משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות חובל ומזיק - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
א כֵּיצַד מְשַׁעֲרִין הַבֹּשֶׁת, הַכֹּל לְפִי הַמְּבַיֵּשׁ וְהַמִּתְבַּיֵּשׁ: אֵינוּ דּוֹמֶה מִתְבַּיֵּשׁ מִן הַקָּטָן, לְמִתְבַּיֵּשׁ מֵאָדָם גָּדוֹל וּמְכֻבָּד, שֶׁזֶּה שֶׁבִּיְּשׁוֹ זֶה הַקַּל, בָּשְׁתּוֹ מְרֻבָּה.
ב הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הֶעָרֹם, אוֹ אֶת מִי שְׁהוּא בַּמֶּרְחֵץ--פָּטוּר. נָשְׁבָה הָרוּחַ, וְהָפְכָה שׁוּלָיו עַל פָּנָיו, וַהֲרֵי הוּא עָרֹם, וְהוֹסִיף זֶה בְּהַפְשָׁטָתוֹ--חַיָּב בְּבֹשֶׁת; וְאֵינוּ דּוֹמֶה מְבַיֵּשׁ אֶת זֶה שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֹם, לִמְבַיֵּשׁ אֶת שְׁאֵינוּ עָרֹם. וְכֵן אִם הִגְבִּיהַּ בְּגָדָיו לֵירַד לַנָּהָר, אוֹ שֶׁעָלָה מִן הַנָּהָר וּבִיְּשׁוֹ--חַיָּב; וְאֵינוּ דּוֹמֶה מְבַיֵּשׁ זֶה, לִמְבַיֵּשׁ אֶת הַמְּכֻסֶּה בִּבְגָדָיו.
ג הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַיָּשֵׁן, חַיָּב בְּבֹשֶׁת. וְאִם מֵת מִתּוֹךְ שִׁינָתוֹ, וְלֹא הֵקִיץ, וְלֹא הִרְגִּישׁ בְּזֶה שֶׁבִּיְּשׁוֹ--אֵין גּוֹבִין בֹּשֶׁת זוֹ מִן הַמְּבַיֵּשׁ; וְאִם תָּפְסוּ הַיּוֹרְשִׁין, אֵין מוֹצִיאִין מִיָּדָן.
ד הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַשּׁוֹטֶה, פָּטוּר; וְהַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַחֵרֵשׁ, חַיָּב. הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַגֵּר אוֹ אֶת הָעֶבֶד, חַיָּב. הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַקָּטָן--אִם כְּשֶׁמַּכְלִימִין אוֹתוֹ נִכְלָם, חַיָּב; וְאִם אֵינוּ נִכְלָם, פָּטוּר. וּמִכָּל מָקוֹם אֵינוּ דּוֹמֶה הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַקָּטָן, לַמְּבַיֵּשׁ אֶת הַגָּדוֹל; וְלֹא הַמְּבַיֵּשׁ אֶת הָעֶבֶד, לַמְּבַיֵּשׁ בֶּן חוֹרִין; וְלֹא מְבַיֵּשׁ חֵרֵשׁ, לִמְבַיֵּשׁ פִּקֵּחַ.
ה הַמְּבַיֵּשׁ אֶת חֲבֵרוֹ בִּדְבָרִים, אוֹ שֶׁרָקַק עַל בְּגָדָיו--פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין. וְיֵשׁ לְבֵית דִּין לִגְדֹּר בַּדָּבָר בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמָן, כְּמוֹ שֶׁיִּרְאוּ. וְאִם בִּיַּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים--חַיָּב לְשַׁלַּם לוֹ בֹּשֶׁת שְׁלֵמָה, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא בִּיְּשׁוֹ אֵלָא בִּדְבָרִים.
ו כְּבָר נִפְסַק הַדִּין שֶׁכָּל הַמְּבַיֵּשׁ תַּלְמִיד חֲכָמִים, אַפִלּוּ בִּדְבָרִים--קוֹנְסִין אוֹתוֹ, וְגוֹבִין מִמֶּנּוּ מִשְׁקָל חֲמִשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים דֵּינָר מִן הַזָּהָב: שְׁהוּא מִשְׁקָל תִּשְׁעָה סְלָעִים פָּחוּת רְבִיעַ. וְקַבָּלָה הִיא בְּיָדֵינוּ שֶׁגּוֹבִין קְנָס זֶה בְּכָל מָקוֹם, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
ז [ו] מַעֲשִׂים הָיוּ אֶצְלֵנוּ תָּמִיד בְּכָּךְ בִּסְפָרַד; וְיֵשׁ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים שֶׁהָיוּ מוֹחֲלִין עַל זֶה, וְכָּךְ נָאֶה לָהֶם. וְיֵשׁ שֶׁתּוֹבֵעַ, וְעוֹשִׂין פְּשָׁרָה בֵּינֵיהֶן. אֲבָל הַדַּיָּנִים הָיוּ אוֹמְרִין לַמְּבַיֵּשׁ, חַיָּב אַתָּה לִתֵּן לוֹ לִיטְרָה זָהָב.
ח [ז] אַף עַל פִּי שֶׁהַמְּבַיֵּשׁ שְׁאָר הָעָם בִּדְבָרִים פָּטוּר מִן הַתַּשְׁלוּמִין, עָווֹן גָּדוֹל הוּא; וְאֵינוּ מְחָרֵף וּמְגַדֵּף לָעָם וּמְבַּיְּשָׁן, אֵלָא רָשָׁע שׁוֹטֶה. וְאָמְרוּ חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁכָּל הַמַּלְבִּין פְּנֵי אָדָם כָּשֵׁר מִיִּשְׂרָאֵל בָּרַבִּים, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא.
ט [ח] יֵשׁ הַכָּאוֹת רַבּוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן בִּזּוּי וְצַעַר מְעַט, וְאֵין בָּהֶן נֶזֶק; וּכְבָר פָּסְקוּ לָהֶם חֲכָמִים דָּמִים קְצוּבִים. וְכָל הַמַּכֶּה חֲבֵרוֹ הַכָּאָה מֵהֶן, מְשַׁלֵּם אוֹתוֹ הַמָּמוֹן הַקָּצוּב; וְכֻלָּן קְנָסוֹת הֶן. וְאוֹתוֹ הַמָּמוֹן הַקָּצוּב, הוּא דְּמֵי הַצַּעַר וְהַבֹּשֶׁת וְהָרִפּוּי וְהַשֶּׁבֶת: בֵּין צָרִיךְ לִרְפוּאָה וְשֶׁבֶת, בֵּין לֹא צָרִיךְ--כְּזֶה הוּא מְשַׁלֵּם.
י [ט] וְכַמָּה הוּא מְשַׁלֵּם: הַבּוֹעֵט בַּחֲבֵרוֹ בְּרַגְלוֹ, מְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה סְלָעִים. הִכָּהוּ בְּאַרְכֻּבָּתוֹ, מְשַׁלֵּם שְׁלוֹשָׁה סְלָעִים. קָבַץ אֶצְבְּעוֹתָיו כְּמוֹ אוֹגֵד אֲגֻדָּה, וְהִכָּהוּ בְּיָדוֹ כִּשְׁהִיא אֲגֻדָּה--מְשַׁלֵּם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר סְלָעִים.
יא תָּקַע אֶת חֲבֵרוֹ בְּכַפּוֹ, מְשַׁלֵּם סֶלַע. סְטָרוֹ עַל פָּנָיו, מְשַׁלֵּם חֲמִשִּׁים סֶלַע; סְטָרוֹ בְּאַחַר יָדוֹ, מְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע. וְכֵן אִם צָרַם בְּאָזְנוֹ, אוֹ תָּלַשׁ בִּשְׂעָרוֹ, אוֹ שֶׁרָקַק וְהִגִּיעַ הָרֹק בִּבְשָׂרוֹ, אוֹ שֶׁהִעְבִיר טְלִיתוֹ מֵעָלָיו, אוֹ שֶׁפָּרַע רֹאשׁ הָאִשָּׁה--מְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע.
יב וּכְזֶה הוּא מְשַׁלֵּם, עַל כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה. כֵּיצַד: כְּגוֹן שֶׁבָּעַט בַּחֲבֵרוֹ אַרְבַּע בְּעִיטוֹת, אַפִלּוּ זוֹ אַחַר זוֹ--מְשַׁלֵּם עֶשְׂרִים סֶלַע. סְטָרוֹ עַל פָּנָיו שְׁתֵּי סְטִירוֹת, מְשַׁלֵּם מֵאָה סֶלַע. וְכֵן בִּשְׁאָרָן.
יג [י] כָּל אֵלּוּ הַסְּלָעִים--הֶם מִכֶּסֶף אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בְּאוֹתוֹ הַזְּמָן, שֶׁהָיָה בְּכָל סֶלַע חֲצִי דֵּינָר כֶּסֶף וּשְׁלוֹשָׁה דֵּינָרִין וּמֶחְצָה נְחֹשֶׁת; לְפִיכָּךְ מִי שֶׁנִּתְחַיַּב בְּהַכָּאוֹת אֵלּוּ לְשַׁלַּם מֵאָה סֶלַע, הֲרֵי זֶה מְשַׁלֵּם שְׁנֵים עָשָׂר סֶלַע וּמֶחְצָה כֶּסֶף נָקִי.
יד [יא] בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בִּמְכֻבָּד. אֲבָל אָדָם שְׁהוּא מְבֻזֶּה, וְאֵינוּ מַקְפִּיד בְּכָל אֵלּוּ הַדְּבָרִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן--אֵינוּ נוֹטֵל אֵלָא לְפִי מַה שֶׁרָאוּי לוֹ, וּכְמוֹ שֶׁיִּרְאוּ הַדַּיָּנִים שְׁהוּא רָאוּי לִטֹּל: לְפִי שֶׁיֵּשׁ בְּנֵי אָדָם כְּעוּרִין שְׁאֵינָן מַקְפִּידִין עַל בָּשְׁתָּם; וְכָל הַיּוֹם מְבַזִּים עַצְמָן בְּכָל מִינֵי בִּזּוּי דֶּרֶךְ שְׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ, אוֹ כְּדֵי לִטֹּל פְּרוּטָה אַחַת מִן הַלֵּצִים הַמְּשַׂחֲקִים עִמָּהֶם.
משנה תורה -
ספר נזקים -
הלכות חובל ומזיק - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח