משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
א הַקְּטֹרֶת נַעֲשֵׂית בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה; וַעֲשִׂיָּתָהּ מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאַתָּה קַח-לְךָ סַמִּים . . ." (ראה שמות ל,כג; שמות ל,לד). וְנִתְפָּרְשׁוּ בַּתּוֹרָה אַרְבָּעָה מִסַּמָּנֶיהָ--וְהֶן, "נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה . . . וּלְבֹנָה" (שמות ל,לד); וּשְׁאָר סַמָּנֶיהָ, הֲלָכָה לְמֹשֶׁה מִסִּינַי. [ב] וְאַחַד עָשָׂר סַמָּנִין נֶאְמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה בְּסִינַי, וְהֶם שֶׁעוֹשִׂין אוֹתָן בְּמִשְׁקָל מְכֻוָּן; וּמוֹסִיפִין עִמָּהֶן בְּלֹא מִשְׁקָל מֶלַח סְדוֹמִית וְכִפַּת הַיַּרְדֵּן, וְעֵשֶׂב אֶחָד שֶׁמַּעֲלֵה הֶעָשָׁן, וְלֹא הָיוּ יוֹדְעִים אוֹתוֹ אֵלָא אֲנָשִׁים יְדוּעִים, וְהוּא הָיָה הֲלָכָה בְּיָדָם אִישׁ מִפִּי אִישׁ.
ב [ג] וְזֶה הוּא מִשְׁקָל אַחַד עָשָׂר סַמָּנֶיהָ: נָטָף וּשְׁחֵלֶת וְחֶלְבְּנָה וּלְבוֹנָה, מִכָּל אֶחָד מִשְׁקָל שִׁבְעִים מָנֶה; וְהַמָּנֶה, מֵאָה דֵּינָרִין. וּמֹר וּקְצִיעָה וְשִׁבֹּלֶת נֵרְדְּ וְכַרְכֹּם, מִכָּל אֶחָד שִׁשָּׁה עָשָׂר מָנֶה; קֹשְׁטְ, שְׁנֵים עָשָׂר מָנֶה; קִנָּמוֹן, תֵּשַׁע מָנִים; קִלּוּפָה, שָׁלוֹשׁ מָנִים. מִשְׁקַל הַכֹּל, שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וּשְׁמוֹנָה וְשִׁשִּׁים מָנֶה.
ג שׁוֹחֲקִין הַכֹּל הָדֵק; וּמוֹסִיפִין לָהּ רֹבַע הַקַּב מֶלַח סְדוֹמִית, וְכִפַּת הַיַּרְדֵּן וּמַעֲלֶה עָשָׁן כָּל שְׁהוּא. וּמַקְטִיר מִמֶּנָּה בְּכָל יוֹם עַל מִזְבַּח הַזָּהָב, מָנֶה--שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם, כְּנֶגֶד יְמוֹת הַחַמָּה. וְהַשָּׁלוֹשׁ מָנִים הַנִּשְׁאָרוֹת--שׁוֹחֵק אוֹתָם עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים, דַּקָּה מִן הַדַּקָּה, עַד שֶׁמּוֹצִיא מִמֶּנָּה מְלוֹא חָפְנָיו, לְהַקְטִיר בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים. וְהַנִּשְׁאָר, הוּא מוֹתַר הַקְּטֹרֶת שֶׁאָמַרְנוּ בִּשְׁקָלִים.
ד נָטָף הָאָמוּר בַּתּוֹרָה, הוּא עֲצֵי הַקְּטָף שֶׁיּוֹצֶא מֵהֶן הַצֳּרִי; וְהַשְּׁחֵלֶת, הִיא הַצִּפֹּרֶן שֶׁנּוֹתְנִין בְּנֵי אָדָם בַּמֻּגְמָרוֹת; וְהַחֶלְבְּנָה, כְּמוֹ דְּבַשׁ שָׁחוֹר, וְרֵיחוֹ קָשֶׁה, וְהוּא שֶׂרֶף אִילָנוֹת בְּעָרֵי יָוָן. וְזֶה הוּא שְׁמוֹת הַסַּמָּנִים בִּלְשׁוֹן עֲרָבִי--עוּדּ בַּלְסַאן, ואַצְ'פַאר טִיבּ, וּמַיְעַהּ, וְלֻבַּאן, וּמִסְךְּ, וּקְצִיעָה, וְסֻנְבֻּל אַלנַּארְדִּין, וְזַעְפַרַאן, וְקֻסְט, וְעוּדּ, וְקִשְׁר סַלִיכַ'הּ, וְעַנְבַּר.
ה כֵּיצַד מְפַטְּמִין אֶת הַקְּטֹרֶת: מֵבִיא תִּשְׁעַת קַבִּין בּוֹרִית כַּרְשִׁינָה, וְשָׁף בָּהּ אֶת הַצִּפֹּרֶן; וְאַחַר כָּךְ שׁוֹרֶה אֶת הַצִּפֹּרֶן, בְּאֶחָד וְעֶשְׂרִים קַב שֶׁלְּיַיִן חָזָק בְּיוֹתֵר; וְאַחַר כָּךְ שׁוֹחֵק כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִן הַסַּמָּנִים בִּפְנֵי עַצְמוֹ הָדֵק, וְכִשְׁהוּא שׁוֹחֵק אוֹמֵר, הֵיטֵב הָדֵק הָדֵק הֵיטֵב, כָּל זְמָן שֶׁשּׁוֹחֵק; וּמְעָרֵב הַכֹּל. [ו] וְכָל מַעֲשֶׂיהָ בַּקֹּדֶשׁ בְּתוֹךְ הָעֲזָרָה, וּמִשֶּׁלַּהֶקְדֵּשׁ; וְהַמְּפַטֵּם אֶת הַקְּטֹרֶת מִן הַחֻלִּין, פְּסוּלָה.
ו [ז] פַּעֲמַיִם בַּשָּׁנָה הָיוּ מַחְזִירִין אוֹתָהּ לַמַּכְתֶּשֶׁת. בִּימוֹת הַחַמָּה, הָיוּ מְפַזְּרִים אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא תִתְעַפַּשׁ; וּבִימוֹת הַגְּשָׁמִים, צוֹבְרִין אוֹתָהּ כְּדֵי שֶׁלֹּא יָפוּג רֵיחָהּ. [ח] נָתַן לְתוֹכָהּ דְּבַשׁ כָּל שְׁהוּא, פְּסָלָהּ; חִסַּר אֶחָד מִסַּמָּנֶיהָ--חַיָּב מִיתָה, שֶׁהֲרֵי נַעֲשֵׂית קְטֹרֶת זָרָה. פִּטְּמָהּ מְעַט מְעַט בְּמַתְכֻּנְתָּהּ, כְּשֵׁרָה--אַפִלּוּ פִּטָּם פְּרָס בַּשַּׁחְרִית, וּפְרָס בֵּין הָעַרְבַּיִם.
ז [ט] הָעוֹשֶׂה קְטֹרֶת מִן אַחַד עָשָׂר סַמָּנִין אֵלּוּ, לְפִי מִשְׁקָלוֹת אֵלּוּ, כְּדֵי לְהָרִיחַ בָּהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הֵרִיחַ--חַיָּב כָּרֵת עַל עֲשִׂיָּתָהּ, אִם עָשָׂה בְּמֵזִיד; וּבְשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה: אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא עָשָׂה הַמִּשְׁקָל כֻּלּוֹ, אֵלָא חֶצְיוֹ אוֹ שְׁלִישׁוֹ, הוֹאִיל וְעָשָׂה לְפִי מִשְׁקָלוֹת אֵלּוּ, חַיָּב--שֶׁנֶּאֱמָר "בְּמַתְכֻּנְתָּהּ, לֹא תַעֲשׂוּ לָכֶם . . . אִישׁ אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה כָמוֹהָ, לְהָרִיחַ בָּהּ--וְנִכְרַת, מֵעַמָּיו" (שמות ל,לז-לח).
ח [י] עָשָׂה לְהִתְלַמַּד בָּהּ, אוֹ לְמָסְרָהּ לַצִּבּוּר--פָּטוּר; הֵרִיחַ בָּהּ, וְלֹא עֲשָׂיָהּ--אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת, אֵלָא דִּינוֹ כְּדִין כָּל הַנִּהְנֶה מִן הַקֹּדֶשׁ: לֹא חִיְּבָה תּוֹרָה כָּרֵת, אֵלָא לָעוֹשֶׂה בְּמַתְכֻּנְתָּהּ לְהָרִיחַ בָּהּ.
ט [יא] מִזְבַּח הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל--עָלָיו מַקְטִירִין הַקְּטֹרֶת בְּכָל יוֹם, וְאֵין מַקְרִיבִין עָלָיו דָּבָר אַחֵר; וְאִם הִקְטִיר עָלָיו קְטֹרֶת אַחֶרֶת שְׁאֵינָהּ כְּזוֹ, אוֹ שֶׁהִקְטִיר עָלָיו קְטֹרֶת כְּזוֹ שֶׁהִתְנַדַּב אוֹתָהּ יָחִיד אוֹ רַבִּים, אוֹ הִקְרִיב עָלָיו קָרְבָּן, אוֹ הִסִּיךְ נֶסֶךְ--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תַעֲלוּ עָלָיו קְטֹרֶת זָרָה, וְעֹלָה וּמִנְחָה . . ." (שמות ל,ט).
י [יב] בְּעֵת שֶׁמּוֹלִיכִין אֶת הָאָרוֹן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, אֵין מוֹלִיכִין אוֹתוֹ לֹא עַל הַבְּהֵמָה, וְלֹא עַל הָעֲגָלוֹת; וּלְפִי שֶׁשָּׁכַח דָּוִיד וּנְשָׂאוֹ עַל הָעֲגָלוֹת, נִפְרַץ פֶּרֶץ בְּעֻזָּא. אֵלָא מִצְוָה לְנָטְלוֹ עַל הַכָּתֵף, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-עֲבֹדַת הַקֹּדֶשׁ עֲלֵהֶם, בַּכָּתֵף יִשָּׂאוּ" (במדבר ז,ט).
יא [יג] כְּשֶׁנּוֹשְׂאִין אוֹתוֹ עַל הַכָּתֵף, נוֹשְׂאִין פָּנִים כְּנֶגֶד פָּנִים, וַאֲחוֹרֵיהֶם לַחוּץ, וּפְנֵיהֶם לִפְנִים. וְנִזְהָרִין, שֶׁלֹּא יִשָּׁמְטוּ הַבַּדִּים מִן הַטַּבָּעוֹת: שֶׁהַמֵּסִיר אֶחָד מִן הַבַּדִּים מִן הַטַּבָּעוֹת--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "בְּטַבְּעֹת, הָאָרֹן, יִהְיוּ, הַבַּדִּים: לֹא יָסֻרוּ, מִמֶּנּוּ" (שמות כה,טו).
משנה תורה -
ספר עבודה -
הלכות כלי המקדש והעובדים בו - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י