משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז


הִלְכּוֹת טֻמְאַת צָרַעַת פֵּרֶק ו

א  אֵלּוּ מְקוֹמוֹת בָּאָדָם שְׁאֵין מִטַּמְּאִין בַּבַּהֶרֶת--תּוֹךְ הָעַיִן, וְתוֹךְ הָאֹזֶן, וְתוֹךְ הַחֹטֶם, וְתוֹךְ הַפֶּה, וְהַקְּמָטִים שֶׁבַּבֶּטֶן, וְהַקְּמָטִים שֶׁבַּצַּוָּאר, וְתַחַת הַדַּד, וּבֵית הַשֶּׁחִי, וְכַף הָרֶגֶל, וְהַצִּפֹּרֶן, וְהָרֹאשׁ וְהַזָּקָן שֶׁיֵּשׁ בָּהֶן שֵׂעָר, וְהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה הַמּוֹרְדִין.

ב  כָּל אֵלּוּ הַמְּקוֹמוֹת--אֵין מִטַּמְּאִין בַּנְּגָעִים, וְאֵין מִצְטָרְפִין בַּנְּגָעִים, וְלֹא הַנֶּגַע פּוֹסֶה לְתוֹכָן, וְאֵין מִטַּמְּאִין מִשּׁוֹם מִחְיָה, וְאֵין מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן:  שֶׁנֶּאֱמָר "בְּעוֹר-בְּשָׂרוֹ" (ויקרא יג,ב; ויקרא יג,ד; ויקרא יג,יא); וְכָל אֵלּוּ, אֵינָן עוֹר גָּלוּי--אֵלָא מֵהֶן שְׁאֵינוּ עוֹר, וּמֵהֶן שְׁהוּא עוֹר וְהוּא מְכֻסֶּה וְאֵינוּ גָּלוּי.  וְאֹדֶם הַשְּׂפָתַיִם נִדּוֹן כְּבֵית הַסְּתָרִים, וְאֵינוּ מִטַּמֵּא בַּנְּגָעִים.

ג  [ב] הָרֹאשׁ וְהַזָּקָן שֶׁנָּשַׁר כָּל שְׂעָרָן, וְהַשְּׁחִין וְהַמִּכְוָה שֶׁהֶעֱלוּ צָרֶבֶת--מִטַּמְּאִין בַּבַּהֶרֶת כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ, וְאֵינָן מִצְטָרְפִין זֶה עִם זֶה, וְאֵין נֶגַע עוֹר הַבָּשָׂר פּוֹסֶה לְתוֹכָן, וְאֵין מִטַּמְּאִין מִשּׁוֹם מִחְיָה; אֲבָל מְעַכְּבִין אֶת הַהוֹפֵךְ כֻּלּוֹ לָבָן.

ד  [ג] בַּהֶרֶת הַסְּמוּכָה לָרֹאשׁ אוֹ לָעַיִן וְלָאֹזֶן וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אוֹ לַשְּׁחִין אוֹ לַמִּכְוָה--טְהוֹרָה:  שֶׁנֶּאֱמָר "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת-הַנֶּגַע בְּעוֹר-הַבָּשָׂר" (ויקרא יג,ג)--שֶׁיִּהְיֶה כָּל שֶׁחוּצָה לַנֶּגַע בְּעוֹר הַבָּשָׂר, וְרָאוּי לְפִסְיוֹן.

ה  [ד] אֵלּוּ בֶּהָרוֹת טְהוֹרוֹת:  גּוֹי שֶׁהָיְתָה בּוֹ בַּהֶרֶת, וְנִתְגַּיַּר, הָיְתָה בָּעֹבֶר, וְנֻלַּד, בַּקְּמָט, וְנִגְלָה, בָּרֹאשׁ וּבַזָּקָן כְּשֶׁהָיָה בָּהֶן שֵׂעָר, וְנִקְרְחוּ וְנָשַׁר כָּל הַשֵּׂעָר וְנִתְגַּלְּתָה הַבַּהֶרֶת, הָיְתָה בַּשְּׁחִין וּבַמִּכְוָה כִּשְׁהֶן מוֹרְדִין, וְהֶעֱלוּ צָרֶבֶת--הֲרֵי כָּל אֵלּוּ טְהוֹרוֹת.

ו  וְכֵן אִם הָיְתָה הַבַּהֶרֶת בָּרֹאשׁ אוֹ בַּזָּקָן קֹדֶם שֶׁיַּעֲלוּ שֵׂעָר מֵעוֹלָם, וְהֶעֱלוּ שֵׂעָר וְהָלַךְ הַשֵּׂעָר, אוֹ שֶׁהָיְתָה הַבַּהֶרֶת בָּעוֹר, וְנַעֲשָׂה מְקוֹמָהּ שְׁחִין אוֹ מִכְוָה וְחָיוּ וַהֲרֵי הֶן כְּעוֹר הַבָּשָׂר--אַף עַל פִּי שֶׁתְּחִלָּתָהּ וְסוֹפָהּ טָמֵא--הוֹאִיל וְהָיְתָה טְהוֹרָה בִּנְתַּיִם, הֲרֵי זוֹ טְהוֹרָה.

ז  נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵיהֶן--בֵּין שֶׁהֵעֵזּוּ בֵּין שֶׁכָּהוּ, יֵרָאוּ כַּתְּחִלָּה.  כֵּיצַד:  גּוֹי שֶׁהָיְתָה בּוֹ בַּהֶרֶת כִּקְרוֹם בֵּיצָה, וּלְאַחַר שֶׁנִּתְגַּיַּר נַעֲשָׂת כַּשֶּׁלֶג, אוֹ שֶׁהָיְתָה כַּשֶּׁלֶג, וּלְאַחַר שֶׁנִּתְגַּיַּר נַעֲשָׂת כִּקְרוֹם בֵּיצָה--תֵּרָאֶה כַּתְּחִלָּה.  וְכֵן בְּקָטָן שֶׁנֻּלַּד, וּבִקְמָט שֶׁנִּגְלָה, וּבְרֹאשׁ וּבְזָקָן שֶׁנִּקְרְחוּ, וּבִשְׁחִין וּבְמִכְוָה שֶׁחָיוּ--אִם נִשְׁתַּנּוּ מַרְאֵי אוֹתָן הַבֶּהָרוֹת, יֵרָאוּ כַּתְּחִלָּה; וְאִם לֹא נִשְׁתַּנּוּ, הֲרֵי הֶן טְהוֹרוֹת.

ח  [ה] כָּל סְפֵק נְגָעִים, חוּץ מִשְּׁנֵי הַסְּפֵקוֹת שֶׁמָּנִינוּ כְּבָר--טָהוֹר, עַד שֶׁלֹּא נִזְקַק לַטֻּמְאָה; אֲבָל מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא.  כֵּיצַד:  שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל כּוֹהֵן, בְּזֶה בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּבְזֶה כַּסֶּלַע, וְהִסְגִּירָן, וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ וַהֲרֵי בְּזֶה כַּסֶּלַע וּבְזֶה כַּסֶּלַע, וְאֵין יָדוּעַ בְּאֵיזֶה מֵהֶן פָּסְתָה--בֵּין בִּשְׁנֵי אֲנָשִׁים, בֵּין בְּאִישׁ אֶחָד--הֲרֵי זֶה טָהוֹר:  שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁוַּדַּאי פָּסָה הַנֶּגַע בְּזֶה--הוֹאִיל וְאֵינוּ יוֹדֵעַ אֵיזוֹ הִיא הַבַּהֶרֶת שֶׁפָּסְתָה--הֲרֵי זֶה טָהוֹר, עַד שֶׁיֵּדַע בְּאֵיזֶה נֶגַע טִמְּאוֹ.

ט  [ו] מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא.  כֵּיצַד:  שְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ אֵצֶל כּוֹהֵן, וּבְזֶה בַּהֶרֶת כַּגָּרִיס וּבְזֶה כַּסֶּלַע, וְהִסְגִּירָן, וּבְסוֹף הַשָּׁבוּעַ וַהֲרֵי בְּזֶה כַּסֶּלַע וְעוֹד וּבְזֶה כַּסֶּלַע וְעוֹד--שְׁנֵיהֶן טְמֵאִין; חָזְרוּ שְׁנֵיהֶן לִהְיוֹת כַּסֶּלַע, שֶׁהֲרֵי הָלַךְ הַפִּסְיוֹן מֵאֶחַד מֵהֶן--הוֹאִיל וְאֵינוּ יוֹדֵעַ אֵיזֶה הוּא--שְׁנֵיהֶן בְּטֻמְאָתָן, עַד שֶׁיַּחְזְרוּ שְׁנֵיהֶן לִהְיוֹת כַּגָּרִיס.  וְזֶה הוּא שֶׁאָמְרוּ מִשֶּׁנִּזְקַק לַטֻּמְאָה, סְפֵקוֹ טָמֵא.

י  וְכֵן מִי שֶׁהָיְתָה בּוֹ בַּהֶרֶת, וּבָהּ שֵׂעָר לָבָן שֶׁקָּדַם אֶת הַבַּהֶרֶת, וְשֵׂעָר לָבָן שֶׁהֲפָכַתּוּ הַבַּהֶרֶת, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ זֶה שֶׁקָּדַם מִזֶּה שֶׁנֶּהְפַּךְ--אִם מִתּוֹךְ הֶסְגֵּר נִסְתַּפַּק לוֹ, הֲרֵי זֶה טָהוֹר.  וְאִם אַחַר הֶחְלֵט, הֲרֵי זֶה טָמֵא:  אַף עַל פִּי שֶׁהָלַךְ שֵׂעָר אֶחָד מֵהֶן, וְאֵינוּ יוֹדֵעַ אֵיזֶה הָלַךְ--אִם הַשֵּׂעָר שֶׁהָיָה סִימָן טֻמְאָה, אוֹ הַשֵּׂעָר הָאַחֵר.

יא  [ז] מִי שֶׁבָּא אֵצֶל כּוֹהֵן, וְרָאָהוּ שְׁהוּא צָרִיךְ הֶסְגֵר אוֹ שְׁהוּא פָּטוּר, וְעַד שֶׁלֹּא הִסְגִּירוֹ אוֹ עַד שֶׁלֹּא פְטָרוֹ, נֻלְּדוּ לוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה--הֲרֵי זֶה יַחְלִיט; וְכֵן אִם רָאָהוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ סִימָנֵי טֻמְאָה, וְקֹדֶם שֶׁיַּחְלִיטוֹ וְיֹאמַר לוֹ טָמֵא אַתָּה, הָלְכוּ לָהֶן סִימָנֵי טֻמְאָה--אִם הָיָה בַּתְּחִלָּה אוֹ בְּסוֹף שָׁבוּעַ רִאשׁוֹן, יַסְגִּיר; וְאִם הָיָה בְּסוֹף שָׁבוּעַ שֵׁנִי אוֹ לְאַחַר הֶפְטֵר, יִפְטֹר אוֹתוֹ.


משנה תורה - ספר טהרה - הלכות טומאת צרעת - הכול
פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז