משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
א הַלּוֹקֵחַ בַּיִת אוֹ שֶׁשָּׂכַר בַּיִת בַּחֲצֵרוֹ שֶׁלַּגּוֹי, וּמִלְּאָהוּ יַיִן--אִם הָיָה הַיִּשְׂרְאֵלִי דָּר בְּאוֹתָהּ חָצֵר--אַף עַל פִּי שֶׁהַפֶּתַח פָּתוּחַ, הַיַּיִן מֻתָּר: מִפְּנֵי שֶׁהַגּוֹי מְפַחֵד תָּמִיד וְאוֹמֵר, עַתָּה יִכָּנֵס לְבֵיתוֹ פִּתְאוֹם וְיִמְצָא אוֹתִי בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ. וְאִם הָיָה דָּר בְּחָצֵר אַחֶרֶת--לֹא יֵצֵא עַד שֶׁיִּסְגֹּר הַבַּיִת, וְיִהְיֶה הַמַּפְתֵּחַ וְהַחוֹתָם בְּיָדוֹ; וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא יְזַיַּף הַגּוֹי, וְיִפְתַּח הַבַּיִת.
ב יָצָא וְלֹא סָגַר הַפֶּתַח, אוֹ שֶׁסָּגַר וְהִנִּיחַ הַמַּפְתֵּחַ בְּיַד הַגּוֹי--הֲרֵי הַיַּיִן אָסוּר בִּשְׁתִיָּה, שֶׁמֶּא נִכְנַס הַגּוֹי וְנִסַּךְ: שֶׁהֲרֵי אֵין הַיִּשְׂרְאֵלִי שָׁם. וְאִם אָמַר לוֹ, אֱחֹז לִי מַפְתֵּחַ זֶה עַד שֶׁאָבוֹא--הַיַּיִן מֻתָּר, שֶׁלֹּא מָסַר לוֹ שְׁמִירַת הַבַּיִת אֵלָא שְׁמִירַת הַמַּפְתֵּחַ.
ג נָכְרִי שֶׁשָּׂכַר לְיִשְׂרָאֵל לִדְרֹךְ לוֹ יֵינוֹ בְּטַהְרָה, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל וְיִקָּחוּהוּ מִמֶּנּוּ, וְהָיָה הַיַּיִן בְּבֵיתוֹ שֶׁלַּגּוֹי--אִם הָיָה יִשְׂרָאֵל זֶה שֶׁשּׁוֹמֵר הַיַּיִן דָּר בְּאוֹתָהּ חָצֵר--הַיַּיִן מֻתָּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַפֶּתַח פָּתוּחַ וְהַשּׁוֹמֵר נִכְנָס וְיוֹצֶא. וְאִם הָיָה הַשּׁוֹמֵר דָּר בְּחָצֵר אַחֶרֶת--הַיַּיִן אָסוּר, וְאַף עַל פִּי שֶׁהַמַּפְתֵּחַ וְהַחוֹתָם בְּיַד יִשְׂרָאֵל: שֶׁכֵּיוָן שֶׁהַיַּיִן שֶׁלַּגּוֹי וּבִרְשׁוּתוֹ, אֵינוּ מְפַחֵד לְזַיַּף וּלְהִכָּנֵס לַבַּיִת, וְיֹאמַר וִיהִי מַה, אִם יֵדְעוּ בִּי לֹא יִקְּחוּ מִמֶּנִּי.
ד אַפִלּוּ כָּתַב הַגּוֹי לְיִשְׂרָאֵל שֶׁנִּתְקַבַּל מִמֶּנּוּ הַמָּעוֹת לִמְכֹּר לוֹ בָּהֶן יַיִן--הוֹאִיל וְאֵין הַיִּשְׂרְאֵלִי יָכוֹל לְהוֹצִיאוֹ מֵרְשׁוּת הַגּוֹי, עַד שֶׁיִּתֵּן לוֹ הַמָּעוֹת--הֲרֵי הוּא שֶׁלַּגּוֹי וְאָסוּר, אֵלָא אִם הָיָה הַשּׁוֹמֵר דָּר שָׁם בֶּחָצֵר. וְאֵין הַשּׁוֹמֵר צָרִיךְ לִהְיוֹת יוֹשֵׁב וּמְשַׁמֵּר תָּמִיד, אֵלָא נִכְנָס וְיוֹצֶא כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, בֵּין בִּרְשׁוּת בַּעַל הַיַּיִן, בֵּין בִּרְשׁוּת גּוֹי אַחֵר.
ה הָיָה יַיִן זֶה הַטָּהוֹר שֶׁלַּגּוֹי מֻנָּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, אוֹ בְּבַיִת הַפָּתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים, וְיִשְׂרָאֵל הוֹלְכִים וְשָׁבִים--מֻתָּר, שֶׁעֲדַיִן לֹא נִכְנַס בִּרְשׁוּת הַגּוֹי. [ו] וְאַשְׁפָּה, וְחַלּוֹן, וְדֶקֶל אַף עַל פִּי שְׁאֵין בּוֹ פֵּרוֹת--הֲרֵי אֵלּוּ כִּרְשׁוּת הָרַבִּים; וְחָבִית יַיִן שָׁם וְגוֹי הַנִּמְצָא שָׁם, אֵינוּ אוֹסְרָהּ. וּבַיִת הַפָּתוּחַ לְשָׁם, הֲרֵי הוּא כְּפָתוּחַ לִרְשׁוּת הָרַבִּים.
ו [ז] חָצֵר הַחֲלוּקָה בִּפְסִיפָס וְגוֹי בְּצַד זֶה וְיִשְׂרָאֵל בְּצַד אַחֵר, וְכֵן שְׁנֵי גַּגִּין שֶׁהָיָה גַּג יִשְׂרָאֵל לְמַעְלָה וְגַג הַגּוֹי לְמַטָּה, אוֹ שֶׁהָיוּ זֶה בְּצַד זֶה וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶן פְּסִיפָס--אַף עַל פִּי שֶׁיַּד הַגּוֹי מַגַּעַת לְחֵלֶק יִשְׂרָאֵל--אֵינוּ חוֹשֵׁשׁ מִשּׁוֹם יֵין נֶסֶךְ, וְלֹא מִשּׁוֹם טְהָרוֹת.
ז [ח] מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לְהַפְקִיד יֵינוֹ בִּכְלִי סָתוּם בְּיַד גּוֹיִים--וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה לוֹ בּוֹ, שְׁנֵי סִימָנִין; וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. כֵּיצַד: סָתַם הֶחָבִית בִּכְלִי שְׁאֵינוּ מְהֻדָּק כְּדֶרֶךְ שֶׁסּוֹתְמִין כָּל אָדָם, וְטָח בְּטִיט--הֲרֵי זֶה חוֹתָם אֶחָד; הָיָה כְּלִי מְהֻדָּק, וְטָח עָלָיו מִלְמַעְלָה--הֲרֵי זֶה חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם.
ח וְכֵן אִם צָר פִּי הַנּוֹד, הֲרֵי זֶה חוֹתָם אֶחָד; הָפַךְ קְצֵה פִּי הַנּוֹד לְתוֹכוֹ וְצָר עָלָיו, הֲרֵי זֶה חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם. וְכֵן כָּל שִׁנּוּי שֶׁמְּשַׁנֶּה מִדְּבָרִים שְׁהֶן דֶּרֶךְ כָּל אָדָם, הֲרֵי הֶן כְּחוֹתָם אֶחָד; וְהַטִּיחָה אוֹ הַקְּשִׁירָה, הֲרֵי זֶה חוֹתָם שֵׁנִי. [ט] וְאִם הִפְקִיד בְּיַד גּוֹי בְּחוֹתָם אֶחָד--הֲרֵי זֶה אָסוּר בִּשְׁתִיָּה, וּמֻתָּר בַּהֲנָיָה: וְהוּא, שֶׁיֵּחַד לוֹ קֶרֶן זָוִית.
ט [י] יַיִן מְבֻשָּׁל, וְהַשֵּׁכָר, אוֹ יַיִן שֶׁעֵרְבוֹ עִם דְּבָרִים אֲחֵרִים כְּגוֹן דְּבַשׁ וְשֶׁמֶן, וְכֵן הַחֹמֶץ, וְהַגְּבִנָּה, וְהֶחָלָב, וְכָל שֶׁאִסּוּרוֹ מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, שֶׁהִפְקִידוֹ בְּיַד גּוֹי--אֵינוּ צָרִיךְ שְׁנֵי חוֹתָמוֹת, אֵלָא חוֹתָם אֶחָד בִּלְבָד דַּיּוֹ; אֲבָל הַיַּיִן וְהַבָּשָׂר וַחֲתִכַּת דָּג שְׁאֵין בָּהֶן סִימָן, שֶׁהִפְקִידָן בְּיַד גּוֹי--צְרִיכִין שְׁנֵי חוֹתָמוֹת.
י [יא] יֵרָאֶה לִי, שֶׁכָּל מָקוֹם שֶׁאָמַרְנוּ בְּעִנְיַן יַיִן שֶׁלָּנוּ שְׁהוּא אָסוּר בִּשְׁתִיָּה וּמֻתָּר בַּהֲנָיָה, מִפְּנֵי צַד נְגִיעָה שֶׁנָּגַע בּוֹ הַגּוֹי--בְּשֶׁהָיָה הַגּוֹי עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה; אֲבָל אִם הָיָה אִסּוּרוֹ בִּגְלַל גּוֹי שְׁאֵינוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, כְּגוֹן יִשְׁמְעֵאלִי שֶׁנָּגַע בְּיַיִן שֶׁלָּנוּ שֶׁלֹּא בְּכַוָּנָה, אוֹ שֶׁטָּפַח עַל פִּי הֶחָבִית--הֲרֵי זֶה מֻתָּר בִּשְׁתִיָּה. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
יא [יב] אֲבָל הַמַּפְקִיד יַיִן בְּיַד גֵּר תּוֹשָׁב, אוֹ שֶׁשְּׁלָחוֹ עִמּוֹ וְהִפְלִיג, אוֹ שֶׁהִנִּיחַ בֵּיתוֹ פָּתוּחַ בַּחֲצַר גֵּר תּוֹשָׁב--הֲרֵי זֶה אָסוּר בִּשְׁתִיָּה: שֶׁכָּל חֲשָׁשׁ שֶׁלְּחִלּוּף וְזִיּוּף, יֵרָאֶה לִי שֶׁכָּל הַגּוֹיִים שׁוֹוִים בּוֹ--הוֹאִיל וְנַעֲשָׂה הַיַּיִן בִּרְשׁוּתָן, נֶאֱסַר בִּשְׁתִיָּה עַל כָּל פָּנִים.
יב [יג] יֵשׁ דְּבָרִים שְׁאֵין בָּהֶן אִסּוּר נִסּוּךְ כְּלָל, וְאָסְרוּ אוֹתָן חֲכָמִים כְּדֵי לְהַרְחִיק מִן הַנִּסּוּךְ; וְאֵלּוּ הֶן: לֹא יִמְזֹג הַגּוֹי הַמַּיִם לְתוֹךְ הַיַּיִן שֶׁבְּיַד הַיִּשְׂרְאֵלִי, שֶׁמֶּא יָבוֹא לִצֹּק הַיַּיִן לְתוֹךְ הַמַּיִם; וְלֹא יוֹלִיךְ הַגּוֹי עֲנָבִים לַגַּת, שֶׁמֶּא יָבוֹא לִדְרֹךְ אוֹ לִגַּע; וְלֹא יְסַיַּע לְיִשְׂרָאֵל בְּשָׁעָה שֶׁמֵּרִיק הַיַּיִן מִכְּלִי לִכְלִי, שֶׁמֶּא יַנִּיחַ הַכְּלִי בְּיַד הַגּוֹי וְנִמְצָא הַיַּיִן בָּא מִכּוֹחוֹ. וְאִם סִיַּע, אוֹ מָזַג הַיַּיִן, אוֹ הֵבִיא עֲנָבִים--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
יג [יד] וְכֵן מֻתָּר שֶׁיָּרִיחַ הַגּוֹי בְּחָבִית שֶׁלְּיַיִן שֶׁלָּנוּ; וּמֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל לְהָרִיחַ בְּחָבִית שֶׁלְּיֵין נֶסֶךְ, וְאֵין בְּזֶה שֵׁם אִסּוּר--שְׁאֵין הָרֵיחַ כְּלוּם, לְפִי שְׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ.
יד [טו] כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל דָּבָר שְׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה, אִם עָבַר וּמְכָרוֹ דָּמָיו מֻתָּרִין--חוּץ מֵעֲבוֹדָה זָרָה, וּמְשַׁמְּשֶׁיהָ, וְתִקְרֹבֶת שֶׁלָּהּ, וְיַיִן שֶׁנִּתְנַסַּךְ לָהּ; וְהִחְמִירוּ חֲכָמִים בִּסְתָם יֵינָם, לִהְיוֹת דָּמָיו אֲסוּרִין כִּדְמֵי יַיִן שֶׁנִּתְנַסַּךְ לַעֲבוֹדָה זָרָה.
טו לְפִיכָּךְ גּוֹי שֶׁשָּׂכַר אֶת יִשְׂרָאֵל לַעֲשׂוֹת עִמּוֹ בְּיַיִן, שְׂכָרוֹ אָסוּר. [טז] וְכֵן הַשּׂוֹכֵר אֶת הַחֲמוֹר לְהָבִיא עָלָיו יַיִן, אוֹ שֶׁשָּׂכַר סְפִינָה לְהָבִיא בָּהּ יַיִן--שְׂכָרָן אָסוּר: אִם מָעוֹת נָתְנוּ לוֹ, יוֹלִיכֵן לְיָם הַמֶּלַח; וְאִם נָתְנוּ לוֹ בִּשְׂכָרוֹ כְּסוּת אוֹ כֵּלִים אוֹ פֵּרוֹת, הֲרֵי זֶה יִשְׂרֹף אוֹתָן וְיִקְבֹּר הָאֵפֶר כְּדֵי שֶׁלֹּא לֵהָנוֹת בּוֹ.
טז [יז] שָׂכַר לַגּוֹי חֲמוֹר לִרְכֹּב עָלָיו, וְהִנִּיחַ עָלָיו לוֹגִין שֶׁלְּיַיִן--שְׂכָרוֹ מֻתָּר; שְׂכָרוֹ לְשַׁבַּר יֵין נֶסֶךְ--שְׂכָרוֹ מֻתָּר וְתָבוֹא עָלָיו בְּרָכָה, מִפְּנֵי שֶׁמְּמַעֵט בְּתִפְלָה.
יז [יח] הַשּׂוֹכֵר אֶת הַפּוֹעֵל וְאָמַר לוֹ, הַעְבֵר לִי מֵאָה חָבִיּוֹת שֶׁלְּשֵׁכָר בְּמֵאָה פְּרוּטוֹת, וְנִמְצֵאת אַחַת מֵהֶן יֵין נֶסֶךְ--שְׂכָרוֹ כֻּלּוֹ אָסוּר.
יח [יט] אָמַר לוֹ, הַעְבֵר לִי חָבִית בִּפְרוּטָה חָבִית בִּפְרוּטָה, וְהִעְבִיר, וְנִמְצָא בֵּינֵיהֶן חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן--שְׂכַר חָבִיּוֹת שֶׁלְּיַיִן אָסוּר, וּשְׁאָר שְׂכָרוֹ מֻתָּר.
יט [כ] אֻמָּנֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁשָּׁלַח לָהֶם גּוֹי חָבִית שֶׁלְּיַיִן בִּשְׂכָרָן, מֻתָּר שֶׁיֹּאמְרוּ לוֹ תֶּן לָנוּ אֶת דָּמֶיהָ; וְאִם מִשֶּׁנִּכְנְסָה לִרְשׁוּתָן, אָסוּר.
כ [כא] יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיָה נוֹשֶׁה בַּגּוֹי מָנֶה--הָלַךְ הַגּוֹי וּמָכַר עֲבוֹדָה זָרָה וְיֵין נֶסֶךְ, וְהֵבִיא לוֹ דְּמֵיהֶן--הֲרֵי זֶה מֻתָּר. וְאִם אָמַר לוֹ קֹדֶם שֶׁיִּמְכֹּר, הַמְתֵּן לִי עַד שֶׁאֶמְכֹּר עֲבוֹדָה זָרָה אוֹ יַיִן שֶׁלִּי וְאָבִיא לָךְ--אַף עַל פִּי שְׁהוּא סְתָם יֵינוֹ וּמָכַר וְהֵבִיא לוֹ, הֲרֵי זֶה אָסוּר: מִפְּנֵי שֶׁהַיִּשְׂרְאֵלִי רוֹצֶה בְּקִיּוּמוֹ, כְּדֵי שֶׁיִּפָּרַע מִמֶּנּוּ חוֹבוֹ.
כא [כב] וְכֵן גֵּר וְגוֹי שֶׁהָיוּ שֻׁתָּפִין, וּבָאוּ לַחְלֹק--אֵין הַגֵּר יָכוֹל לוֹמַר לַגּוֹי, טֹל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲנִי מָעוֹת, אַתָּה יַיִן וַאֲנִי פֵּרוֹת: שֶׁהֲרֵי רוֹצֶה בְּקִיּוּמָן, כְּדֵי שֶׁיִּטֹּל כְּנֶגְדָּן. אֲבָל גֵּר וְגוֹי שֶׁיָּרְשׁוּ אֶת אֲבִיהֶן גּוֹי--יָכוֹל הַגֵּר לוֹמַר לוֹ, טֹל אַתָּה עֲבוֹדָה זָרָה וַאֲנִי מָעוֹת, אַתָּה יַיִן וַאֲנִי פֵּרוֹת: קַל הוּא שֶׁהֵקִילוּ בִּירֻשַּׁת הַגֵּר, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַחְזֹר לְסוֹרוֹ. וְאִם מִשֶּׁבָּאוּ לִרְשׁוּת הַגֵּר, אָסוּר.
כב [כג] יִשְׂרָאֵל שֶׁמָּכַר יֵינוֹ לַגּוֹי--פָּסַק עַד שֶׁלֹּא מָדַד לוֹ, דָּמָיו מֻתָּרִין: שֶׁמִּשֶׁפָּסַק סָמְכָה דַּעְתּוֹ, וּמִשֶּׁמָּשַׁךְ קָנָה, וְיֵין נֶסֶךְ אֵינוּ נַעֲשֶׂה, עַד שֶׁיִּגַּע בּוֹ--נִמְצָא בְּשָׁעַת מְכִירָה, הָיָה מֻתָּר. מָדַד לוֹ עַד שֶׁלֹּא פָסַק הַדָּמִים, דָּמָיו אֲסוּרִין: שֶׁהֲרֵי לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ אַף עַל פִּי שֶׁמָּשַׁךְ, וְנִמְצָא כְּשֶׁנָּגַע עֲדַיִן לֹא סָמְכָה דַּעְתּוֹ לִקַּח, וְנֶאֱסַר הַיַּיִן בִּנְגִיעָתוֹ, וַהֲרֵי זֶה כְּמוֹכֵר סְתָם יֵינָם.
כג [כד] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁמָּדַד הַיִּשְׂרְאֵלִי לְכֵלָיו; אֲבָל אִם מָדַד לִכְלִי הַגּוֹי, אוֹ לִכְלִי יִשְׂרָאֵל שֶׁבְּיַד הַגּוֹי--צָרִיךְ לִקַּח אֶת הַדָּמִים, וְאַחַר כָּךְ יִמְדֹּד. וְאִם מָדַד, וְלֹא לָקַח דָּמִים--אַף עַל פִּי שֶׁפָּסַק, דָּמָיו אֲסוּרִים: שֶׁמִּשֶּׁיַּגִּיעַ לַכְּלִי, נֶאֱסַר כִּסְתָם יֵינָם.
כד [כה] הַנּוֹתֵן דֵּינָר לְחֶנְוָנִי גּוֹי, וְאָמַר לְפוֹעֲלוֹ הַגּוֹי, לֵךְ וּשְׁתֵה וֶאֱכֹל מִן הַחֶנְוָנִי, וַאֲנִי מְחַשֵּׁב לוֹ--הֲרֵי זֶה חוֹשֵׁשׁ שֶׁמֶּא יִשְׁתֶּה יַיִן: שֶׁזֶּה כְּמִי שֶׁקָּנָה לוֹ יֵין נֶסֶךְ, וְהִשְׁקָהוּ. וּכְנֶגֶד זֶה בַּשְּׁבִיעִית אָסוּר, כְּגוֹן שֶׁנָּתַן דֵּינָר לְחֶנְוָנִי יִשְׂרָאֵל עַם הָאָרֶץ, וְאָמַר לְפוֹעֲלוֹ הַיִּשְׂרְאֵלִי, לֵךְ וֶאֱכֹל וַאֲנִי מְחַשֵּׁב לוֹ; וְאִם אָכַל הַפּוֹעֵל דָּבָר שְׁאֵינוּ מְעֻשָּׂר, אָסוּר.
כה [כו] אֲבָל אִם אָמַר לָהֶם, אִכְלוּ וּשְׁתוּ בְּדֵינָר זֶה, אוֹ שֶׁאָמַר לָהֶם, אִכְלוּ וּשְׁתוּ עָלַי מִן הַחֶנְוָנִי וַאֲנִי פּוֹרֵעַ--אַף עַל פִּי שֶׁנִּשְׁתַּעְבַּד--הוֹאִיל וְלֹא נִתְיַחַד שִׁעְבּוּדוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר; וְאֵינוּ חוֹשֵׁשׁ לֹא מִשּׁוֹם יֵין נֶסֶךְ, וְלֹא מִשּׁוֹם שְׁבִיעִית, וְלֹא מִשּׁוֹם מַעֲשֵׂר.
כו [כז] מֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְחַלֵּק יֵינוֹ לָעָם, וְלוֹקֵחַ מֵהֶן דָּמָיו כְּפִי מַה שֶׁיִּרְצֶה--אַל יֹאמַר אָדָם לַגּוֹי, הֵא לָךְ מָאתַיִם זוּז וְהִכָּנֵס תַּחְתַּי בְּאוֹצַר הַמֶּלֶךְ, כְּדֵי שֶׁיִּקַּח הַגּוֹי הַיַּיִן שֶׁכְּתָבוֹ בְּשֵׁם יִשְׂרָאֵל, וְיִתֵּן הַגּוֹי הַדָּמִים לַמֶּלֶךְ; אֲבָל אוֹמֵר לוֹ, הֵא לָךְ מָאתַיִם זוּז, וּמַלְּטֵנִי מִן הָאוֹצָר.
כז [כח] גּוֹי שֶׁנָּגַע בְּיֵינוֹ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל לְאֻנְסוֹ, מֻתָּר לִמְכֹּר אוֹתוֹ יַיִן לְאוֹתוֹ הַגּוֹי שֶׁאֲסָרוֹ לְבַדּוֹ: שֶׁכֵּיוָן שֶׁנִּתְכַּוַּן זֶה הַגּוֹי לְהַזִּיקוֹ, וְלֶאֱסֹר יֵינוֹ--הֲרֵי זֶה כְּמִי שֶׁשִּׁבְּרוֹ אוֹ שְׂרָפוֹ, שֶׁחַיָּב לְשַׁלַּם; וְנִמְצְאוּ הַדָּמִים שֶׁלּוֹקֵחַ מִמֶּנּוּ דְּמֵי הַהֶזֵּק, לֹא דְּמֵי הַמְּכִירָה.
משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז