תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלאכי - הכול
פרק א ב ג

מלאכי פרק ג

א הנני שולח מלאכי, ופינה־דרך לפניי; ופתאום יבוא אל־היכלו האדון אשר־אתם מבקשים, ומלאך הברית אשר־אתם חפצים הנה־בא--אמר, יהוה צבאות.  ב ומי מכלכל את־יום בואו, ומי העומד בהיראותו:  כי־הוא כאש מצרף, וכבורית מכבסים.  ג וישב מצרף ומטהר, כסף, וטיהר את־בני־לוי וזיקק אותם, כזהב וככסף; והיו, ליהוה, מגישי מנחה, בצדקה.  ד וערבה, ליהוה, מנחת יהודה, וירושלים--כימי עולם, וכשנים קדמונייות.  ה וקרבתי אליכם, למשפט, והייתי עד ממהר במכשפים ובמנאפים, ובנשבעים לשקר; ובעושקי שכר־שכיר אלמנה ויתום ומטי־גר, ולא יראוני--אמר, יהוה צבאות.  ו כי אני יהוה, לא שניתי; ואתם בני־יעקוב, לא כליתם.  ז למימי אבותיכם סרתם מחוקיי, ולא שמרתם--שובו אליי ואשובה אליכם, אמר יהוה צבאות; ואמרתם, במה נשוב.  ח היקבע אדם אלוהים, כי אתם קובעים אותי, ואמרתם, במה קבענוך:  המעשר, והתרומה.  ט במארה אתם ניארים, ואותי אתם קובעים--הגוי, כולו.  י הביאו את־כל־המעשר אל־בית האוצר, ויהי טרף בביתי, ובחנוני נא בזאת, אמר יהוה צבאות:  אם־לא אפתח לכם, את ארובות השמיים, והריקותי לכם ברכה, עד־בלי־דיי.  יא וגערתי לכם באוכל, ולא־ישחית לכם את־פרי האדמה; ולא־תשכל לכם הגפן בשדה, אמר יהוה צבאות.  יב ואישרו אתכם, כל־הגויים:  כי־תהיו אתם ארץ חפץ, אמר יהוה צבאות.  {פ}

יג חזקו עליי דבריכם, אמר יהוה; ואמרתם, מה־נדברנו עליך.  יד אמרתם, שוא עבוד אלוהים; ומה־בצע, כי שמרנו משמרתו, וכי הלכנו קדורנית, מפני יהוה צבאות.  טו ועתה, אנחנו מאשרים זדים; גם־נבנו עושי רשעה, גם בחנו אלוהים ויימלטו.  טז אז נדברו יראי יהוה, איש אל־ריעהו; ויקשב יהוה, וישמע, וייכתב ספר זיכרון לפניו ליראי יהוה, ולחושבי שמו.  יז והיו לי, אמר יהוה צבאות, ליום, אשר אני עושה סגולה; וחמלתי עליהם--כאשר יחמול איש, על־בנו העובד אותו.  יח ושבתם, וראיתם, בין צדיק, לרשע--בין עובד אלוהים, לאשר לא עבדו.  {פ}

יט כי־הנה היום בא, בוער כתנור; והיו כל־זדים וכל־עושה רשעה, קש, וליהט אותם היום הבא אמר יהוה צבאות, אשר לא־יעזוב להם שורש וענף.  כ וזרחה לכם יראי שמי, שמש צדקה, ומרפא, בכנפיה; ויצאתם ופשתם, כעגלי מרבק.  כא ועסותם רשעים--כי־יהיו אפר, תחת כפות רגליכם:  ביום אשר אני עושה, אמר יהוה צבאות.  {פ}

כב זכרו, תורת משה עבדי, אשר ציוויתי אותו בחורב על־כל־ישראל, חוקים ומשפטים.  כג הנה אנוכי שולח לכם, את אלייה הנביא--לפני, בוא יום יהוה, הגדול, והנורא.  כד והשיב לב־אבות על־בנים, ולב בנים על־אבותם--פן־אבוא, והכיתי את־הארץ חרם.  {ש}

תנ"ך מנוקד
 
תנ"ך - מלאכי - הכול
פרק א ב ג