תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלאכי - הכול
פרק
א
ב
ג
א ועתה, אליכם המצוה הזאת--הכוהנים. ב אם-לא תשמעו ואם-לא תשימו על-לב לתת כבוד לשמי, אמר יהוה צבאות, ושילחתי בכם את-המארה, וארותי את-ברכותיכם; וגם, ארותיה, כי אינכם, שמים על-לב. ג הנני גוער לכם, את-הזרע, וזיריתי פרש על-פניכם, פרש חגיכם; ונשא אתכם, אליו. ד וידעתם--כי שילחתי אליכם, את המצוה הזאת: להיות בריתי את-לוי, אמר יהוה צבאות. ה בריתי הייתה איתו, החיים והשלום, ואתנם-לו מורא, וייראני; ומפני שמי, ניחת הוא. ו תורת אמת הייתה בפיהו, ועוולה לא-נמצא בשפתיו; בשלום ובמישור הלך איתי, ורבים השיב מעוון. ז כי-שפתי כוהן ישמרו-דעת, ותורה יבקשו מפיהו: כי מלאך יהוה-צבאות, הוא. ח ואתם סרתם מן-הדרך, הכשלתם רבים בתורה; שיחתם ברית הלוי, אמר יהוה צבאות. ט וגם-אני נתתי אתכם, נבזים ושפלים--לכל-העם: כפי, אשר אינכם שומרים את-דרכיי, ונושאים פנים, בתורה. {פ}
י הלוא אב אחד לכולנו, הלוא אל אחד בראנו; מדוע, נבגד איש באחיו--לחלל, ברית אבותינו. יא בגדה יהודה, ותועבה נעשתה בישראל ובירושלים: כי חילל יהודה, קודש יהוה אשר אהב, ובעל, בת-אל נכר. יב יכרת יהוה לאיש אשר יעשנה, ער ועונה, מאוהלי, יעקוב; ומגיש מנחה, ליהוה צבאות. {פ}
יג וזאת, שנית תעשו--כסות דמעה את-מזבח יהוה, בכי ואנקה; מאין עוד, פנות אל-המנחה, ולקחת רצון, מידכם. יד ואמרתם, על-מה: על כי-יהוה העיד בינך ובין אשת נעוריך, אשר אתה בגדת בה, והיא חברתך, ואשת בריתך. טו ולא-אחד עשה, ושאר רוח לו, ומה האחד, מבקש זרע אלוהים; ונשמרתם, ברוחכם, ובאשת נעוריך, אל-יבגוד. טז כי-שנא שלח, אמר יהוה אלוהי ישראל, וכיסה חמס על-לבושו, אמר יהוה צבאות; ונשמרתם ברוחכם, ולא תבגודו. {פ}
יז הוגעתם יהוה בדבריכם, ואמרתם במה הוגענו: באמורכם, כל-עושה רע טוב בעיני יהוה ובהם הוא חפץ, או איה, אלוהי המשפט.
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
מלאכי - הכול
פרק
א
ב
ג