משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א מִצְוַת עֲשֵׂה לַעֲשׂוֹת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁיִּהְיֶה מוּכָן לַדְּבָרִים שֶׁצְּרִיכִין מְשִׁיחָה בּוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ, שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ . . ." (שמות ל,כה). [ב] וְכָכָה עָשָׂהוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בַּמִּדְבָּר--לָקַח מִן הַמּוֹר וְהַקִּנָּמוֹן וְהַקִּדָּה, מִכָּל אֶחָד מִשְּׁלָשְׁתָּן חָמֵשׁ מֵאוֹת שֶׁקֶל בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ; וּמִקְּנֵה הַבֹּשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם: וְזֶה שֶׁנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה "וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם" (שמות ל,כג)--שֶׁשּׁוֹקְלִים אוֹתוֹ בִּשְׁנֵי פְּעָמִים, חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם בְּכָל פַּעַם.
ב וְשָׁחַק כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֵרַב הַכֹּל, וְשָׁרָה אוֹתָן בְּמַיִם זַכִּין וּמְתוּקִין, עַד שֶׁיָּצָא כָּל כּוֹחָן בַּמַּיִם; וְנָתַן עַל הַמַּיִם שֶׁמֶן זַיִת הִין--וְהוּא שְׁנֵים עָשָׂר לוֹג, כָּל לוֹג אַרְבַּע רְבִיעִיּוֹת; וּבִשַּׁל הַכֹּל עַל הָאֵשׁ, עַד שֶׁאָבְדוּ הַמַּיִם וְנִשְׁאַר הַשֶּׁמֶן. וְהִנִּיחוֹ בִּכְלִי לְדוֹרוֹת.
ג הַמּוֹר--הוּא הַדָּם הַצָּרוּר בַּחַיָּה שֶׁבְּהֹדּוּ, הַיָּדוּעַ לַכֹּל שֶׁמִּתְבַּשְּׂמִין בּוֹ בְּנֵי הָאָדָם בְּכָל מָקוֹם. וְהַקִּנָּמוֹן--הוּא הָעֵץ הַבָּא מֵאִיֵּי הֹדּוּ, שֶׁרֵיחוֹ טוֹב וּמִתְגַּמְּרִים בּוֹ בְּנֵי הָאָדָם. וְהַקִּדָּה, הִיא הַקֹּשְׁטְ. וּקְנֵה בֹּשֶׂם--הֶם הַקָּנִים הַדַּקִּים כַּתֶּבֶן הָאֲדֻמִּים הַבָּאִים מֵאִיֵּי הֹדּוּ, וְרֵיחָן טוֹב וְהֶם מִמִּינֵי בְּשָׂמִים שֶׁנּוֹתְנִין אוֹתָם הָרוֹפְאִים בַּצֳּרִי.
ד הָעוֹשֶׂה שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה וְכַמִּשְׁקָל הַזֶּה, וְלֹא הוֹסִיף וְלֹא גָרַע--בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת; וּבְשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יִרְקַח כָּמֹהוּ" (שמות ל,לג). וְהוּא, שֶׁיַּעֲשֶׂה אוֹתוֹ לְהִמָּשֵׁחַ בּוֹ; אֲבָל אִם עָשָׂהוּ לְהִתְלַמַּד, אוֹ לִתְּנוֹ לַאֲחֵרִים--פָּטוּר.
ה הַסָּךְ מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה כַּזַּיִת--בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת; וּבְשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה: שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל-זָר--וְנִכְרַת, מֵעַמָּיו" (שמות ל,לג). וְאֵין חַיָּבִין אֵלָא עַל סִיכַת שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה--שֶׁנֶּאֱמָר "מִמֶּנּוּ", מִזֶּה שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ יִהְיֶה זֶה, לִי" (שמות ל,לא); וּמֵעוֹלָם לֹא נַעֲשָׂה שֶׁמֶן אַחֵר, חוּץ מִמַּה שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה.
ו אֶחָד הַסָּךְ אֶת עַצְמוֹ, וְאֶחָד הַסָּךְ אֶת אֲחֵרִים--שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל-זָר" (שמות ל,לג). הַסָּךְ כֵּלִים, וּבְהֵמָה, וְגוֹיִים שְׁהֶם כִּבְהֵמָה, אוֹ שֶׁסָּךְ מֵתִים בּוֹ--פָּטוּר, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-בְּשַׂר אָדָם, לֹא יִיסָךְ" (שמות ל,לב).
ז אֵין מוֹשְׁחִין מִמֶּנּוּ לְדוֹרוֹת אֵלָא כּוֹהֲנִים גְּדוֹלִים, וּמְשׁוּחַ מִלְחָמָה, וּמַלְכֵי בֵּית דָּוִיד בִּלְבָד; אַפִלּוּ כּוֹהֵן בֶּן כּוֹהֵן--מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ, שֶׁנֶּאֱמָר "וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל מֵאֶחָיו אֲשֶׁר-יוּצַק עַל-רֹאשׁוֹ שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה" (ויקרא כא,י). [ח] בְּבַיִת שֵׁנִי, שֶׁלֹּא הָיָה שָׁם שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה--הָיָה כּוֹהֵן גָּדוֹל מִתְרַבֶּה בִּלְבִישַׁת בְּגָדִים בִּלְבָד, שֶׁהָיָה לוֹבֵשׁ בִּגְדֵי כְּהֻנָּה גְּדוֹלָה.
ח [ט] כֵּיצַד מוֹשְׁחִין אֶת הַכּוֹהֵן: צַק אֶת הַשֶּׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ, וְסָךְ מִמֶּנּוּ עַל גַּבֵּי עֵינָיו כְּמִין כִּי יְוָנִי כְּזֶה C--שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּצֹק מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה, עַל רֹאשׁ אַהֲרֹן; וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ, לְקַדְּשׁוֹ" (ויקרא ח,יב). וּמַלְכֵי בֵּית דָּוִיד, מוֹשְׁחִין אוֹתָן כְּמִין נֵזֶר עַל רֹאשׁוֹ. וְלֹא יִמְשַׁח בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרוֹת, וְלֹא יַרְבֶּה בַּשֶּׁמֶן.
ט [י] הַנּוֹתֵן מִשֶּׁמֶן הַמִּשְׁחָה עַל גַּבֵּי מֶלֶךְ אוֹ כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁכְּבָר נִמְשְׁחוּ, פָּטוּר--שֶׁנֶּאֱמָר "וַאֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ עַל-זָר" (שמות ל,לג), וְאֵין אֵלּוּ זָרִים אֶצְלוֹ; אֲבָל הַסָּךְ מִמֶּנּוּ אַפִלּוּ לְמֶלֶךְ וְכוֹהֵן גָּדוֹל, חַיָּב--שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-בְּשַׂר אָדָם, לֹא יִיסָךְ" (שמות ל,לב), כָּל אָדָם בְּמַשְׁמָע. וְכוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁנָּטַל שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מֵרֹאשׁוֹ, וְסָךְ בְּמֵעָיו--חַיָּב כָּרֵת: וְהוּא, שֶׁיָּסוּךְ מִמֶּנּוּ בְּכַזַּיִת.
י [יא] אֵין מוֹשְׁחִין אֶת הַמֶּלֶךְ, אֵלָא עַל גַּבֵּי מַעְיָן; וְאֵין מוֹשְׁחִין מֶלֶךְ בֶּן מֶלֶךְ--שֶׁהַמַּלְכוּת יְרֻשָּׁה לַמֶּלֶךְ לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "הוּא וּבָנָיו, בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל" (דברים יז,כ). וְאִם הָיְתָה שָׁם מַחְלֹקֶת--מוֹשְׁחִין אוֹתוֹ כְּדֵי לְסַלַּק הַמַּחְלֹקֶת, וּלְהוֹדִיעַ לַכֹּל שֶׁזֶּה הוּא הַמֶּלֶךְ לְבַדּוֹ: כְּמוֹ שֶׁמָּשְׁחוּ שְׁלֹמֹה מִפְּנֵי מַחְלֹקֶת אֲדוֹנִיָּהוּ, וְיוֹאָשׁ מִפְּנֵי עֲתַלְיָה, וִיהוֹאָחָז מִפְּנֵי יְהוֹיָקִים אָחִיו. וְזֶה שֶׁמָּשַׁח אֱלִישָׁע לְיֵהוּא--לֹא בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה מְשָׁחוֹ, אֵלָא בְּשֶׁמֶן אֲפַרְסְמוֹן; וְדָבָר זֶה, מָסֹרֶת בְּיַד חֲכָמִים.
יא [יב] כָּל כְּלֵי הַמִּקְדָּשׁ שֶׁעָשָׂה מֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר--לֹא נִתְקַדְּשׁוּ אֵלָא בִּמְשִׁיחָתָן בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּמְשָׁחֵם, וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם" (במדבר ז,א); וְדָבָר זֶה אֵינוּ נוֹהֵג לְדוֹרוֹת. אֵלָא הַכֵּלִים כֻּלָּן--כֵּיוָן שֶׁנִּשְׁתַּמְּשׁוּ בָּהֶן בַּמִּקְדָּשׁ בִּמְלַאכְתָּן, נִתְקַדְּשׁוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "אֲשֶׁר יְשָׁרְתוּ-בָם בַּקֹּדֶשׁ" (במדבר ד,יב), בַּשֵּׁרוּת הֶם מִתְקַדְּשִׁין.
יב [יג] הַכַּפּוֹת וְהַקְּעָרוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין בָּהֶן הַמְּנָחוֹת, וְכֵן הַמִּזְרָקוֹת שֶׁמְּקַבְּלִין בָּהֶן הַדָּם, וּשְׁאָר כְּלֵי הַשָּׁרֵת כֻּלָּן--שֶׁלְּכֶסֶף וְשֶׁלְּזָהָב הָיוּ; וּמֻתָּר לַעֲשׂוֹתָן שֶׁלִּשְׁאָר מַתְּכוֹת, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְכֻלָּן מִתְקַדְּשִׁין בִּמְלַאכְתָּן; וְאִם נִשְׁבְּרוּ--מַתִּיךְ אוֹתָן וְעוֹשֶׂה אוֹתָן כְּלִי אַחֵר, וְאֵין קְדֻשָּׁתָן מִסְתַּלֶּקֶת מֵהֶן לְעוֹלָם.
יג [יד] כְּלֵי הַקֹּדֶשׁ שֶׁנִּקְּבוּ אוֹ שֶׁנִּסְדְּקוּ--אֵין סוֹתְמִין אוֹתָן, אֵלָא מַתִּיכִין אוֹתָן וְעוֹשִׂין אוֹתָן חֲדָשִׁים. [טו] סַכִּין שֶׁנִּשְׁמַט מִן הַנִּצָּב, אוֹ שֶׁנִּפְגַם--אֵין מַחְזִירִין אוֹתוֹ, וְלֹא מַשְׁחִיזִין אוֹתוֹ; אֵלָא גּוֹנְזִין אוֹתוֹ בְּצַד הַהֵיכָל בֵּין הַקֹּדֶשׁ וְהָאוּלָם לַדָּרוֹם, וְעוֹשִׂין אֲחֵרִים: שְׁאֵין עֲנִיּוּת, בִּמְקוֹם עֲשִׁירוּת.
יד [טז] שְׁתֵּי מִדּוֹת שֶׁלַּיָּבֵשׁ הָיוּ בַּמִּקְדָּשׁ--עִשָּׂרוֹן, וַחֲצִי עִשָּׂרוֹן: הָעִשָּׂרוֹן לַמְּנָחוֹת, וַחֲצִי הָעִשָּׂרוֹן לַחְלֹק בּוֹ מִנְחַת כּוֹהֵן גָּדוֹל שֶׁבְּכָל יוֹם.
טו [יז] וְשֶׁבַע מִדּוֹת שֶׁלַּלַּח הָיוּ שָׁם--הִין, וַחֲצִי הַהִין, וּשְׁלִישִׁית הַהִין, וּרְבִיעִית הַהִין, וְלוֹג, וַחֲצִי לוֹג, וּרְבִיעִית. וְלָמָּה הָיוּ חֲצִי הַהִין וּרְבִיעִית הַהִין וּשְׁלִישִׁית הַהִין, לִמְדִידַת הַנְּסָכִים שֶׁלַּזְּבָחִים; וְלוֹג, לִמְדִידַת שֶׁמֶן הַמְּנָחוֹת; וַחֲצִי לוֹג, לִמְדִידַת שֶׁמֶן לְכָל נֵר מִנֵּרוֹת הַמְּנוֹרָה; וּרְבִיעִית, לְחַלַּק בָּהּ הַשֶּׁמֶן לַחֲבִתִּין. [יח] וְאֵין לָנוּ דָּבָר לִמְדֹּד בּוֹ הִין; וְלָמָּה הָיָה שָׁם--הוֹאִיל וְהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ בִּימֵי מֹשֶׁה, שֶׁמָּדַד בּוֹ שָׁמֵן לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה.
טז וּבַחֲצִי לוֹג שֶׁהָיָה בַּמִּקְדָּשׁ, הָיוּ מוֹדְדִין מַיִם לְמֵי סוֹטָה וְשֶׁמֶן לַתּוֹדָה; וּבָרְבִיעִית שֶׁהָיְתָה שָׁם, הָיוּ מוֹדְדִין שֶׁמֶן לֶחֶם נָזִיר וּמַיִם לְטַהְרַת מְצֹרָע. וְלֹא מִפְּנֵי מַעֲשִׂים אֵלּוּ נִתְקַדְּשׁוּ, אֵלָא מִפְּנֵי הַמְּלָאכוֹת שֶׁלַּמִּקְדָּשׁ שֶׁאָמַרְנוּ.
יז [יט] כָּל הַמִּדּוֹת הָאֵלּוּ--קֹדֶשׁ, וּמִכְּלֵי הַשָּׁרֵת; אֵלָא שֶׁמִּדּוֹת הַלַּח, נִמְשְׁחוּ מִבִּפְנִים וּמִבַּחוּץ, וּכְלֵי הַיָּבֵשׁ, לֹא נִמְשְׁחוּ אֵלָא מִבִּפְנִים. לְפִיכָּךְ בֵּרוּצֵי מִדּוֹת הַלַּח, קֹדֶשׁ; וּבֵרוּצֵי מִדּוֹת הַיָּבֵשׁ, חֹל.
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י