תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלאכי - הכול
פרק
א
ב
ג
א הנני שולח מלאכי, ופינה-דרך לפניי; ופתאום יבוא אל-היכלו האדון אשר-אתם מבקשים, ומלאך הברית אשר-אתם חפצים הנה-בא--אמר, יהוה צבאות. ב ומי מכלכל את-יום בואו, ומי העומד בהיראותו: כי-הוא כאש מצרף, וכבורית מכבסים. ג וישב מצרף ומטהר, כסף, וטיהר את-בני-לוי וזיקק אותם, כזהב וככסף; והיו, ליהוה, מגישי מנחה, בצדקה. ד וערבה, ליהוה, מנחת יהודה, וירושלים--כימי עולם, וכשנים קדמונייות. ה וקרבתי אליכם, למשפט, והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים, ובנשבעים לשקר; ובעושקי שכר-שכיר אלמנה ויתום ומטי-גר, ולא יראוני--אמר, יהוה צבאות. ו כי אני יהוה, לא שניתי; ואתם בני-יעקוב, לא כליתם. ז למימי אבותיכם סרתם מחוקיי, ולא שמרתם--שובו אליי ואשובה אליכם, אמר יהוה צבאות; ואמרתם, במה נשוב. ח היקבע אדם אלוהים, כי אתם קובעים אותי, ואמרתם, במה קבענוך: המעשר, והתרומה. ט במארה אתם ניארים, ואותי אתם קובעים--הגוי, כולו. י הביאו את-כל-המעשר אל-בית האוצר, ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת, אמר יהוה צבאות: אם-לא אפתח לכם, את ארובות השמיים, והריקותי לכם ברכה, עד-בלי-דיי. יא וגערתי לכם באוכל, ולא-ישחית לכם את-פרי האדמה; ולא-תשכל לכם הגפן בשדה, אמר יהוה צבאות. יב ואישרו אתכם, כל-הגויים: כי-תהיו אתם ארץ חפץ, אמר יהוה צבאות. {פ}
יג חזקו עליי דבריכם, אמר יהוה; ואמרתם, מה-נדברנו עליך. יד אמרתם, שוא עבוד אלוהים; ומה-בצע, כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית, מפני יהוה צבאות. טו ועתה, אנחנו מאשרים זדים; גם-נבנו עושי רשעה, גם בחנו אלוהים ויימלטו. טז אז נדברו יראי יהוה, איש אל-ריעהו; ויקשב יהוה, וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי יהוה, ולחושבי שמו. יז והיו לי, אמר יהוה צבאות, ליום, אשר אני עושה סגולה; וחמלתי עליהם--כאשר יחמול איש, על-בנו העובד אותו. יח ושבתם, וראיתם, בין צדיק, לרשע--בין עובד אלוהים, לאשר לא עבדו. {פ}
יט כי-הנה היום בא, בוער כתנור; והיו כל-זדים וכל-עושה רשעה, קש, וליהט אותם היום הבא אמר יהוה צבאות, אשר לא-יעזוב להם שורש וענף. כ וזרחה לכם יראי שמי, שמש צדקה, ומרפא, בכנפיה; ויצאתם ופשתם, כעגלי מרבק. כא ועסותם רשעים--כי-יהיו אפר, תחת כפות רגליכם: ביום אשר אני עושה, אמר יהוה צבאות. {פ}
כב זכרו, תורת משה עבדי, אשר ציוויתי אותו בחורב על-כל-ישראל, חוקים ומשפטים. כג הנה אנוכי שולח לכם, את אלייה הנביא--לפני, בוא יום יהוה, הגדול, והנורא. כד והשיב לב-אבות על-בנים, ולב בנים על-אבותם--פן-אבוא, והכיתי את-הארץ חרם. {ש}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלאכי - הכול
פרק
א
ב
ג