משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז

הִלְכּוֹת טֻמְאַת צָרַעַת פֵּרֶק טו

א  נִגְעֵי בָּתִּים--יֵשׁ בָּהֶן הֶסְגֵּר שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, שְׁהֶן תִּשְׁעָה עָשָׂר יוֹם:  שֶׁיּוֹם שְׁבִיעִי עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן, וְיוֹם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר עוֹלֶה לְכָאן וּלְכָאן; נִמְצֵאתָ לָמֵד שְׁאִם צָרַךְ לִשְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת--רוֹאֵהוּ בַּשְּׁבִיעִי, וּבְיוֹם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר, וּבְיוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר.  וְהֶסְגֵּר בָּתִּים שְׁלוֹשָׁה שָׁבוּעוֹת, אֵינוּ מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה; וְכֵן רֹב דִּינֵי נִגְעֵי בָּתִּים, דִּבְרֵי קַבָּלָה הֶן.  [ב] וְכָל הַדִּינִין הַמְּפֹרָשִׁין בָּהֶן בַּתּוֹרָה וּבְדִבְרֵי קַבָּלָה, כָּךְ הֶם:

ב  כְּשֶׁיָּבוֹא הַכּוֹהֵן וְיִרְאֶה הַנֶּגַע שׁוֹקֵעַ יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ--יַסְגִּיר שִׁבְעַת יָמִים; וְאַפִלּוּ מְצָאוֹ כֻּלּוֹ בַּתְּחִלָּה יְרַקְרַק אוֹ אֲדַמְדַּם, יַסְגִּיר.

ג  וּבַשְּׁבִיעִי רוֹאֵהוּ:  אִם כָּהָה הַנֶּגַע, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אִם הָלַךְ--קוֹלֵף מְקוֹם הַנֶּגַע בִּלְבָד, וְהַבַּיִת טָהוֹר; מְצָאוֹ שֶׁעָמַד בְּעֵינָיו, וְלֹא פָסָה--מַסְגִּיר שָׁבוּעַ שֵׁנִי.

ד  וּבְיוֹם שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר, רוֹאֵהוּ:  אִם כָּהָה הַנֶּגַע, אוֹ הָלַךְ לוֹ הַנֶּגַע--קוֹלֵף מְקוֹם הַנֶּגַע, וּמְטַהֵר אֶת הַבַּיִת בַּצִּפֳּרִים.  וְאִם מָצָא הַנֶּגַע שֶׁפָּסָה בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי, אוֹ שֶׁעָמַד בְּעֵינָיו--חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֶן הַנֶּגַע, וּמַקְצֶה אֶת הֶעָפָר אֶל מִחוּץ לָעִיר, וְטָח אֶת כָּל הַבַּיִת, וּמַסְגִּירוֹ שָׁבוּעַ שְׁלִישִׁי.

ה  וּבְיוֹם תִּשְׁעָה עָשָׂר, רוֹאֵהוּ:  אִם חָזַר בּוֹ הַנֶּגַע כִּשְׁנֵי גָּרִיסִין--הֲרֵי זֶה פִּסְיוֹן אַחֲרֵי הִטּוֹחַ, וְנוֹתֵץ אֶת כָּל הַבַּיִת; וְאִם לֹא חָזַר בּוֹ הַנֶּגַע, מְטַהֲרוֹ בַּצִּפֳּרִים.  וְכָל זְמָן שֶׁיַּחְזֹר בּוֹ הַנֶּגַע, קֹדֶם שֶׁיְּטַהֲרוֹ בַּצִּפֳּרִים--הֲרֵי זֶה יִנָּתֵץ; וְאִם נִרְאֶה בּוֹ נֶגַע אַחַר שֶׁטִּהֲרוֹ בַּצִּפֳּרִים, יֵרָאֶה כַּתְּחִלָּה.

ו  וְכֵן אִם פָּסָה הַנֶּגַע בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן--חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֶן הַנֶּגַע, וְקוֹצֶה הֶעָפָר חוּץ לָעִיר, וְטָח אֶת כָּל הַבַּיִת, וּמַסְגִּירוֹ שָׁבוּעַ שֵׁנִי; וְרוֹאֵהוּ:  אִם מָצָא בּוֹ נֶגַע כִּשְׁנֵי גָּרִיסִין--הֲרֵי זֶה פִּסְיוֹן אַחֲרֵי הִטּוֹחַ, וְנוֹתֵץ אֶת כָּל הַבַּיִת; וְאִם לֹא חָזַר בּוֹ נֶגַע, מְטַהֲרוֹ בַּצִּפֳּרִים.  וְכָל זְמָן שֶׁיֵּרָאֶה בּוֹ נֶגַע, קֹדֶם טַהְרָה בַּצִּפֳּרִים--יִנָּתֵץ; וְאִם נִרְאֶה בּוֹ אַחַר שֶׁטִּהֲרוֹ בַּצִּפֳּרִים, יֵרָאֶה כַּתְּחִלָּה.

ז  [ג] כִּשְׁהוּא חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר בָּהֶן הַנֶּגַע, אֵינוּ חוֹלֵץ פָּחוּת מִשְּׁתֵּי אֲבָנִים, וְאֵינוּ נוֹטֵל אֲבָנִים מִצַּד זֶה, וּמֵבִיא לְצַד זֶה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְלָקְחוּ אֲבָנִים אֲחֵרוֹת" (ויקרא יד,מב); וְלֹא עָפָר מִצַּד זֶה, וּמֵבִיא לְצַד זֶה--שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָפָר אַחֵר יִקַּח" (שם).  וְאֵינוּ טָח בְּסִיד, אֵלָא בֶּעָפָר--שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָפָר אַחֵר יִקַּח, וְטָח אֶת-הַבָּיִת" (שם).

ח  אֵינוּ מֵבִיא אֶבֶן אַחַת תַּחַת שְׁתַּיִם שֶׁחָלַץ, וְלֹא שְׁתֵּי אֲבָנִים תַּחַת אֶבֶן אַחַת חֲלוּצָה, אֵלָא מֵבִיא שְׁתַּיִם תַּחַת שְׁתַּיִם; וְיֵשׁ לוֹ לְהָבִיא שְׁתַּיִם, תַּחַת שָׁלוֹשׁ.

ט  [ד] הָיָה הַכּוֹתָל בֵּינוֹ לְבֵין חֲבֵרוֹ--שְׁנֵיהֶן חוֹלְצִין, וּשְׁנֵיהֶן קוֹצִין הֶעָפָר, וּשְׁנֵיהֶן מְבִיאִין אֲבָנִים אֲחֵרוֹת; אֲבָל בַּעַל הַבַּיִת לְבַדּוֹ מֵבִיא אֶת הֶעָפָר--שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָפָר אַחֵר יִקַּח, וְטָח אֶת-הַבָּיִת" (ויקרא יד,מב), אֵין חֲבֵרוֹ מִטַּפֵּל עִמּוֹ בַּטִּיחָה.

י  [ה] אֶבֶן שֶׁבַּזָּוִית--בִּזְמָן שְׁהוּא חוֹלֵץ, חוֹלֵץ אֶת כֻּלָּהּ; וּבִזְמָן שְׁהוּא נוֹתֵץ, נוֹתֵץ אֶת שֶׁלּוֹ וּמַנִּיחַ אֶת שֶׁלַּחֲבֵרוֹ.  וְיֵשׁ בַּדָּבָר סְפֵק אִם תִּהְיֶה זוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ, כְּמוֹ יָד לְאֶבֶן שֶׁלּוֹ.

יא  [ו] בַּיִת שֶׁנִּרְאָה בּוֹ נֶגַע, וְהָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו--נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לָעֲלִיָּה; נִרְאָה בָּעֲלִיָּה, נוֹתֵן אֶת הַקּוֹרוֹת לַבַּיִת.  לֹא הָיְתָה עֲלִיָּה עַל גַּבָּיו--אֲבָנָיו וְעֵצָיו וַעֲפָרוֹ, כֻּלָּן נִתָּצִין עִמּוֹ; וּמַצִּיל אֶת הַמַּלְבְּנִים, וְאֶת סְרִיגֵי הַחַלּוֹנוֹת.

יב  [ז] הַלּוֹקֵחַ אֲבָנִים מִבַּיִת מֻסְגָּר, וּבָנָה אוֹתָן בְּבַיִת טָהוֹר--חָזַר הַנֶּגַע לַמֻּסְגָּר, חוֹלֵץ אֶת הָאֲבָנִים שֶׁבַּטָּהוֹר.  נִרְאָה נֶגַע עַל הָאֲבָנִים שֶׁבָּנָה, הַמֻּסְגָּר יִנָּתֵץ; וְהַבַּיִת הַשֵּׁנִי--מַסְגִּירִין אוֹתוֹ בְּנֶגַע זֶה, כְּדִין כָּל בַּיִת שֶׁנִּרְאָה בּוֹ נֶגַע בַּתְּחִלָּה.

יג  [ח] כֵּיצַד מְטַהֲרִין אֶת הַבַּיִת הַמְּנֻגָּע, אַחַר הַחֲלִיצָה וְהַטִּיחָה:  מֵבִיא מַיִם חַיִּים בִּכְלִי חֶרֶס וּשְׁתֵּי צִפֳּרִים וְעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת, כְּטַהְרַת הָאָדָם שֶׁבֵּאַרְנוּ לְכָל דָּבָר, אֵלָא שֶׁבָּאָדָם מַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים לְאַחַר יָדוֹ שֶׁלַּמְּצֹרָע, וּבַבַּיִת מַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים עַל הַמַּשְׁקוֹף שֶׁלַּבַּיִת מִבַּחוּץ; וּשְׁאָר כָּל מַעֲשֵׂיהֶן שׁוֹוִין.

משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז