משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות תלמוד תורה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א כָּל תַּלְמִיד חֲכָמִים--מִצְוָה לְהַדְּרוֹ, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ רִבּוֹ: שֶׁנֶּאֱמָר "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" (ויקרא יט,לב), זֶה שֶׁקָּנָה חָכְמָה. וּמֵאֵימָתַי חַיָּבִין לַעֲמֹד מִפְּנֵי הֶחָכָם--מִשֶּׁיִּקְרַב מִמֶּנּוּ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת, עַד שֶׁיַּעֲבֹר מִכְּנֶגֶד פָּנָיו.
ב אֵין עוֹמְדִין מִפָּנָיו לֹא בְּבֵית הַמֶּרְחֵץ, וְלֹא בְּבֵית הַכִּסֵּא--שֶׁנֶּאֱמָר "תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ" (ויקרא יט,לב), קִימָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ הִדּוּר. וְאֵין בַּעֲלֵי אֻמָּנִיּוֹת חַיָּבִין לַעֲמֹד מִפְּנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים, בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִין בִּמְלַאכְתָּן: שֶׁנֶּאֱמָר "תָּקוּם, וְהָדַרְתָּ"--מַה הִדּוּר שְׁאֵין בּוֹ חֶסְרוֹן כִּיס, אַף קִימָה שְׁאֵין בָּהּ חֶסְרוֹן כִּיס.
ג וּמְנַיִן שֶׁלֹּא יַעֲצִים עֵינָיו מִן הֶחָכָם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ עַד שֶׁלֹּא יַעֲמֹד מִפָּנָיו: תִּלְמֹד לוֹמַר "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ" (ויקרא יט,לב)--הַא כָּל דָּבָר שְׁהוּא מָסוּר לַלֵּב, נֶאֱמָר בּוֹ "וְיָרֵאתָ מֵּאֱלֹהֶיךָ" (שם; וגם ויקרא יט,יד; ויקרא כה,יז; ויקרא כה,לו; ויקרא כה,מג).
ד [ג] אֵין רָאוּי לֶחָכָם שֶׁיַּטְרִיחַ עַל הָעָם, וִיכַוַּן עַצְמוֹ לָהֶן כְּדֵי שֶׁיַּעַמְדוּ מִפָּנָיו, אֵלָא יֵלֵךְ בְּדֶרֶךְ קְצָרָה וּמִתְכַּוֵּן שֶׁלֹּא יִרְאֶה אוֹתוֹ אֶחָד, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחוֹ לַעֲמֹד. וְהַחֲכָמִים הָיוּ מַקִּיפִין, וְהוֹלְכִין בַּדֶּרֶךְ הַחִיצוֹנָה שְׁאֵין מַכִּירֵיהֶן מְצוּיִין שָׁם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יַטְרִיחוּ.
ה [ד] רוֹכֵב, הֲרֵי הוּא כִּמְהַלֵּךְ, וּכְשֵׁם שֶׁעוֹמְדִין מִפְּנֵי הַמְּהַלֵּךְ, כָּךְ עוֹמְדִין מִפְּנֵי הָרוֹכֵב. [ה] שְׁלוֹשָׁה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ--הָרָב בָּאֶמְצָע, גָּדוֹל מִיְּמִינוֹ, וְקָטָן מִשְּׂמֹאלוֹ.
ו הָרוֹאֶה חָכָם--אֵינוּ עוֹמֵד מִלְּפָנָיו, עַד שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ לְאַרְבַּע אַמּוֹת; וְכֵיוָן שֶׁעָבַר, יֵשֵׁב. רָאָה אָב בֵּית דִּין, עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מִשֶּׁיִּרְאֶנּוּ מֵרָחוֹק מְלוֹא עֵינָיו; וְאֵינוּ יוֹשֵׁב, עַד שֶׁיַּעֲבֹר מֵאֲחוֹרָיו אַרְבַּע אַמּוֹת. רָאָה אֶת הַנָּשִׂיא, עוֹמֵד מִלְּפָנָיו מְלוֹא עֵינָיו; וְאֵינוּ יוֹשֵׁב עַד שֶׁיֵּשֵׁב בִּמְקוֹמוֹ, אוֹ עַד שֶׁיִּתְכַּסֶּה מֵעֵינָיו. וְהַנָּשִׂיא שֶׁמָּחַל עַל כְּבוֹדוֹ, כְּבוֹדוֹ מָחוּל.
ז כְּשֶׁהַנָּשִׂיא נִכְנָס, כָּל הָעָם עוֹמְדִין; וְאֵינָן יוֹשְׁבִין, עַד שֶׁיֹּאמַר לָהֶם שְׁבוּ. כְּשֶׁאָב בֵּית דִּין נִכְנָס, עוֹשִׂין לוֹ שְׁתֵּי שׁוּרוֹת עוֹמְדִין מִכָּאן וּמִכָּאן, עַד שֶׁנִּכְנַס וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ, וּשְׁאָר הָעָם יוֹשְׁבִין בִּמְקוֹמָן. [ז] חָכָם שֶׁנִּכְנָס, כָּל שֶׁיַּגִּיעַ לוֹ בְּאַרְבַּע אַמּוֹת עוֹמֵד מִלְּפָנָיו, אֶחָד עוֹמֵד וְאֶחָד יוֹשֵׁב, עַד שֶׁנִּכְנַס וְיָשַׁב בִּמְקוֹמוֹ.
ח בְּנֵי חֲכָמִים וְתַלְמִידֵי חֲכָמִים--בִּזְמָן שֶׁהָרַבִּים צְרִיכִין לָהֶם, מְקַפְּצִין עַל רָאשֵׁי הָעָם וְנִכְנָסִין לִמְקוֹמָן. וְאֵין שְׁבָח לְתַלְמִיד חֲכָמִים, שֶׁיִּכָּנֵס בָּאַחֲרוֹנָה; יָצָא לְצֹרֶךְ, חוֹזֵר לִמְקוֹמוֹ.
ט בְּנֵי חֲכָמִים--בִּזְמָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן דַּעַת לִשְׁמֹעַ, הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי אֲבִיהֶן; אֵין בָּהֶן דַּעַת לִשְׁמֹעַ, הוֹפְכִין פְּנֵיהֶן כְּלַפֵּי הָעָם. [ח] תַּלְמִיד שְׁהוּא יוֹשֵׁב לִפְנֵי רִבּוֹ תָּמִיד, אֵינוּ רַשָּׁאי לַעֲמֹד מִלְּפָנָיו אֵלָא שַׁחְרִית וְעַרְבִּית בִּלְבָד, שֶׁלֹּא יְהֶא כְּבוֹדוֹ מְרֻבֶּה, מִכְּבוֹד שָׁמַיִם.
י [ט] מִי שְׁהוּא זָקֵן מֻפְלָג בְּזִקְנָה--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ חָכָם, עוֹמְדִין לְפָנָיו; וְאַפִלּוּ הֶחָכָם שְׁהוּא יֶלֶד, עוֹמֵד בִּפְנֵי הַזָּקֵן הַמֻּפְלָג בְּזִקְנָה, וְאֵינוּ חַיָּב לַעֲמֹד מְלוֹא קוֹמָתוֹ, אֵלָא כְּדֵי לְהַדְּרוֹ. וְאַפִלּוּ זָקֵן גּוֹי, מְהַדְּרִין אוֹתוֹ בִּדְבָרִים וְנוֹתְנִין לוֹ יָד לְסָמְכוֹ--שֶׁנֶּאֱמָר "מִפְּנֵי שֵׂיבָה תָּקוּם" (ויקרא יט,לב), כָּל שֵׂיבָה בְּמַשְׁמָע.
יא [י] תַּלְמִידֵי חֲכָמִים--אֵינָן יוֹצְאִין לַעֲשׂוֹת בְּעַצְמָן עִם כָּל הַקָּהָל בְּבִנְיָן וַחֲפִירָה שֶׁלַּמְּדִינָה וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזּוּ בִּפְנֵי עַמֵּי הָאָרֶץ. וְאֵין גּוֹבִין מֵהֶן לְבִנְיַן הַחוֹמוֹת וְתִקּוּן הַשְּׁעָרִים וּשְׂכַר הַשּׁוֹמְרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, וְלֹא לִתְשׁוּרַת הַמֶּלֶךְ. וְאֵין מְחַיְּבִין אוֹתָן לִתֵּן הַמַּס, בֵּין מַס שְׁהוּא קָצוּב עַל בְּנֵי הָעִיר בֵּין מַס שְׁהוּא קָצוּב עַל כָּל אִישׁ וְאִישׁ, שֶׁנֶּאֱמָר "גַּם כִּי-יִתְנוּ בַגּוֹיִם, עַתָּה אֲקַבְּצֵם; וַיָּחֵלּוּ מְּעָט, מִמַּשָּׂא מֶלֶךְ וְשָׂרִים" (ראה הושע ח,י).
יב וְכֵן אִם הָיְתָה סְחוֹרָה לְתַלְמִיד חֲכָמִים, מַנִּיחִין אוֹתוֹ לִמְכֹּר תְּחִלָּה; וְאֵין מַנִּיחִין אֶחָד מִבְּנֵי הַשּׁוּק לִמְכֹּר, עַד שֶׁיִּמְכֹּר הוּא. וְכֵן אִם הָיָה לוֹ דִּין, וְהָיָה עוֹמֵד בִּכְלַל בַּעֲלֵי דִּינִין הַרְבֵּה--מַקְדִּימִין אוֹתוֹ וּמוֹשִׁיבִין אוֹתוֹ.
יג [יא] עָווֹן גָּדוֹל הוּא לְבַזּוֹת אֶת הַחֲכָמִים, אוֹ לִשְׂנֹא אוֹתָן: לֹא חָרְבָה יְרוּשָׁלַיִם, עַד שֶׁבִּזּוּ בָּהּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים--שֶׁנֶּאֱמָר "וַיִּהְיוּ מַלְעִבִים, בְּמַלְאֲכֵי הָאֱלֹהִים, וּבוֹזִים דְּבָרָיו, וּמִתַּעְתְּעִים בִּנְבִאָיו" (דברי הימים ב לו,טז), כְּלוֹמַר בּוֹזִים מְלַמְּדֵי דְּבָרָיו. וְכֵן זֶה שֶׁאָמְרָה תּוֹרָה, "אִם-בְּחֻקֹּתַי תִּמְאָסוּ" (ויקרא כו,טו)--מְלַמְּדֵי חֻקּוֹתַי תִּמְאֲסוּ. וְכָל הַמְּבַזֶּה אֶת הַחֲכָמִים--אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַהֲרֵי הוּא בִּכְלַל "כִּי דְבַר-ה' בָּזָה" (במדבר טו,לא).
יד [יב] אַף עַל פִּי שֶׁהַמְּבַזֶּה אֶת הַחֲכָמִים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא--אִם בָּאוּ עֵדִים שֶׁבִּזָּהוּ, אַפִלּוּ בִּדְבָרִים--חַיָּב נִדּוּי, וּמְנַדִּין אוֹתוֹ בֵּית דִּין בָּרַבִּים, וְקוֹנְסִין אוֹתוֹ לִיטְרָה זָהָב בְּכָל מָקוֹם, וְנוֹתְנִין אוֹתָהּ לֶחָכָם. וְהַמְּבַזֶּה אֶת הֶחָכָם בִּדְבָרִים, אַפִלּוּ לְאַחַר מִיתָה--מְנַדִּין אוֹתוֹ בֵּית דִּין, וְהֶם מַתִּירִין אוֹתוֹ כְּשֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה; אֲבָל אִם הָיָה הֶחָכָם חַי--אֵין מַתִּירִין לוֹ, עַד שֶׁיְּרַצֶּה זֶה שֶׁנִּדּוּהוּ בִּשְׁבִילוֹ.
טו וְכֵן הֶחָכָם עַצְמוֹ, מְנַדֶּה לִכְבוֹדוֹ לְעַם הָאָרֶץ שֶׁהִפְקִיר בּוֹ, וְאֵינוּ צָרִיךְ לֹא עֵדִים, וְלֹא הַתְרָאָה; וְאֵין מַתִּירִין לוֹ, עַד שֶׁיְּרַצֶּה אֶת הֶחָכָם. וְאִם מֵת הֶחָכָם, בָּאִין שְׁלוֹשָׁה וּמַתִּירִין לוֹ. וְאִם רָצָה הֶחָכָם לִמְחֹל לוֹ וְלֹא נִדָּהוּ, הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ.
טז [יג] הָרָב שֶׁנִּדָּה לִכְבוֹדוֹ, חַיָּבִין כָּל תַּלְמִידָיו לִנְהֹג נִדּוּי בַּמְּנֻדֶּה; אֲבָל תַּלְמִיד שֶׁנִּדָּה לִכְבוֹד עַצְמוֹ, אֵין הָרָב חַיָּב לִנְהֹג בּוֹ נִדּוּי, אֲבָל כָּל הָעָם, חַיָּבִין לִנְהֹג בּוֹ נִדּוּי. וְכֵן מְנֻדֶּה לַנָּשִׂיא, מְנֻדֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל; מְנֻדֶּה לְכָל יִשְׂרָאֵל, אֵינוּ מְנֻדֶּה לַנָּשִׂיא. מְנֻדֶּה לְעִירוֹ, מְנֻדֶּה לְעִיר אַחֶרֶת; מְנֻדֶּה לְעִיר אַחֶרֶת, אֵינוּ מְנֻדֶּה לְעִירוֹ.
יז [יד] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּמִי שֶׁנִּדּוּהוּ מִפְּנֵי שֶׁבִּזָּה תַּלְמִידֵי חֲכָמִים. אֲבָל מִי שֶׁנִּדּוּהוּ עַל שְׁאָר דְּבָרִים שֶׁחַיָּבִין עֲלֵיהֶם נִדּוּי--אַפִלּוּ נִדָּהוּ קָטָן שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, חַיָּב הַנָּשִׂיא וְכָל יִשְׂרָאֵל לִנְהֹג בּוֹ נִדּוּי, עַד שֶׁיַּחְזֹר בִּתְשׁוּבָה מִדָּבָר שֶׁנִּדּוּהוּ בִּשְׁבִילוֹ, וְיַתִּירוּ לוֹ.
יח עַל אַרְבָּעָה וְעֶשְׂרִים דְּבָרִים מְנַדִּין אֶת הָאָדָם, בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה; וְאֵלּוּ הֶן: (א) הַמְּבַזֶּה אֶת הֶחָכָם, וְאַפִלּוּ לְאַחַר מוֹתוֹ; (ב) הַמְּבַזֶּה שְׁלִיחַ בֵּית דִּין; (ג) הַקּוֹרֶא לַחֲבֵרוֹ עֶבֶד; (ד) הַמְּזַלְזֵל בְּדָבָר אֶחָד מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּדִבְרֵי תּוֹרָה; (ה) מִי שֶׁשָּׁלְחוּ לוֹ בֵּית דִּין וְקָבְעוּ לוֹ זְמָן, וְלֹא בָא; (ו) מִי שֶׁלֹּא קִבַּל עָלָיו אֶת הַדִּין, מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן; (ז) מִי שֶׁיֵּשׁ בִּרְשׁוּתוֹ דָּבָר הַמַּזִּיק, כְּגוֹן כֶּלֶב רָע אוֹ סֻלָּם רָעוּעַ, מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיָּסִיר הֶזֵּקוֹ; (ח) הַמּוֹכֵר קַרְקָע שֶׁלּוֹ לַגּוֹי, מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּקַבַּל עָלָיו כָּל אֹנֶס שֶׁיָּבוֹא מִן הַגּוֹי לְיִשְׂרָאֵל חֲבֵרוֹ בַּעַל הַמְּצָר; (ט) הַמֵּעִיד עַל יִשְׂרָאֵל בְּעַרְכָּאוֹת שֶׁלַּגּוֹיִים וְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּעֵדוּתוֹ מָמוֹן שֶׁלֹּא כְּדִין יִשְׂרָאֵל, מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיְּשַׁלַּם; (י) טַבָּח כּוֹהֵן שְׁאֵינוּ מַפְרִישׁ הַמַּתָּנוֹת וְנוֹתְנָן לְכוֹהֵן אַחֵר, מְנַדִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיִּתֵּן; (יא) הַמְּחַלֵּל יוֹם טוֹב שֵׁנִי שֶׁלַּגָּלִיּוֹת, אַף עַל פִּי שְׁהוּא מִנְהָג; (יב) הָעוֹשֶׂה מְלָאכָה בְּעֶרֶב הַפֶּסַח אַחַר חֲצוֹת; (יג) הַמַּזְכִּיר שֵׁם שָׁמַיִם לְבַטָּלָה, אוֹ לִשְׁבוּעָה בְּדִבְרֵי הֲבָאי; (יד) הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי חִלּוּל הַשֵּׁם; (טו) הַמֵּבִיא אֶת הָרַבִּים לִידֵי אֲכִילַת קֳדָשִׁים בַּחוּץ; (טז) הַמְּחַשֵּׁב שָׁנִים וְקוֹבֵעַ חֳדָשִׁים בְּחוּצָה לָאָרֶץ; (יז) הַמַּכְשִׁיל אֶת הָעִוֵּר; (יח) הַמְּעַכֵּב אֶת הָרַבִּים מִלַּעֲשׂוֹת מִצְוָה; (יט) טַבָּח שֶׁיָּצַאת טְרֵיפָה מִתַּחַת יָדוֹ; (כ) טַבָּח שֶׁלֹּא בָדַק סַכִּינוֹ לִפְנֵי חָכָם; (כא) הַמַּקְשֶׁה עַצְמוֹ לַדַּעַת; (כב) מִי שֶׁגֵּרַשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְעָשָׂה בֵּינוֹ וּבֵינָהּ שֻׁתָּפוּת אוֹ מַשָּׂא וּמַתָּן, הַמְּבִיאִין לָהֶן לְהִזָּקֵק זֶה לְזֶה, כְּשֶׁיָּבוֹאוּ שְׁנֵיהֶן לְבֵית דִּין מְנַדִּין אוֹתָן; (כג) חָכָם שֶׁשְּׁמוּעָתוֹ רָעָה; (כד) הַמְּנַדֶּה מִי שְׁאֵינוּ חַיָּב נִדּוּי.
משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות תלמוד תורה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז