משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
נוסח ההגדה
כל ההגדה
א כָּל הָאוֹכֵל כַּזַּיִת חָמֵץ בַּפֶּסַח, מִתְּחִלַּת לֵיל חֲמִשָּׁה עָשָׂר עַד סוֹף יוֹם אֶחָד וְעֶשְׂרִים בְּנִיסָן--בְּמֵזִיד, חַיָּב כָּרֵת, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי כָּל-אֹכֵל חָמֵץ, וְנִכְרְתָה" (שמות יב,טו); בְּשׁוֹגֵג, חַיָּב קָרְבַּן חַטָּאת קְבוּעָה: אֶחָד הָאוֹכֵל, וְאֶחָד הַמְּמַחֶה וְשׁוֹתֶה.
ב הֶחָמֵץ בַּפֶּסַח, אָסוּר בַּהֲנָיָה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ" (שמות יג,ג), לֹא יְהֶא בּוֹ הֶתֵּר אֲכִילָה. וְהַמַּנִּיחַ חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ בַּפֶּסַח--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא אֲכָלוֹ, עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִין: שֶׁנֶּאֱמָר "וְלֹא-יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר--בְּכָל-גְּבֻלֶךָ" (שמות יג,ז; דברים טז,ד), וְנֶאֱמָר "שְׂאֹר, לֹא יִמָּצֵא בְּבָתֵּיכֶם" (שמות יב,יט); וְאִסּוּר הֶחָמֵץ וְאִסּוּר הַשְּׂאוֹר שֶׁבּוֹ מְחַמְּצִין, אֶחָד הוּא.
ג אֵינוּ לוֹקֶה מִשּׁוֹם "לֹא-יֵרָאֶה" (שמות יג,ז; דברים טז,ד) וְ"לֹא יִמָּצֵא" (שמות יב,יט) אֵלָא אִם כֵּן קָנָה חָמֵץ בַּפֶּסַח, אוֹ חִמְּצוֹ--כְּדֵי שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה. אֲבָל אִם הָיָה לוֹ חָמֵץ קֹדֶם הַפֶּסַח, וּבָא הַפֶּסַח וְלֹא בִעֲרוֹ אֵלָא הִנִּיחוֹ בִּרְשׁוּתוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁעָבַר עַל שְׁנֵי לָאוִין--אֵינוּ לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא עָשָׂה מַעֲשֶׂה; וּמַכִּין אוֹתוֹ, מַכַּת מַרְדּוּת.
ד חָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, אָסוּר בַּהֲנָיָה לְעוֹלָם; וְדָבָר זֶה, קְנָס מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: מִפְּנֵי שֶׁעָבַר עַל בַּל יֵרָאֶה וּבַל יִמָּצֵא, אֲסָרוּהוּ, וְאַפִלּוּ הִנִּיחוֹ בִּשְׁגָגָה, אוֹ בְּאֹנֶס--כְּדֵי שֶׁלֹּא יַנִּיחַ אָדָם חָמֵץ בִּרְשׁוּתוֹ, עַד שֶׁיֵּהָנֶה בּוֹ אַחַר הַפֶּסַח.
ה חָמֵץ שֶׁנִּתְעָרַב בְּדָבָר אַחֵר בַּפֶּסַח, בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ--הֲרֵי זֶה אוֹסֵר בְּכָל שְׁהוּא. וְחָמֵץ שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח--אַף עַל פִּי שְׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה--אִם נִתְעָרַב בֵּין בְּמִינוֹ בֵּין שֶׁלֹּא בְּמִינוֹ, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְאָכְלוֹ אַחַר הַפֶּסַח: שֶׁלֹּא קָנְסוּ וְאָסְרוּ, אֵלָא בֶּחָמֵץ עַצְמוֹ; אֲבָל הַתַּעֲרֹבֶת מֻתֶּרֶת בַּאֲכִילָה, לְאַחַר הַפֶּסַח.
ו אֵין חַיָּבִין כָּרֵת, אֵלָא עַל אֲכִילַת עַצְמוֹ שֶׁלֶּחָמֵץ. אֲבָל עֵרוּב חָמֵץ כְּגוֹן כֻּתָּח הַבַּבְלִי וְשֵׁכָר הַמָּדִי, וְכָל הַדּוֹמֶה לָהֶן מִדְּבָרִים שֶׁהֶחָמֵץ מְעֹרָב בָּהֶן--אִם אֲכָלָן בַּפֶּסַח, לוֹקֶה וְאֵין בּוֹ כָּרֵת: שֶׁנֶּאֱמָר "כָּל-מַחְמֶצֶת, לֹא תֹאכֵלוּ" (שמות יב,כ). בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁאָכַל כַּזַּיִת חָמֵץ בְּתוֹךְ הַתַּעֲרֹבֶת, בִּכְדֵי אֲכִילַת שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים--הוּא שֶׁלּוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה; אֲבָל אִם אֵין בַּתַּעֲרֹבֶת כַּזַּיִת בִּכְדֵי אֲכִילַת שָׁלוֹשׁ בֵּיצִים--אַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לוֹ לֶאֱכֹל--אִם אָכַל, אֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא מַכַּת מַרְדּוּת.
ז הָאוֹכֵל מִן הֶחָמֵץ עַצְמוֹ בַּפֶּסַח, כָּל שְׁהוּא--הֲרֵי זֶה אָסוּר מִן הַתּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא יֵאָכֵל, חָמֵץ" (שמות יג,ג). וְאַף עַל פִּי כֵן אֵינוּ חַיָּב כָּרֵת אוֹ קָרְבָּן, אֵלָא עַל כַּשֵּׁעוּר שְׁהוּא כַּזַּיִת; וְהָאוֹכֵל פָּחוּת מִכַּזַּיִת בְּמֵזִיד, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת.
ח אָסוּר לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר מֵחֲצוֹת הַיּוֹם וּלְמַעְלָה, שְׁהוּא מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית בַּיּוֹם. וְכָל הָאוֹכֵל בִּזְמָן זֶה, לוֹקֶה מִן הַתּוֹרָה--שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תֹאכַל עָלָיו חָמֵץ" (דברים טז,ג), כְּלוֹמַר עַל קָרְבַּן הַפֶּסַח: כָּךְ לָמְדוּ מִפִּי הַשְּׁמוּעָה, בְּפֵרוּשׁ דָּבָר זֶה--לֹא תֹאכַל חָמֵץ מִשָּׁעָה שֶׁרְאוּיָה לִשְׁחִיטַת הַפֶּסַח, שְׁהוּא "בֵּין הָעַרְבָּיִם" (שמות יב,ו), וְהוּא חֲצִי הַיּוֹם.
ט וְאָסְרוּ חֲכָמִים לֶאֱכֹל חָמֵץ מִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִגַּע בְּאִסּוּר תּוֹרָה, וּמִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית יִהְיֶה הֶחָמֵץ אָסוּר בַּאֲכִילָה וּבַהֲנָיָה, שָׁעָה שִׁשִּׁית מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים; וּשְׁאָר הַיּוֹם מִשְּׁבִיעִית וָמַעְלָה, מִן הַתּוֹרָה.
י שָׁעָה חֲמִישִׁית, אֵין אוֹכְלִין בָּהּ חָמֵץ--גְּזֵרָה מִשּׁוֹם יוֹם הַמְּעֻנָּן, שֶׁמֶּא יִטְעֶה בֵּין חֲמִישִׁית וְשִׁשִּׁית. וְאֵינוּ אָסוּר בַּהֲנָיָה, בְּשָׁעָה חֲמִישִׁית. לְפִיכָּךְ תּוֹלִין בָּהּ תְּרוּמָה וְלֶחֶם תּוֹדָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מֵחָמֵץ שְׁהוּא קֹדֶשׁ, לֹא אוֹכְלִין וְלֹא שׂוֹרְפִין; עַד שֶׁתַּגִּיעַ שָׁעָה שִׁשִּׁית, שׂוֹרְפִין הַכֹּל.
יא [י] הַא לָמַדְתָּ שֶׁמֻּתָּר לֶאֱכֹל חָמֵץ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, עַד סוֹף שָׁעָה רְבִיעִית; וְאֵין אוֹכְלִין בְּשָׁעָה חֲמִישִׁית, אֲבָל נִהְנִין בּוֹ; וְהָאוֹכֵל בְּשָׁעָה שִׁשִּׁית, מַכִּין אוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת. וְהָאוֹכֵל מִתְּחִלַּת שָׁעָה שְׁבִיעִית, לוֹקֶה.
משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
נוסח ההגדה
כל ההגדה