משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות מקוות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
א כָּל הַמְּעֹרָב לַמִּקְוָה--הֲרֵי הוּא כַּמִּקְוָה, וּמַטְבִּילִין בּוֹ. גֻּמּוֹת הַסְּמוּכוֹת לְפִי הַמִּקְוָה, וּמְקוֹם רַגְלֵי פַּרְסוֹת בְּהֵמָה שֶׁהָיוּ בָּהֶן מַיִם--אִם הָיוּ מְעֹרָבִין עִם מֵי הַמִּקְוָה כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, מַטְבִּילִין בָּהֶן. [ב] חַדְרֵי הַמְּעָרָה, וְסִדְקֵי הַמְּעָרָה--מַטְבִּילִין בָּהֶן, אַף עַל פִּי שְׁאֵין הַמַּיִם שֶׁבָּהֶן מְעֹרָבִין עִם מֵי הַמִּקְוָה אֵלָא בְּכָל שְׁהוּא. [ג] מַחַט שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה עַל מַעֲלוֹת הַמִּקְוָה, וְהָיָה מוֹלִיךְ וּמֵבִיא בַּמַּיִם--כֵּיוָן שֶׁעָבַר עָלֶיהָ הַגַּל, טְהוֹרָה.
ב [ד] עוּקָה שֶׁבְּתוֹךְ הַמִּקְוָה--אִם הָיְתָה הַקַּרְקָע הַמַּבְדֶּלֶת בֵּין הָעוּקָה וּבֵין הַמִּקְוָה בְּרִיאָה, וִיכוּלָה לְהַעְמִיד אֶת עַצְמָהּ--אֵין מַטְבִּילִין בַּמַּיִם שֶׁבָּעוּקָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ מְעֹרָבִין עִם הַמִּקְוָה כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד; וְאִם אֵינָהּ יְכוּלָה לְהַעְמִיד אֶת עַצְמָהּ--אַפִלּוּ אֵינָן מְעֹרָבִין אֵלָא בְּכָל שְׁהוּא, מַטְבִּילִין בָּהּ.
ג [ה] כּוֹתָל שֶׁבֵּין שְׁנֵי מִקְווֹת שֶׁנִּסְדַּק לַשְּׁתִי, מִצְטָרְפִין; וְאִם הָיָה בִּשְׁנֵיהֶן אַרְבָּעִים סְאָה, מַטְבִּיל בְּכָל אַחַת מֵהֶן. וְאִם נִסְדַּק לָעֵרֶב--אֵין מִצְטָרְפִין, עַד שֶׁיִּהְיֶה בְּמָקוֹם אֶחָד כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד. נִפְרַץ הַכּוֹתָל מִלְמַעְלָה--אִם נִתְעָרְבוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה מִן הַכּוֹתָל כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם עַל רֹחַב שְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, מִצְטָרְפִין.
ד [ו] כַּמָּה הוּא שֵׁעוּר הַנֶּקֶב שְׁהוּא כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד: כְּרֹחַב שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת בֵּינוֹנִיּוֹת שֶׁלְּכָל אָדָם, וְחוֹזְרוֹת בּוֹ; וְאֵינָן בְּגֻדָּל, אֵלָא שְׁתֵּי אֶצְבָּעוֹת רִאשׁוֹנוֹת מִן הָאַרְבַּע שֶׁבְּפַס הַיָּד.
ה כָּל שֶׁיַּעֲמֹד בִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד מְמַעֵט, וְאַפִלּוּ דְּבָרִים שְׁהֶן מִבְּרִיָּתוֹ שֶׁלְּמַיִם. סְפֵק יֵשׁ בַּנֶּקֶב כִּשְׁפוֹפֶרֶת הַנּוֹד, סְפֵק שְׁאֵין בּוֹ--אֵין מִצְטָרְפִין: מִפְּנֵי שֶׁעִיקַר הַטְּבִילָה מִן הַתּוֹרָה; וְכָל שֶׁעִיקָרוֹ מִן הַתּוֹרָה--אַף עַל פִּי שֶׁשֵּׁעוּרוֹ הֲלָכָה, סְפֵק שֵׁעוּרוֹ לְהַחְמִיר.
ו [ז] מְטַהֲרִין אֶת הַמִּקְווֹת הָעֶלְיוֹן מִן הַתַּחְתּוֹן, וְהָרָחוֹק מִן הַקָּרוֹב. כֵּיצַד: מְבִיאִין סִילוֹן שֶׁלְּחֶרֶס אוֹ שֶׁלַּאֲבָר וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, שְׁאֵין הַסִּילוֹנוֹת פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוָה, וּמַנִּיחַ אֶת יָדָיו תַּחְתָּיו עַד שֶׁיִּהְיֶה מִתְמַלֵּא מַיִם וּמוֹשְׁכוֹ וּמַשִּׁיקוֹ, עַד שֶׁיִּתְעָרַב הַמַּיִם שֶׁבַּסִּילוֹן עִם מֵי הַמִּקְוָה הָאַחֵר: אַפִלּוּ כְּשַׂעֲרָה דַּיּוֹ, וַהֲרֵי שְׁנֵי הַמִּקְווֹת שֶׁהַסִּילוֹן בֵּינֵיהֶן כְּמִקְוָה אֶחָד.
ז [ח] שָׁלוֹשׁ גּוּמוֹת שֶׁבַּנַּחַל, הַתַּחְתּוֹנָה וְהָעֶלְיוֹנָה שֶׁלְּעֶשְׂרִים עֶשְׂרִים סְאָה, וְהָאֶמְצָעִית שֶׁלְּאַרְבָּעִים, וְשֶׁטֶף שֶׁלַּגְּשָׁמִים עוֹבֵר בְּתוֹךְ הַנַּחַל--אַף עַל פִּי שְׁהוּא נִכְנָס לְתוֹכָן וְיוֹצֶא מִתּוֹכָן, אֵין זֶה עֵרוּב; וְאֵין מַטְבִּילִין אֵלָא בָּאֶמְצָעִית, שְׁאֵין הַמַּיִם הַנִּזְחָלִין מְעָרְבִין אֵלָא אִם כֵּן עָמְדוּ.
ח [ט] טִיט רַךְ שֶׁהַפָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ, הֲרֵי זֶה נִמְדָּד עִם הַמִּקְוָה; הָיָה עָבֶה עַד שְׁאֵין הַפָּרָה שׁוֹחָה וְשׁוֹתָה מִמֶּנּוּ, אֵינוּ נִמְדָּד.
ט [י] מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם וְטִיט, מַטְבִּילִין בַּטִּיט וּבַמַּיִם. בְּאֵיזֶה טִיט מַטְבִּילִין, בְּטִיט זֶה הָרַךְ שֶׁהַמַּיִם צָפִין עַל גַּבָּיו.
י הָיוּ הַמַּיִם מִצַּד אֶחָד, וְהַטִּיט הָרַךְ מִצַּד אַחֵר--מַטְבִּילִין בַּמַּיִם, וְאֵין מַטְבִּילִין בַּטִּיט. [יא] כָּל שֶׁתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ מִן הַמַּיִם, כְּגוֹן יַבְחוּשִׁין אֲדֻמִּין--מַטְבִּילִין בּוֹ; וּמַטְבִּילִין בְּעֵינוֹ שֶׁלַּדָּג.
יא [יב] מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת, וְיָרְדוּ שְׁנַיִם וְטָבְלוּ זֶה אַחַר זֶה--אַף עַל פִּי שֶׁרַגְלָיו שֶׁלְּרִאשׁוֹן נוֹגְעוֹת בַּמַּיִם, הָרִאשׁוֹן טָהוֹר וְהַשֵּׁנִי בְּטֻמְאָתוֹ: שֶׁהֲרֵי חָסְרוּ הַמַּיִם מֵאַרְבָּעִים סְאָה. הִטְבִּיל בּוֹ תְּחִלָּה סְגוֹס עָבֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ, וְהִגְבִּיהוֹ--אִם הָיָה מִקְצַת הַסְּגוֹס נוֹגַעַת בַּמַּיִם, הֲרֵי הַטּוֹבֵל בָּאַחֲרוֹנָה טָהוֹר: שֶׁהֲרֵי הַמַּיִם כֻּלָּן מְעֹרָבִין.
יב הִטְבִּיל בּוֹ אֶת הַמִּטָּה וְכַיּוֹצֶא בָּהּ--אַף עַל פִּי שֶׁדָּחַק רַגְלֵי הַמִּטָּה בְּטִיט עָבֶה שֶׁבְּקַרְקַע הַמִּקְוָה עַד שֶׁצָּפוּ הַמַּיִם עָלֶיהָ מִלְמַעְלָה, הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה: שֶׁהֲרֵי לֹא נִטְבְּעוּ בַּטִּיט, עַד שֶׁטָּבְלוּ בַּמַּיִם תְּחִלָּה.
יג הִטְבִּיל בּוֹ יוּרָה גְּדוֹלָה, הֲרֵי זוֹ טְמֵאָה כְּשֶׁהָיְתָה, מִפְּנֵי שֶׁהַמַּיִם נִתָּזִין וְיוֹצְאִין חוּץ לַמִּקְוָה, וְנִמְצָא חָסֵר מֵאַרְבָּעִים. כֵּיצַד יַעֲשֶׂה: מוֹרִידָהּ דֶּרֶךְ פִּיהָ, וְהוֹפְכָהּ בַּמִּקְוָה, וּמַטְבִּילָהּ; וּמַעֲלֶה אוֹתָהּ דֶּרֶךְ שׁוּלֶיהָ--כְּדֵי שֶׁלֹּא יִהְיוּ הַמַּיִם שֶׁבְּתוֹכָהּ שְׁאוּבִין, וְיַחְזְרוּ לַמִּקְוָה וְיִפְסְלוּ אוֹתוֹ.
יד [יג] מִקְוָה שֶׁמֵּימָיו מְרֻדָּדִין--כּוֹבֵשׁ אַפִלּוּ חֲבִלֵּי קַשׁ וַחֲבִלֵּי קָנִים בְּתוֹךְ הַמַּיִם וּמִן הַצְּדָדִין, עַד שֶׁיֵּעָרְמוּ הַמַּיִם לְמַעְלָה; וְיוֹרֵד וְטוֹבֵל לְתוֹכָן.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות מקוות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא