משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות שאלה ופיקדון - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ בְּהֵמָה אוֹ כֵּלִים, וְנִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ, וְאָמַר הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם, וְלֹא רָצָה לְהִשָּׁבַע, וְנִמְצָא הַגַּנָּב--מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל; טָבַח אוֹ מָכַר, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם--לְמִי שֶׁהָיָה הַפִּקָּדוֹן אֶצְלוֹ, שֶׁהֲרֵי אָמַר אֲשַׁלַּם.
ב חָזְרָה הַבְּהֵמָה עַצְמָהּ--חוֹזֶרֶת לִבְעָלֶיהָ, הִיא וְגִזּוֹתֶיהָ וּוַלְדוֹתֶיהָ: שְׁאֵין זֶה הַשּׁוֹמֵר קוֹנֶה שְׁבָח הַבָּא מִגּוּפָהּ, אֵלָא שְׁבָח הַבָּא מֵאֵלָיו. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ שְׁאֵין הַגַּנָּב מַחְזִיר גִּזּוֹת וּוְלָדוֹת, אֵלָא לִפְנֵי יֵאוּשׁ.
ג נִשְׁבַּע הַשּׁוֹמֵר וְלֹא רָצָה לְשַׁלַּם, וְאַחַר כָּךְ נִמְצָא הַגַּנָּב--מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל; טָבַח אוֹ מָכַר, מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. לְמִי מְשַׁלֵּם, לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן.
ד וְכֵן הַשּׂוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵרוֹ, וְנִגְנְבָה, וְאָמַר הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם וְאֵינִי נִשְׁבָּע, וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב--מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֵּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה לַשּׂוֹכֵר: שֶׁאִלּוּ רָצָה הַשּׂוֹכֵר, הָיָה נִשְׁבָּע שֶׁנִּגְנְבָה בְּאֹנֶס, וְנִפְטָר.
ה [ב] שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁאָמַר פָּשַׁעְתִּי, זָכָה בַּכֵּפֶל: שֶׁהֲרֵי חִיַּב עַצְמוֹ לְשַׁלַּם; וְאִלּוּ רָצָה, אָמַר נִגְנְבָה אוֹ אָבְדָה, וְהָיָה נִפְטָר. וְכֵן נוֹשֵׂא שָׂכָר, וְהַשּׂוֹכֵר שֶׁאָמַר נִגְנְבָה--קָנָה הַכֵּפֶל: שֶׁהֲרֵי חִיַּב עַצְמוֹ לְשַׁלַּם; וְאִלּוּ רָצָה, אָמַר מֵתָה, וְהָיָה נִפְטָר. אֲבָל הַשּׁוֹאֵל--אֵינוּ קוֹנֶה הַכֵּפֶל, עַד שֶׁיְּשַׁלַּם מֵעַצְמוֹ. קָדַם וְשִׁלַּם מֵעַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב--מְשַׁלֵּם כֵּפֶל וְתַשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה לַשּׁוֹאֵל.
ו [ג] כָּל הַקּוֹנֶה הַכֵּפֶל, קוֹנֶה הַשְּׁבָח הַבָּא מֵאֵלָיו. כֵּיצַד: הִפְקִיד אַרְבַּע סְאִין אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וַהֲרֵי הֶן שׁוֹוִין סֶלַע, וְנִגְנְבוּ אוֹ אָבְדוּ, וְאָמַר הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם סֶלַע וְאֵינִי נִשְׁבָּע, וְאַחַר כָּךְ נִמְצְאוּ, וַהֲרֵי הֶן שׁוֹוִין אַרְבַּע סְלָעִים--הֲרֵי הֶן שֶׁלַּשּׁוֹמֵר, וְאֵינוּ מְשַׁלֵּם אֵלָא סֶלַע.
ז בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, שֶׁלֹּא הִטְרִיחָן לַבְּעָלִים בַּדִּין. אֲבָל אִם הוֹדָה שֶׁפָּשַׁע, וְחִיְּבוּהוּ בֵּית דִּין לִתֵּן, וְלֹא נָתַן בִּרְצוֹנוֹ, עַד שֶׁכָּפוּהוּ בֵּית דִּין עַל כָּרְחוֹ וְנָטְלוּ מִמֶּנּוּ, וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב, אוֹ נִמְצָא הַפִּקָּדוֹן--יַחְזִיר לַבְּעָלִים כְּמוֹת שְׁהוּא, וּמַחְזִירִין לַשּׁוֹמֵר הַדָּמִים שֶׁלָּקְחוּ מִמֶּנּוּ. וְאִם כֵּלִים אוֹ קַרְקָע גָּבוּ בֵּית דִּין מִמֶּנּוּ בְּשׁוּמָה, מַחְזִיר לַשּׁוֹמֵר כֵּלָיו אוֹ שָׂדֵהוּ.
ח [ד] תְּבָעוּהוּ בְּעָלִים לַשּׁוֹמֵר, וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ שִׁלַּם, וְהֻכַּר הַגַּנָּב--הוֹאִיל וְשִׁלַּם בִּרְצוֹנוֹ, זָכָה בַּכֵּפֶל, אַף עַל פִּי שֶׁהִטְרִיחָן בַּתְּחִלָּה לַדִּין, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע. אָמַר הַשּׁוֹמֵר בַּתְּחִלָּה אֵינִי מְשַׁלֵּם, וְחָזַר וְאָמַר הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם--זָכָה בַּכֵּפֶל.
ט [ה] אָמַר הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם, וְחָזַר וְאָמַר אֵינִי מְשַׁלֵּם, אוֹ שֶׁאָמַר הֲרֵינִי מְשַׁלֵּם וּמֵת, וְאָמְרוּ הַבָּנִים אֵין אָנוּ מְשַׁלְּמִין, אוֹ שֶׁלֹּא הִסְפִּיק לִתְבֹּעַ אֶת הַשּׁוֹמֵר עַד שֶׁמֵּת, וְתָבַע אֶת הַבָּנִים וְשִׁלְּמוּ בְּנֵי הַשּׁוֹמֵר, אוֹ שֶׁשִּׁלְּמוּ הַבָּנִים לַבָּנִים, אוֹ שֶׁשִּׁלַּם הַשּׁוֹמֵר מֶחְצָה; שָׁאַל שְׁתֵּי פָּרוֹת וְשִׁלַּם אַחַת מֵהֶן, שָׁאַל מִשֻּׁתָּפִין וְשִׁלַּם לְאֶחָד מֵהֶן, שֻׁתָּפִין שֶׁשָּׁאֲלוּ וְשִׁלַּם אֶחָד מֵהֶן, שָׁאַל מִן הָאִשָּׁה וְשִׁלַּם לְבַעְלָהּ, אִשָּׁה שֶׁשָּׁאֲלָה וְשִׁלַּם בַּעְלָהּ: כָּל אֵלּוּ סָפֵק, וַהֲרֵי הַכֵּפֶל מֻטָּל בְּסָפֵק, וְאֵינוּ תַּחַת יַד אֶחָד מֵהֶן; לְפִיכָּךְ חוֹלְקִין הַכֵּפֶל אוֹ הַשְּׁבָח, בֵּין בַּעַל הַפִּקָּדוֹן וּבֵין הַשּׁוֹמֵר. וְאִם קָדַם אֶחָד מֵהֶן, וְתָפַס הַכֹּל--אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדוֹ, וְאַפִלּוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
י [ו] נִגְנַב הַפִּקָּדוֹן בְּאֹנֶס, וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב--אֶחָד שׁוֹמֵר חִנָּם וְאֶחָד שׁוֹמֵר שָׂכָר--עוֹשֶׂה דִּין עִם הַגַּנָּב, וְאֵינוּ נִשְׁבָּע. קָדַם וְנִשְׁבַּע, וְאַחַר כָּךְ הֻכַּר הַגַּנָּב--אִם שׁוֹמֵר חִנָּם הוּא--רָצָה, עוֹמֵד בִּשְׁבוּעָתוֹ, רָצָה, עוֹשֶׂה דִּין עִם הַגַּנָּב; וְאִם שׁוֹמֵר שָׂכָר הוּא, עוֹשֶׂה עִמּוֹ דִּין. נִגְנַב הַפִּקָּדוֹן בְּאֹנֶס, וְהִחְזִירוֹ הַגַּנָּב לְבֵית הַשּׁוֹמֵר, וַהֲרֵי הוּא בְּהֵמָה, וּמֵתָה שָׁם בִּפְשִׁיעָה--יֵשׁ בַּדָּבָר סְפֵק אִם כָּלְתָה שְׁמִירָתוֹ וְנִפְטָר, אוֹ עֲדַיִן לֹא כָלְתָה שְׁמִירָתוֹ. לְפִיכָּךְ הַשּׁוֹמֵר פָּטוּר מִלְּשַׁלַּם; וְאִם תָּפְסוּ הַבְּעָלִים, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָם.
משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות שאלה ופיקדון - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח