משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
נוסח ההגדה
כל ההגדה
א כְּשֶׁבּוֹדֵק אָדָם וּמְחַפֵּשׂ בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, מוֹצִיא אֶת הֶחָמֵץ מִן הַחוֹרִים וּמִן הַמַּחְבּוֹאוֹת וּמִן הַזָּוִיּוֹת, וּמְקַבֵּץ הַכֹּל, וּמַנִּיחוֹ בְּמָקוֹם אֶחָד. עַד תְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית בַּיּוֹם, מְבַעֲרוֹ; וְאִם רָצָה לְבַעֲרוֹ בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, מְבַעֵר.
ב הֶחָמֵץ שֶׁמַּנִּיחַ בְּלֵילֵי אַרְבָּעָה עָשָׂר, כְּדֵי שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנּוּ לְמָחָר עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת--אֵינוּ מַנִּיחוֹ מְפֻזָּר וּמְפֹרָד, בְּכָל מָקוֹם, אֵלָא מַצְנִיעוֹ בִּכְלִי אוֹ בְּזָוִית יְדוּעָה, וְנִזְהָר בּוֹ: שְׁאִם לֹא נִזְהַר בּוֹ וּמְצָאוֹ חָסֵר--צָרִיךְ לְחַפַּשׂ אַחֲרָיו וְלִבְדֹּק פַּעַם אַחֶרֶת, שֶׁמֶּא גְּרָרוּהוּ הָעַכְבָּרִים.
ג חָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת--בּוֹדְקִין אֶת הֶחָמֵץ בְּלֵילֵי עֶרֶב שַׁבָּת, שְׁהוּא לֵיל שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר; וּמַנִּיחַ מִן הֶחָמֵץ כְּדֵי לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת, וּמַנִּיחוֹ בְּמָקוֹם מֻצְנָע, וְהַשְּׁאָר מְבַעֲרוֹ מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת. וְאִם נִשְׁאַר מִן הֶחָמֵץ בְּיוֹם הַשַּׁבָּת אַחַר אַרְבַּע שָׁעוֹת, מְבַטְּלוֹ; וְכוֹפֶה עָלָיו כְּלִי עַד מוֹצָאֵי יוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן, וּמְבַעֲרוֹ.
ד הָיוּ לוֹ כִּכָּרוֹת רַבּוֹת שֶׁלִּתְרוּמָה, וְצָרַךְ לְשָׂרְפָהּ עֶרֶב שַׁבָּת--לֹא יְעָרַב טְהוֹרָה עִם הַטְּמֵאָה, וְיִשְׂרֹף; אֵלָא שׂוֹרֵף טְהוֹרָה לְעַצְמָהּ, וּטְמֵאָה לְעַצְמָהּ, וּתְלוּיָה לְעַצְמָהּ. וּמַנִּיחַ מִן הַטְּהוֹרָה כְּדֵי לֶאֱכֹל, עַד אַרְבַּע שָׁעוֹת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת בִּלְבָד.
ה מִי שֶׁשָּׁכַח אוֹ הֵזִיד וְלֹא בָדַק בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, בּוֹדֵק בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר בַּשַּׁחְרִית; לֹא בָדַק בַּשַּׁחְרִית, בּוֹדֵק בְּשָׁעַת הַבֵּעוּר; לֹא בָדַק בְּשָׁעַת הַבֵּעוּר, בּוֹדֵק בְּתוֹךְ הֶחָג. עָבַר הָרֶגֶל וְלֹא בָדַק--בּוֹדֵק אַחַר הָרֶגֶל כְּדֵי שֶׁיְּבַעַר מַה שֶׁיִּמָּצֵא מֵחָמֵץ שֶׁעָבַר עָלָיו הַפֶּסַח, מִפְּנֵי שְׁהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה.
ו כְּשֶׁבּוֹדֵק הֶחָמֵץ בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ בְּתוֹךְ הָרֶגֶל--מְבָרֵךְ קֹדֶם שֶׁיַּתְחִיל לִבְדֹּק, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ עַל בֵּעוּר חָמֵץ; וּבוֹדֵק וּמְחַפֵּשׂ בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת שֶׁמַּכְנִיסִין לָהֶם חָמֵץ, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם בָּדַק לְאַחַר הָרֶגֶל, אֵינוּ מְבָרֵךְ.
ז כְּשֶׁגּוֹמֵר לִבְדֹּק--אִם בָּדַק בְּלֵיל אַרְבָּעָה עָשָׂר, אוֹ בְּיוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר קֹדֶם שֵׁשׁ שָׁעוֹת--צָרִיךְ לְבַטַּל כָּל חָמֵץ שֶׁנִּשְׁאָר בִּרְשׁוּתוֹ, וְאֵינוּ רוֹאֵהוּ; וְיֹאמַר, כָּל חָמֵץ שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתִי שֶׁלֹּא רְאִיתִיו וְלֹא יְדָעְתִּיו, הֲרֵי הוּא בָּטֵל, וַהֲרֵי הוּא כֶּעָפָר. אֲבָל אִם בָּדַק מִתְּחִלַּת שָׁעָה שִׁשִּׁית וּלְמַעְלָה, אֵינוּ צָרִיךְ לְבַטַּל--שֶׁהֲרֵי אֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ, שֶׁכְּבָר נֶאֱסָר בַּהֲנָיָה.
ח לְפִיכָּךְ אִם לֹא בִטַּל קֹדֶם שֵׁשׁ, וּמִשֵּׁשׁ שָׁעוֹת וָמַעְלָה, וּמָצָא חָמֵץ שֶׁהָיָה דַּעְתּוֹ עָלָיו וְהָיָה בְּלִבּוֹ, וּשְׁכָחוֹ בְּשָׁעַת הַבֵּעוּר וְלֹא בִעֲרוֹ--הֲרֵי זֶה עָבַר עַל "לֹא-יֵרָאֶה" (שמות יג,ז; דברים טז,ד) וְ"לֹא יִמָּצֵא" (שמות יב,יט), שֶׁהֲרֵי לֹא בִעַר וְלֹא בִטַּל; וְאֵין הַבִּטּוּל עַתָּה מוֹעִיל לוֹ כְּלוּם, לְפִי שְׁאֵינוּ בִּרְשׁוּתוֹ, וְהַכָּתוּב עָשָׂהוּ כְּאִלּוּ הוּא בִּרְשׁוּתוֹ, לְחַיְּבוֹ מִשּׁוֹם "לֹא-יֵרָאֶה" וְ"לֹא יִמָּצֵא". וְחַיָּב לְבַעֲרוֹ, בְּכָל עֵת שֶׁיִּמְצְאֶנּוּ. וְאִם מְצָאוֹ בְּיוֹם טוֹב--כּוֹפֶה עָלָיו כְּלִי עַד לָעֶרֶב, וּמְבַעֲרוֹ; וְאִם שֶׁלַּהֶקְדֵּשׁ הוּא--אֵינוּ צָרִיךְ לִכְפּוֹת עָלָיו, שֶׁהַכֹּל פּוֹרְשִׁין מִמֶּנּוּ.
ט מִי שֶׁיָּצָא מִבֵּיתוֹ קֹדֶם שָׁעַת הַבֵּעוּר לַעֲשׂוֹת מִצְוָה, אוֹ לֶאֱכֹל בִּסְעוֹדָה שֶׁלְּמִצְוָה כְּגוֹן סְעוֹדַת אֵרוּסִין וְנִשּׂוּאִין, וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ--אִם יָכוֹל לַחְזֹר וּלְבַעַר וְיַחְזֹר לְמִצְוָתוֹ, יַחְזֹר; וְאִם לָאו, יְבַטַּל בְּלִבּוֹ. יָצָא לְהַצִּיל מִיַּד הַגַּיִס, מִן הַנָּהָר, מִן הַדְּלֵקָה, וּמִן הַמַּפֹּלֶת--יְבַטַּל בְּלִבּוֹ, וְדַיּוֹ. יָצָא לְצֹרֶךְ עַצְמוֹ, וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ--יַחְזֹר מִיָּד. וְעַד כַּמָּה הוּא חוֹזֵר, עַד כַּבֵּיצָה; הָיָה פָּחוּת מִכַּבֵּיצָה, מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ וְדַיּוֹ.
י מִי שֶׁהִנִּיחַ עִיסָה מְגֻלְגֶּלֶת בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ וְיָצָא, וְנִזְכַּר אַחַר שֶׁיָּצָא וְהוּא יוֹשֵׁב לִפְנֵי רִבּוֹ, וְהָיָה יָרֵא שֶׁמֶּא תַּחְמִיץ קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא--הֲרֵי זֶה מְבַטְּלָהּ בְּלִבּוֹ קֹדֶם שֶׁתַּחְמִיץ; אֲבָל אִם הִחְמִיצָה, אֵין הַבִּטּוּל מוֹעִיל כְּלוּם, אֵלָא כְּבָר עָבַר עַל "לֹא-יֵרָאֶה" (שמות יג,ז; דברים טז,ד) וְ"לֹא יִמָּצֵא" (שמות יב,יט), וְחַיָּב לְבַעַר מִיָּד כְּשֶׁיַּחְזֹר לְבֵיתוֹ.
יא כֵּיצַד בֵּעוּר חָמֵץ: שׂוֹרְפוֹ, אוֹ פּוֹרֵר וְזוֹרֶה לָרוּחַ, אוֹ זוֹרְקוֹ לַיָּם; וְאִם הָיָה הֶחָמֵץ קָשֶׁה, וְאֵין הַיָּם מְחַתְּכוֹ בִּמְהֵרָה--הֲרֵי זֶה מְפָרְרוֹ, וְאַחַר כָּךְ זוֹרְקוֹ לַיָּם. וְחָמֵץ שֶׁנָּפְלָה עָלָיו מַפֹּלֶת, וְנִמְצָא עָלָיו עָפָר שְׁלוֹשָׁה טְפָחִים אוֹ יָתֵר--הֲרֵי הוּא כִּמְבֹעָר; וְצָרִיךְ לְבַטַּל בְּלִבּוֹ, אִם עֲדַיִן לֹא נִכְנְסָה שָׁעָה שִׁשִּׁית.
יב נְתָנוֹ לְנָכְרִי קֹדֶם שָׁעָה שִׁשִּׁית, אֵינוּ צָרִיךְ לְבַעַר. וְאִם שְׂרָפוֹ קֹדֶם שָׁעָה שִׁשִּׁית, הֲרֵי זֶה מֻתָּר לֵהָנוֹת בַּפֶּחָמִין שֶׁלּוֹ בְּתוֹךְ הַפֶּסַח. אֲבָל אִם שְׂרָפוֹ מִשָּׁעָה שִׁשִּׁית וָמַעְלָה--הוֹאִיל וְהוּא אָסוּר בַּהֲנָיָה, הֲרֵי זֶה לֹא יַסִּיק בּוֹ תַּנּוּר וְכִירַיִם, וְלֹא יֹאפֶה בּוֹ, וְלֹא יְבַשַּׁל בּוֹ; וְאִם אָפָה אוֹ בִּשַּׁל--אוֹתָהּ הַפַּת וְאוֹתוֹ הַתַּבְשִׁיל, אָסוּר בַּהֲנָיָה. וְכֵן הַפֶּחָמִין שֶׁלּוֹ אֲסוּרִין בַּהֲנָיָה, הוֹאִיל וּשְׂרָפוֹ אַחַר שֶׁנֶּאֱסַר בַּהֲנָיָה.
משנה תורה -
ספר זמנים -
הלכות חמץ ומצה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
נוסח ההגדה
כל ההגדה