משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות מקוות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא
א דִּין תּוֹרָה: שֶׁכָּל מַיִם מְכֻנָּסִין, טוֹבְלִין בָּהֶן--שֶׁנֶּאֱמָר "מִקְוֵה-מַיִם" (ויקרא יא,לו), מִכָּל מָקוֹם. וְהוּא, שֶׁיִּהְיֶה בָּהֶן כְּדֵי לְהַעֲלוֹת בָּהֶן טְבִילָה לְכָל גּוּף הָאָדָם בְּבַת אַחַת: שִׁעֲרוּ חֲכָמִים, אַמָּה עַל אַמָּה בְּרוּם שָׁלוֹשׁ אַמּוֹת; וְשֵׁעוּר זֶה הוּא מַחְזִיק אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם, בֵּין שְׁאוּבִין בֵּין שְׁאֵינָן שְׁאוּבִין.
ב מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים: שֶׁהַמַּיִם הַשְּׁאוּבִין, פְּסוּלִין לִטְבִילָה; וְלֹא עוֹד, אֵלָא מִקְוֵה מַיִם שְׁאֵינָן שְׁאוּבִין, שֶׁנָּפַל לְתוֹכָן שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין--פָּסְלוּ הַכֹּל. אַף עַל פִּי שֶׁפְּסוּל מַיִם שְׁאוּבִין מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, לְמָדוּהוּ בְּהֶקֵּשׁ: שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר "אַךְ מַעְיָן וּבוֹר מִקְוֵה-מַיִם, יִהְיֶה טָהוֹר" (ויקרא יא,לו)--הַמַּעְיָן אֵין בּוֹ תְּפוּסַת יַד אָדָם כְּלָל, וְהַבּוֹר כֻּלּוֹ בִּידֵי אָדָם שֶׁהֲרֵי כֻּלּוֹ מַיִם שְׁאוּבִין; אָמְרוּ חֲכָמִים הַמִּקְוָה לֹא יִהְיֶה כֻּלּוֹ שָׁאוּב כַּבּוֹר, וְאֵינוּ צָרִיךְ לִהְיוֹת כֻּלּוֹ בִּידֵי שָׁמַיִם כַּמַּעְיָן, אֵלָא אִם יֵשׁ בּוֹ תְּפוּסַת יַד אָדָם, כָּשֵׁר.
ג כֵּיצַד: הַמַּנִּיחַ קַנְקַנִּים בְּרֹאשׁ הַגָּג לְנַגְּבָן, וְיָרְדוּ לָהֶן גְּשָׁמִים וְנִתְמַלְּאוּ--אַף עַל פִּי שְׁהִיא עוֹנַת הַגְּשָׁמִים, הֲרֵי זֶה יְשַׁבַּר אֶת הַקַּנְקַנִּים אוֹ יִכְפֶּה אוֹתָן וְהַמַּיִם הַנִּקְוִים מֵהֶן כְּשֵׁרִים לִטְבִילָה, וְאַף עַל פִּי שֶׁכָּל הַמַּיִם הָאֵלּוּ הָיוּ בְּכֵלִים, שֶׁהֲרֵי לֹא מִלְּאָן בְּיָדוֹ. לְפִיכָּךְ אִם הִגְבִּיהַּ אֶת הַקַּנְקַנִּים, וְהֶעֱרָה אוֹתָן--הֲרֵי כָּל הַמַּיִם שֶׁבָּהֶן שְׁאוּבִין.
ד הַמַּנִּיחַ כֵּלִים תַּחַת הַצִּנּוֹר תָּמִיד בְּכָל עֵת וּבְכָל זְמָן, אֶחָד כֵּלִים קְטַנִּים וְאֶחָד כֵּלִים גְּדוֹלִים, אַפִלּוּ כְּלֵי אֲבָנִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִכֵּלִים שְׁאֵינָן מְקַבְּלִין טֻמְאָה, וְנִתְמַלְּאוּ מֵי גְּשָׁמִים--הֲרֵי אֵלּוּ פְּסוּלִין. וְאִם כְּפָיָן עַל פִּיהֶן, אוֹ שִׁבְּרָן--הַמַּיִם הַנִּקְוִים מֵהֶן כִּשְׁאוּבִין לְכָל דָּבָר, שֶׁהֲרֵי לְדַעְתּוֹ נִתְמַלְּאוּ: שֶׁחֶזְקַת הַצִּנּוֹר לְקַלַּח מַיִם. וְאַפִלּוּ שָׁכַח הַכֵּלִים תַּחַת הַצִּנּוֹר, פְּסוּלִין: גָּזְרוּ עַל הַשּׁוֹכֵחַ, מִפְּנֵי הַמַּנִּיחַ.
ה וְכֵן הַמַּנִּיחַ אֶת הַכֵּלִים בֶּחָצֵר בְּשָׁעַת קִשּׁוּר עָבִים, וְנִתְמַלְּאוּ--הַמַּיִם שֶׁבָּהֶן פְּסוּלִין, שֶׁהֲרֵי לְדַעְתּוֹ נִתְמַלְּאוּ. וְכֵן גָּזְרוּ עַל הַשּׁוֹכֵחַ בֶּחָצֵר בְּשָׁעַת קִשּׁוּר עָבִים, מִשּׁוֹם מַנִּיחַ.
ו הִנִּיחָן בֶּחָצֵר בְּשָׁעַת פִּזּוּר עָבִים, וּבָאוּ עָבִים, וְנִתְמַלְּאוּ--הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִין, כְּמִי שֶׁהִנִּיחָן בְּרֹאשׁ הַגָּג לְנַגְּבָן. וְכֵן אִם הִנִּיחָן בְּשָׁעַת קִשּׁוּר עָבִים, וְנִתְפַּזְּרוּ, וְחָזְרוּ וְנִתְקַשְּׁרוּ, וְנִתְמַלְּאוּ--הֲרֵי אֵלּוּ כְּשֵׁרִין. וְאִם שִׁבְּרָן אוֹ כְּפָיָן, הַמַּיִם הַנִּקְוִים מֵהֶן כְּשֵׁרִין.
ז [ה] הַסַּיָּד שֶׁשָּׁכַח עֲצִיץ בְּמִקְוָה, וְנִתְמַלָּא מַיִם--אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִשְׁאַר בַּמִּקְוָה אֵלָא מְעַט, וַהֲרֵי הָעֲצִיץ יֵשׁ בּוֹ רֹב הַמִּקְוָה--הֲרֵי זֶה יְשַׁבַּר אֶת הָעֲצִיץ בִּמְקוֹמוֹ, וְנִמְצָא הַמִּקְוָה כֻּלּוֹ כָּשֵׁר.
ח וְכֵן הַמְּסַדֵּר אֶת הַקַּנְקַנִּים בְּתוֹךְ הַמִּקְוָה, כְּדֵי לְחַסְּמָן, וְנִתְמַלְּאוּ מַיִם--אַף עַל פִּי שֶׁבָּלַע הַמִּקְוָה אֶת מֵימָיו, וְלֹא נִשְׁאָר שָׁם מַיִם כְּלָל אֵלָא מַיִם שֶׁבְּתוֹךְ הַקַּנְקַנִּים--הֲרֵי זֶה יְשַׁבַּר אֶת הַקַּנְקַנִּים, וְהַמַּיִם הַנִּקְוִים מֵהֶן מִקְוָה כָּשֵׁר.
ט [ו] כֵּיצַד פּוֹסְלִין הַמַּיִם הַשְּׁאוּבִין אֶת הַמִּקְוָה בִּשְׁלֹשֶׁת לוֹגִין: שְׁאִם הָיָה בַּמִּקְוָה פָּחוּת מֵאַרְבָּעִים סְאָה, וְנָפְלוּ לוֹ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין וְהִשְׁלִימוּהוּ לְאַרְבָּעִים סְאָה--הֲרֵי הַכֹּל פָּסוּל. אֲבָל מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם שְׁאֵינָן שְׁאוּבִין, וְשָׁאַב בְּכַד, וְשָׁפַךְ לְתוֹכוֹ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר.
י וְלֹא עוֹד, אֵלָא מִקְוָה עֶלְיוֹן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִין, וְהָיָה מְמַלֵּא בִּכְלִי וְנוֹתֵן לְתוֹכוֹ עַד שֶׁרַבּוּ הַמַּיִם, וְיָרְדוּ לְמִקְוָה תַּחְתּוֹן אַרְבָּעִים סְאָה--הֲרֵי הַתַּחְתּוֹן כָּשֵׁר.
יא [ז] מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מְכֻוָּנוֹת, וְנָתַן לְתוֹכוֹ סְאָה מַיִם שְׁאוּבִין, וְנָטַל אַחַר כָּךְ מִמֶּנּוּ סְאָה--הֲרֵי זֶה כָּשֵׁר; וְכֵן נוֹתֵן סְאָה וְנוֹטֵל סְאָה, וְהוּא כָּשֵׁר--עַד רֻבּוֹ.
יב [ח] אֵין הַמַּיִם הַשְּׁאוּבִין פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוָה בִּשְׁלֹשֶׁת לוֹגִין, עַד שֶׁיִּפְּלוּ לְתוֹךְ הַמִּקְוָה מִן הַכְּלִי; אֲבָל אִם נִגְרְרוּ הַמַּיִם הַשְּׁאוּבִין חוּץ לַמִּקְוָה, וְנִמְשְׁכוּ וְיָרְדוּ לַמִּקְוָה--אֵינָן פּוֹסְלִין אֶת הַמִּקְוָה, אֵלָא עַד שֶׁיִּהְיוּ מֶחְצָה לְמֶחְצָה; אֲבָל אִם הָיָה רֹב מִן הַכְּשֵׁרִים, הֲרֵי הַמִּקְוָה כָּשֵׁר.
יג כֵּיצַד: מִקְוָה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ עֶשְׂרִים סְאָה וּמַשְׁהוּ מַיִם כְּשֵׁרִים, וְהָיָה מְמַלֵּא וְשׁוֹאֵב חוּץ לַמִּקְוָה, וְהַמַּיִם נִמְשָׁכִין וְיוֹרְדִין לַמִּקְוָה--בֵּין שֶׁהָיוּ נִמְשָׁכִין עַל הַקַּרְקָע, אוֹ בְּתוֹךְ הַסִּילוֹן וְכַיּוֹצֶא בּוֹ מִדְּבָרִים שְׁאֵינָן פּוֹסְלִין--הֲרֵי הַמִּקְוָה כָּשֵׁר, וְאַפִלּוּ הִשְׁלִימוֹ לְאֶלֶף סְאָה: שֶׁהַשְּׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ כְּשֵׁרָה, אִם הָיָה שָׁם רֹב אַרְבָּעִים סְאָה מִן הַכָּשֵׁר.
יד וְכֵן גָּג שֶׁהָיָה בְּרֹאשׁוֹ עֶשְׂרִים סְאָה וּמַשְׁהוּ מֵי גְּשָׁמִים, וּמִלָּא בִּכְתֵפוֹ וְנָתַן לְתוֹכוֹ פָּחוּת מֵעֶשְׂרִים, שֶׁנִּמְצָא הַכֹּל פָּסוּל, וּפָתַח הַצִּנּוֹר וְנִמְשְׁכוּ הַכֹּל לְמָקוֹם אֶחָד--הֲרֵי זֶה מִקְוָה כָּשֵׁר: שֶׁהַשְּׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ--כֻּלָּהּ כְּשֵׁרָה, הוֹאִיל וְהָיָה שָׁם רֹב כָּשֵׁר. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.
טו [ט] הוֹרוּ מִקְצַת חַכְמֵי מַעְרָב וְאָמְרוּ הוֹאִיל וְאָמְרוּ חֲכָמִים שְׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ כֻּלָּהּ טְהוֹרָה, אֵין אָנוּ צְרִיכִין שֶׁיִּהְיוּ שָׁם רֹב מַיִם כְּשֵׁרִים; וְזֶה שֶׁהִצְרִיךְ רֹב וְהַמְשָׁכָה, דִּבְרֵי יָחִיד הֶן, וּכְבָר נִדְחוּ, שֶׁהֲרֵי אָמְרוּ בַּסּוֹף שְׁאוּבָה שֶׁהִמְשִׁיכוּהָ כֻּלָּהּ טְהוֹרָה. וּלְפִי דִּבְרֵי זֶה--אִם הָיָה מְמַלֵּא בִּכְלִי וְשׁוֹפֵךְ, וְהַמַּיִם נִזְחָלִין וְהוֹלְכִין לְמָקוֹם אֶחָד, הֲרֵי זֶה מִקְוָה כָּשֵׁר. וְכֵן כָּל אַמְבְּטֵי שֶׁבַּמֶּרְחֲצָאוֹת שֶׁלָּנוּ מִקְווֹת כְּשֵׁרִים, שֶׁהֲרֵי כָּל הַמַּיִם שֶׁבָּהֶן שָׁאוּב שֶׁנִּמְשַׁךְ הוּא. וּמֵעוֹלָם לֹא רָאִינוּ מִי שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה בְּדָבָר זֶה.
טז [י] מֵי גְּשָׁמִים וּמַיִם שְׁאוּבִין שֶׁהָיוּ מִתְעָרְבִין בֶּחָצֵר, וְנִמְשָׁכִין וְיוֹרְדִין לָעוּקָה שֶׁבֶּחָצֵר, אוֹ שֶׁהָיוּ מִתְעָרְבִין עַל מַעֲלוֹת הַמְּעָרָה, וְיוֹרְדִין לַמְּעָרָה--אִם רֹב מִן הַכָּשֵׁר, כָּשֵׁר; וְאִם רֹב מִן הַפָּסוּל, פָּסוּל; מֶחְצָה לְמֶחְצָה, פָּסוּל.
יז אֵימָתַי--בִּזְמָן שֶׁמִּתְעָרְבִין עַד שֶׁלֹּא יַגִּיעוּ לַמִּקְוָה, וְנִמְשָׁכִין וְיוֹרְדִין. אֲבָל אִם הָיוּ הַכְּשָׁרִים וְהַפְּסוּלִים מְקַלְּחִין לְתוֹךְ הַמִּקְוָה--אִם יָדוּעַ שֶׁנָּפַל לְתוֹכוֹ אַרְבָּעִים סְאָה מַיִם כְּשֵׁרִים עַד שֶׁלֹּא יָרְדוּ לְתוֹכוֹ שְׁלֹשֶׁת לוֹגִין מַיִם שְׁאוּבִין, כָּשֵׁר; וְאִם לָאו, פָּסוּל.
משנה תורה -
ספר טהרה -
הלכות מקוות - הכול
פרק
א
ב
ג
ד
ה
ו
ז
ח
ט
י
יא