משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות סנהדרין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו
א עד אימתיי יושבין הדיינין בדין: סנהדרי קטנה ובית דין של שלושה--יושבין מאחר תפילת השחר, עד סוף שש שעות ביום. אבל בית דין הגדול--היו יושבין מתמיד של שחר, עד תמיד של בין הערביים; ובשבתות וימים טובים, היו יושבין בבית המדרש שבהר הבית.
ב אין בית דין של שבעים ואחד, צריכין שיהיו כולן יושבין כאחד במקומן שבמקדש; אלא בעת שיהיו צריכין להתקבץ, מתקבצין כולן, ובשאר העיתות, כל מי שיהיה לו עסק ייצא לעשות חפצו וחוזר: והוא שלא יפחתו מעשרים ושלושה יושבין תמיד, כל זמן ישיבתן. צרך אחד מהן לצאת, הרי זה מסתכל בחבריו הנשארים: אם יישאר שם עשרים ושלושה, ייצא; ואם לאו, לא ייצא עד שיבוא אחר.
ג אין מתחילין את הדינין בלילה: מפי השמועה למדו שהדינין כנגעים, שנאמר "כל ריב וכל נגע" (דברים כא,ה)--מה ראיית נגעים ביום, אף הדינין ביום. [ד] וכן אין מקבלין עדות, ולא מקיימין שטרות בלילה. ובדיני ממונות--אם התחילו ביום, מותר לגמור הדין בלילה.
ד [ה] הנחלות כדינין, שנאמר בהן "לחוקת משפט" (במדבר כז,יא); לפיכך אין מפילין נחלות בלילה. [ו] שניים שנכנסו לבקר את החולה, וציווה בפניהם--כותבים, ואין עושין דין. ואם היו שלושה--רצו, כותבין; רצו, עושין דין: במה דברים אמורים, ביום; אבל בלילה, כותבין ואין עושין דין.
ה [ז] כל בית דין של ישראל שהוא הגון, שכינה עימהן; לפיכך צריכין הדיינין לישב באימה ויראה, ועטיפה וכובד ראש. ואסור להקל ראש או לשחוק או לספר בשיחה בטילה בבית דין, אלא בדברי תורה וחכמה.
ו [ח] כל סנהדרין או מלך או ראש גלות שהעמידו להן לישראל דיין שאינו הגון, ואינו חכם בחכמת התורה, וראוי להיות דיין--אף על פי שהוא כולו מחמדים, ויש בו טובות אחרות--הרי זה שהעמידו עובר בלא תעשה: שנאמר "לא תכירו פנים במשפט" (דברים א,יז)--מפי השמועה למדו, שזה מדבר כנגד הממנה להושיב הדיינין.
ז אמרו חכמים, שמא תאמר איש פלוני נאה אושיבנו דיין, איש פלוני קרובי אושיבנו דיין, איש פלוני יודע בכל לשון אושיבנו דיין; ונמצא מזכה את החייב, ומחייב את הזכאי--לא מפני שהוא רשע, אלא מפני שאינו יודע: לכך נאמר "לא תכירו פנים במשפט" (דברים א,יז).
ח ועוד אמרו חכמים, כל המעמיד להם לישראל דיין שאינו הגון--כאילו הקים מצבה, שנאמר "ולא תקים לך, מצבה, אשר שנא, ה' אלוהיך" (דברים טז,כב), ובמקום תלמידי חכמים כאילו נטע אשרה, שנאמר "לא תיטע לך אשרה, כל עץ: אצל, מזבח ה' אלוהיך--אשר תעשה לך" (דברים טז,כא). וכן אמרו חכמים "לא תעשון, איתי: אלוהי כסף ואלוהי זהב" (שמות כ,יט)--אלוה הבא בשביל כסף וזהב, זה הדיין שמינוהו מפני עושרו בלבד.
ט כל דיין שנתן ממון כדי שיתמנה--אסור לעמוד מפניו, וציוו חכמים להקל אותו ולזלזל בו. ואמרו חכמים, שהטלית שמתעטף בה, תהי בעיניך כמרדעת של חמור.
י כך היה דרך החכמים הראשונים, בורחין מלהתמנות; ודוחקין עצמן הרבה שלא יישבו בדין, עד שיידעו שאין שם ראוי כמותן, ושאם יימנעו מן הדין, תתקלקל השורה. אף על פי כן, לא היו יושבין לדין, עד שמכבידין עליהם העם והזקנים, ופוצרים בם.
משנה תורה -
ספר שופטים -
הלכות סנהדרין - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
יד
טו
טז
יז
יח
יט
כ
כא
כב
כג
כד
כה
כו