תנ"ך -
במדבר - הכול פרק כז
האזנה לפרק זה
א וַתִּקְרַבְנָה בְּנוֹת צְלָפְחָד, בֶּן־חֵפֶר בֶּן־גִּלְעָד בֶּן־מָכִיר בֶּן־מְנַשֶּׁה, לְמִשְׁפְּחֹת, מְנַשֶּׁה בֶן־יוֹסֵף; וְאֵלֶּה, שְׁמוֹת בְּנֹתָיו--מַחְלָה נֹעָה, וְחָגְלָה וּמִלְכָּה וְתִרְצָה.
ב וַתַּעֲמֹדְנָה לִפְנֵי מֹשֶׁה, וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי הַנְּשִׂיאִם, וְכָל־הָעֵדָה--פֶּתַח אֹהֶל־מוֹעֵד, לֵאמֹר.
ג אָבִינוּ, מֵת בַּמִּדְבָּר, וְהוּא לֹא־הָיָה בְּתוֹךְ הָעֵדָה הַנּוֹעָדִים עַל־יְהוָה, בַּעֲדַת־קֹרַח: כִּי־בְחֶטְאוֹ מֵת, וּבָנִים לֹא־הָיוּ לוֹ.
ד לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם־אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ, כִּי אֵין לוֹ בֵּן; תְּנָה־לָּנוּ אֲחֻזָּה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ.
ה וַיַּקְרֵב מֹשֶׁה אֶת־מִשְׁפָּטָן, לִפְנֵי יְהוָה. {פ}
ו וַיֹּאמֶר יְהוָה, אֶל־מֹשֶׁה לֵּאמֹר.
ז כֵּן, בְּנוֹת צְלָפְחָד דֹּבְרֹת--נָתֹן תִּתֵּן לָהֶם אֲחֻזַּת נַחֲלָה, בְּתוֹךְ אֲחֵי אֲבִיהֶם; וְהַעֲבַרְתָּ אֶת־נַחֲלַת אֲבִיהֶן, לָהֶן.
ח וְאֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, תְּדַבֵּר לֵאמֹר: אִישׁ כִּי־יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ--וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ, לְבִתּוֹ.
ט וְאִם־אֵין לוֹ, בַּת--וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ, לְאֶחָיו.
י וְאִם־אֵין לוֹ, אַחִים--וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ, לַאֲחֵי אָבִיו.
יא וְאִם־אֵין אַחִים, לְאָבִיו--וּנְתַתֶּם אֶת־נַחֲלָתוֹ לִשְׁאֵרוֹ הַקָּרֹב אֵלָיו מִמִּשְׁפַּחְתּוֹ, וְיָרַשׁ אֹתָהּ; וְהָיְתָה לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, לְחֻקַּת מִשְׁפָּט, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה, אֶת־מֹשֶׁה. {פ}
יב וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, עֲלֵה אֶל־הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה; וּרְאֵה, אֶת־הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל.
יג וְרָאִיתָה אֹתָהּ, וְנֶאֱסַפְתָּ אֶל־עַמֶּיךָ גַּם־אָתָּה, כַּאֲשֶׁר נֶאֱסַף, אַהֲרֹן אָחִיךָ.
יד כַּאֲשֶׁר מְרִיתֶם פִּי בְּמִדְבַּר־צִן, בִּמְרִיבַת הָעֵדָה, לְהַקְדִּישֵׁנִי בַמַּיִם, לְעֵינֵיהֶם: הֵם מֵי־מְרִיבַת קָדֵשׁ, מִדְבַּר־צִן. {ס}
טו וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה, אֶל־יְהוָה לֵאמֹר.
טז יִפְקֹד יְהוָה, אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל־בָּשָׂר, אִישׁ, עַל־הָעֵדָה.
יז אֲשֶׁר־יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם; וְלֹא תִהְיֶה, עֲדַת יְהוָה, כַּצֹּאן, אֲשֶׁר אֵין־לָהֶם רֹעֶה.
יח וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה, קַח־לְךָ אֶת־יְהוֹשֻׁעַ בִּן־נוּן--אִישׁ, אֲשֶׁר־רוּחַ בּוֹ; וְסָמַכְתָּ אֶת־יָדְךָ, עָלָיו.
יט וְהַעֲמַדְתָּ אֹתוֹ, לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל־הָעֵדָה; וְצִוִּיתָה אֹתוֹ, לְעֵינֵיהֶם.
כ וְנָתַתָּה מֵהוֹדְךָ, עָלָיו--לְמַעַן יִשְׁמְעוּ, כָּל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.
כא וְלִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן יַעֲמֹד, וְשָׁאַל לוֹ בְּמִשְׁפַּט הָאוּרִים לִפְנֵי יְהוָה: עַל־פִּיו יֵצְאוּ וְעַל־פִּיו יָבֹאוּ, הוּא וְכָל־בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל אִתּוֹ--וְכָל־הָעֵדָה.
כב וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה, כַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֹתוֹ; וַיִּקַּח אֶת־יְהוֹשֻׁעַ, וַיַּעֲמִדֵהוּ לִפְנֵי אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן, וְלִפְנֵי, כָּל־הָעֵדָה.
כג וַיִּסְמֹךְ אֶת־יָדָיו עָלָיו, וַיְצַוֵּהוּ, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה, בְּיַד־מֹשֶׁה. {פ}