תלמוד ירושלמי - מסכת נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא

מסכת נדרים פרק ז

דף כד,א פרק ז הלכה א משנה  הנודר מן הירק מותר בדילועים ורבי עקיבה אוסר אמרו לו לרבי עקיבה והלא אומר אדם לשלוחו קח לנו ירק והוא אומר לא מצאתי אלא דילועין אמר להן וכן הדבר או שמא אומר הוא לא מצאתי אלא קטנית אלא שהדילועין בכלל הירק אסור בפול מצרי לח ומותר ביבש:

דף כד,א פרק ז הלכה א גמרא  מיסבר סבר רבי עקיבה מצאתי ולא מצאתי.  מעתה הנודר מן הבשר יהא אסור בבשר דגים וחגבים שכן אדם אומר לחבירו קח לנו בשר והוא אומר לחבירו לא מצאתי אלא דגים אלא ר' עקיבה סבר מימר הדילועין בכלל ירק.  ורבנין אמרין אין הדילועין בכלל ירק.  אף למידת הדין כן ירק גינה זה מכור והיו שם דילועין על דעתיה דר' עקיבה מכורין.  על דעתון דרבנין אינן מכורין.  ובהבקר ובהקדש כן.  ר' יעקב בר אחא רבי חייה בשם רבי יוחנן אתא דיחידייא דהכא כסתמא דתמן.  ודיחידייא דתמן כסתמא דהכא דתני הנודר מן הבשר אסור בכל מין בשר ומותר בראש ובכרעים ובקנה ובלב ובכבד.  ומותר בבשר דגים וחגבים.  וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר קרבייא לאו בשר ואליהון לא אינש.  הכל מודין בנודר מן הדילועין שמותר בירק.  כהדא דתני הנודר מן העיקר אסור בטפילה.  הנודר מן הטפילה מותר בעיקר.  הנודר מן הבשר אסור בגידים הנודר מן הגידים מותר בבשר.  מה פליגי בדלעת מצרית אבל בדלעת יוונית כל עמא מודיי שהוא כירק.  ר' קריספא בשם רבי יוחנן כל אלין קרייא וכרובתא דאנן אכלין דלעת יוונית אינון.  ר' יודא בר צרדייא אומר קירמולין הן כירק.  ר' יונה ורבי יוסה בעיי קרמולין מהו שיהו חייבין במעשרות.  תני בר קפרא קרמולין פטורין מן המעשרות הדא דאת אמר עד שלא עשו דילועין.  אבל אם עשו דילועין כירק הן.  הורי ר' יוסי באילן עלי קלוקסיי' שאסור לגמות בהן מים מפני שהצביין אוכלין אותן.  הנודר מן הירק מהו שיהא מותר

דף כד,ב פרק ז הלכה א גמרא  במיני אפומלייא כגון נבעה ומסרולה ופלולייה וקלוקסי'.  רבי יצחק בר חקילא רבי יהושע בן לוי תריהון אמרין קולקס כירק למעשרות ולשביעי' ולפיאה ולכלאים ולנדרים צריכה.  הנור מן הירק מהו שהיא מותר ביבש.  נישמעינה מן הדא אסור בפול מצרי לח ומותר ביבש.  לא אמר אלא פול מצרי דבר שיש לו גורן הא דבר שאין לו גורן אסור אפי' יבש.  הנודר מן האפייה אסור בקישואין ובדילועין ובאבטיחין ובמלפפניו' ואסור בכל פירות האילן.  הנודר מן כבשה מותר בגדיים ובגוזלים ובחלב ואם אמר בגדולי שנה אסור בכל.  הנודר מן התירוש אסור בכל מיני מתיקה ומותר ביין.  כמאן דאמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם ברם כמאן דאמר הילכו בנדרים אחר לשון תורה.  התורה קראת אותו תירוש.  תירושך זה היין:

דף כד,ב פרק ז הלכה ב משנה  הנודר מן הדגן אסור בפול המצרי יבש דברי רבי מאיר וחכ"א אינו אסור אלא מחמשת המינין ר"מ אומר הנודר מן התבואה אינו אסור אלא מחמשת המינין אבל הנודר מן הדגן אסור בכל ומותר בפירות האילן ובירק:

דף כד,ב פרק ז הלכה ב גמרא  מה טעמא דרבי מאיר דגנה דארעא.  מה טעמא דרבנין דגנה מעבורה.  תמן תנינן הנודר מן הפת ומן התבואה אסור בהן דברי רבי מאיר.  הא הנודר מן הפת ומן התבואה יהא אסור בכל כרבנין.  ר' חייה בשם ר' יוחנן מתניתא אמרה כן שהנודר מן הדגן אינו אסור אלא מהן.  מה אנן קיימין אם באומר פת תורה.  מעתה אף האומר תבואת תורה יהא אסור בכל דכתיב (דברים כ) ותבואת הכרם.  אם באומר פת סתם אין לך קרוי פת סתם אלא חיטין ושעורין בלבד.  אמר רבי יוסי קיימתיה במקום שאוכלין כל פת.  אין קרוי פת סתם אלא חמשת המינין בלבד:

דף כד,ב פרק ז הלכה ג משנה  הנודר מן הכסות מותר בשק וביריעה ובחמילה אמר קונם צמר עולה עלי מותר לכסות בגיזי צמר פשתן עולה עלי מותר לכסות בעניצי פשתן רבי יהודה אומר הכל לפי הנדר טען והזוע והיה ריחו קשה אמר קונם צמר ופשתים עולים עלי מותר לכסות ואסור להפשיל אחריו:

דף כה,א פרק ז הלכה ג גמרא  הנודר מן הכסות מותר בשק ביריעה ובחמילה ובסקורטיה ובפמלייה ואסור בפסיקיא ובפונדה.  הנודר מן המלבוש אסור בכל מיני מלבוש ומותר באילו.  רבי ירמיה אמר רבי זעירה בעי אמר קונם כסות שאיני לובש לבוש שאיני מתכסה.  רבי שמעון בן אלעזר אומר אמר קונם כל דבר שדרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו מותר ביוצא ממנו.  נדר ביוצא ממנו מותר בו.  מה אית לך כגון אילין שלחים.  כל שדרכו להתכסות ואין דרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו מותר ביוצא ממנו נדר ביוצא ממנו אסור בו.  מה אית לך כגון אילין סוסרנה.  וכל דבר שאין דרכו להתכסות ודרך היוצא ממנו להתכסות נדר בו לא נתכוון אלא ביוצא ממנו.  מה אית לך אמר רבי יוסי בי ר' בון כגון הדין צמר גפן.  כיני מתניתא טען והזיע ואמר קונם צמר ופשתן עולין עלי אסור ללבוש ומותר להפשילן אחריו:

דף כה,א פרק ז הלכה ד משנה  הנודר מן הבית מותר בעלייה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים עלייה בכלל הבית הנודר מן העלייה מותר בבית:

דף כה,א פרק ז הלכה ד גמרא  נראין דברי ר' מאיר בעירוני:

דף כה,א פרק ז הלכה ה משנה  הנודר מן המיטה מותר בדרגש דברי רבי מאיר חכמים אומרים הדרגש בכלל המיטה הנודר מן הדרגש מותר במיטה:

דף כה,א פרק ז הלכה ה גמרא  תני דרגש נזקפת ואינה נזקפת רבי שמעון בן אלעזר אומר שומע קלונטרין שלה ודיוו.  רבי יוסה בשם רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי שמעון בן אלעזר.  רבי יעקב בר אחא בשם רבי איסי מיטה שנקליטיה עולין ויורדין בו שומטו ודיו.  אי זו היא מיטה ואי זהו דרגש.  א"ר ירמיה כל שמסרגין על גופה זו היא המיטה.  ושאין מסרגין על גופה זו היא דרגש.  והא תנינן מיטה ועריסה משישופם בעור הדג.  ומסורג על גופה לאי זה דבר הוא שפה.  אמר רבי לעזר תיפתר באילין ערסייתא קיסרייתא דאית להון ניקבין:

דף כה,א פרק ז הלכה ו משנה  הנודר מן העיר מותר ליכנס לתחומה ואסור ליכנס לעיבורה אבל הנודר מן הבית אסור ליכנס מן האגף ולפנים:

דף כה,א פרק ז הלכה ו גמרא  ומנין שעיבורה של עיר כעיר.  כתיב (יהושוע ו) והיה בהיות יהושע ביריחו.  וכי ביריחו היה.  כתיב (שם) ויריחו סוגרת ומסוגרת ואת אמר אכין.  א"ר יודן בר שלום בעיבורה היה ר' אבון בשם ר' אחא

דף כה,ב פרק ז הלכה ו גמרא  הוה יריחו.  ר' מנא בעי לה הדא פליגא על רבי יוחנן דרבי יוחנן אמר הילכו בנדרים אחר לשון בני אדם.  לית אורחיה דבר נשא מיחמי חבריה בפומא בעי מימר בטיבריה חמתיה:

דף כה,ב פרק ז הלכה ז משנה  קונם פירות האילו עלי קונם הן לפי קונם הן עלי פי אסור בחילופיהן ובגידוליהן שאיני אוכל שאיני טועם מותר בחילופיהן ובגידוליהן בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין:

דף כה,ב פרק ז הלכה ז גמרא  עד אכן ייבא כיי דמר ר' יעקב בר אידי בשם רבי יוחנן עד שלש גרנות אסורה והרביעית מותרת וכא כן:

דף כה,ב פרק ז הלכה ח משנה  האומר לאשתו קונם מעשה ידייך עלי קונם הן לפי קונם הן על פי אסור בחילופיהם ובגידוליהן שאיני אוכל שאיני טעו' מות' בחילופיהן וביגודליהן בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה גידולי גידולין אסורין שאת עושה ואני אוכל עד הפסח שאת עושה ואני מתכסה עד הפסח עשת' לפני הפסח מותר לוכל ולהתכסות לאחר הפסח:

דף כה,ב פרק ז הלכה ח גמרא  כיני מתניתא מה שאת עושה עד הפסח איני אוכל מה שאת עושה עד הפסח איני מתכסה:

דף כה,ב פרק ז הלכה ט משנה  שאת עושה עד הפסח ואני אוכל שאת עושה עד הפסח ואני מתכסה עשתה לפני הפסח אסור לוכל ולהתכסות לאחר הפסח:

דף כה,ב פרק ז הלכה ט גמרא  כיני מתניתא מה שאת עושה עד הפסח אני מתכסה:

דף כה,ב פרק ז הלכה י משנה  שאת נהנית לי עד הפסח אם הולכת את לבית אביך עד החג הלכה לפני הפסח אסורה בהנייתו עד הפסח ולאחר הפסח בלא יחל דברו:

דף כה,ב פרק ז הלכה י גמרא  ואסור ליהנות ממנה מכבר שמא תלך אחר הפסח ונמצאת הנייתו למפרע:

דף כה,ב פרק ז הלכה יא משנה  שאת נהנית לי עד החג אם הולכת את לבית אביך עד הפסח הלכה לפני הפסח אסורה בהנייתו עד החג ומותר לילך אחר הפסח:

דף כה,ב פרק ז הלכה יא גמרא  ואסור ליהנות ממנה מכבר שמא תלך אחר הפסח ונמצא הנייתו למפרע:

תלמוד ירושלמי - מסכת נדרים - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא