תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חבקוק - הכול
פרק
א
ב
ג
א תפילה, לחבקוק הנביא--על, שגיונות. ב יהוה, שמעתי שמעך יראתי--יהוה פועלך בקרב שנים חייהו, בקרב שנים תודיע; ברוגז, רחם תזכור. ג אלוה מתימן יבוא, וקדוש מהר-פארן סלה; כיסה שמיים הודו, ותהילתו מלאה הארץ. ד ונוגה כאור תהיה, קרניים מידו לו; ושם, חביון עוזו. ה לפניו, ילך דבר; וייצא רשף, לרגליו. ו עמד וימודד ארץ, ראה ויתר גויים, ויתפוצצו הררי-עד, שחו גבעות עולם; הליכות עולם, לו. ז תחת אוון, ראיתי אוהלי כושן; ירגזון, יריעות ארץ מדיין. ח הבנהרים, חרה יהוה--אם בנהרים אפך, אם-בים עברתך: כי תרכב על-סוסיך, מרכבותיך ישועה. ט עריה תיעור קשתך, שבועות מטות אומר סלה; נהרות, תבקע-ארץ. י ראוך יחילו הרים, זרם מים עבר; נתן תהום קולו, רום ידיהו נשא. יא שמש ירח, עמד זבולה; לאור חיציך יהלכו, לנוגה ברק חניתך. יב בזעם, תצעד-ארץ; באף, תדוש גויים. יג יצאת לישע עמך, לישע את-משיחך; מחצת ראש מבית רשע, ערות יסוד עד-צוואר סלה. {פ}
יד נקבת במטיו ראש פרזיו, יסערו להפיצני; עליצותם, כמו-לאכול עני במסתר. טו דרכת בים, סוסיך; חומר, מים רבים. טז שמעתי ותרגז בטני, לקול צללו שפתיי--יבוא רקב בעצמיי, ותחתיי ארגז: אשר אנוח ליום צרה, לעלות לעם יגודנו. יז כי-תאנה לא-תפרח, ואין יבול בגפנים--כיחש מעשה-זית, ושדמות לא-עשה אוכל; גזר ממכלה צאן, ואין בקר ברפתים. יח ואני, ביהוה אעלוזה: אגילה, באלוהי ישעי. יט יהוה אדוניי, חילי, וישם רגליי כאיילות, ועל במותיי ידריכני; למנצח, בנגינותיי. {ש}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חבקוק - הכול
פרק
א
ב
ג