משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות שאלה ופיקדון - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א הַמַּפְקִיד פֵּרוֹת אֵצֶל חֲבֵרוֹ--הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בָּהֶן, וְאַף עַל פִּי שְׁהֶן חוֹסְרִין וּמִתְמַעֲטִין וְהוֹלְכִין. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁחָסְרוּ חֶסְרוֹן הָרָאוּי לָהֶן בְּכָל שָׁנָה. אֲבָל אִם חָסְרוּ יוֹתֵר מִכְּדֵי חֶסְרוֹנָן--מוֹכְרָן בְּבֵית דִּין, מִפְּנֵי הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים; וְכִשְׁהוּא מוֹכְרָן, יִמְכֹּר לַכּוֹהֲנִים בִּדְמֵי תְּרוּמָה, שֶׁמֶּא עָשׂוּ אוֹתָן הַבְּעָלִים תְּרוּמָה אוֹ תְּרוּמַת מַעֲשֵׂר, עַל פֵּרוֹת אֲחֵרוֹת.
ב הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ פֵּרוֹת וְהִרְקִיבוּ, יַיִן וְהִחְמִיץ, דְּבַשׁ וְנִפְסַד--עוֹשֶׂה תַּקָּנָה לְבַעַל הַפִּקָּדוֹן, וּמוֹכְרָן לוֹ בְּבֵית דִּין: אַף עַל פִּי שֶׁעָמְדוּ בְּהֶפְסֵדָן, וְאֵין הַהֶפְסֵד פּוֹסֶה בָּהֶן--הֲרֵי הַקַּנְקַנִּים וְהַכֵּלִים מוֹסִיפִין הֶפְסֵד.
ג הַמַּפְקִיד חָמֵץ אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וְהִגִּיעַ הַפֶּסַח--הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בּוֹ, עַד שָׁעָה חֲמִישִׁית מִיּוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר; יוֹצֶא וּמוֹכְרוֹ בַּשּׁוּק לְשָׁעָתוֹ, מִשּׁוֹם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַפִּקְדוֹנוֹת, שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶן, אַף עַל פִּי שְׁהוּא יוֹדֵעַ בַּוַּדַּאי שֶׁיּוּזְלוּ בִּזְמָן פְּלוֹנִי, אוֹ יֶאֱנֹס אוֹתָם הַמֶּלֶךְ: שֶׁמֶּא יָבוֹאוּ בַּעְלֵיהֶן מִקֹּדֶם, וְיִטְּלוּ מְמוֹנָם.
ד הַמַּפְקִיד סֵפֶר תּוֹרָה אֵצֶל חֲבֵרוֹ, גּוֹלְלוֹ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. וְאִם כִּשְׁהוּא גּוֹלְלוֹ, פּוֹתְחוֹ וְקוֹרֶא בּוֹ--מֻתָּר; אֲבָל לֹא יִפְתַּח בִּגְלַל עַצְמוֹ, וְיִקְרָא. וְהוּא הַדִּין לִשְׁאָר הַסְּפָרִים. וְאִם פָּתַח, וְקָרָא בִּגְלַל עַצְמוֹ--הֲרֵי שָׁלַח יָד בַּפִּקָּדוֹן, וְנִתְחַיַּב בְּאֻנְסִין.
ה הִפְקִיד אֶצְלוֹ כְּסוּת שֶׁלְּצֶמֶר--מְנַעֲרָהּ אַחַת לִשְׁלוֹשִׁים יוֹם, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָמְרוּ בָּאֲבֵדָה; וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה, שֶׁזּוֹ חוֹבָה עָלָיו מִשּׁוֹם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בַּפִּקָּדוֹן שֶׁהָלְכוּ בְּעָלָיו לִמְדִינַת הַיָּם; אֲבָל אִם הָיוּ עִמּוֹ בְּאוֹתָהּ הָאָרֶץ--הֲרֵי זֶה לֹא יִגַּע בּוֹ, אַף עַל פִּי שְׁהוּא אָבֵד.
ו [ה] כָּל הַמּוֹכֵר פִּקָּדוֹן עַל פִּי בֵּית דִּין, הֲרֵי זֶה מוֹכֵר לַאֲחֵרִים; וְאֵינוּ מוֹכֵר לְעַצְמוֹ, מִפְּנֵי הַחֲשָׁד. וְהַדָּמִים יִהְיוּ מֻנָּחִים אֶצְלוֹ, וְיֵשׁ לוֹ לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן; לְפִיכָּךְ הֲרֵי הוּא עֲלֵיהֶן שׁוֹמֵר שָׂכָר, אַף עַל פִּי שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן.
ז [ו] הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל הַשֻּׁלְחָנִי, אוֹ הַחֶנְוָנִי--אִם הָיוּ צְרוּרִין וַחֲתוּמִין, אוֹ קְשׁוּרִין קֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה--הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן; לְפִיכָּךְ אִם אָבְדוּ אוֹ נִגְנְבוּ, אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן. וְאִם אֵינָן חֲתוּמִין, וְלֹא קְשׁוּרִין קֶשֶׁר מְשֻׁנֶּה--אַף עַל פִּי שְׁהֶן צְרוּרִין, יֵשׁ לוֹ לְהִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן; לְפִיכָּךְ הוּא נַעֲשֶׂה עֲלֵיהֶם שׁוֹמֵר שָׂכָר, וְאִם אָבְדוּ אוֹ נִגְנְבוּ, חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן. נֶאְנְסוּ, כְּגוֹן שֶׁאָבְדוּ בְּלִסְטִיס מְזֻיָּן--הֲרֵי זֶה פָּטוּר. [ז] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, קֹדֶם שֶׁיִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן; אֲבָל אַחַר שֶׁנִּשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן--נִתְחַיַּב בְּאַחְרָיוּתָן כְּכָל מַלְוָה שֶׁבָּעוֹלָם, עַד שֶׁיַּחְזִירֵן לַבְּעָלִים.
ח הַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת, בֵּין צְרוּרִין בֵּין מֻתָּרִין--הֲרֵי זֶה לֹא יִשְׁתַּמַּשׁ בָּהֶן; לְפִיכָּךְ אִם אָבְדוּ אוֹ נִגְנְבוּ, אֵינוּ חַיָּב בְּאַחְרָיוּתָן--וְהוּא, שֶׁיַּטְמְנֵם בַּקַּרְקָע כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
ט הַמַּפְקִיד חָבִית אֵצֶל חֲבֵרוֹ, בֵּין שֶׁיֵּחֲדוּ לָהּ הַבְּעָלִים מָקוֹם בֵּין שֶׁלֹּא יֵחֲדוּ לָהּ מָקוֹם, וְטִלְטְלָהּ לְצָרְכּוֹ וְנִשְׁבְּרָה, בֵּין מִתּוֹךְ יָדוֹ נִשְׁבְּרָה בֵּין אַחַר שֶׁהִחְזִירָהּ לִמְקוֹם שֶׁיֵּחֲדוּ לָהּ נִשְׁבְּרָה--חַיָּב לְשַׁלַּם; טִלְטְלָהּ לְצָרְכָּהּ, בֵּין שֶׁנִּשְׁבְּרָה מִתּוֹךְ יָדוֹ בֵּין שֶׁנִּשְׁבְּרָה מִשֶּׁהִנִּיחָהּ בְּמָקוֹם אַחֵר--הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
י אֵין מְקַבְּלִין פִּקְדוֹנוֹת לֹא מִן הַנָּשִׁים, וְלֹא מִן הָעֲבָדִים, וְלֹא מִן הַתִּינוֹקוֹת. קִבַּל מִן הָאִשָּׁה, יַחְזִיר לָאִשָּׁה; מֵתָה, יַחְזִיר לְבַעְלָהּ. קִבַּל מִן הָעֶבֶד, יַחְזִיר לָעֶבֶד; מֵת, יַחְזִיר לְרִבּוֹ. קִבַּל מִן הַקָּטָן--יִקְנֶה לוֹ בּוֹ סֵפֶר תּוֹרָה, אוֹ דֶּקֶל שֶׁיֹּאכַל פֵּרוֹתָיו. וְכֻלָּן שֶׁאָמְרוּ בְּשָׁעַת מִיתָתָן, שֶׁלִּפְלוֹנִי הֶם--אִם נֶאֱמָנִין לוֹ, יַעֲשֶׂה כְּפֵרוּשָׁן; וְאִם לָאו, יַחְזִיר לְיוֹרְשֵׁיהֶם.
יא הַפִּקָּדוֹן וְהָאֲבֵדָה, לֹא נִתְּנוּ לִתָּבַע אֵלָא בִּמְקוֹמָם. כֵּיצַד: הִפְקִיד אֶצְלוֹ בִּירוּשָׁלַיִם, אֵינוּ יָכוֹל לְתָבְעוֹ בְּנוֹב; וְאִם הִחְזִיר לוֹ פִּקְדוֹנוֹ בְּנוֹב, מְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ. הִפְקִיד אֶצְלוֹ בַּיִּשּׁוּב, וְהֵבִיא לוֹ פִּקְדוֹנוֹ בַּמִּדְבָּר--אֵינוּ מְקַבְּלוֹ מִמֶּנּוּ, אֵלָא יֹאמַר לוֹ הֲרֵי הוּא בְּאַחְרָיוּתָךְ, עַד שֶׁתַּחְזִירֵהוּ לִי בַּיִּשּׁוּב, כְּדֶרֶךְ שֶׁהִפְקַדְתִּי אֶצְלָךְ בַּיִּשּׁוּב.
יב הַמַּפְקִיד אֵצֶל חֲבֵרוֹ, וְהָלַךְ בַּעַל הַפִּקָּדוֹן לִמְדִינַת הַיָּם, וַהֲרֵי הַשּׁוֹמֵר רוֹצֶה לְפָרַשׁ, אוֹ לָצֵאת בִּשְׁיָרָה--יֵשׁ מִי שֶׁהוֹרָה שְׁאִם בָּא הַשּׁוֹמֵר וְהֵבִיא הַפִּקָּדוֹן לְבֵית דִּין, נִפְטָר מֵאַחְרָיוּת שְׁמִירָתוֹ. וּדְבָרִים שֶׁלְּטַעַם הֶם, שְׁאֵין אוֹסְרִין זֶה בִּמְדִינָה זוֹ, מִפְּנֵי פִּקָּדוֹן שֶׁלְּזֶה שֶׁבָּרַח; וְאֵי אִפְשָׁר לוֹ לְהוֹלִיכוֹ עִמּוֹ, שֶׁמֶּא יֵארַע לוֹ אֹנֶס, וְיִהְיֶה חַיָּב בְּאַחְרָיוּתוֹ. וּבֵית דִּין מַפְקִידִין אוֹתוֹ בְּיַד נֶאֱמָן אֶצְלָם, מִשּׁוֹם הָשֵׁב אֲבֵדָה לַבְּעָלִים.
משנה תורה -
ספר משפטים -
הלכות שאלה ופיקדון - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח