משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
נוסח ההגדה
כל ההגדה
א מִצְוַת עֲשֵׂה מִן הַתּוֹרָה לֶאֱכֹל מַצָּה בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר, שֶׁנֶּאֱמָר "בָּעֶרֶב, תֹּאכְלוּ, מַצֹּת" (שמות יב,יח)--בְּכָל מָקוֹם, וּבְכָל זְמָן. וְלֹא תָלָה אֲכִילָה זוֹ בְּקָרְבַּן הַפֶּסַח, אֵלָא זוֹ מִצְוָה בִּפְנֵי עַצְמָהּ; וּמִצְוָתָהּ כָּל הַלַּיְלָה. אֲבָל בִּשְׁאָר הָרֶגֶל, אֲכִילַת מַצָּה רְשׁוּת--רָצָה, אוֹכֵל מַצָּה; רָצָה, אוֹכֵל אֹרֶז אוֹ דֹּחַן אוֹ קְלָיוֹת אוֹ פֵּרוֹת. אֲבָל בְּלֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר בִּלְבָד, חוֹבָה; וּמִשֶּׁאָכַל כַּזַּיִת, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ.
ב בָּלַע מַצָּה, יָצָא; בָּלַע מָרוֹר, יָצָא. בָּלַע מַצָּה וּמָרוֹר כְּאֶחָד--יְדֵי מַצָּה יָצָא, יְדֵי מָרוֹר לֹא יָצָא: שֶׁהַמָּרוֹר כִּטְפֵלָה לַמַּצָּה. כְּרָכָן בְּסִיב וְכַיּוֹצֶא בּוֹ וּבְלָעָן, אַף יְדֵי מַצָּה לֹא יָצָא.
ג אָכַל מַצָּה בְּלֹא כַּוָּנָה, כְּגוֹן שֶׁאֲנָסוּהוּ גּוֹיִים לֶאֱכֹל--יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ; אָכַל כַּזַּיִת מַצָּה וְהוּא נִכְפֶּה בְּעֵת שְׁטוּתוֹ, וְאַחַר כָּךְ נִתְרַפָּא--חַיָּב לֶאֱכֹל אַחַר שֶׁנִּתְרַפָּא, לְפִי שֶׁאוֹתָהּ אֲכִילָה הָיְתָה בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה פָּטוּר מִכָּל הַמִּצְווֹת.
ד אֵין אָדָם יוֹצֶא יְדֵי חוֹבַת אֲכִילַת מַצָּה, אֵלָא אִם כֵּן אֲכָלָהּ מֵאֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמִּינִין--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ" (שמות יג,ג) וְנֶאֱמָר "תֹּאכְלוּ, מַצֹּת" (שמות יב,יח; שמות יב,כ): דְּבָרִים הַבָּאִים לִידֵי חִמּוּץ--אִם אֲכָלָן מַצָּה, יָצָא בָּהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ; אֲבָל שְׁאָר הַדְּבָרִים, כְּגוֹן אֹרֶז וְדֹחַן וְקָטְנָיוֹת--אֵין בָּהֶן מַצָּה, לְפִי שְׁאֵין בָּהֶן חָמֵץ.
ה הָעוֹשֶׂה עִיסָה מִן הַחִטִּים וּמִן הָאֹרֶז--אִם יֵשׁ בָּהּ טַעַם דָּגָן, יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. עִיסַת הַכְּלָבִים--בִּזְמָן שֶׁהָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה, יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ; אֵין הָרוֹעִים אוֹכְלִין מִמֶּנָּה, אֵינוּ יוֹצֶא בָּהּ, שְׁאֵין זוֹ מְשֻׁמֶּרֶת לְשֵׁם מַצָּה.
ו מַצָּה שֶׁלָּשָׁהּ בְּמֵי פֵּרוֹת, יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח. אֲבָל אֵין לָשִׁין אוֹתָהּ בְּיַיִן, אוֹ שֶׁמֶן, אוֹ דְּבַשׁ, אוֹ חָלָב--מִשּׁוֹם "לֶחֶם עֹנִי" (דברים טז,ג), כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ; וְאִם לָשׁ וְאָכַל, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְאֵין יוֹצְאִין לֹא בְּפַת מֻרְסָן, וְלֹא בְּפַת סֻבִּין; אֲבָל לָשׁ הוּא אֶת הַקֶּמַח בַּסֻּבִּין שֶׁלּוֹ וּבְמֻרְסָנוֹ וְעוֹשֵׂהוּ פַּת, וְיוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן פַּת סֹלֶת נְקִיָּה בְּיוֹתֵר--הֲרֵי זוֹ מֻתֶּרֶת, וְיוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּפֶּסַח; וְאֵין אוֹמְרִין בָּהּ, אֵין זֶה "לֶחֶם עֹנִי".
ז [ו] אֶחָד מַצָּה שֶׁנֶּאֱפָת בַּתַּנּוּר, אוֹ בְּאִלְפָס, בֵּין שֶׁהִדְבִּיק הַבָּצֵק בָּאִלְפָס וְאַחַר כָּךְ הִרְתִּיחַ, בֵּין שֶׁהִרְתִּיחַ וְאַחַר כָּךְ הִדְבִּיק; אַפִלּוּ אֲפָיָהּ בַּקַּרְקָע, הֲרֵי זֶה יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן אִם לֹא נֶאֱפָת אֲפִיָּה גְּמוּרָה, יוֹצְאִין בָּהּ--וְהוּא, שֶׁלֹּא יִהְיוּ חוּטִין שֶׁלְּבָצֵק נִמְשָׁכִין מִמֶּנָּה בְּעֵת שֶׁפּוֹרְסָהּ. וְיוֹצְאִין בְּרָקִיק הַשָּׁרוּי--וְהוּא, שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ; אֲבָל מַצָּה שֶׁבִּשְּׁלָהּ--אֵינוּ יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ, שֶׁהֲרֵי אֵין בָּהּ טַעַם הַפַּת.
ח [ז] אֵין אָדָם יוֹצֶא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲכִילַת מַצָּה שְׁהִיא אֲסוּרָה לוֹ, כְּגוֹן שֶׁאֲכָלָהּ טֶבֶל, אוֹ מַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁלֹּא נִטְּלָה תְּרוּמָתוֹ, אוֹ שֶׁגְּזָלָהּ. זֶה הַכְּלָל--כָּל שֶׁמְּבָרְכִין עָלָיו בִּרְכַת הַמָּזוֹן, יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ; וְכָל שְׁאֵין מְבָרְכִין עָלָיו בִּרְכַת הַמָּזוֹן, אֵין יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ.
ט [ח] הַכּוֹהֲנִים יוֹצְאִין בַּחַלָּה וּבַתְּרוּמָה, אַף עַל פִּי שְׁהִיא מַצָּה שְׁאֵינָהּ רְאוּיָה לְכָל אָדָם; וְכֵן יוֹצְאִין בְּמַצָּה שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, בִּירוּשָׁלַיִם. אֲבָל אֵין יוֹצְאִין בְּמַצָּה שֶׁלְּבִכּוּרִים, אַפִלּוּ בִּירוּשָׁלַיִם: מִפְּנֵי שֶׁהַבִּכּוּרִים, אֵין בָּהֶן הֶתֵּר בְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת, וּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי, אִפְשָׁר שֶׁיִּפָּדֶה וְיֵאָכֵל בְּכָל מָקוֹם; וְכָתוּב "בְּכֹל, מוֹשְׁבֹתֵיכֶם, תֹּאכְלוּ, מַצּוֹת" (שמות יב,כ)--מַצָּה הָרְאוּיָה לְהֵאָכֵל בְּכָל הַמּוֹשָׁבוֹת, הִיא שֶׁיּוֹצְאִין בָּהּ יְדֵי חוֹבָה.
י [ט] חַלּוֹת תּוֹדָה וּרְקִיקֵי נָזִיר שֶׁעָשָׂה אוֹתָן לְעַצְמוֹ, אֵין יוֹצְאִין בָּהֶן: שֶׁנֶּאֱמָר "וּשְׁמַרְתֶּם, אֶת-הַמַּצּוֹת" (שמות יב,יז)--מַצָּה הַמִּשְׁתַּמֶּרֶת לְעִנְיַן מַצָּה בִּלְבָד, הִיא שֶׁיּוֹצְאִין בָּהּ; אֲבָל זוֹ, מִשְׁתַּמֶּרֶת לְעִנְיַן הַזֶּבַח. וְאִם עֲשָׂיָן לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, הֲרֵי זֶה יוֹצֶא בָּהּ יְדֵי חוֹבָתוֹ: שֶׁהָעוֹשֶׂה לִמְכֹּר בַּשּׁוּק, בְּדַעְתּוֹ שְׁאִם לֹא יִמָּכְרוּ יֹאכַל אוֹתָן; וְנִמְצָא בְּשָׁעַת עֲשִׂיָּתָן, שְׁמָרָן לְשֵׁם מַצָּה.
יא [י] הַכֹּל חַיָּבִין בַּאֲכִילַת מַצָּה, אַפִלּוּ נָשִׁים וַעֲבָדִים; קָטָן שֶׁיָּכוֹל לֶאֱכֹל פַּת--מְחַנְּכִין אוֹתוֹ בַּמִּצְווֹת, וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ כַּזַּיִת מַצָּה. חוֹלֶה אוֹ זָקֵן שְׁאֵינוּ יָכוֹל לֶאֱכֹל מַצָּה, שׁוֹרִין לוֹ רָקִיק בַּמַּיִם וּמַאֲכִילִין אוֹתוֹ--וְהוּא, שֶׁלֹּא נִמּוֹחַ.
יב [יא] מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים שְׁאֵין מַפְטִירִין אַחַר מַצָּה כְּלוּם, אַפִלּוּ קְלָיוֹת וֶאֱגוֹזִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן; אֵלָא אַף עַל פִּי שֶׁאָכַל מַצָּה, וְאָכַל אַחֲרֶיהָ מַאֲכָלוֹת אֲחֵרוֹת וּפֵרוֹת וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--חוֹזֵר וְאוֹכֵל כַּזַּיִת מַצָּה בָּאַחֲרוֹנָה, וּפוֹסֵק.
יג [יב] אָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל מַצָּה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הֶכֵּר לַאֲכִילָתָהּ בָּעֶרֶב; וּמִי שֶׁאָכַל מַצָּה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְכֵן אָסוּר לֶאֱכֹל עֶרֶב הַפֶּסַח, מִקֹּדֶם הַמִּנְחָה בִּמְעַט, כְּדֵי שֶׁיִּכָּנֵס לַאֲכִילַת מַצָּה בְּתַאֲוָה; אֲבָל אוֹכֵל הוּא מְעַט פֵּרוֹת אוֹ יְרָקוֹת, וְלֹא יְמַלֵּא כְּרֵסוֹ מֵהֶן. וַחֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים הָיוּ מַרְעִיבִין עַצְמָן עֶרֶב הַפֶּסַח, כְּדֵי לֶאֱכֹל מַצָּה בְּתַאֲוָה וְיִהְיוּ מִצְווֹת חַבִּיבִין עָלָיו; אֲבָל בִּשְׁאָר עַרְבֵּי יָמִים טוֹבִים, אוֹכֵל וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁתֶּחְשַׁךְ.
משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
נוסח ההגדה
כל ההגדה