משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
א הָאוֹכֵל כַּזַּיִת חֵלֶב--בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת; בְּשׁוֹגֵג, מֵבִיא חַטָּאת קְבוּעָה. וּבַפֵּרוּשׁ בַּתּוֹרָה שְׁאֵינוּ חַיָּב אֵלָא עַל שְׁלוֹשָׁה מִינֵי בְּהֵמָה טְהוֹרָה בִּלְבָד, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-חֵלֶב שׁוֹר וְכֶשֶׂב, וָעֵז--לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא ז,כג)--בֵּין שֶׁאָכַל מֵחֵלֶב שְׁחוּטָה, בֵּין שֶׁאָכַל מֵחֵלֶב נְבֵלָה וּטְרֵפָה שֶׁלָּהֶן. אֲבָל שְׁאָר בְּהֵמָה וְחַיָּה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה--חֶלְבָּהּ כִּבְשָׂרָהּ. וְכֵן נֵפֶל שֶׁלִּשְׁלוֹשָׁה מִינֵי בְּהֵמָה טְהוֹרָה, חֶלְבּוֹ כִּבְשָׂרוֹ; וְהָאוֹכֵל מֵחֶלְבּוֹ כַּזַּיִת, לוֹקֶה מִשּׁוֹם אוֹכֵל נְבֵלָה.
ב הָאוֹכֵל מֵחֵלֶב נְבֵלָה וּטְרֵפָה--חַיָּב מִשּׁוֹם אוֹכֵל חֵלֶב, וּמִשּׁוֹם אוֹכֵל נְבֵלָה וּטְרֵפָה: מִתּוֹךְ שֶׁנּוֹסַף הָאִסּוּר בִּבְשָׂרָהּ שֶׁהָיָה מֻתָּר, נוֹסַף עַל הַחֵלֶב; וּלְפִיכָּךְ לוֹקֶה שְׁתַּיִם.
ג הַשּׁוֹחֵט בְּהֵמָה וּמָצָא בָּהּ שְׁלִיל--כָּל חֶלְבּוֹ מֻתָּר, וְאַפִלּוּ מְצָאוֹ חַי: מִפְּנֵי שְׁהוּא כְּאֵבֶר מִמֶּנָּה. וְאִם שָׁלְמוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, וּמְצָאוֹ חַי--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִפְרִיס עַל הַקַּרְקָע, וְאֵינוּ צָרִיךְ שְׁחִיטָה--חֶלְבּוֹ אָסוּר, וְחַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת; וּמוֹצִיאִין מִמֶּנּוּ כָּל הַחוּטִין וְהַקְּרוֹמוֹת הָאֲסוּרִין, כִּשְׁאָר הַבְּהֵמוֹת.
ד הוֹשִׁיט יָדוֹ לִמְעֵי הַבְּהֵמָה, וְחָתַךְ מֵחֵלֶב הָעֹבֶר שֶׁכָּלוּ לוֹ חֳדָשָׁיו, וְהוֹצִיאוֹ--הֲרֵי זֶה חַיָּב עָלָיו כְּאִלּוּ חֲתָכוֹ מֵחֵלֶב הָאֵם עַצְמָהּ, שֶׁהֶחֳדָשִׁים הֶן הַגּוֹרְמִין לְאִסּוּר הַחֵלֶב.
ה שְׁלוֹשָׁה חֲלָבִים הֶן, שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת--חֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב, וְשֶׁעַל שְׁתֵּי הַכְּלָיוֹת, וְשֶׁעַל הַכְּסָלִים. אֲבָל הָאַלְיָה, מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה--לֹא נִקְרֵאת חֵלֶב אֵלָא לְעִנְיַן קָרְבָּן בִּלְבָד, כְּמוֹ שֶׁנִּקְרְאוּ חֲלָבִים כְּלָיוֹת וְיוֹתֶרֶת הַכָּבֵד לְעִנְיַן קָרְבָּן: כְּמוֹ שָׁאַתָּה אוֹמֵר "חֵלֶב הָאָרֶץ" (בראשית מה,יח), וְ"חֵלֶב, כִּלְיוֹת חִטָּה" (דברים לב,יד)--שְׁהוּא טוּבָם; וּלְפִי שֶׁמְּרִימִין דְּבָרִים אֵלּוּ מִן הַקָּרְבָּן לִשְׂרֵפָה לַה', נִקְרְאוּ חֵלֶב--שְׁאֵין שָׁם דָּבָר טוֹב, אֵלָא הַמּוּרָם לַה'. וּלְכָּךְ נֶאֱמָר בִּתְרוּמַת מַעֲשֵׂר "בַּהֲרִימְכֶם אֶת-חֶלְבּוֹ, מִמֶּנּוּ" (במדבר יח,ל; במדבר יח,לב).
ו חֵלֶב שֶׁעַל הַמְּסוֹס, וְשֶׁעַל בֵּית הַכּוֹסוֹת--הוּא הַחֵלֶב שֶׁעַל הַקֶּרֶב; וְחֵלֶב שֶׁבְּעִיקָרֵי הַיְּרֵכוֹת מִבִּפְנִים--חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת, וְהוּא הַחֵלֶב שֶׁעַל הַכְּסָלִים. וְיֵשׁ שָׁם חֵלֶב עַל הַקֵּבָה--עָקוּם כְּמוֹ קֶשֶׁת, וְהוּא הָאָסוּר; וְחוּט מָשׁוּךְ כְּמוֹ יֶתֶר, וְהוּא מֻתָּר. חוּטִין שֶׁבַּחֵלֶב אֲסוּרִין, וְאֵין חַיָּבִין עֲלֵיהֶן כָּרֵת.
ז חֵלֶב שֶׁהַבָּשָׂר חוֹפֶה אוֹתוֹ, מֻתָּר--שֶׁעַל הַכְּסָלִים אָסַר הַכָּתוּב, לֹא שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּסָלִים; וְכֵן חֵלֶב שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת נֶאֱסַר, לֹא שֶׁבְּתוֹךְ הַכְּלָיוֹת. וְאַף עַל פִּי כֵן נוֹטֵל אָדָם לֹבֶן שֶׁבְּתוֹךְ הַכִּלְיָה, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל אוֹתָהּ; וְאֵינוּ צָרִיךְ לְחַטַּט אַחֲרָיו.
ח יֵשׁ כְּמוֹ שְׁתֵּי פְּתִילוֹת שֶׁלְּחֵלֶב בְּעִיקָרֵי הַמָּתְנַיִם, סָמוּךְ לְרֹאשׁ הַיָּרֵךְ--כְּשֶׁהַבְּהֵמָה חוֹיָה, חֵלֶב זֶה נִרְאֶה בַּמֵּעַיִם, וּכְשֶׁתָּמוּת, יִדְבַּק הַבָּשָׂר בַּבָּשָׂר וְיִתְכַּסֶּה חֵלֶב זֶה וְאֵינוּ נִרְאֶה עַד שֶׁיִּתְפָּרַק הַבָּשָׂר מִן הַבָּשָׂר; וְאַף עַל פִּי כֵן הֲרֵי זֶה אָסוּר, שְׁאֵין זֶה חֵלֶב שֶׁהַבָּשָׂר חוֹפֶה אוֹתוֹ. וְכָל מָקוֹם שֶׁתִּמְצָא בּוֹ הַחֵלֶב תַּחַת הַבָּשָׂר, וְהַבָּשָׂר מַקִּיף אוֹתוֹ מִכָּל סְבִיבָיו וְלֹא יֵרָאֶה עַד שֶׁיִּקָּרַע הַבָּשָׂר--הֲרֵי זֶה מֻתָּר.
ט חֵלֶב הַלֵּב, וְחֵלֶב הַמֵּעַיִם וְהֶן הַדַּקִּין הַמְּלֻפָּפִין--כֻּלָּן מֻתָּרִין, וַהֲרֵי הֶן כַּשּׁוּמָן שְׁהוּא מֻתָּר: חוּץ מֵרֹאשׁ הַמְּעִי הַסָּמוּךְ לַקֵּבָה, שְׁהִיא תְּחִלַּת בְּנֵי מֵעַיִם--שֶׁצָּרִיךְ לִגְרֹד הַחֵלֶב שֶׁעָלָיו, וְזֶה הוּא חֵלֶב שֶׁעַל הַדַּקִּין שֶׁאָסוּר. וְיֵשׁ מִן הַגְּאוֹנִים שֶׁיֹּאמַר שֶׁרֹאשׁ הַמְּעִי הַזֶּה שֶׁצָּרִיךְ לְגָרְדוֹ, הוּא הַמְּעִי שֶׁיֵּצֵא בּוֹ הָרְאִי שְׁהוּא סוֹף הַמֵּעַיִם.
י יֵשׁ בְּגוּף הַבְּהֵמָה חוּטִין וּקְרוֹמוֹת שְׁהֶן אֲסוּרִין--מֵהֶן מִשּׁוֹם חֵלֶב, וּמֵהֶן מִשּׁוֹם דָּם. וְכָל חוּט אוֹ קְרוֹם שְׁהוּא אָסוּר מִשּׁוֹם "כָּל-דָּם, לֹא תֹאכֵלוּ" (ויקרא ג,יז; ויקרא ז,כו)--צָרִיךְ לְנָטְלוֹ, וְאַחַר כָּךְ יִמְלֹחַ וִיבַשַּׁל הַבָּשָׂר כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ: וְאִם חֲתָכוֹ וּמְלָחוֹ, אֵינוּ צָרִיךְ לְנָטְלוֹ; וְאִם לַצֳּלִי הוּא, אֵינוּ צָרִיךְ לְנָטְלוֹ. וְכָל חוּט אוֹ קְרוֹם שְׁהוּא אָסוּר מִשּׁוֹם "כָּל-חֵלֶב" (ויקרא ג,יז; ויקרא ז,כג)--בֵּין לַצֳּלִי בֵּין לְבִשּׁוּל, צָרִיךְ לְנָטְלוֹ מִן הַבְּהֵמָה.
יא חֲמִשָּׁה חוּטִין יֵשׁ בַּכְּסָלִים, שְׁלוֹשָׁה מִן הַיָּמִין וּשְׁנַיִם מִן הַשְּׂמֹאל: הַשְּׁלוֹשָׁה שֶׁמִּן הַיָּמִין, מִתְפַּצֵּל כָּל אֶחָד מֵהֶם לִשְׁנַיִם שְׁנַיִם; וְהַשְּׁנַיִם שֶׁמִּן הַשְּׂמֹאל, מִתְפַּצְּלִין לִשְׁלוֹשָׁה שְׁלוֹשָׁה. וְכֻלָּן, מִשּׁוֹם חֵלֶב; וְחוּטֵי הַטְּחוֹל וְחוּטֵי הַכְּלָיוֹת, מִשּׁוֹם חֵלֶב.
יב וְכֵן קְרוֹם שֶׁעַל הַטְּחוֹל, וּקְרוֹם שֶׁעַל הַכְּסָלִים, וּקְרוֹם שֶׁעַל הַכְּלָיוֹת--אֲסוּרִין מִשּׁוֹם חֵלֶב. וּקְרוֹם שֶׁעַל דַּד הַטְּחוֹל, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת; וּשְׁאָר הַקְּרוֹם אָסוּר, וְאֵין חַיָּבִין עָלָיו.
יג [יב] וּשְׁנֵי קְרוֹמוֹת יֵשׁ לַכִּלְיָה--הָעֶלְיוֹן, חַיָּבִין עָלָיו כָּרֵת כַּחֵלֶב שֶׁעַל הַכִּלְיָה; וְהַתַּחְתּוֹן, הֲרֵי הוּא כִּשְׁאָר קְרוֹמוֹת וְחוּטִין שְׁהֶן אֲסוּרִין וְאֵין בָּהֶן כָּרֵת.
יד [יג] חוּטֵי הַלֵּב, וְחוּטֵי הַיָּד, וְחוּטֵי הָעֹקֶץ, וְחוּטֵי הַלֶּחִי הַתַּחְתּוֹן שֶׁבְּצַד הַלָּשׁוֹן מִכָּאן וּמִכָּאן, וְכֵן הַחוּטִין הַדַּקִּין שְׁהֶן בְּתוֹךְ חֵלֶב הַדַּקִּין כְּמוֹ בֵּית עַכָּבִישׁ מְסֻבָּכִין זֶה בְּזֶה, וּקְרוֹם שֶׁעַל הַמּוֹחַ שֶׁבַּקָּדְקֹד, וּקְרוֹם שֶׁעַל הַבֵּיצִים--הַכֹּל אֲסוּרִין מִשּׁוֹם דָּם.
טו [יד] בֵּיצֵי גְּדִי אוֹ טָלֶה שֶׁלֹּא הִשְׁלִים שְׁלוֹשִׁים יוֹם, מֻתָּר לְבַשְּׁלָן בְּלֹא קְלִיפָה. לְאַחַר שְׁלוֹשִׁים יוֹם--אִם נִרְאוּ בָּהֶן חוּטִין דַּקִּין אֲדֻמִּין--בַּיָּדוּעַ שֶׁהָלַךְ בָּהֶן הַדָּם, וְלֹא יְבַשַּׁל עַד שֶׁיִּקְלֹף, אוֹ עַד שֶׁיַּחְתֹּךְ וְיִמְלֹחַ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם עֲדַיִן לֹא נִרְאוּ בָּהֶן הַחוּטִין הָאֲדֻמִּין, מֻתָּרִין. [טו] וְכָל בְּנֵי מֵעַיִם שֶׁהַמַּאֲכָל סוֹבֵב בַּחֲלָלָן, אֵין מַחְזִיקִין בָּהֶן דָּם.
טז יֵרָאֶה לִי שֶׁכָּל אֵלּוּ הַחוּטִין וְהַקְּרוֹמוֹת, אִסּוּרָן מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים. וְאִם תֹּאמַר שְׁהֶן אֲסוּרִין מִן הַתּוֹרָה, בִּכְלַל "כָּל-חֵלֶב" (ויקרא ג,יז; ויקרא ז,כג) "וְכָל-דָּם" (ויקרא ג,יז; ויקרא ז,כו)--אֵין לוֹקִין עֲלֵיהֶן אֵלָא מַכַּת מַרְדּוּת; וְיִהְיוּ כַּחֲצִי שֵׁעוּר, שְׁהוּא אָסוּר מִן הַתּוֹרָה וְאֵין לוֹקִין עָלָיו.
יז אֵין מוֹלְחִין חֲלָבִים עִם הַבָּשָׂר, וְלֹא מְדִיחִין חֲלָבִים עִם הַבָּשָׂר. וְסַכִּין שֶׁחָתַךְ בָּהּ חֲלָבִים, לֹא יַחְתֹּךְ בָּהּ בָּשָׂר; וּכְלִי שֶׁהֵדִיחַ בּוֹ חֲלָבִים, לֹא יָדִיחַ בּוֹ בָּשָׂר. לְפִיכָּךְ צָרִיךְ הַטַּבָּח לְהַתְקִין לוֹ שָׁלוֹשׁ סַכִּינִין--אַחַת שֶׁשּׁוֹחֵט בָּהּ, וְאַחַת שֶׁמְּחַתֵּךְ בָּהּ בָּשָׂר, וְאַחַת שֶׁמְּחַתֵּךְ בָּהּ חֲלָבִים. [יח] וְאִם דֶּרֶךְ אוֹתוֹ מָקוֹם שֶׁיָּדִיחַ הַטַּבָּח הַבָּשָׂר בְּחָנוּת--צָרִיךְ לְהַתְקִין שְׁנֵי כֵּלִים שֶׁלְּמַיִם, אֶחָד שֶׁמֵּדִיחַ בּוֹ בָּשָׂר וְאֶחָד שֶׁמֵּדִיחַ בּוֹ חֲלָבִים.
יח [יט] וְאָסוּר לַטַּבָּח לִפְרֹס חֵלֶב הַכְּסָלִים עַל הַבָּשָׂר, כְּדֵי לְנָאוֹתוֹ--שֶׁהַקְּרוֹם שֶׁעַל הַחֵלֶב דַּק, וְיִתְמַעַךְ בְּיַד הַטַּבָּח וְיָזוּב הַחֵלֶב וְיִבָּלַע בַּבָּשָׂר. וְכָל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ, אָסוּר לַעֲשׂוֹתָן; וְאִם נַעֲשׂוּ, לֹא נֶאֱסַר הַבָּשָׂר, וְאֵין מַכִּין אֶת הָעוֹשֶׂה, אֵלָא מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה.
יט [כ] וְכֵן אֵין מוֹלְחִין אֶת הַבָּשָׂר קֹדֶם שֶׁיָּסִיר מִמֶּנּוּ הַקְּרוֹמוֹת וְהַחוּטִין הָאֲסוּרִין; וְאִם מָלַח, מְסִירָן אַחַר שֶׁנִּמְלְחוּ: וְאַפִלּוּ הָיָה בָּהֶן גִּיד הַנָּשֶׁה--מְסִירוֹ אַחַר שֶׁנִּמְלַח, וּמְבַשֵּׁל.
כ [כא] וְטַבָּח שֶׁדַּרְכּוֹ לְנַקּוֹת הַבָּשָׂר, וְנִמְצָא אַחֲרָיו חוּט אוֹ קְרוֹם--מְלַמְּדִין אוֹתוֹ, וּמַזְהִירִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יְזַלְזַל בָּאִסּוּרִין.
כא אֲבָל אִם נִמְצָא אַחֲרָיו חֵלֶב--אִם הָיָה כַּשְּׂעוֹרָה, מַעְבִירִין אוֹתוֹ; וְאִם נִמְצָא אַחֲרָיו כַּזַּיִת חֵלֶב, אַפִלּוּ בִּמְקוֹמוֹת הַרְבֵּה--מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, וּמַעְבִירִין אוֹתוֹ: מִפְּנֵי שֶׁהַטַּבָּח נֶאֱמָן עַל הַחֵלֶב.
משנה תורה -
ספר קדושה -
הלכות מאכלות אסורות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז