משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג
א מצות עשה להפריש ערי מקלט, שנאמר "שלוש ערים, תבדיל לך" (דברים יט,ב; דברים יט,ז); ואין ערי מקלט נוהגות אלא בארץ ישראל. [ב] ושש ערים היו: שלוש הבדיל משה רבנו בעבר הירדן, ושלוש הבדיל יהושוע בארץ כנען.
ב [ג] אין אחת מערי מקלט קולטת, עד שיובדלו כולן--שנאמר "שש ערי מקלט, תהיינה לכם" (במדבר לה,יג). והודיענו משה רבנו שאין שלוש שבעבר הירדן קולטות, עד שיובדלו שלוש שבארץ כנען. ולמה הבדילן--אמר הואיל ובאה מצוה לידי, אקיימנה.
ג [ד] בימי המלך המשיח מוסיפין שלוש אחרות על אלו השש, שנאמר "ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה" (דברים יט,ט). והיכן מוסיפין אותן--בערי הקיני והקניזי והקדמוני, שנכרת לאברהם אבינו עליהן ברית, ועדיין לא נכבשו; ועליהן נאמר בתורה "ואם ירחיב ה' אלוהיך, את גבולך, כאשר נשבע, לאבותיך; ונתן לך את כל הארץ, אשר דיבר לתת לאבותיך . . . ויספת לך עוד שלוש ערים, על השלוש האלה" (דברים יט,ח-ט).
ד [ה] וחייבין בית דין לכוון הדרכים לערי מקלט, ולתקן אותם ולהרחיבן; ומסירין מהן כל מכשול וכל תקלה, ואין מניחין בדרך לא תל, ולא גיא ולא נהר אלא עושין עליו גשר כדי שלא לעכב את הבורח לשם: שנאמר "תכין לך, הדרך" (דברים יט,ג). ורוחב דרך ערי מקלט, אין פחות משלושים ושתיים אמות. ומקלט מקלט היה כתוב על פרשת דרכים, כדי שיכירו הרצחנים ויפנו לשם.
ה [ו] בחמישה עשר באדר בכל שנה, בית דין מוציאין שלוחים לתקן הדרכים; וכל מקום שמצאוהו שנתקלקל, מתקנים אותו. ובית דין שנתרשלו בדבר זה, מעלה עליהן הכתוב כאילו שפכו דמים.
ו [ז] וכן מושחין בין כל עיר ועיר מערי מקלט בתחילת הפרשתן, עד שיהיו משולשות בשווה--שנאמר "תכין לך, הדרך, ושילשת את גבול ארצך" (דברים יט,ג).
ז [ח] ערי מקלט--אין עושין אותן לא עיירות קטנות, ולא כרכים גדולים, אלא עיירות בינונייות. ואין מושיבין אותן אלא במקום שווקים, ובמקום המים; ואם אין שם מים, מכניסין לתוכן מים. ואין מושיבין אותן אלא במקום אכלוסין. נתמעטו אכלוסיהן, מוסיפין עליהן; נתמעטו דיוריהן, מכניסין לתוכן כוהנים לויים וישראליים. ואין פורסין בתוכן מצודות, ואין מפשילין בתוכן חבלים, כדי שלא תהיה רגל גואל הדם מצויה שם.
ח [ט] כל ערי הלויים קולטות, וכל אחת מהן עיר מקלט היא: שנאמר "ועליהם תיתנו, ארבעים ושתיים עיר. כל הערים, אשר תיתנו ללויים--ארבעים ושמונה, עיר" (במדבר לה,ו-ז)--הקישן הכתוב כולן זו לזו, לקלוט. [י] ומה הפרש יש בין ערי מקלט שהובדלו למקלט, ובין שאר ערי הלויים: שערי מקלט קולטות בין לדעת בין שלא לדעת, הואיל ונכנס בהן נקלט; ושאר ערי הלויים, אין קולטות אלא לדעת. ורוצח הדר בערי מקלט, אינו נותן שכר ביתו; והדר בשאר ערי הלויים, נותן שכר לבעל הבית.
ט [יא] כל עיר הקולטת, תחומה קולט כמוה. אילן שהוא עומד בתוך תחום ערי מקלט, ונופו נוטה חוץ לתחום--משיגיע תחת הנוף, נקלט; היה עומד חוץ לתחום, ונופו נוטה לתוך התחום--משיגיע לעיקרו, נקלט. וההורגו שם, נהרג עליו. ואף על פי שהתחום קולט, אין הרוצח דר בו: שנאמר "וישב בה" (במדבר לה,כה)--"בה", ולא בתחומה.
משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות רוצח ושמירת נפש - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
יב
יג