משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות תלמוד תורה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
א אֵין מְלַמְּדִין דִּבְרֵי תּוֹרָה אֵלָא לְתַלְמִיד הָגוּן נָאֶה בְּמַעֲשָׂיו, אוֹ לְתָם. אֲבָל אִם הָיָה הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ לֹא טוֹבָה, מַחְזִירִין אוֹתוֹ לַמּוּטָב, וּמַנְהִיגִין אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, וּבוֹדְקִין אוֹתוֹ; וְאַחַר כָּךְ מַכְנִיסִין אוֹתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וּמְלַמְּדִין אוֹתוֹ. אָמְרוּ חֲכָמִים, כָּל הַשּׁוֹנֶה לְתַלְמִיד שְׁאֵינוּ הָגוּן, כְּאִלּוּ זָרַק אֶבֶן לְמֶרְקֻלְיָס, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּצְרוֹר אֶבֶן, בְּמַרְגֵּמָה--כֵּן-נוֹתֵן לִכְסִיל, כָּבוֹד" (משלי כו,ח): וְאֵין "כָּבוֹד" אֵלָא תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמָר "כָּבוֹד, חֲכָמִים יִנְחָלוּ" (משלי ג,לה).
ב וְכֵן הָרָב שְׁאֵינוּ הוֹלֵךְ בְּדֶרֶךְ טוֹבָה--אַף עַל פִּי שֶׁחָכָם גָּדוֹל הוּא, וְכָל הָעָם צְרִיכִין לוֹ--אֵין מִתְלַמְּדִין מִמֶּנּוּ, עַד שֶׁיַּחְזֹר לַמּוּטָב: שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי-שִׂפְתֵי כֹהֵן יִשְׁמְרוּ-דַעַת, וְתוֹרָה יְבַקְשׁוּ מִפִּיהוּ: כִּי מַלְאַךְ ה'-צְבָאוֹת, הוּא" (מלאכי ב,ז). אָמְרוּ חֲכָמִים, אִם דּוֹמֶה הָרָב לְמַלְאַךְ ה' צְבָאוֹת, תּוֹרָה יְבַקְּשׁוּ מִפִּיהוּ; וְאִם לָאו, אַל יְבַקְּשׁוּ תּוֹרָה מִפִּיהוּ.
ג [ב] כֵּיצַד מְלַמְּדִין: הָרָב יוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ, וְהַתַּלְמִידִים לְפָנָיו מֻקָּפִין עֲטָרָה, כְּדֵי שֶׁיְּהוּ כֻּלָּן רוֹאִין אֶת הָרָב, וְשׁוֹמְעִין דְּבָרָיו. וְלֹא יֵשֵׁב הָרָב עַל הַכִּסֵּא, וְתַלְמִידָיו עַל הַקַּרְקָע, אֵלָא אוֹ הַכֹּל עַל הָאָרֶץ, אוֹ הַכֹּל עַל הַכִּסְאוֹת. וּבָרִאשׁוֹנָה, הָיָה הָרָב יוֹשֵׁב וְהַתַּלְמִידִים עוֹמְדִים; וּמִקֹּדֶם חָרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי, נָהֲגוּ הַכֹּל לְלַמַּד לַתַּלְמִידִים, וְהֶן יוֹשְׁבִין.
ד [ג] אִם הָיָה הָרָב מְלַמֵּד מִפִּיו לַתַּלְמִידִים, מְלַמֵּד. וְאִם הָיָה מְלַמֵּד עַל יְדֵי מְתַרְגֵּם--הַמְּתַרְגֵּם עוֹמֵד בֵּינוֹ וּבֵין הַתַּלְמִידִים, וְהָרָב אוֹמֵר לַמְּתַרְגֵּם, וְהַמְּתַרְגֵּם מַשְׁמִיעַ לְכָל הַתַּלְמִידִים; וְכִשְׁהֶן שׁוֹאֲלִין לַמְּתַרְגֵּם, הוּא שׁוֹאֵל לָרָב, וְהָרָב מֵשִׁיב לַמְּתַרְגֵּם, וְהַמְּתַרְגֵּם מֵשִׁיב לַשּׁוֹאֵל. וְלֹא יַגְבִּיהַּ הָרָב קוֹלוֹ, יוֹתֵר מִקּוֹל הַמְּתַרְגֵּם; וְלֹא יַגְבִּיהַּ הַמְּתַרְגֵּם קוֹלוֹ בְּעֵת שֶׁשּׁוֹאֵל אֶת הָרָב, יוֹתֵר מִקּוֹל הָרָב.
ה אֵין הַתֻּרְגְּמָן רַשָּׁאי, לֹא לִפְחֹת וְלֹא לְהוֹסִיף וְלֹא לְשַׁנּוֹת, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה הַתֻּרְגְּמָן אָבִיו שֶׁלֶּחָכָם, אוֹ רִבּוֹ. אָמַר הָרָב לַתֻּרְגְּמָן, כָּךְ אָמַר לִי רִבִּי, אוֹ כָּךְ אָמַר לִי אַבָּא מָרִי--כְּשֶׁאוֹמֵר הַתֻּרְגְּמָן הַדְּבָרִים לָעָם, אוֹמְרָן בְּשֵׁם הֶחָכָם וּמַזְכִּיר שְׁמוֹ שֶׁלַּאֲבִי הָרָב אוֹ שֶׁלְּרִבּוֹ, וְאוֹמֵר כָּךְ אָמַר רַבָּנָא פְּלוֹנִי, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִזְכִּיר הֶחָכָם שְׁמוֹ: שֶׁאָסוּר לוֹ לִקְרוֹת לְרִבּוֹ אוֹ לְאָבִיו, בִּשְׁמוֹ.
ו [ד] הָרָב שֶׁלִּמַּד וְלֹא הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים, לֹא יִכְעֹס עֲלֵיהֶם וְיִרְגַּז, אֵלָא חוֹזֵר וְשׁוֹנֶה הַדָּבָר אַפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים, עַד שֶׁיָּבִינוּ עֹמֶק הַהֲלָכָה. וְכֵן לֹא יֹאמַר הַתַּלְמִיד הֵבַנְתִּי, וְהוּא לֹא הֵבִין, אֵלָא חוֹזֵר וְשׁוֹאֵל, אַפִלּוּ כַּמָּה פְּעָמִים. וְאִם כָּעַס עָלָיו רִבּוֹ, וְרָגַז--יֹאמַר לוֹ: רִבִּי, תּוֹרָה הִיא, וְלִלְמֹד אֲנִי צָרִיךְ; וְדַעְתִּי קְצָרָה.
ז [ה] לֹא יִהְיֶה הַתַּלְמִיד בּוֹשׁ מֵחֲבֵרָיו שֶׁלָּמְדוּ מִפַּעַם רִאשׁוֹנָה אוֹ שְׁנִיָּה, וְהוּא לֹא לָמַד אֵלָא אַחַר כַּמָּה פְּעָמִים: שְׁאִם נִתְבַּיַּשׁ מִדָּבָר זֶה--נִמְצָא נִכְנָס וְיוֹצֶא לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, וְהוּא אֵינוּ לָמֵד כְּלוּם. לְפִיכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, אֵין הַבַּיְשָׁן לָמֵד, וְלֹא הַקַּפְדָּן מְלַמֵּד.
ח בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּזְמָן שֶׁלֹּא הֵבִינוּ הַתַּלְמִידִים הַדָּבָר מִפְּנֵי עָמְקוֹ, אוֹ מִפְּנֵי דַּעְתָּן שְׁהִיא קְצָרָה; אֲבָל אִם נִכָּר לָרָב שְׁהֶן מִתְרַשְּׁלִין בְּדִבְרֵי תּוֹרָה וּמִתְרַפִּין עֲלֵיהֶן, וּלְפִיכָּךְ לֹא הֵבִינוּ--חַיָּב לִרְגֹז עֲלֵיהֶן וּלְהַכְלִימָן בִּדְבָרִים, כְּדֵי לְחַדְּדָן; וּבְעִנְיָן זֶה אָמְרוּ חֲכָמִים, זְרֹק מָרָה בַּתַּלְמִידִים.
ט לְפִיכָּךְ אֵין רָאוּי לָרָב לִנְהֹג קַלּוּת רֹאשׁ בִּפְנֵי הַתַּלְמִידִים, וְלֹא לִשְׂחֹק בִּפְנֵיהֶם, וְלֹא לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת עִמָּהֶם--כְּדֵי שֶׁתְּהֶא אֵימָתוֹ עֲלֵיהֶן, וְיִלְמְדוּ מִמֶּנּוּ בִּמְהֵרָה.
י [ו] אֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הָרָב כְּשֶׁיִּכָּנֵס לְבֵית הַמִּדְרָשׁ, עַד שֶׁתִּתְיַשַּׁב דַּעְתּוֹ עָלָיו; וְאֵין הַתַּלְמִיד שׁוֹאֵל כְּשֶׁיִּכָּנֵס, עַד שֶׁיֵּשֵׁב וְיָנוּחַ. וְאֵין שׁוֹאֲלִין שְׁנַיִם, כְּאֶחָד. וְאֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הָרָב מֵעִנְיָן אַחֵר, אֵלָא מֵאוֹתוֹ הָעִנְיָן שְׁהֶן עוֹסְקִין בּוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיַּשׁ. וְיֵשׁ לָרָב לְהַטְעוֹת אֶת הַתַּלְמִידִים בִּשְׁאֵלוֹתָיו, וּבַמַּעֲשִׂים שֶׁעוֹשֶׂה בִּפְנֵיהֶם, כְּדֵי לְחַדְּדָן, וּכְדֵי שֶׁיֵּדַע אִם זוֹכְרִים הֶם מַה שֶׁלִּמְּדָם אוֹ אֵינָם זוֹכְרִים. וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ רְשׁוּת לִשְׁאֹל אוֹתָן בְּעִנְיָן אַחֵר שְׁאֵינָן עוֹסְקִין בּוֹ, כְּדֵי לְזָרְזָן.
יא [ז] אֵין שׁוֹאֲלִין מֵעוֹמֵד, וְאֵין מְשִׁיבִין מֵעוֹמֵד; וְלֹא מִגָּבוֹהַּ וְלֹא מֵרָחוֹק, וְלֹא מֵאֲחוֹרֵי הַזְּקֵנִים. וְאֵין שׁוֹאֲלִין אֶת הָרָב אֵלָא בָּעִנְיָן, וְאֵין שׁוֹאֲלִין אֵלָא מִיִּרְאָה; וְלֹא יִשְׁאַל בָּעִנְיָן, יוֹתֵר מִשָּׁלוֹשׁ הֲלָכוֹת.
יב [ח] שְׁנַיִם שֶׁשָּׁאֲלוּ--שָׁאַל אֶחָד בָּעִנְיָן וְשָׁאַל אֶחָד שֶׁלֹּא בָּעִנְיָן, נִזְקָקִין לָעִנְיָן; מַעֲשֶׂה וּשְׁאֵינוּ מַעֲשֶׂה, נִזְקָקִין לַמַּעֲשֶׂה; הֲלָכָה וּמִדְרָשׁ, נִזְקָקִין לַהֲלָכָה; מִדְרָשׁ וְהַגָּדָה, נִזְקָקִין לַמִּדְרָשׁ; הַגָּדָה וְקַל וְחֹמֶר, נִזְקָקִין לַקַּל וְחֹמֶר; קַל וְחֹמֶר וּגְזֵרָה שׁוֹוָה, נִזְקָקִין לַקַּל וְחֹמֶר.
יג הָיוּ הַשּׁוֹאֲלִין אֶחָד חָכָם וְאֶחָד תַּלְמִיד, נִזְקָקִין לֶחָכָם; תַּלְמִיד וְעַם הָאָרֶץ, נִזְקָקִין לַתַּלְמִיד. שְׁנֵיהֶם חֲכָמִים, שְׁנֵיהֶם תַּלְמִידִים, שְׁנֵיהֶם עַמֵּי הָאָרֶץ, שָׁאֲלוּ שְׁנֵיהֶם בִּשְׁתֵּי הֲלָכוֹת, אוֹ בִּשְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת, שְׁתֵּי תְּשׁוּבוֹת, שְׁתֵּי מַעֲשִׂים--הָרְשׁוּת בְּיַד הַתֻּרְגְּמָן, מֵעַתָּה.
יד [ט] אֵין יְשֵׁנִים בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ. וְכָל הַמִּתְנַמְנֵם בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, חָכְמָתוֹ נַעֲשֵׂית קְרָעִים קְרָעִים; וְכֵן אָמַר שְׁלֹמֹה בְּחָכְמָתוֹ, "וּקְרָעִים, תַּלְבִּישׁ נוּמָה" (משלי כג,כא). וְאֵין מְסִיחִין בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ, אֵלָא בְּדִבְרֵי תּוֹרָה בִּלְבָד: אַפִלּוּ מִי שֶׁנִּתְעַטַּשׁ, אֵין אוֹמְרִין לוֹ רְפוּאָה בְּבֵית הַמִּדְרָשׁ; וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר, שְׁאָר הַדְּבָרִים. וּקְדֻשַּׁת בֵּית הַמִּדְרָשׁ, חֲמוּרָה מִקְּדֻשַּׁת בָּתֵּי כְּנָסִיּוֹת.
משנה תורה -
ספר המדע -
הלכות תלמוד תורה - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז