משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות מחוסרי כפרה - הכול
פרק א ב ג ד ה


הִלְכּוֹת מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה פֵּרֶק ד

א  כְּשֶׁיִּתְרַפֵּא הַצָּרוּעַ מִצָּרַעְתּוֹ, אַחַר שֶׁמְּטַהֲרִין אוֹתוֹ בְּעֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תּוֹלַעַת וּשְׁתֵּי צִפֳּרִים, וּמְגַלְּחִין אֶת כָּל בְּשָׂרוֹ, וּמַטְבִּילִין אוֹתוֹ--אַחַר כָּל זֹאת, יִכָּנֵס לִירוּשָׁלַיִם, וּמוֹנֶה שִׁבְעַת יָמִים, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְגַלְּחוֹ תַּגְלָחַת שְׁנִיָּה כַּתַּגְלָחַת הָרִאשׁוֹנָה, וְטוֹבֵל; וַהֲרֵי הוּא טְבוּל יוֹם, וּמַעְרִיב שִׁמְשׁוֹ.  וּלְמָחָר בַּשְּׁמִינִי, טוֹבֵל פַּעַם שְׁנִיָּה; וְאַחַר כָּךְ, מַקְרִיבִין קָרְבְּנוֹתָיו.

ב  וּמִפְּנֵי מַה טוֹבֵל בַּשְּׁמִינִי, אַחַר שֶׁטָּבַל מֵאֶמֶשׁ--מִפְּנֵי שֶׁהָיָה רָגִיל בְּטֻמְאָה בִּימֵי חֲלוּטוֹ, וְאֵינוּ נִזְהָר מִשּׁוֹם טֻמְאָה:  שֶׁמֶּא נִטְמָא, אַחַר שֶׁטָּבַל.  לְפִיכָּךְ טוֹבֵל בַּשְּׁמִינִי בַּעֲזֶרֶת הַנָּשִׁים בְּלִשְׁכַּת הַמְּצֹרָעִים שֶׁשָּׁם, אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא הִסִּיחַ דַּעְתּוֹ.

ג  [ב] נִתְאַחַר וְלֹא גִלַּח בַּשְּׁבִיעִי, וְגִלַּח בַּשְּׁמִינִי אוֹ אַחַר כַּמָּה יָמִים--בַּיּוֹם שֶׁיְּגַלַּח יִטְבֹּל, וְיַעְרִיב שִׁמְשׁוֹ; וּלְמָחָר יָבִיא קָרְבְּנוֹתָיו, אַחַר שֶׁיִּטְבֹּל פַּעַם שְׁנִיָּה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.

ד  כֵּיצַד עוֹשִׂין לוֹ:  הַמְּצֹרָע עוֹמֵד חוּץ לַעֲזֶרֶת יִשְׂרָאֵל, כְּנֶגֶד פֶּתַח מִזְרָחִי, וּפָנָיו לַמַּעְרָב; וְשָׁם עוֹמְדִין כָּל מְחֻסְּרֵי כַּפָּרָה בְּעֵת שֶׁמְּטַהֲרִין אוֹתָן, וְשָׁם מַשְׁקִין אֶת הַסּוֹטוֹת.  וְהַכּוֹהֵן לוֹקֵחַ הָאָשָׁם שֶׁלַּמְּצֹרָע, כִּשְׁהוּא חַי, וּמֵנִיף אוֹתוֹ עִם לוֹג הַשֶּׁמֶן בַּמִּזְרָח, כְּדֶרֶךְ כָּל הַתְּנוּפוֹת; וְאִם הֵנִיף זֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְזֶה בִּפְנֵי עַצְמוֹ--יָצָא.

ה  וְאַחַר כָּךְ מֵבִיא אֶת הָאָשָׁם לַמְּצֹרָע עַד הַפֶּתַח, וּמַכְנִיס שְׁתֵּי יָדָיו לָעֲזָרָה, וְסוֹמֵךְ עָלָיו, וְשׁוֹחֲטִין אוֹתוֹ מִיָּד.  וּמְקַבְּלִין שְׁנֵי כּוֹהֲנִים אֶת דָּמוֹ--אֶחָד מְקַבֵּל בִּכְלִי, לְזוֹרְקוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.  וְאֶחָד בְּיָדוֹ הַיְּמָנִית, וּמְעַרֶּה לְיָדוֹ הַשְּׂמָאלִית, וּמַזֶּה בְּאֶצְבָּעוֹ הַיְּמָנִית; וְאִם שִׁנָּה וְקִבַּל בַּשְּׂמֹאל תְּחִלָּה, פָּסַל.

ו  הַכּוֹהֵן שֶׁקִּבַּל מִקְצַת הַדָּם בִּכְלִי--מוֹלִיכוֹ, וְזוֹרְקוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ תְּחִלָּה.  וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא הַכּוֹהֵן שֶׁקִּבַּל הַדָּם בְּכַפּוֹ אֵצֶל הַמְּצֹרָע, הַכּוֹהֵן מִבִּפְנִים וְהַמְּצֹרָע מִבַּחוּץ; וּמַכְנִיס הַמְּצֹרָע רֹאשׁוֹ, וְנוֹתֵן הַכּוֹהֵן מִן הַדָּם שֶׁבְּכַפּוֹ עַל תְּנוּךְ אָזְנוֹ הַיְּמָנִית, וְאַחַר כָּךְ יַכְנִיס יָדוֹ הַיְּמָנִית, וְיִתֵּן עַל בֹּהֶן יָדוֹ, וְאַחַר כָּךְ יַכְנִיס רַגְלוֹ הַיְּמָנִית, וְיִתֵּן עַל בֹּהֶן רַגְלוֹ.  וְאִם נָתַן עַל הַשְּׂמֹאל, לֹא יָצָא.  וְאַחַר כָּךְ מַקְרִיב חַטָּאתוֹ, וְעוֹלָתוֹ.

ז  וְאַחַר שֶׁיִּתֵּן הַדָּם עַל הַבֳּהָנוֹת, נוֹטֵל הַכּוֹהֵן מִלּוֹג הַשֶּׁמֶן, וְצָק לְתוֹךְ כַּפּוֹ שֶׁלַּחֲבֵרוֹ הַשְּׂמָאלִית; וְאִם יָצַק לְתוֹךְ כַּף עַצְמוֹ, יָצָא.  וְטוֹבֵל אֶצְבָּעוֹ הַיְּמָנִית בַּשֶּׁמֶן שֶׁבְּכַפּוֹ, וּמַזֶּה שֶׁבַע פְּעָמִים כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים, עַל כָּל הַזָּיָה, טְבִילַת אֶצְבָּע בַּשֶּׁמֶן; וְאִם הִזֶּה, וְלֹא כִוַּן כְּנֶגֶד בֵּית קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים--כְּשֵׁרוֹת.

ח  וְאַחַר כָּךְ יָבוֹא אֵצֶל הַמְּצֹרָע, וְיִתֵּן מִן הַשֶּׁמֶן עַל מְקוֹם דַּם הָאָשָׁם, בִּתְנוּךְ אֹזֶן וּבֹהֶן יָד וּבֹהֶן רֶגֶל; וְהַנּוֹתָר מִן הַשֶּׁמֶן שֶׁבְּכַפּוֹ, יִתְּנֶנּוּ עַל רֹאשׁ הַמִּטַּהֵר.  וְאִם לֹא נָתַן, לֹא כִפַּר.  וּשְׁאָר הַלּוֹג, מִתְחַלֵּק לַכּוֹהֲנִים.

ט  [ג] שְׁיַרֵי הַלּוֹג--אֵינוּ נֶאֱכָל אֵלָא בָּעֲזָרָה לְזִכְרֵי כְּהֻנָּה, כִּשְׁאָר קָדְשֵׁי קֳדָשִׁים:  שֶׁהֲרֵי הֻקַּשׁ לָאָשָׁם.  וְאָסוּר לֶאֱכֹל מִלּוֹג הַשֶּׁמֶן, עַד שֶׁיִּתֵּן מִמֶּנּוּ מַתַּן שֶׁבַע וּמַתַּן בֳּהָנוֹת; וְאִם אָכַל--לוֹקֶה, כְּאוֹכֵל קֳדָשִׁים קֹדֶם זְרִיקָה.


משנה תורה - ספר הקרבנות - הלכות מחוסרי כפרה - הכול
פרק א ב ג ד ה