תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חבקוק - הכול
פרק
א
ב
ג
א המשא אשר חזה, חבקוק הנביא. ב עד-אנה יהוה שיוועתי, ולא תשמע: אזעק אליך חמס, ולא תושיע. ג למה תראני אוון ועמל תביט, ושוד וחמס לנגדי; ויהי ריב ומדון, יישא. ד על-כן תפוג תורה, ולא-ייצא לנצח משפט: כי רשע מכתיר את-הצדיק, על-כן ייצא משפט מעוקל. ה ראו בגויים והביטו, והיתמהו תמהו: כי-פועל פועל בימיכם, לא תאמינו כי יסופר. ו כי-הנני מקים את-הכשדים, הגוי המר והנמהר; ההולך, למרחבי-ארץ, לרשת, משכנות לא-לו. ז איום ונורא, הוא; ממנו, משפטו ושאתו ייצא. ח וקלו מנמרים סוסיו, וחדו מזאבי ערב, ופשו, פרשיו; ופרשיו, מרחוק יבואו--יעופו, כנשר חש לאכול. ט כולו לחמס יבוא, מגמת פניהם קדימה; ויאסוף כחול, שבי. י והוא במלכים יתקלס, ורוזנים משחק לו; הוא לכל-מבצר ישחק, ויצבור עפר וילכדה. יא אז חלף רוח ויעבור, ואשם: זו כוחו, לאלוהו. יב הלוא אתה מקדם, יהוה אלוהיי קדושי--לא נמות; יהוה למשפט שמתו, וצור להוכיח יסדתו. יג טהור עיניים מראות רע, והביט אל-עמל לא תוכל: למה תביט, בוגדים--תחריש, בבלע רשע צדיק ממנו. יד ותעשה אדם, כדגי הים--כרמש, לא-מושל בו. טו כולו, בחכה היעלה--יגורהו בחרמו, ויאספהו במכמרתו; על-כן, ישמח ויגיל. טז על-כן יזבח לחרמו, ויקטר למכמרתו: כי בהמה שמן חלקו, ומאכלו בריאה. יז העל כן, יריק חרמו; ותמיד להרוג גויים, לא יחמול. {ס}
תנ"ך מנוקד
תנ"ך -
חבקוק - הכול
פרק
א
ב
ג
יש לך שאלה או הערה?