-יָמֻתוּ" (במדבר יח,ג); אֲבָל כּוֹהֵן שֶׁעָבַד עֲבוֹדַת לֵוִי--אֵינוּ בְּמִיתָה, אֵלָא בְּלֹא תַעֲשֶׂה.


משנה תורה - ספר עבודה - הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י